ילד בוכה בגן

[אבי1412]

שלום רב, בני בן שנה ו11 הולך לגן זו השנה השנייה, לאותו גן. יש לציין שהוא לא ישן צהריים בגן הוא נמצא חצי יום וחוזר לישון בבית באופן קבוע.
מתחילת השנה הוא ממש בוכה כשמתקרבת השעה שבה אני מגיעה לאסוף אותו. לפי דברי הגננות איך שמתחילה התארגנות לארוחת צהריים הילד פשוט מתחיל לבכות ולא מפסיק עד שאני מגיעה. הצוות מנסה להסיח את דעתו, לחבק, להסביר וכלום לא עובד הוא פשוט בוכה בכי קורע לב. יכול לקחת גם שעה. בתחילת השנה בבוקר בזמן הפרידה הוא היה ממש בוכה אבל עכשיו הוא נפרד יחסית בסידר. בוכה עשר שניות וממשיך בעיסוקיו.
השאלה שלי היא מה עושים? איך עוזרים לו להתמודד? גם אני מסבירה לו כל הבוקר שהוא הולך לגן ואמא תבוא לקחת אותו ושלא בוכים. אני אובדת עצות ובעיקר עצובה לבוא כל יום ולראות אותו מותש מרוב בכי.
תודה מראש. אתי.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, איך הילד מתנהג במהלך היום בגן? הוא משתף פעולה? הוא משתתף בפעילויות? האם הוא במצב רוח טוב? האם הוא מחפש את חברת הילדים? אולי מנסה לשחק איתם? האם הוא קשור לצוות הגן? האם את בוטחת בצוות הגן? מדוע הילד נמצא חצי יום בגן?

[אבי1412]

שלום ותודה על התגובה, במשך היום בגן הוא שמח משחק עם חברים ומשתתף בפעילויות. זה לפי דברי הצוות מגובה במספר סרטונים.
הוא משחק עם ילדים אחרים בלי כל בעיה. לדעתי, הוא מאוד אוהב את הצוות בגן. לא נראה שהוא סולד ממישהי מהן. ואני בוטחת בהן מאוד.
הוא נמצא חצי יום מבחירה שלי. אני עובדת חצי משרה ומעדיפה שיהיה איתי בבית כאשר אני מסיימת.
שוב לפי דברי הצוות הוא מקסים במשך היום וכאשר מתחילה ההתרחשות של התארגנות לארוחת צהריים הוא מתחיל לבכות. הן לא מצליחות להרגיע אותו עד שאני מגיעה ואז מיד הוא נרגע ונפרד מהילדים והגננת בשמחה. משום שאני יודעת את המצב שעה לפני אני כבר מאוד עצבנית כי אני יודעת שהוא בגן ובוכה. זה הורג אותי. יש לציין שבבית הוא בכלל לא בכיין והוא נשאר בלי בעיה בלעדיי. עם סבתא. אבא. דודה.
תודה רבה!

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, עוד שאלה- מתי מתחילה ארוחת הצהרים? מתי את מגיעה? מתי הילדים שוכבים לישון בגן?

[אבי1412]

ארוחת צהריים מתחילה באחת עשרה וחצי. אני מגיעה בעשרה לשתיים עשרה. כשאני מגיעה הילדים עדיין ערים. לפי מה שאני יודעת הם עולים לישון בסביבות שתיים עשרה ורבע.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, מתוך תאורך את הדברים נראה שבנך מקשר בין ארוחת הצהרים לבואך ומכאן- הבכי. מה ניתן לעשות?
1. איש צוות ילווה אותו במשך הארוחה ויתן לו תשומת לב אישית.
2. יש לנתק בין ארוחת הצהרים לבואך. לכן, רצוי שתגיעי כמה שיותר קרוב לשנת הצהרים וכמה שיותר רחוק מארוחת הצהרים...
3. כשאת מגיעה ורואה את ילדך בוכה, היי את רגועה ככל שניתן. גשי אל הילד וחבקי אותו, ועשי זאת ממקום שקט ורגוע ולא מתוך מצוקה וחשש. הילד מרגיש אותך ופועל בהתאם... כשאת פונה אליו, אל תדגישי את הבכי, אלא התייחסי אליו ולמעשיו בגן. אם הבכי מאוד מציק לך, הרי שילדך מרגיש זאת ומרגיש שזו דרך נוספת למשוך תשומת לב. כך שבדרך עקיפה, החששות שלך עלולים להגביר את הבכי. לכן, חבקי אותו והמתיני שירגע וכשהוא רגוע, התייחסי למעשיו בגן- למזון שאכל בארוחת הצהרים, לסיפור ששמע, לציור שצייר וכד'. עזרי לילד להבין שהבכי לא מושך את תשומת ליבך, אלא העשייה שלו בגן.

בהצלחה.

[אבי1412]

בהחלט אנסה את מה שהצעת.
תודה רבה!