התקף חרדה

[rgny4743]

טליה שלום

הבן הגדול שלי בן שש וחצי
אתמול דיברנו על מה שקורה בארץ ועל כל המצב,ובעלי קצת הגזים כנראה עם כל הדיבורים שלו על זה,וזה נאמר בצורה שלא מתאימה לילד לשמוע..או שדיברנו על זה יותר מידי
בכל אופן הבן שלי התחיל להגיד שזה ממש מפחיד להיות בצבא,ושאל מה אם לא הולכים לצבא,הוא שאל כמה שנים יש עד הצבא,הוא אמר כמה פעמים שבצבא אפשר למות ושזה מפחיד,הוא אמר שבבית ספר יותר טוב כי ככה נמצאים הרבה עם אבא ואמא.
פתאום שמתי לב שהוא רועד,מבוהל ממש,אפילו היה צריך לשירותים מרוב שהיה חרד
קראתי לו אליי וחיבקתי אותו,הסברתי לו שאמא ואבא היו בצבא וגם שהיינו בכל מיני מלחמות(המפרץ וכו') והכל בסדר,שבצבא יש דברים מאוד מעניינים לעשות ושזה אפילו כיף.
אחר כך קראתי על התקפי חרדה והיה רשום שלא לגונן עליו (כמו שאני עשיתי עם חיבוק וכו') אלא להסביר לו שהוא מסוגל להתמודד עם הפחד וזאת על מנת שלא יפתח תלות בהורים.
חשוב לי לציין שעד עכשיו לא קרה דבר כזה אף פעם, אפילו לא משהו קטן.

האם זה נכון איך שהגבתי?
איך צריך להגיב,מה לעשות?מה להגיד?
האם פעם אחת אומרת שזה "פתח" אצלו את התקפי החרדה?
אשמח לעצה ותשובה ממך

תודה!

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, אנו חיים בתקופה לא פשוטה, הילדים שלנו חשופים למסרים שונים שהם שומעים ורואים באמצעים התקשורת ומסרים אלו אינם פשוטים.
תפקידנו לספק הסברים אם הם שואלים שאלות ובהתאם ליכולת ההבנה שלהם. אך תמיד לסיים בנימה אופטימית- "אמא ואבא שומרים עליך ועל המשפחה שלנו." למשל.
תפקידנו לספק להם סביבה יציבה ובטוחה, הכוללת סדר יום קבוע וגבולות ברורים.
יש להשתדל שלא לחשוף את הילדים לאמצעי התקשורת המראים את ההתרחשויות הקשות.
על המבוגרים בסביבת הילד לשדר רוגע, ואז הילדים יקרינו רוגע בעצמם או יחששו פחות.
טוב שחיבקת את ילדך והרבי בכך בלי קשר למצב. חיבוק עוזר לילד להרגיש בטוח בתוכו ועוזר לו להרגע. אין רע בחיבוק. עם החיבוק צריך לבוא הסבר מתאים ליכולת ההבנה של הילד.

לגבי הצבא ניתן להסביר לו שבצבא יש כל מיני תפקידים. יחד עם זאת, ילדים חשופים לכך שחיילים מסכנים את עצמם דרך אמצעי התקשורת. לכן, אין טעם לומר שהכל בסדר, כי לא תמיד זה כך. אך ניתן להסביר שיש תפקידים מסוכנים יותר ופחות. לא כל חייל נלחם ולא כל חייל הוא חייל קרבי. כמו כן, ניתן לומר שכעת אין טעם לחשוב על כך כי הוא עדיין קטן וילדים לא משרתים בצבא רק בחורים ומבוגרים מעל גיל 18 ועד אז יהיה לו מספיק זמן לחשוב מה הוא רוצה לעשות בצבא וכפי שאמרנו לסיים בנימה אופטימית- את בטוחה שהוא יבחר בבוא העת תפקיד שמתאים ונוח לו.