בעיות התנהגות של ילד בן 4

[הילי]

בני בן 4. יש לו 3 אחים (1/2 שנה, 7,9)
יש לו הרבה התקפות של כעס וצעקות על דברים שלא מוצאים חן בעיניו. למשל, כשמבקשים שילך להתרחץ (גם אחרי התראות מראש),כשמבקשים ממנו לסגור את משחק המחשב (גם אחרי התראות), לפעמים בבוקר כשצריך להתלבש וכו. כשהוא מתחיל לצרוח אנחנו מכניסים אותו לחדר ״כדי שירגע״ וגם כי הצרחות שלו מוציאות אותי מדעתי ומפריעות נורא לאחותו הקטנה. לפעמים אני כועסת ואומרת לו שבגלל ההתנהגות לא יוכל לשחק במחשב, וזה מגביר את הצרחות. בסוף הוא נרגע, לפעמים לבד ולפעמים אני נכנסת לחבק כשהוא מפסיק את הצרחות, אבל ההתקפות האלה לא מפסיקות ונראה שהוא לא לומד כלום, גם לא מהעונשים. הוא לפעמים מבקש סליחה על ההתנהגות אבל זה לא מונע התנהגות דומה כמה דק אחרי הסליחה.
מה עושים?? איך אפשר להפסיק להתנהל בין העצבים שלו?? כבר עייפנו))):

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, כשאנו רוצים לשנות התנהגות שלילית, רצוי להתחיל דווקא בהתנהגות החיובית. התבוננו בהתנהגותו במשך היום, דאגו להעצים כל התנהגות חיובית. חברו את מעשיו ליכולות שלו ואפשרו לו להתנהג בצורה עצמאית ככל שניתן. השתמשו במילים: "אתה יכול", "אתה מסוגל", "אני סומכת עליך".
השתמשו בפועל לבחור - הוא בוחר איזה משחק הוא רוצה לשחק, מה לאכול מתוך שתי אפשרויות, מה ללבוש מתוך שתי אפשרויות, איזה סיפור הוא רוצה לשמוע. הרגילו אותו לכך שכמעט בכל תחום יש בחירה על ידי כך שתשתמשו בפועל לבחור במקומות המתאימים.
כיוון שבסופו של דבר הוא גם בוחר מתי לכעוס ועל מה לכעוס.
כך שכשהוא בוחר לכעוס ואתם מרחיקים אותו לחדרו, הזכירו לו שאתם סומכים עליו שיתגבר על הכעס (גם אם יעבור זמן רב עד שכך יקרה) וכשהוא נרגע לחלוטין, תוכלו לדבר איתו על הבחירות שלו ואיך אפשר אחרת....? המושגים יהיו מוכרים לו כי הוא חווה אותם בחיי היום יום שלו.
הקפידו לערוך הכנה לפני כל שינוי- כיבוי מחשב למשל. הסבירו לו בצורה מוחשית מתי מכבים (תוכלו להשתמש בטיימר) והקפידו על כיבוי בדיוק בזמן שאמרתם. היו רגועים ככל שניתן מול הכעס שלו וכל הזמן השתמשו במסר: אתה יכול להתגבר, "אני סומך עליך ש...." כשהוא מצליח להתגבר לבד או בעזרתכם, העצימו אותו: "היה לך קשה כי.... והצלחת להתגבר".
הקפידו שהצעקות שלו לא ישנו את החלטתכם. אם עליו להתלבש בכוחות עצמו והוא כועס על כך, לאחר שנרגע, עדיין יהיה עליו להתלבש בעצמו. עליכם כל הזמן להמשיך ולהעצים אותו שהוא יכול להתגבר על הכעס, שהוא הצליח להתגבר ועכשיו יכול להתלבש. עודדו אותו בשעות אחר הצהרים לפעולות עצמאיות רבות ככל שניתן כדי שיתרגל לעשות דברים בכוחות עצמו. ערכו הכנה לפני שעליו להתלבש, תנו לו מספיק זמן לעבור משינה לערות גם אם צריך להעיר אותו מוקדם יותר.
היו עקביים.
אתם מוזמנים לשתף כיצד אתם מתקדמים.
בהצלחה.

[נעמי.ו.]

שלום הילי, שמי נעמי ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי. אני עושה התמחות בגיל הרך ואשמח לנסות לסייע לך. אני שומעת ממך את הקושי בהתמודדות עם התנהגותו המעייפת של בנך, נשמע שהוא גובה מכם, ההורים, אנרגיה רבה. נשמע שהוא מתנגד לכללי הבית ורק מחפש דרכים איך להשיג את שלו. לכן אני חושבת שכדאי כמובן לא לשנות את הכללים, אך אולי כן לשנות את הדרך שבה אתם מגישים לו אותם. קודם כל חשוב להבין כמה כל אחד מכם כהוריו מעורב באינטראקציות הבעייתיות הללו. האם ניסיתם לבוא אליו יחד ולבקש ממנו לעשות את הדברים בנחת? עד כמה את ובן זוגך שותפים להורות ומגבים זה את זו? הגיבוי עליו אני מדברת יכול להוות כח מאוד גדול בהגדרת חוקי הבית הקיימים. אני חושבת שראוי להסביר לו שהחוקים נועדו לטובתו, לשבת עמו ולהראות שזה נובע דווקא מהאהבה שלכם כלפיו. כשאתם עושים זאת, השתדלו להראות לו שהוא כבר בן 4 ועצמאי, וכשהוא פועל בצורה מסוימת זו אחריותו שלו. במילים אחרות, החדירו בו שהוא כבר ילד גדול שיכול להבין שגם כשאתם כועסים עליו אתם עושים הכל בשבילו מתוך אהבה ודאגה, וכשהוא מתנהג בדרכים הלא רצויות הוא בעצם פוגע בכם. חשוב לי לציין כי כבר מתוך היותכם הורים, אתם מנהיגים ואם תתמידו לעשות את דברים אלו כשותפים, אני סבורה שזה יגרום לשינוי בהתנהגות בנכם.