בעיית משמעת אצל ילדה כמעט בת שלוש

[פנינה]

שלום,
יש לי ילדה כמעט בת שלוש, נבונה חברותית וטובה. לאחרונה התעוררה בעיית משמעת קשה. זה מתבטא בצעקות בבית עלינו ההורים כשלא מקבלת מה שרוצה או שאוסרים עליה לעשות מה שרוצה,ממש צרחות אימה והשתטחות על הרצפה. כשמגיע זמן להתקלח עושה בעיות ומשתוללת, מסרבת להוריד את הבגדים ובורחת ממני. כל דבר צריך לבקש ממנה מספר פעמים עד שאנחנו פשוט מתעצבנים עליה כשאני מבקשת ממנה לכבות טלוויזיה, למשל, צועקת לאבא, כי יודעת שאבא יתן לה מה שרוצה לא רק זה, אבא צועק עלי שאני קשה מדי איתה. הפכה להיות ילדה מניפולטיבית והיא אפילו לא בת שלוש. מנצלת את העובדה שאבא שלה ואני לא מסכימים לגבי הרבה דברים בכל מה שקשור בחינוך שלה.
כל העניין הזה חורה לי. אני רוצה שקט בבית ומנוחה ולא רוצה שילדה קטנה תנהל אותנו בבית. איך עושים זאת בלי להתעצבן ולהרים את הקול עליה?
היא הפכה להיות אלימה. היום למשל נשכה ילד בגן בלי סיבה. אני נורא עצובה לראות את השינוי לרעה שחל בהתנהגותה.
רציתי לציין שלפני חודש נגמלה מהמוצץ. זה היה מרגיע אותה בשעת משבר. איזה תחליף לתת לה שתוכל להירגע ?
שעת השינה שלה היא סביב שמונה זה מאוד חשוב לי שתישן את כמות השעות שהיא צריכה לישון והיא מנסה לעשות הכל כדי למרוח את הזמן כדי לישון מאוחר יותר. וזה מאוד חורה לי כי היא קמה עייפה בבוקר. כל ההתעסקות בה גורמת לאווירה לא נעימה בבית ולהרבה וויכוחים ומריבות ביני לבעלי.

רציתי גם לציין שהחלה להתעורר כמעט כל לילה ובוכה. הולכת לישון עצמאית ללא הימצאותנו בחדר.

באופי שלה היא מאוד דומיננטית. כך גם מספרת לי הגננת. לילדה יש בטחון עצמי גבוה. הגננת קוראת לה בהלצה "מנהלת הגן".
אני מאוד שמחה שהיא כזו ואני בהחלט מעודדת אותה לכך. אבל כשבאים הביתה צריך גם להקשיב להורים.
היא גם דורשת כל הזמן חיזוקים ממני ושואלת "אני ילדה טובה"? כי היא רואה שאני לא מרוצה מההתנהגות שלה ואני אומרת לה את זה כשצריך

אנא עזרי לנו, לקבל בחזרה את הילדה הטובה שהלכה לאיבוד קצת.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לכם, האם חל שינוי כלשהו בחיי הילדה ו/או בחיי דמויות משמעותיות בחייה?

הביאי דוגמאות נוספות לכך שהילדה לא קשובה, להתפרצויות שלה.

עד שתשיבי לי ואני אענה בחזרה, הקפידו בבקשה שלא להתווכח ליד הילדה. הילדה מבינה שאינכם מסכימים ביניכם ושהיא יכולה להפיק מכך משהו... ולכן, מנצלת את זאת לטובתה באופן לא מודע כמובן. ככל שתריבו לידה יותר, כך ההתפרצויות שלה יגברו כי היא יודעת שלפעמים מישהו שם מוותר לה...
בנוסף, התחילו להתייחס באופן מילולי ולהעצים כל התנהגות חיובית של הילדה.
ההמשך, לאחר שתשיבו על שאלותי....
בהצלחה.

[פנינה]

שלום טליה ותודה על התגובה,
הילדה שלנו לא עברה שום שינוי בחייה שגרם לה להשתנות. ההיפך הוא הנכון אנחנו אוהבים אותה ולא מחסירים ממנה דבר. היא פשוט מאוד מפונקת. כשלא בא לה להקשיב לנו היא פשוט מתחילה לצרוח ולבכות.היא פשוט קלטה את החולשות שלנו, בעיקר של אביה, ושומעת עד כמה אנו חלוקים בדעות ברמות קשות. זה מגיע לרמה של וויכוחים קולניים וצעקות בגלל חוסר ההסכמה ביננו.
אתן לך מס' דוגמאות להמחשה: כשאני מעירה לילדה על משהו פתאום היא מכה אותי. אני תופסת לה את הידיים ואומרת לה שלא מרביצים. ישר צועקת לאבא שלה ובוכה. והוא רץ מהר וצועק מה עשית לה.
בערב אחרי המקלחת אנחנו נכנסים לחדר שלה להתלבש. עושה בעיות ובורחת לי. אני מנסה להלביש לה את הבגדים לא נותנת לי צועקת כאילו הכאבתי לה. ואבא שלה שוב מתערב וצועק עלי בנוכחותה.
כשסוף סוף עולים לישון מריצה אותנו הלוך ושוב: מים, שמיכה, בובה וכו'.
כשהיא נמצאת איתי לבד היא מקשיבה לי יותר כי אני מחנכת אותה ומגבילה אותה. אבל כשאביה נמצא בסביבה זה אבוד לי כי זו מלחמה אבודה.
ביום שבת היתה ישנה צהריים. פתאום לא רוצה לישון יותר וגם לא נותנת לנו לנוח. אמרתי לה שזה בסדר אם היא לא רוצה לישון אבל שתישאר בחדר שלה ותיתן לנו לנוח. זה כמובן לא קורה.
אני די קשוחה איתה בנוגע לשעה של השינה כי ידוע לי כמה זה חשוב לילדים. ובעלי כל הזמן מתנגש איתי שאני קשה איתה יותר מדי ומאפשר לה עוד לשחק.
הוא צועק עליה איזה ילדה רעה הפכת להיות אבל במקביל מפריע לי לחנך אותה. כל הזמן אומר יש לנו ילדה אחת, ככה מתנהגים כל הילדים.
אני כמובן משבחת אותה תמיד על התנהגות טובה, אך כועסת עליה כשהיא מתנהגת לא יפה.
אני רואה מה קורה כשאני לא תקיפה איתה, היא מתפזרת לי ןהולכת לאיבוד.
אנא עזרי לי
תודה

זה מביא אותי לתסכול עצום ולתחושת כשלון בהורות.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לכם, ילדתכם גדלה ומתפתחת וככזו- היא מגלה שהרצונות שלה שונים משלכם והיא בודקת איך היא יכולה להשיג את הרצונות שלה- האם צעקות יעזרו? אולי להשתטח על הרצפה? אולי לרוץ לאבא שמוותר יותר מאמא?
כל זה טבעי לחלוטין. ילדתכם אינה ילדה רעה. לעיתים היא מתנהגת לא טוב. זה הכל.
דרך אגב, אין ילדים רעים, יש מבוגרים רעים....

ילדתכם פשוט גדלה ונעשת עצמאית ודעתנית יותר ואתם עדיין לא יודעים איך להתמודד איתה.
עד כאן הכל טבעי.
הענין הוא שמאבקי הכוח ביניכם ההורים, מחמירים את המצב ולא משפרים אותו.חוסר האחידות ביניכם מבלבל אותה וגורם לה להסלים את התנהגותה. היא זקוקה ליציבות, ליד מכוונת ובוטחת שמראה לה את הדרך. במקום זאת, היא מרימה עינים לשני האנשים הכי חשובים בחיים שלה ובמקום לגלות יציבות, היא פוגשת רעידת אדמה....

כיוון שאתם כל כך חלוקים בדעותכם, אני סבורה שהמקום הנכון להתייעץ הוא לא דרך הפורום אלא באופן אישי מול יועצת הורית המקובלת על שניכם. אתם מוזמנים לפנות אלי או לכל יועץ מקצועי אחר.

בהצלחה.

[נעמי.ו.]

היי, שמי נעמי ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי אשר מתמחה בגיל הרך. אשמח לענות לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות המציע חמישה עקרונות להורות מיטיבה. תחילה, קשה שלא לשים לב לכך שאת ובן זוגך לא מסכימים על דברים רבים בדבר חינוכה של בתכם, ונראה שהיא רואה ומבינה את המצב ואף מנצלת אותו בכדי להשיג מכם דברים. יחד עם זאת, לא אוכל ליישב את חוסר ההסכמות שבינכם, אך אוכל לייעץ לכם לנהל את כל הוויכוחים שלכם הרחק מעיניה ומאוזניה של בתכם. גם אם אינכם מסכימים על דבר מסוים, ברגע שהיא תראה אתכם כיחידת הורים אחת (המשקפת שותפות ביניכם), היא תבין שאין לה בשביל מה לנסות לפלג ביניכם כי היא לא תשיג מזה כלום. למשל, אם את נותנת לה משימה כמו לכבות את הטלוויזיה, דבר שנגיד אביה לא מסכים עמו- חשוב שלא יהיה מצב שהיא תוכל לערב אותו אם את כבר אמרת את שלך. כלומר, שעליו יהיה לשתף עמך פעולה ולומר לה שתעשה מה שאמא אמרה. מה שיותר חשוב מיישוב הקונפליקטים ביניכם הוא מה שהיא רואה. חשוב שתתנהגו מולה כמו מנהיגים בכך שתהוו עבורה דוגמא אישית. אולי כשהיא תראה אתכם רגועים יחד היא תירגע בעצמה ותשנה התנהגותה בהדרגה. אם כן, למרות שאין איזו נוסחת פלא שתפתור את חילוקי הדעות שלכם, אני בטוחה שיש לכם ערכים משותפים שהייתם רוצים שתפעל לפיהם. באמצעות הערכים המשותפים המנחים אתכם כאנשים בכלל וכהורים בפרט, אני מאמינה שתצליחו למצוא מספר פתרונות למצבי התנהגות שונים של בתכם על מנת שלא תתפרצו ותדברו על זה מולה בזמן שזה קורה. כדי שתעבירו לה את הכללים החדשים או המוסכמים על שניכם, הושיבו אותה והסבירו לה אותם בזמן טוב שבו כולכם רגועים. כדי לגרום לה לשתף אתכם פעולה ולהרגיש שהיא עדיין יכולה לשלוט במצב, תוכלו לתלות טבלת ״מטלות״ יומית על המקרר שתכלול, למשל, זמן צפייה בטלוויזיה ושעת שינה, ולאחר כל משימה שתבצע כראוי היא תוכל להדביק מדבקה. חשוב לציין שפעילות זו אמנם תעניק לה את העצמאות שהיא זקוקה לה, אך זו לבדה לא בהכרח תסייע, אם כי הדבר החשוב ביותר בכל התהליך הזה מתבסס על עיקרון האהבה. כדי שתוכלו להנהיג את הכללים ביעילות וגם לתת לה להרגיש טוב אתכם ועם עצמה, חשוב להביע כמה שיותר גילויי אהבה כדוגמת חיבוקים ונשיקות (לא בהכרח כתגובה למשהו שעשתה טוב), אך גם למשימות יומיומיות שעושה כמבוקש. כפי שרשמת- היא מחפשת חיזוקים על כך שהיא ילדה טובה, וזה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות. חשוב שתהיו מעורבים במעשיה, תשחקו איתה ותתנו לה מילה טובה. כל משימה שעד כה היה לה קשה לביצוע- נסו להחליף את התפקידים ביניכם, לעשותם יחד או אף להוסיף להם משהו שהיא אוהבת. למשל- בהשכבה לפני השינה תוכלו לתת לה להתרוצץ בכל הבית ולרוץ אחריה יחד כשהיעד הסופי הוא מיטתה- שם תוכלו לדגדג אותה ולתת לה המון נשיקות ובכך להצחיק אותה ולהשאירה שם כשהיא שמחה ללכת לישון. אני מאחלת לכם המון הצלחה בהמשך!