עמוד 1 מתוך 1

גמילה

הודעהפורסם: 29 יוני 2016, 08:42
על ידי Adi
הי טליה,
בן 2.11, התחלנו גמילה לאחר "התבשלות" של כחודש וחצי עם התהליך - כלומר הרגלנו לשירותים בעודו עם חיתול.
כעת עם תחתונים, פספוסים מעטים בגן (כי בגן הוא קונפורמי והולך יחד עם "להקה" של ילדים בזמנים קבועים) אולם בתדירות גדולה יותר בבית.
הבעיה העיקרית - כשאני שואלת אם יש לו פיפי הוא עונה בשלילה, למרות שיכול לפספס מייד לאחר מכן. כמו כן, אני מנסה ליצור שגרה של הליכה לשירותים בזמנים קבועים, כגון לאחר הגן, לפני ארוחת ערב וכד', אולם הוא מסרב וצורח "אין לי פיפי". אני חשה שזה נגרר למאבקים וזה מאוד מעיק על ההתנהלות בבית. לפני המקלחת הוא מסכים לרוב לעשות, אבל אני ממש מרגישה ש"זה לא בראש שלו" ואין לו כוונה להפסיק פעולה באמצע וללכת להתפנות. אגב, לעיתים כשאני אומרת לו שפיפי עושים בשירותים, הוא עונה עם חיוך "פיפי עושים על הראש / על הקיר / וכד"'.
אשמח לעצות כיצד להתמודד עם המצב.
תודה.

Re: גמילה

הודעהפורסם: 30 יוני 2016, 14:45
על ידי טליה פסטרנק נוימן
שלום עדי, הליכה לשירותים פירושה לקיחת אחריות. הילד צריך ללמוד לקחת אחריות על גופו, על צרכיו. עליו ללמוד להקשיב לגופו, ליזום את הפעולה הנדרשת, עליו להתאפק עד לשירותים, לעבור תהליך שלם בחדר השירותיםהכולל מספר פעולות. עליו לזכור מה קודם למה, עליו להיות סבלני (עד שהצרכים יוצאים), עליו לוותר על המשחק בו שיחק כדי ללכת לשירותים.
כל הדרישות הללו אינן פשוטות לילד בגילו של ילדך ולכן, עליכם להיות סבלניים.
תוכלו להציע לילדכם ללכת לשירותים בזמן מעברים (לא כשהוא עסוק בפעילות כלשהי). הוא יכול להסכים או לסרב. עליכם לקבל בצורה עניינית את תשובתו לחיוב או לשלילה מבלי לנסות לשכנע, לשאת ולתת, להבטיח פרסים, להתאכזב, לכעוס, לאיים. כל הפעולות הללו יצרו ביניכם מאבקי כוחות שיצרו נסיגה אצל הילד.
לכן, הציעו והיו מוכנים לתשובה כן או לא וקבלו אותה בשלוות נפש. הלך לשירותים, שבחו אותו על כך באופן מילולי. לא הלך- ילא בפעם אחרת. עשה בתחתונים, היו עניינים והעבירו מסר שאתם סומכים עליו שבפעם הבאה יעשה בשירותים.
הבינו שמדובר בתהליך. היו עקביים וסבלניים ובעיקר- סמכו עליו.
בהצלחה.