גמילה מטיטולים

[dabi]

שלום, ביתי בת שנה 1.3 ולפני כחודשיים נגמלה מחיתולים. מבחינת פיפי היא גמולה יום ולילה.
מבחינת קקי היא עושה בתחתונים. במידה ואנחנו מזהים שהיא התחילה אנחנו לוקחים לשירותים, לעיתים מסכימה ולעיתים לא. הייתי רוצה הכוונה להמשך מכאן. מה כדאי לעשות? מה לומר לה? חשוב לציין שבגן פיפי היא עושה בלי בעיות וקקי תמיד בתחתונים.
אנחנו משתדלים לא לדבר על הנושא בנכחותה, פעם אחת היא עשתה בשירותים ולא עשינו מזה כזה עניין בכדי לא להלחיץ אותה... אך כמובן הראינו לה שאנחנו גאים בה.

דבר נוסף- לאחר שבוע מתחילת הגמילה היא לא הסכימה לטיטול בלילה ונגמלה גם בלילה כאשר בפעמים בודדות מאוד פספסה.
כיום לאחר ששבוע שעבר היתה חולה, כל לילה (כבר שבוע) היא מפספסת פיפי ואפילו יותר מפעם אחת אחת בלילה.

אני לא יודעת איך לטפל ברגרסיה של הלילה, חיממתי קצת את החדר וכיסיתי אותה אך זה לא עוזר.

אשמח להכוונה אני לא רוצה לעשות טעויות וגם לא יודעת איך להתייחס לרגרסיה של הלילה.

תודה על העזרה
דבי.

[dabi]

בטעות כתבתי 1.3 הילדה בת 2.3

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, מספר שאלות- עשיית הצרכים בשירותים היא באחריות כל אחד מאיתנו. אנחנו לא אמורים לקחת אחריות על הצרכים של הילדים שלנו. כשאת לוקחת אותה לשירותים לאחר ששמת לב שהתחילה תהליך של עשיית קקי, את מעבירה לה מסר שהאחריות היא שלך ולא שלה. אם היא לא אחראית, אז היא לא צריכה גם להיות קשובה לגוף שלה, היא לא צריכה ליזום כי יש מישהו אחר בסביבתה שיעשה זאת במקומה.
אז מה עושים?
1. עשיית הצרכים בשירותים אינה בועה נפרדת מהמתרחש בחיי היום יום של הילדה. לכן, במשך היום יום עודדי אותה לעשות כל מה שהיא מסוגלת בכוחות עצמה. אל תעשי עבורה דברים שהיא יכולה לעשות בעצמה. חזקי אותה כשהיא מצליחה לעשות בעצמה- "את יכולה", "את מסוגלת", "הצלחת כך וכך.... כי את יכולה".
את ואביה הם דמויות מאוד חשובות בחיי הילדה. אם אתם אומרים לה שהיא מסוגלת ויכולה, היא תאמין בכך ותתנהג בהתאם. אם היא יכולה לעשות כל מיני פעולות במשך היום, הדבר ישליך בסופו של דבר גם על עשיית הצרכים בשירותים כי היא תרגיש מסוגלת להעיז.
2. לעניין עשיית קקי, הציבי סיר ליד האסלה. יתכן שיהיה לה נוח יותר לעשות בסיר.
בנוסף, במעברים (כשמגיעים הביתה, כשיוצאים מהבית, לפני הרחצה, כשקמים בבוקר), תוכלי להזכיר לה להקשיב לגוף שלה ואם היא צריכה פיפי או קקי, ללכת לשירותים. אל תקחי אותה, אל תלכי איתה (אלא אם היא מבקשת). אפשרי לה להקשיב לעצמה, לקחת אחריות, להחליט אם לעשות או לא ולשאת בתוצאות...... כשהיא הולכת לשירותים, העצימי אותה בדרך שהצעתי. כשהיא עושה בתחתונים, העצימי אותה בדרך הבאה:"אני סומכת עליך שבפעם הבאה תעשי בשירותים" כשאת מבינה שהפעם הבאה זה העתיד ולאו דווקא מחר בבוקר....
עליך באמת לסמוך עליה שהיא מסוגלת גם כשהיא לא מראה זאת בשטח. עליך להבין שעליה לגדול רגשית וזה תהליך לא קל שדורש זמן.
3. היי סבלנית ועקבית. בקשי מהגן לשתף פעולה בהתאם.
מוזמנת לשתף ולספר איך את מתקדמת.

לעניין הלילה, מה המצב כעת?

[דני סוויד]

חיפשתי תשובות לאישתי. סופסוף מצאתי. תודה

[נעמי.ו.]

היי, אני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי עם התמחות בגיל הרך. אשמח לענותך לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות המציע חמישה עקרונות להורות מיטבית. אני שומעת ממך ששלב זה של הגמילה מהחיתולים מהווה עבורכם משימה לא פשוטה. אני גם מבינה ממך שאתם מנסים לא להראות לביתכם שמדובר בדבר משמעותי בכדי לא להלחיץ אותה. אז קודם כל אני רוצה לומר שהעובדה שאתם שותפים היא כבר התחלה מצוינת. שיתוף הפעולה שלכם בשלב הזה, ובעצם תמיד, הוא מאוד חשוב ואף נדרש בכדי שתצליחו לגמול את בתכם. אבל אולי במקום להימנע מדיבור משותף/ בנוכחותה על הנושא, כדאי לכם דווקא לשים אותו במרכז? כלומר, איני מתכוונת שתלחצו עליה אלא להפך: בכל פעם שהיא כן הולכת לשירותים, גם אם מדובר רק בפיפי- תעודדו אותה, תגידו לה כל הכבוד, חבקו ונשקו אותה ותרעיפו עליה המון אהבה. אני בטוחה שזה מאוד קשה בכל פעם מחדש כשהיא עושה בתחתונים, אך השתדלו לא לתת לפעמים האלו תשומת לב רבה מדי. הסבירו לה יחד וגם כל אחד לחוד (כמה פעמים שיידרש) שהיא כבר גדולה ואיזה יופי שהיא כבר לא רוצה חיתולים יותר, הדגישו את עניין הבחירה ובכך להראות לה שהיא עצמאית. אני בטוחה שהיא כבר מבינה את הכללים ונראה שפשוט עדיין קשה לה. אני גם בטוחה שאם תמשיכו להעביר לה אותם בצורה בהירה ועקבית- זה יחלחל לבסוף עד שהיא תיגמל לחלוטין. דבר נוסף- אל תשכחו כי מדובר בתהליך ובתהליך יש רגרסיות, זה קורה. חשוב שתהוו עבורה דמויות של מנהיגים בכך שתהיו סבלניים איתה ותגלו נחישות והתמדה. אני מאחלת לכם המון הצלחה בהמשך הדרך!