שלום רב.
בתי בת השנתיים ושלושה חודשים, התחילה תהליך גמילה לפני שבוע בדיוק (מרגע שיצאה לחופשת הפסח).
כמובן שלפני שהתחלנו את תהליך הגמילה קנינו סיר וישבנון והמון תחתונים. דיברנו על זה היא הראתה נכונות ורצון להוריד טיטול. הרבה פעמים אפילו ביקשה ללכת לגן בתחתונים (זה לא קרה כי חיכינו לחופש). דיברנו על זה הרבה, היא אף התנסתה בסיר ובישבנון לפני והייתה עם תחתונים לפרקי זמן קצרים אחרי הגן.
בתחילת התהליך הילדה הראתה נכונות רבה לעשות צרכים בשירותים. אני הייתי היוזמת את ההליכה לשירותים והיא הייתה מצליחה. אבל, מההתחלה שמתי לב כי היא לא מבקשת ואם אני לא לוקחת אותה לעשות פיפי אז בורח לה. כבר עבר שבוע, "נפרדנו כבר מהטיטולים" בידיעה שמכאן אין דרך חזרה ויקח כמה שיקח בסוף היא תלמד. אבל כבר עבר שבוע ואני עובדת עצות. מצד אחד שאלתי אותה פעם אחת אם היא רוצה ללבוש טיטול והיא אמרה לי " לא! רק תחתונים" מצד שני נראה לי שהיא לא שולטת על הסוגרים שלה. מה גם שבימים הראשונים היא הראתה נכונות ובימים האחרונים ממש לא. היא אפילו לא מודיעה לי כשהיא עושה פיפי בתחתונים כדי שנחליף. בהתחלה היא היתה אומרת כשהיא עןשה והייתי לוקחת אותה מהר לשירותים ושם היא הייתה מסיימת את צרכיה. אני מנסה לא ללחוץ עליה ולקחת אותה לשירותים כל חצי שעה אבל אם אני מרפה מזה ולא לוקחת אותה אז היא פשוט עושה. יש לציין שאני לא לחצתי עליה להוריד טיטול היא זאת שביקשה והראתה נכונות.. ועכשיו אני מפחדת להחזיר לה את הטיטול לא רוצה לתת לה הרגשה של כישלון. מה כדאי לעשות במצב הזה? יש לציין שאני לא עושה סיפור גדול מהצלחות(מחבקשת ומנשקת ומעודדת) וכשבורח לה אני אומרת "בפעם הבאה נעשה בשירותים" או " פיפי וקקי נעשה בשירותים".
מה כדאי לעשות במצב הזה?