פעוט מתגרה ומתחצף

[Adi]

שלום טליה, בני בן 2.10. הוא שמע לאחרונה מאחיו את המילה "מטומטם" ובעקבות זאת הוא פיתח הרגל לומר לי, לבעלי ולאחיו "קקה/קקי מטומטם" בכל הזדמנות. ניסינו מס' שיטות - התעלמות, להבהיר לו בצורה תקיפה שאסור לו לדבר במילים לא יפות, לקחת לו את המוצץ כשהוא אומר זאת, אך לשווא. הוא אומר את זה עם חיוך מתגרה וגם אם התגובה שלנו "מציקה" לו וגורמת לו חוסר נעימות, התופעה ממשיכה.
אציין שהוא בשיא מרד גיל השנתיים (בבית בלבד, לא בגן), בוכה וצועק כשלא מקבל את מבוקשו, עקשן מאוד, אך אנו שומרים לו על גבולות ברורים ולא מוותרים לו.
אשמח לחוות דעתך כיצד להפסיק את התופעה.
תודה!

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, צייני בבקשה דוגמאות ל"מרד גיל שנתיים" אצל בנך. צייני כיצד אתם מתמודדים.
בנוסף, באלו הקשרים הוא משתמש במילים שציינת?

[Adi]

שלום טליה,
מרד גיל השנתיים אצלנו בא לידי ביטוי בכך שכשלא מקבל את מה שהוא רוצה הוא צורח ו/או בוכה ו/או משתטח על הרצפה. התפרצות אצלו יכולה לארוך כמה שניות או דקות ארוכות יותר. כשהיא אורכת דקות ארוכות אני חשה שהוא לא מווסת ואין שום דרך להרגיע אותו, מלבד לחכות, להציע מוצץ או חיתול שהוא מצמיד לראש וכד'. אני מבהירה לו שלא יקבל את מבוקשו ומניחה לו, ומידי פעם ניגשת אליו ומציעה לו להירגע ולבוא איתי. לעיתים אני מסיחה את דעתו למשהו אחר, כשהוא רק מתחיל את ההתפרצות. חשוב לי לציין שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. בתום ההתפרצות אני משבחת אותו על שנרגע ונותנת לו חיבוק.
המילים שציינתי לא מגיעות בשעת כעס/תסכול אלא בשעות שהוא נמצא ב"רוח שטות" וכשיש לו מצב רוח איתנו או עם אחיו. לעיתים הוא יכול לאכול בשקט וברוגע ואם אציע לו מאכל מסוים הוא יענה לי עם חיוך "לא" ויוסיף מילה כזו. זו אחת הדוגמאות.
מבחינת רקע כללי - הוא ילד מאוד נבון ופיקח, בעל שפה עשירה, מתפקד היטב בגן וממושמע בגן. הוא די חסר ביטחון בסיטואציות ובסביבות חדשות ולא מוכרות לו וזה בא לידי ביטוי בהבעה "קפואה" והתנהלות שקטה מאוד.
מבחינת גמילה - אינו גמול עדיין, מידי פעם עושה בשירותים פיפי כשאנו מציעים לו, אך לרוב מסרב ("לא בא לי") או לא עונה לנו כשאנו שואלים אותו, ולא עושה ביוזמתו.
בתחילת שנה הבאה צפוי לעבור לגן חדש (פרטי, לא גן עירייה).

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, בהתייחס להתפרצויות שלו ולדרך התגובה שלכם, ממליצה להוסיף גם משפט קצר המסביר מתי כן יוכל לקבל את מבוקשו. למשל, עכשיו זה לא זמן עוגיה. תוכל לקבל עוגיה בסיום ארוחת הערב. כשאומרים רק לא, הילד נשאר בתוך המקום המתסכל. מבחינתו ה"לא" הוא לעולמי עולמים לא..... לכן, חשוב לציין בצורה מוחשית מתי כן.... ולעמוד בכך כמובן.

לעניין המילים, אני ממליצה לבחור בדרך אחת ולהתמיד בה. לשיטתי, לתת לתופעה כמה שפחות התייחסות, כמה שפחות מקום. למשל, אם בזמן הארוחה הוא עונה בלא ומוסיף מילה לא יפה, ממליצה להשיב: "אתה מתכוון שאינך רוצה סלט ירקות. אולי בפעם אחרת תרצה...." ולהמשיך בצורה עניינית את הארוחה. אם הוא ממשיך לאכול בצורה נעימה, חזקי את ההתנהגות החיובית.

עקבי אחר מצבים בהם הוא משתמש במילים אלו ותארי אותם בפירוט כדי שאוכל להתייחס אליהם.

[Adi]

תודה רבה טליה.
אמשיך לעקוב ואעדכן.

[נעמי.ו.]

היי, שמי נעמי ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי אשר מתמחה בגיל הרך. אשמח לענות לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות המציע חמישה עקרונות להורות מיטיבה. אחד מן העקרונות הוא הצבת כללים ברורים, שכפי שאת מתארת זהו משהו שהנכם מקפידים עליו. אך חשוב לי לציין שכללים ברורים ככל שיהיו- לא יצליחו להביא את הילד למקום הרצוי אם לא תהיה נוכחת התמדה בדרך שבה בוחרים ההורים לנהוג. כלומר, את אומרת שניסיתם מספר שיטות אך השאלה היא כמה זמן ניסיתם כל אחת מהן? ברגע שהילד רואה שאתם מגיבים לו אחרת מפעם לפעם, הוא לומד שהוא ״יכול עליכם״. אני הייתי מציעה במקרים כאלו לנסות להתעלם כמה שאפשר ובמקום להעניש או לתת תגובה לא מאופקת, אפשר לומר ״אה, אז אני מבינה שאתה מחליט לוותר היום על...״. כך הוא יוכל להבין שמצד אחד מה שאמר אינו הולם ומצד שני את נשארת רגועה ולכן הוא לא יפיק דבר מהתנהגותו. חשוב מאוד שאת הכללים תעבירו את ובן זוגך בצורה בלתי נפרדת, כלומר תהיו שותפים להעברתם או לפחות לגיבוי אחד של השניה. עשו זאת באופן כזה שתהוו עבורו מנהיגים. כוונתי היא שתנהגו בהתאם גם עם אחיו הגדול ובכך תראו שאתם לוקחים את הנושא ברצינות ושחשוב לכם להנחיל בבית ערכי כבוד הדדי. יחד עם הנהגת הכללים או הרגעים שמכעיסים אתכם, חשוב לא לשכוח לתת לילדכם אהבה ודגש גם על הפעמים האחרות בהן הוא לא אומר את המילים האסורות. כלומר, גלו עבורו אכפתיות והתעניינו בדבריו, שחקו יחדיו משחקים, תצחקו ביחד ואמרו לו שאתם אוהבים אותו מאוד. התנהגות זו מצדכם תעודד אותו להקשיב לכם, לרצות להיות ילד טוב ולהתנהג בהתאם. מעבר לגילויי האהבה, בגלל שאת טוענת לתקופת מרד, ככל הנראה שבנכם זקוק לעצמאות מסוימת, ולכן הייתי ממליצה לכם להוסיף לפעולות היום יום נקודות בחירה כמו למשל אפשרויות לבוש/ אוכל/ משחק. תחושת העצמאות יכולה לסייע בכך שהיא תחליף את הצורך שלו להתגרות בכם ולקרוא לכם בשמות גנאי. בהצלחה!