היי. יש לי 2 ילדים בת 10 חודשים וילד בן שנתיים +3 שנמצאים איתי בבית. הילד בן שנתיים ו3 הוא ילד מקסים וחכם אנרגטי אוהב לרקוד לבנות לשחק הוא מחבק ומנשק מאוד דואג לאחותו קודם מאכיל אותה ואחרך כך את עצמו אבל יש לו התקפי זעם של התפרצויות הוא צורח מרביץ לא מקשיב לי אני מדברת איתו והוא כאילו לא שומע אותי. ואם התשובה שלי לא מוצאת חן בעיניו או שהוא רוצה משהו שאסור ואני לא מביאה לו אז הוא מרביץ לי. כשאנחנו יוצאים לגן שעשועים הוא רוצה לשחק עם הילדים ניגש אליהם מחבק אותם ואז מתחיל להרביץ להם כמה שאני מסבירה שככה לא משחקים ולהרביץ זה כואב הוא כאילו לא מבין ממשיך בשלו וכמובן שהילדים בורחים ממנו כי לא נעים להם. הוא חוטף לכל הילדים תצעצועים שלהם ובורח. בורח ממני כשאני קוראת לו. לא מקשיב לי בכלל.
הוא ממש מתרגש מכל מקום שהולכים אליו. אם זה להצגה או גימבורי וההתרגשות שלו מתבטאת באוובר הישתוללות וצעקות משמחה. הבאתי לו כלב לבית והוא ממש אוהב אותו מאכיל אותו משכיב אותו לישון אבל משחק איתו בעכזריות מושך בו ונהנה מזה. וכמה שאני לא מסבירה שלכב כואב ולא נעים זה לא עוזר. ועוד משהו מאוד חשוב שאם הוא לא רואה אותי בסביבה לידו הוא נכנס להיסטריה של בכי וצרחות. אם אני בשירותים או בחדר אחר או יוצאת לגינה והוא לא רואה אותי לידו מתחיל לבכות ולצרוח. יש לו סדר יום קבוע. הוא ילד מלא אנרגיות היפרקטיבי מאוד. איך מתמודדים אם זה? אולי אני עושה משהו לא נכון? תודה רבה