חינוך דרך משחקי מחשב

[נועה86]

שלום,

אני סטודנטית לעיצוב ובמסגרת פרוייקט הגמר שלי אני עוסקת בחינוך נגד גזענות, קבלת השונה.

הרעיון הוא לא רק להציג את פרצופה המכוער של ישראל בכל האמור לגזענות כלפי אתיופים, אלא גם להציע אלטרנטיבה חינוכית ערכית בנושא.

בטיפול בנושא החינוך נגד גזענות נשאלת שאלה מרכזית: "מי אמור להיות קהל היעד שלי?" הרי גזענות היא תופעה שעיקר מקורה בעולם המבוגרים – בחברה, בתרבות, בפוליטיקה ובתקשורת. אם כך, מן הראוי שהנושא יפנה אל המבוגרים. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנושא הוא "חינוך נגד גזענות" – והרי חינוך צריך להתחיל כבר בגיל צעיר. עיצוב דעה של אדם והשפעות עליו הם תהליכים שהרבה יותר ברי ביצוע בגיל הילדות. האדם המבוגר אינו מעוניין בחינוך וקשה לשנות את דעתו המעוצבת ממילא.
והרי אני עוסקת פה בעתידה של חברה שלמה, של מדינה שלמה, ומי שרוצה לתקן את העתיד, יצטרך לעשות זאת בשינוי דפוסי חשיבה כבר בגיל הצעיר ביותר!

אני רוצה לעשות אתר עם משחקי מחשב לגיל הרך (סביבות גיל 3).
רציתי להתייעץ גם לגבי משחקים חינוכיים שעולים לכם, בין אם משחקי מחשב או משחקי קופסה.
בנוסף, מכיוון שאין לי ילדים ואני לא בקיעה בכל מה שקשור לילדים בגיל הרך. על מה כדאי לשים את הדגש - צבע, צורה.. הרי שילדים בגיל הזה עדיין לא קוראים ולכן לא יכול להיות שום טקסט באתר.

תודה רבה

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום נועה, כדי לחנך נגד גזענות, צריך לחנך לקבלת השונה. בגיל הצעיר יש להתמקד בקבלת הילדים שבקבוצה- הילד השמן והילד הרזה, הילד השחרחר והילד הג'ינגי', הילד עם המשקפים והילד ללא המשקפיים....
כשעובדים בגן ילדים, נתקלים לא פעם בילדים שלא רוצים לשבת ליד... או לא רוצים לרקוד עם... לעיתים זו "קפריזה" זמנית ומחר הם כבר לא ירצו ילד אחר.... כאן חשוב מאוד המסר של הצוות המחנך. תופעה שכזו שבהתחלה היא כמעט בלתי נראת יכולה לגדול ולתפוח אם מאפשרים זאת ויכולה להעלם אם מעבירים מסר נכון ומתאים ומציבים גבול ברור. המסר צריך להיות: "כולנו חברים בגן, כולנו משחקים עם כולם, כולם יושבים ליד כולם וכך הלאה...." הגבול צריך להיות- יישום המסר.
כך שנכון שיש לחנך את הילדים, אך אין זה מספיק. צריך לחנך את הצוות החינוכי וגם את ההורים.....

אם תתמקדי בילדים ותרצי לבנות אתר שמטרתו לקבל את השונה, אולי תתחילי מכך שהילד ילמד לקבל את עצמו.... כי רק ילד שאוהב את עצמו, אחרים יאהבו אותו והוא יוכל לאהוב אחרים.....
אני מציעה שתבדקי בספרות הילדים- יש דקלומים ושירים וסיפורים המתייחסים לקבלת העצמי והאחר.
יהיה עליך לחפש.
האתר שלך יוכל להכיל טקסטים כתובים כי עבודה חינוכית נכונה דורשת מבוגר שמתווך את אשר העיינים רואות והאוזניים שומעות. במקביל תוכלי גם להשמיע טקסטים. זו אפשרות נוספת.
בהצלחה.

את מוזמנת להרחיב ולשאול.

[נועה86]

תודה רבה על התשובה.

אילו כלים היית נותנת לגננות בכדי להלחם בתופעה? במקרה שיש ילדים בגן שלא מקבלים אותם בגלל שוני במראה החיצוני. ואילו כלים היית נותנת להורים שרואים שהילד שלהם לא מקבל לחברתו מישהו שונה?
שאלה נוספת, בגילאים האלו הלמידה היא לרוב פרטנית או בקבוצות?

תודה, נועה

[טליה פסטרנק נוימן]

הכל מתחיל בגננת.... אם היא יוצרת אווירה מקבלת ולא רואה שונות, אז אין שונות וגם הילדים לא יתייחסו לכך.
ואם בכל זאת....
1. יש לשים דגש על העברת מסרים המדגישים שיתוף פעולה עם כלל הילדים- כולם יושבים ליד כולם, כולנו רוקדים אחד עם השני, כולנו משחקים זה עם זה.
כמובן שהדבר צריך להיות מגובה בביטוי מעשי- הגננת וצוותה צריכים לתווך את המשחק המשותף, לדעת לקרב בין הילדים, עליהן בעצמן לשבת על הרצפה ולשחק עם הילדים, עם כל הילדים. עליהן לדעת איך לקרב בין ילד שנתפס כשונה לבין שאר הילדים באמצעות תיווך המשחק והפעילות.
2. מסר נוסף- נכון, לדני יש משקפיים ולרועי- אין, לנטע יש שיער חום ולדנה- שחור, לי יש חולצה אדומה ולתמי- כתומה, כולנו שונים זה מזה וגם דומים זה לזה. בואו נחפש במה אנחנו דומים....? ובמה אנחנו שונים זה מזה.....? איזה כיף לנו אנחנו גם דומים וגם שונים...
3. סיפורים ושירים העוסקים בנושא ומתאימים ליכולות של הילדים בקבוצה.
4. משחקי סימולציה המציגים בעיה והילדים ימצאו פיתרון.
5. הצבת גבולות מתאימה.

לשאלתך השניה, בגילאים אלו הלמידה מתרחשת בדרכים שונות- במליאה- עם כל ילדי הקבוצה, בקבוצות קטנות, באופן פרטני, באופן מזדמן- כתוצאה ממשחק לא מתוכנן. כדי שילד ילמד עליו להחשף לפעילות מוחשית ודרושה חזרתיות. כמובן, שהתכנים צריכים להיות מותאמים ליכולות הילדים בקבוצה.

[מורן]

הי נועה, גם אני כרגע בשלבי סיום לימודי חינוך מיוחד לגיל הרך
אני אישית לא ממליצה לך להשקיע באתר לגיל הרך, גם כי מחשב זה תחום זה מאוד מזיק בשלבים אלו
להתפתחות של הילד ולא משנה כמה חינוכי התוכן, כמו טלוויזה, זה בסופו של דבר מה שגורם להם להיות שמנים או היפרקטיבים, ועוד לקויות שונות.
מכיוון שמטרתך יפה כל כך חשוב שהיא תהיה אפקטיבית ותשאר טהורה, הייתי ממליצה לך ללכת על גילאי בית הספר, שם גם באמת מתחיל כל העניין של הילד הדחוי
וכדו, ובגיל הזה גם יותר נכון לשלב מחשב לחיי היום יום. בנוסף מבחינה התפתחותית הילד יבין יותר את הנלמד ויפיק ממנו בצורה יעילה יותר.
יש היום מחקרים רבים שמעידים באופן ברור וחד משמעי שהסיבה העיקרית לעליה ניכרת בקשיי קשב וריכוז ונטיה להתקפים אפילפטים זה צפיה בטלוויזה ומחשב. ילד עד גיל 6
לא אמור לשבת מול מסך מעבר ל20 דקות ביום.
בהצלחה:)

[טליה פסטרנק נוימן]

ההסתייגות שלי היא מהמשפט "בגיל בית הספר מתחיל כל העניין של הילד הדחוי". ילדים דחויים נמצאים גם בגני הילדים. למעשה כולנו חווים דחיה מפעם לפעם. העניין הוא שיש ילדים שחווים דחיות רבות יותר ולא יודעים כיצד להתמודד עם דחיות אלו. לכאן כיוונתי שכציינתי שהכל מתחיל בצוות החינוכי. הצוות החינוכי יכול לגרום לכך שהאווירה תהיה מקבלת ושלא יהיו ילדים דחויים בגן, אם ידע איך להנחות ולכוון את הילדים.

[malkiell]

אני מלווה בחור שפיתח משחקי מחשב נגד גזענות לגיל הרך. למי צריך לפנות כדי להפיץ את המחשב. האם ישנה חברה מסחרית שאפשר להתקשר אליה בנושא הזה

רק טוב
לוי

[ashki]

משחקי מחשב לא אלימים אלא משחקים המפתחים יצירה ודמיון מומלצים מאד לגיל הרך ובעולם המחשוב כיום יש לכל ילד מחשב בבית ורצוי לפתח כמה שיותר משחקי חשיבה ויצירה לגיל הרך