טובת הילד
גדעון לוין מעלה את סוגיית טובת הילד, כולם רוצים את טובת הילד, אך מהי טובת הילד?. "טובת הילד" טוען גדעון לוין נקבעת על ידי מערכת ערכים שבתוכה פועלת החברה ובה רוכש הפרט את אמונותיו, מכאן שהיא ניה אובייקטיבית, או מדעית.
גדעון לוין מעלה את סוגיית טובת הילד, כולם רוצים את טובת הילד, אך מהי טובת הילד?. "טובת הילד" טוען גדעון לוין נקבעת על ידי מערכת ערכים שבתוכה פועלת החברה ובה רוכש הפרט את אמונותיו, מכאן שהיא ניה אובייקטיבית, או מדעית.
מאמרו של גדעון לוין עוסק בהבדלים בין המודל של "זרימת הפעילות" ומודלים אחרים כמו "גן פתוח". כל גישה חינוכית, אומר גדעון לוין, בין אם היא שגרתית או מתקדמת, מסורתית או מחדשת, סמכותית או דמוקרטית יוצרת את הרציונל החינוכי שלה.
יפה, ביבי, פלדשטיין וקראון ,חקרו את נושא מקצבי הדיאלוג בינקות, במטרה לנסות ולבנות מודלים או שיטות לזיווג דפוסי המקצב בדיאלוג בין הילד למבוגר.בהתבסס על המודל של ג'פה ופלדשטיין, בחנו מרכיבים כמו הכרות-זרות והקשר בין תיאום של מקצבים קוליים לתוצאות התפתחותיות.
רשימת המדריכים בהוצאת משרד החינוך והתרבות ,עבור מורים ומחנכים בגיל הרך.
המלצות על אתרים העוסקים בהפרעות שונות, כגון אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, ה- X השביר, תסמונת ווליאמס ועוד.
ל. הרטל במחקרו בחן את השפעת הציוד והחומרים הנמצאים במחצר על המשחק בחצר הוא בדק סידורים שונים של חצרות והשווה בינהם . הממצא המעניין ביותר שאין הבדלים משמעותיים ושדווקא החצר עם הציוד המנימלי אפשרה רמת משחק גבוהה יותר.
לדעת ג' ג'ואווט כל הילדים הצעירים יחוו באופן טבעי מצבים מלחיצים. מבוגרים , מטפלים ומחנכים יכולים לסייע לילדים להתמודד ולקבל את החוויות המלחיצות ולפתח אלטרנטיבות בריאות בהתמודדות עם המצב.
מבוגרים חייבים לזהות ולהתמודד עם הלחצים שלהם, כדי להיות מסוגלים לסייע לילדים .
ג' ברואר וג' קיף מדגישים במאמרם את חשיבות המשחק בחיי הילדים, הם דנים בהבדלים בין משחק בבית לבין משחק בגן, ומציעים דרכים כיצד הגננות יכולות להעביר להורים התייחסות חדשה ומעריכה יותר למשחק בגן.
סנדרה פיפ-סיגל וקרול פולץ מתייחסים למורכבות התפתחות ה"אני" של התינוק ובוחנים איך ההקשר של ה"אני" שלו נבדל מאחרים: מאמו ומחפץ דומם. בנוסף נבחנת השאלה האם ישנו שוני בין הדרך בה התינוק מזהה אנשים (התינוק, אמו) לבין הדרך בה הוא מזהה עצמים דוממים.
ספנגלר וגרוסמן מסכמים במאמרם את ממצאים המחקר ההשואתי שבחן את הקשר בין דפוסי התקשרות למדדים פזיולוגיים מהממצאים עולה כי קיים קשר ישיר בין עליית המצוקה הרגשית אצל ילדים חרדים נמנעים מקבוצת (A) והתנהגות נמנעת. הילדים חשים מצוקה ומתנהגים באדישות.