admin הרמינה סינקליר טוענת כי מחקר המבוסס על התבוננות באינטראקציה בין בני קבוצת הגיל, יכול להוות נתון בעל ערך רב להבנת המשמעות החברתית בהתפתחות של אספקטים חשובים, וגם להערכה של השפעות ארוכות טווח של התערבויות אפשריות במהלך ההתפתחות.
ג'רום קגן נותן נקודת מבט חדשה על הקשר בין מאפייני טמפרמנט כפי שאנו מכירים , לבין הידע הנצבר בתחום התפתחות המוח והמרכיבים הביולוגיים השולטים על התגובות שלנו למצבים בלתי מוכרים , ובין מרכיבים פסיכולוגיים. ואיך אלה משפיעים על סוגי ההפרעות .
מיניות ותוקפנות מופיעות בשנת החיים השניה כמערכות מוטיבציוניות חשובות המארגנות אספקטים חשובים בהתנהגות הפעוט, טוענת אליסיה ליברמן ,מערכות אלו משפיעות על עיצוב דפוסי ההתקשרות של הפעוט ומשנה את התפיסות וההתנהגות של ההורים כלפיו .
דרך תיאור מקרה מציגה אליזבת מיור את ההעברה הבידורית של דפוסי יחסים הורה-ילד. ואיך ניתן להשתמש בעקרונות פסיכואנליטיים על מנת לשנות את תבנית היחסים בינהם ולאפשר לאם להכיר בכך שבעיות במערכת היחסים בינה ובין הפעוט הן ביטוי לקשיים שלה.
אליסיה ליברמן מסווגת את הילדים על פי מאפייני הטמפרמנט שלהם, ומעלה גורמים המשפיעים על דפוס ההתקשרות בין הורה לילד כתוצאה מהבדלים אלה. כמו כן היא מציגה את הקונפליקטים הכרוניים בין הורה וילד, כמו הבדלי טמפרמנט,רמת הקבלה העצמית של ההורה ועוד.
ביגלי שרון דן בקשרים החשמליים והכימיים המתרחשים במוח לאחר הלידה בינקות, ובדרך בה חוויות שלאחר הלידה קובעות את ה"חיווט" של המוח האנושי. בכך מדגיש ביגלי את חשיבות הסביבה להתפתחותו התקינה של המוח האנושי.
המודעות הפונולוגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לרכישת השפה. מה שצריך לדעת המחבר הוא גישה המשלבת בין דגש על מרכיבי השפה לבין דגש על המשמעות. המחבר מביא שורה של המלצות לפעילויות המקדמות את המודעות הפונולוגית. שניתן ליישמם במסגרות החינוכיות.
מרים סנפיר מסכמת את המחקרים שהועלו במפגש בנושא" הוראת הקריאה- מחקר והכשרת מורים" ,ומציינת כי תפקידה של הגננת לשלב פעילויות לטיפוח המודעות הפונטית- בתכנית מובנית בגן, ולעסוק בשמות האותיות במיגוון הזדמנויות כדי לטפח ניצני אוריינות.
ספר זה עוסק בשאלה החשובה של הבנת ההתנהגות המינית בגיל הילדות. ד"ר טוני קוואנה ג'ונסון , טוען כי המראות והדברים אליהם נחשף הילד בבית ובסביבתו הינם בעלי השפעה מכרעת על יחסו למין ומידת ההתנסות שהוא יחווה או ינסה לחוות.
ערכת הדרכה של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי בנושא סדר יום במסגרות חינוכיות וביתיות . הערכה עוסקת בתרומת סדר היום להתפתחות הילד ולעבודת המטפלת, הגורמים המשפיעים על ארגון סדר היום, מהם העקרונות לבניית סדר יום וכמה דוגמאות לסדר יום במסגרת חינוכית.