admin

התיאוריה המוצגת של סלמה פרייברג , גם אם איננה שלמה, יש לה השלכות לטיפול בהורים ובילדים במשפחות בהן הרוחות מעברם של ההורים השתלטו על הקשר. בכל מקרה בו ההורה חווה מחדש ונזכר בחרדה ובסבל של הילדות, הרוחות עזבו, וההורה הפוגע הפך למגן על הילד מפני העבר הקונפליקטואלי.

ד"ר תור רות גונן טוענת שספרי ילדים רבים קיסמם אינו לאו דווקא במרכיב הטקסטואלי אלה במרכיב הויזואלי שלו, כלומר האיורים , והוא מביא לדוגמא את הספר "מדלן " שתוגם לעברית.

התמודדות עם השכול שונה מאדם לאדם, אך קיימים מספר שלבים המאפיינים את התהליך כולו.חשוב לזכור כי גם ילדים בגיל הרך חובים את האבדן, אך חווים אותו באופן שונה, חווים אותו יותר כפריד או נטישה ומתקשים להבין שהמוות הוא סופי.

ד"ר עידית פוזנר מעלה את הצורך בשינוי הקריטריונים שקבעה המדינה למתן סיוע לילדים עם בעיות התפתחותיות, ולאבל שנעשה לילדים הסובלים מפיגור או שיתוק מוחין לעומת ילדים המגודרים כאוטיסטים. לאוטיסטים המדינה נותנת את מירב הסיוע ובגיל צעיר.

טקנישי ובוגרד שמים דגש במאמרם על חשיבות המחקר הודות יעילותן של תוכניות חינוכיות לגיל הרך כבסיס שיאפשר לקובעי המדיניות בתחום לקבל החלטות מוכשלות בבואם לקבוע מדיניות בתחום. המאמר סוקר את מה שידוע לנו בתחום ומה צריך לחקור.

המאמר עוסק בחשיבות השינה בכל גיל, ועל הקשר בין שינה ובין שיפור הזיכרון. מנתונים מחקריים עולה כי שנת צהריים משפרת את הזיכרון ואינה פוגמת בשנת הלילה.