admin

בעידן וידאו-קליפי, כאוטי ומקוטע טוענת מירי מתתיה , חשיבות רבה להראות לילדים את התהליכים ,כדי להקנות להם יכולת ארגונית, ולמידת השלבים בתהליך.

דו"ח מבקר המדינה על האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת כפי שהוגש לשר התמ"ת.

מאמרו של דן אבן העוסק בהפרעות אכילה בגיל הרך. מהמחקר עולה כי שיעור הפרעות האכילה בינקות כבר מגיע ל 50%. במאמר מציג את תוצאות המחקר שנערך בארץ, מחקר משותף לבית חולים וולפסון ובית חולים שערי צדק.

אסף שטול – טראורינג ודן אבן מציגים , את ממצאי המחקר על אוטיזם שפורסם בכתב העת : American Journal of psychiatry , במאמרם בעיתון הארץ, מציינים המחברים כי 2.6% מהילדים בקרב האוכלוסיה הבריאה סובלים מאחת מההפרעות בספקטרום האוטיסטי.

דבורה פיליפס, נתן פוקס, ומגן גונאר במחקרם טוענים כי מאפייני הטמפרמנט של הפעוט ותגובתו למצבי לחץ מאפיינים את הדרך בה הוא חווה את המסגרת הטיפולית. גישה זו עשויה להסביר מדוע חלק מהפעוטות השוהים באותה מסגרת נהנים מחוויה מועילה ואחרים לא, כאשר אנו עוסקים בתחום החברתי.

סיכום קצר של ליזי דוידי את תאוריית האינטלגנציות המרובות של גרדנר לפיה מבחן ה- IQ בוחן רק אינטלגנציה אחת . המחבר טוען כי קיימות 7 אינטלגנציות שונות לאדם : אינטלגנציה מילולית, אינטלגנציה מתמטית, אינטלגנציה מרחבית, אינטלגנציה מוזיקלית , אינטלגנציה מרחבית תנועתית, אינטלגינציה אישית ואינטליגנציה נטורליסטית.

ליאת עזר מציגה את תוכנית שפת הגי'רף. התוכנית מורכבת ממודל החושף את הילדים לכישורים חברתיים, לכישורי שיח, לפתרון בעיות שכל אלה הם חלק ממאפיני האינטיליגנציה הרגשית.

גישה קצת אחרת לתהליך הגמילה מחיתולים מביאה דפנה תייר. לדעתה התינוק חייב לחוש ולחוות את משמעות עשיית צרכיו בתחתונים ולקשר בין תחושותיו לפני עשיית הצרכים לבין התוצאה

שני הורוביץ במאמרה זה חולקת על הקלות הבלתי נסבלת בה הורים פונים לאבחון ילדיהם, ומציע דרכים חלופיות לטיפול בקושי של הילד לפני האבחון ולפני התווית שבאה בעקבותיו.