שיטת הטיפול touch cue
אלעד ושדי העלה מצגת על שיטת הטיפול touch cue טיפול בהפרעות דיבור בספקטרום האוטיסטי.
אלעד ושדי העלה מצגת על שיטת הטיפול touch cue טיפול בהפרעות דיבור בספקטרום האוטיסטי.
נטע ברכל מדברת על תופעת הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, כתופעה מוכרת ושכיחה.היא מדגישה כי לתגובה של הסביבה לנשיכות חשיבות רבה במיגור התופעה, ונותנת כמה רעיונות לגננת ולהורים לטיפול בתופעת הנשיכות בגן.
מיריק שניר סופרת הילדים יוצאת במאמרה להגנת התינוק בעולם המודרני שיצר תחליפים רבים לתפקודים שמלאה האם בעבר. היא רואה בעיסוי כפיצוי לצרכים של התינוק במגע, תנועה, התמצאות, תקשורת למידה ועוד. המאמר מעורר נקודות למחשבה על חשיבות המגע כחלק מקשר אם ילד.
אסתר ביק מעלה את חשיבות נושא התצפיות על תינוקות ופעוטות ככליבעבודה בחדר הטיפולים של הפסיכיאטר. היא מייחסת חשיבות רבה לתצפית ככלי המאפשר למטפל להתחבר לילד שבו, ומאפשר לו הבנה טובה יותר להתנהגות הלא מילולית של הילד ועוד.
התינוק זקוק להתנסויות שמיעתיות, ויזואליות ותנועתיות כדי לארגן במוחו את המידע שהוא קולט מהסביבה טוענת נורית כלב. כל הלמידה שלנו נעשית במוח אך הגוף הוא המכשיר באמצעותו נרכש ידע זה. ישנם 3 תהליכים שמשמעותיים לתפקוד האדם: איך הוא קולט, איך הוא מעבד את המידע , ואיך הוא מגיב לאינפורמציה.
ד"ר אלברט ג'. סולניט מדבר על התהליך ההתפתחותי של בני שנה עד שלוש בפרספקקטיבה פסיכואנלטית. הוא מדבר על תהליכים כמו חברות והתפתחות חברתית, יחסי הורה ילד, התפתחות קוגניטיבית , תפקיד ההורה בתהליך וקשיים התפתחותיים המאפיינים את השנה השלישית.
ד"ר חגית שקדי מדברת על משחקי התנועה כהזדמנות ללמידה רב תחומית ומציינת במאמרה את תרומתו של המשחק התנועתי – קבוצתי להתפתחות המוטורית , להתפתחות הקוגניטבית , ההתפתוחות הרגשית ולהתפתחות החברתית בגיל הרך.
לאה שמעוני תרגמה את מאמרם של אליזה ברונפמן ושות' הודות התקשורת בין הורה ילד, ומהן השגיאות שעושים הורים בתהליך הגורמים לשיבושים בתקשורת, כמו: איתות סותר לפעוט, למשל נימת קול שאינה תואמת את המסר, או התנהגויות פיסיות בלתי תואמות ועוד.
ראיון עם פסיכיאטרית הפעוטות ד"ר מירי קרן, אשר מדגישה את חשיבות הצבת הגבולות לילד החל מן הינקות. מתוך עתון מעריב.
כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.