חלומות של ילדים

מאת: ליאת דגן

להיות משפחה אוקטובר 2008

נושא החלימה הוא אחד המרתקים בחקר האדם. תחום זה, בו רב נסתר על הגלוי, משך אליו חוקרים רבים מאז ומעולם, החל מתרבויות קדם שייחסו לחלימה פרשנויות ורמזים נבואיים, דרך ראשית הפילוסופיה והמדע הנוירופסיכולוגי החוקר את הנושא מאז ועד היום, וכלה בכל אחד מאיתנו, החווים את התופעה מדי לילה.

מהו החלום?

אצל ילדים בני שנתיים עד ארבע, החלומות בדרך כלל מאוד פשוטים בתוכן וקשורים למשאלות, כמו ללכת ללונה פארק, ולפחדים, כמו ללכת לאיבוד.

"היכולת שלנו להבין את משמעות החלום היא בגדר השערה", מסביר ד"ר טוביה זקהם, פסיכיאטר ילדים ונוער, פסיכותרפיסט והיפנותרפיסט, לשעבר מנהל מרפאת הילדים בשלוותא. "חלום הוא מציאות פנימית במאת האחוזים, פרי יצירתו הבלעדית של החולם".

פרופ' אבי שדה, פסיכולוג קליני לילדים וראש מעבדת השינה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "לישון כמו תינוק" (הוצאת ידיעות אחרונות), מוסיף: "את חוויית החלום ניתן לחלק למרכיבים שונים: ברמה של החוויה הסובייקטיבית, אנחנו חווים מעין סרט שרץ לנו בראש שאינו כפוף לחוקי המציאות.

ברמה הגופנית, בזמן שחולמים מתרחשות בגוף תופעות מיוחדות: העיניים מתחילות להתרוצץ במהירות מצד לצד, הנשימה משתנה, אצל תינוקות ניתן לזהות תנועות מהירות בידיים, עוויתות בפנים וחיוכים. בזמן שנת החלום המוח מאוד פעיל, והוא בין היתר מעבד חומרים שנקלטו במהלך הערות ומאחסן אותם בזיכרון".
תגיות

בית ספר בעיות התנהגות הורות הורים הורים וילדים הפרעות שינה התנהגות ילדים התפתחות ילדים חינוך חינוך ילדים חלומות טיפים ילדים משפחה סיפורים אישיים פסיכולוגיה שינה תינוקות

"תינוקות מבלים הרבה יותר זמן בשנת חלום. בימים הראשונים לחייו, מבלה התינוק כשמונה שעות ביממה בשנת החלום, מתוך 16 השעות בהן הוא ישן בממוצע. עם הגדילה, זמן החלימה מצטמצם באופן דרמטי. גם אצל עוּברים ניתן לזהות סממנים של שנת חלום, אבל כמובן שאין דרך לדעת האם אכן הם חווים את החוויה הוויזואלית הקשורה לחלום".

הדר פלד-ויסמן, מתקשרת ומטפלת הוליסטית, ממשיכה: "חלימה היא מצב בו התודעה מוותרת על ההובלה ומאפשרת לכל החושים ולכל הקצוות של התודעה להתעורר ולהשתתף במחול. מכאן יוצא שאין מגבלות של ידע, זמן וכו' הנובעות ממצב תודעתי של הכרה. לעומת זאת, הגוף עדיין מתפקד, מה שדורש מהמוח להישאר ברמת הכרה של ערות".

"חלום הוא סרט שאנו מקרינים על מסך הכרתנו ובו אנחנו מציירים את מאוויינו, פחדינו ודעותינו שאיננו מעזים או מעוניינים לחשוף. התקווה הסמויה היא ששאר העולם יראה את הסרט ויבין לבד. מכיוון שזה אינו קורה, התוצאה היא שהסרט מאוד מוחשי.

יש דיווחים על אודות ריחות, מראות ותחושות שנראים אמיתיים לחלוטין. החושים של הגוף הפיזי פעילים בדיוק כמו בערות מלאה, מה שישן בעצם הוא האגו ושפיטותיו. במצב של אין שפיטה – אין אי אפשר, אין אסור ואין מותר, והדמיון משתולל מעבר לגבולות שהביקורת העצמית שלנו מאפשרת לו במצב של ערות מוחלטת".

בין חלום למציאות

מי מאיתנו לא חווה את תחושת ההתעוררות בבוקר מחוויית חלימה עוצמתית? אנו כמבוגרים חייבים לחזור מייד למציאות, אך מה לגבי ילדים? היכן אצלם עובר הגבול בין דמיון למציאות, כשזה מגיע לחלימה? ומה משמעות התגובה שלנו, ההורים, לחלומות שלהם?
דרך החלום הילד מגיש לנו מסלול רמזים לעולמו הנסתר. נוכל ללמוד מהחלום הרבה על מה שהילד אינו מספר לנו

ד"ר זקהם: "ילדים חיים בין העולם הריאלי לעולם הדמיון, והגבול ביניהם רופף מאוד. ככל שהילדים קטנים יותר, כך הגבול חדיר יותר. למבוגרים שחוו חלום עוצמתי לוקח כחצי שעה להתאושש, אצל ילדים ההתאוששות לוקחת פי כמה, וזאת משום שאותו 'שטח אפור' שבין דמיון למציאות רחב אצלם הרבה יותר".

איך להגיב לילד שמספר על חלום שחלם?
פרופ' שדה: "התפקיד של המבוגרים הוא לסייע לילד להבחין בין חלום למציאות. אפשר להמחיש לילד שהחלום הוא יציר דמיונו על ידי משחקי דמיון ודמיון מודרך. כמובן שבגיל צעיר הילד יתקשה להבין הסברים אלה ועלול להמשיך לפחד מחיה מפחידה שראה בחלום, ויש להתייחס באמפטיה לפחד, מעבר לניסיונות להבהיר לו את המציאות".

פלד-ויסמן מבקשת מההורים למתן את תגובותיהם: "הפחד של ההורה מהמפגש עם החלום הוא שהופך את האירוע לטוב או רע מבחינה חווייתית, שכן אם הילד היה מתאר להורה את אותו מקרה במצב שבו שניהם ערים וזו כביכול שיחה, ההורה היה מסוגל להכיל את המצב כדמיונות ילדות".

"בשל הפחד שלנו מפני הבלתי ידוע (וחלום הוא נעלם גדול בחיי ההכרה שלנו) – אנו מגיבים לחלום של הילד כאילו הוא משקף משהו נסתר, כאשר למעשה הוא משקף אותו הדבר כמו כל מופע פרי דמיונו של הילד. בכל מצב שהורה יקשיב ויכיל את דמיונותיו של ילדו, הוא יוכל לראות שיקופים לעולמו הפנימי".

עד איזה גיל מדובר?
"בערך בגיל שמונה תפישת המציאות משתנה והילד מגיב למה אמיתי ומה לא, אז גם הוא יפנה לחלומותיו את מה שמעבר לשפיטתו, כמו מבוגר. הורה יוכל להבחין בהבדל כחלק ממכלול התבגרותו של הילד".

"תמיד מומלץ להקשיב הקשבה מלאה לילדים שלנו", מדגישה פלד-ויסמן. "הם מדברים רק כאשר יש להם משהו חשוב להגיד. עם הזמן הם לומדים לשפוט את דבריהם כ'פחות חשובים' ולכן מפסיקים לשתף אותנו. אם ניתן להם את התחושה שכל מה שהם רוצים לשתף איתנו חשוב לנו – תמיד נקבל מהם תמונה מלאה של עולמם הפנימי".

רמזים לעולם נסתר
אם ילדכם סובל מחלומות קשים או מפחידים ניתן לשבת במסגרת המשפחה, ליצור ביחד מחברת חלומות ולמלא אותה בדברים נעימים ויפים שהילד מעוניין לפגוש בחלום. כשהילד שותף ליצירת חפץ המעבר שלו, המלווה אותו מהערות לשינה, הדבר נותן לו תחושת ביטחון ושליטה במסעו בזמן השינה. (ליאת דגן, מטפלת בגן ומדריכת אמנות לילדים)

לילך, אמא של דנה בת השלוש, מספרת: "לפעמים אני שומעת שדנה אומרת משפטים שלמים מתוך שינה, וכשאני שואלת אותה למחרת על מה היא חלמה, לרוב אינה זוכרת. עם זאת, היה בוקר אחד ששמעתי אותה צוחקת מתוך שינה, וממש ברגע היקיצה שאלתי אותה על מה היא חלמה. בפעם הזו היא זכרה וסיפרה לי את החלום".

פרופ' שדה מספר מניסיונו האישי: "החלום הראשון שאחת הבנות שלי סיפרה לנו כשהיתה בת שנתיים היה חלום שבו היא הלכה לאיבוד ביער והיו בו חיות מפחידות. החלום הופיע יום אחרי שהיא איבדה איתנו קשר עין במרכז קניות לכמה דקות ונכנסה ללחץ ובכי. זה חלום שמדגים את הקשר הפשוט בין החוויה הרגשית לבין החלום שבו אותו נושא רגשי מופיע, רק עם לבוש של מוטיבים דמיוניים אחרים".

איך משקפים החלומות את עולמם הפנימי של הילדים?
פרופ' שדה: "החלומות של ילדים משקפים את שלב ההתפתחות שלהם ואת התכנים שמעסיקים אותם. כמובן שעד שהילדים מפתחים את השפה הם מוגבלים ביכולתם לספר לנו על החלום. אצל ילדים בני שנתיים עד ארבע, החלומות בדרך כלל מאוד פשוטים בתוכן וקשורים למשאלות (למשל, ללכת ללונה פארק) ולפחדים (למשל, ללכת לאיבוד). ככל שהילד מתבגר, החלומות שלו יהפכו למורכבים יותר. יש תכנים משותפים לילדים רבים, כגון חלומות ריחוף, חלומות נפילה וכדומה".

פלד-וייסמן: "דרך החלום הילד מגיש לנו מסלול רמזים לעולמו הנסתר. נוכל ללמוד מהחלום הרבה על מה שהילד אינו מספר לנו. למשל, מי מופיע בחלום? האם הילד קטן או גדול ביחס לאחרים? האם הילד הוא הגיבור או ה'מפסיד'? תפישתו את עצמו תבלוט מתוך דבריו. הדרך שבה הוא ממקם את עצמו במעגל החברתי, בסקאלת הכישרונות וכדומה – תופיע בחלום".

"אם חלום חוזר על עצמו שוב ושוב יש לשים לב במיוחד. במידה שאנחנו לא בטוחים לגבי הרמזים ותחושת הבטן שלנו מורה לנו שילדנו במצוקה, ניתן לפנות לייעוץ. הרבה פעמים אנחנו רואים בילדנו פחדים שלנו, או להיפך – לא מוכנים לראות פחדים שמשותפים לשנינו. לכן מומלץ ביותר להקשיב עם הלב ועם הבטן, לאו דווקא עם האוזניים…

"דבר נוסף, האופן בו הילד מספר על החלום תלוי במי ששואל. הרבה פעמים התשובה לא תהיה שלמה או אמיתית כדי לבחון את השואל. לדוגמה, אם הילד הופנה לטיפול, הוא עלול להקצין את המקומות שהוא זיהה שהבהילו את הוריו, כדי לבחון את המטפל. הזמן הכי אמיתי לקבלת אינפורמציה הוא ברגע ההתעוררות. ניתן ללמוד הרבה גם מאיך שילד ערני מתאר את חלומותיו. אך בין אם זה מה שהוא חלם ובין אם זו מניפולציה או בדיקה של הגורם השואל, הרי שהילד מציג את עצמו, דמיונו ויכולותיו גם באופן שבו הוא עונה".

להתעורר מחלום מפחיד

דורית, אם לנופר בת שש וחצי ולתומר בן שנה ושמונה חודשים, מספרת: "לאחרונה, תומר מתעורר בלילה וצורח עד שהוא מגיע לערות מוחלטת. אני יודעת שאם יש לו יום רצוף אירועים קשה לו להכיל הכל. לפני כמה ימים הוא התעורר מחלום מפחיד ובכה. קמתי אליו והרגעתי אותו, אמרתי לו שזה היה רק חלום ושאני כאן איתו".
אם יש סיוט חוזר, אפשר להקשיב לילד, לרשום את החלומות כמו שהם מסופרים מפיו, ללא תגובה או שיפוט, ולהתייעץ עם איש מקצוע

"גם לנופר יש לעתים חלומות מפחידים, והיא יודעת שכאשר היא מתעוררת מחלום מפחיד היא יכולה לבוא אלינו. אנחנו מנהיגים בבית מערכת פתוחה של הקשבה והכלה, והיא יודעת שהיא יכולה לספר כל דבר. כשהיא מתעוררת בפחד, אני ניגשת אליה ומחבקת אותה, וכשהיא רצה אלינו לחדר אני מרגיעה שהיה לה חלום ושאנחנו כאן, ושעכשיו יהיו לה חלומות טובים".

איך מומלץ להגיב כשילד בוכה בלילה?
ד"ר זקהם: "כשילד נמצא בחלום או מתעורר ממנו, החרדה שלנו לעתים לא פחות גדולה משלו כשאנחנו מנסים להרגיע. כך למעשה אנחנו מפרשים את החלום בעצם התגובה שלנו. החלום, גם זה הגורם לילד להתעורר בבכי, הוא יצירה של הילד, בדיוק כמו עבודה שהביא מהגן, והתגובה המתבקשת היא נייטרלית. כהורים, הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות מסתכם בהכלה, הקשבה ותגובה נטולת כל פרשנות: 'היה לך חלום, עכשיו אתה ער, ואבא כאן איתך'".

"אם יש בכי, בהחלט לאפשר אותו. בכי הוא ניקוז של מתחים. להיות עם הילד כשהוא בוכה ומשחרר, ולא לתת לעובדה שהבכי מלחיץ אותנו להשפיע על תגובותינו. אם הילד בוחר לספר את החלום, כל ניתוח ופרשנות בנוכחותו עלולה לגרוע. זה כאילו שאתה מקשקש על ציור שלו. אם יש סיוט חוזר, אפשר להקשיב לילד, לרשום את החלומות כמו שהם מסופרים מפיו, ללא כל תגובה או שיפוט, וללכת להתייעץ עם איש מקצוע".
לתת לילד תחושת ביטחון

פלד-וייסמן מוסיפה: "בשלב שבו תפישתו של הילד את המציאות הפיזית משתנה ונוספת לו היכולת לשפוט את עצמו (טוב ורע, מותר ואסור וכו'), גם החלומות ישתנו ויהוו מקום להכיל בו פחדים. עד לשלב הזה יש להתייחס לחלום של הילד כמו אינפורמציה נטולת היקש מיוחד. הרי אם הילד מפחד ממשהו בהיותו ערני, נעשה כל שביכולתנו לתת לו תחושת ביטחון. אותו הדבר כאשר הוא מתעורר מסיוט".

"יש מידה מסוימת של נורמליות בכך שילד מתחיל להתמודד עם פחדיו באופן הזה. כאשר הילד גדל ובוחר להכיל בחלומותיו את פחדיו, יש לשים לב לתדירות, לאופי, לסוג הניחומים שהוא מבקש – למשל, האם הוא מעדיף קרבה פיזית (חיבוק), או שהוא רוצה שיעזבו אותו ולא יגעו בו? אולי זה מעיד על פחד ממשהו אחר".

האם ילד מתקשה להירדם בשל החשש מחלומות רעים? הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ופרופ' עמירם רביב, פסיכולוג חינוכי קליני, מסבירים על הקשר בין הליכה לישון לחלימה אצל ילדים בספרם "המדריך הישראלי להורים": "נראה שעיקר הקושי של ילדים קטנים לשכב לישון נובע מהמשמעות המיוחדת שהם מייחסים לשינה".

"עבור הפעוט, ההירדמות כמוה כפרידה: פרידה מעולם הערות, שבו נמצאים האהובים עליו, וכמובן גם ההורים, ומעבר לעולם השינה החשוך, הלא נודע, ממלכת החלומות והפחדים, שם הוא נמצא לגמרי לבד. ומכיוון שהגבול בין דמיון למציאות לא ממש ברור לילדים קטנים, החושך והחלומות הפוקדים אותם בלילה עלולים להיות באמת מפחידים עבורם".
פרשנות חלומות

קיימת ספרות רחבה בנושא פירושי חלומות. האם באמת ניתן לפרש חלום בצורה אוניברסלית? כאשר ילד מספר לנו חלום, מהי הדרך הטובה ביותר עבורנו להבין את פשרו?

פלד-וייסמן: "ישנן אסכולות שונות שהמציאו לעצמם שפת סימנים, אך הנכון ביותר הוא להקשיב לילד. כל התייעצות בשפת סימנים שכזו תטה את ההקשבה לעולמו הפנימי של ההורה ולמה שהוא היה רוצה לראות או לשמוע. אני לא ממליצה לפנות למתודות כתובות מראש, אלא להקשיב לילד, לפנות לאינטואיציה ההורית ולתחושת הבטן".

פרופ' שדה: "בדרך כלל תוכן החלום קשור לנושא שמעסיק את הילד או לחוויה רגשית שהוא עבר, לכן יש לנסות למצוא קשר בין תיאור החלום או חוויית החלום (פחד, שמחה וכו') לבין חוויות חשובות שהילד עבר או נושאים שמטרידים אותו גם כשהוא ער. יש שמאמינים בסמלים אוניברסליים בחלום, אבל בדרך כלל הפירוש הנכון לחלום קשור להבנה של עולמו האישי של הילד".

ד"ר זקהם: "בהתייחסות הכוללת לחלימה אצל הילד, יש לשקף, להקשיב ולהכיל, בצורה נקייה ככל האפשר ולהקנות ביטחון בציון הדברים כמו שהם. ניתן לשאול את הילד בצורה פשוטה: 'היה לך חלום, אתה רוצה לספר לנו?'. וכאן חשוב לציין, שחלום שלא הגיע לאיזושהי רזולוציה או עבודה, ייחלם שוב! כך שאם דרושה התייחסות או עבודה כלשהי עם איש מקצוע לגבי תוכן החלום – היא תגיע בזמנה. יש לזכור שעצם נוכחות ההורה כבר עושה את השינוי. כל התייחסות צריכה להיעשות מתוך כבוד לילד וליצירה שלו – החלום".

ביעותי לילה
"לא כל בכי באמצע הלילה מעיד על חלום נורא שהילד חלם. אצל 2-3 אחוזים מהילדים, בכי תמרורים באמצע הלילה עשוי להצביע על תופעה הנקראת ביעותי לילה, השכיחה בגילאים שלוש עד חמש", מסבירים כוכבי ופרופ' רביב בספרם "המדריך הישראלי להורים".
יש לנסות למצוא קשר בין תיאור החלום או חוויית החלום לחוויות חשובות שהילד עבר או לנושאים שמטרידים אותו גם כשהוא ער

"הדבר קורה לרוב כשעה וחצי עד שעתיים לאחר שהילד נרדם. פתאום בוקעות מחדרו צרחות איומות, כאילו דבר נורא קרה. שאתם מגיעים אליו, אתם רואים אותו משתולל מבכי במיטתו. אתם משערים שמשהו כואב לו או שהוא חלם חלום רע, אך כשאתם מרימים אותו על הידיים ומנסים להרגיעו, אתם מופתעים (ונחרדים!) לגלות שהוא כלל לא מגיב אליכם".

"הצרחות האיומות נמשכות. אי אפשר לדבר איתו, ואי אפשר להוציא אותו מזה. כעבור כעשר דקות הצרחות נפסקות באחת, וילדכם חוזר לישון בשלווה, כאילו כלום לא קרה. ההורים נוטים להיבהל מכך, אף שבפועל תופעה זו לא מעידה על בעיה כלשהי ולא אמורה להדאיג.

יתרה מזאת, מתברר שמבחינה פיזיולוגית, לא זאת בלבד שהילד אינו חווה מצוקה במהלך הביעותים, אלא שהוא ממשיך למעשה לישון שינה עמוקה (גם אם עיניו פקוחות), וכשיתעורר לא יזכור דבר מהתרחשות זו. לכן אין טעם לצעוק, לנער את הילד או לשטוף את פניו במים קרים. במקום זאת, הדבר הנכון לעשות הוא להיות איתו, לחבק אותו (אם הוא מסכים), ולחכות עד שהביעותים ייפסקו והוא יחזור לישון".

"אף כי לא לגמרי ידוע מהם הגורמים לביעותי הלילה, נראה שהם קשורים לעייפות רבה אצל הילד ולעתים הם מופיעים בתקופות של מתח במשפחה. כן נראה שיש להם גם בסיס גנטי. אם התופעה פוקדת את ילדכם בשכיחות גבוהה, כדאי שתתייעצו עם רופא הילדים או עם מומחה בתחום השינה. במקרים קיצוניים, איש המקצוע עשוי להמליץ להעיר את הילד בדקות שלפני הזמן האופייני לביעותים, כדי למנוע את התרחשותם".

הילי כוכבי ופרופ' עמירם רביב ממליצים על כמה פעולות פשוטות שיסייעו לילדכם להיכנס לממלכת השינה והחלימה בצורה רגועה ושלווה:

שגרת שינה – השתדלו להקפיד על טקס קצר, בשעה קבועה, הכולל ארוחת ערב, אמבטיה, לבישת פיג'מה, הקראת סיפור וברכת "לילה טוב".

אווירה שקטה – צרו בבית אווירה שקטה ורגועה לקראת הערב, כך שהילד יוכל להירגע ולהאט את הקצב. השתדלו להימנע מביקורים בסמוך לשעת השינה, כבו את הטלוויזיה ועמעמו את האורות.

חפץ מעבר – עודדו את ילדכם לקחת למיטה צעצוע אהוב, שעשוי לסייע לו לעבור בכוחות עצמו מעולם הערות המרגש והסוער אל ממלכת השינה.

הקשיבו למשאלות ילדכם וכבדו אותן – יש ילדים הזקוקים לאור קטן ליד המיטה כדי לא לפחד בלילה, אחרים מבקשים לישון עם דלת פתוחה, ויש המפחדים מצלליות ערימת הבגדים שעל השידה. אתם יכולים לשכנע את ילדכם בהיגיון הבוגר שאלה רק צלליות, אך יעיל הרבה יותר יהיה אם ההסברים הרציונליים יפנו את מקומם להקשבה לילד ולמה עשוי להקל עליו.

[מתוך "המדריך הישראלי להורים", הוצאת כנרת זמורה ביתן]

חלימה אצל ילדים – ספרות מומלצת להורים:

* "לישון כמו תינוק", ד"ר אבי שדה, הוצאת משכל.
* "המדריך לחלומות ילדים", ד"ר פאם ספר, הוצאת מודן.
* "יומנו של תינוק", ד"ר דניאל סטרן, הוצאת מודן.

ספרים מומלצים על חלימה לילדים:

* "ארץ יצורי הפרא", מוריס סנדק, הוצאת כתר.
* "זולל החלומות הקטן", מיכאל אנדה, הוצאת כנרת זמורה ביתן.
* "חלומות מתוקים", ענת אומנסקי, הוצאת ליתם.
* "מייסי חולמת", לוסי קזינס, הוצאת הקיבוץ המאוחד.