"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

למה כדאי שיהיה לכם אינטרנט כשהילד שלכם עולה לכיתה א'?

מאת: ד"ר עדה בקר

האמת שזה כדאי, אבל אולי לא מהסיבות שחשבתם. רציתי לספר לכם כמה משמעותי להיות
בקשר עם הורים רבים דרך האינטרנט. לפני שבוע  פניתי לרשימת התפוצה שלי וביקשתי מהורים
שיספרו לי על הדרכים שבהן הסתגל הילד שלהם לכיתה א'.

אבל הפעם לא ביקשתי לדעת על ההסתגלות של הילדים לסדר היום, לדרישות המרובות, לקריאה
ולכתיבה,  לישיבה הממושכת או ליכולת להתנהל באופן עצמאי,  ולא לשום מרכיב שניתן למצוא
עליו חומר רב באינטרנט.

אלא ביקשתי מהם לדעת על המרכיב שבעיני הוא החשוב ביותר, המרכיב החברתי, ומשום מה
הוא מקבל מעט תשומת לב באינטרנט ולעיתים גם בתודעה של המערכת. קיבלתי כמות גדולה
של תגובות: סיפורים על הסתגלויות מצוינות, על הסתגלויות טובות וגם על הסתגלויות קשות.
מה שעלה בבירור מכל התגובות שקיבלתי הוא שבתודעת הילדים וההורים יש למרכיב
החברתי חשיבות רבה.

 ואני רוצה לשתף אתכם הפעם בשני קטעים מהתגובות שקיבלתי ומהם  ללמוד על כמה
מרכיבים בנושא ההסתגלות לכיתה א'.

–   "הבן שלי הגיע לכיתה א' מוכן מכל הבחינות, אך רק עם עוד חבר אחד מהגן הקודם.
בני הוא הילד הכי זורם, שיש לו הכי הרבה חברים מכל המגדרים ומכל המגזרים.
הוא יכול לרכוש חברים חדשים בחצי שנייה. למרות זאת, ההתאקלמות החברתית שלו
בכיתה הייתה קשה. הבנים שהגיעו כקבוצה מגן אחר, לא נתנו לו להיכנס לחבורה.
הייתה אלימות. פיזית ומילולית. ופתאום ראינו את הילד שלנו נלחם. אולי בפעם הראשונה
בחייו, על מקומו, על מעמדו, על רכישה של חברים".

–  "כל הילדים שבאו עם בני ביחד מהגן- יצרו "חבורה" וילדים שבאו מגן אחר יצרו "חבורה"
שניה ונוצר קושי לשלב בין החבורות. ביה"ס ובמיוחד המורה מאד מנסים לאחד בין החבורות,
אבל אני לא יכולה לומר שסיימנו את כתה א' עם חברים חדשים".

שני הדיווחים הללו  מעידים על כך שלמבנה הכיתה כפי שבית הספר בונה אותו יש חשיבות
רבה להסתגלות של כל אחד מהילדים ולהסתגלות וההתארגנות של הקבוצה כולה. ה"קליקאות"
היא אחד המרכיבים המקשים על ילדים להשתלב כהלכה בכיתה א'. היא מקשה על ילדים
יחידים שאינם שייכים לקליקה להשתלב ולהיות חלק מקבוצה שנותנת תחושת שייכות,
קירבה וחיבור, אבל היא מקשה גם על חבורות מגובשות של ילדים להיפתח לחויות חדשות
ולחיבורים חדשים כפי שמאפשרת כיתה א'.

אחד היתרונות הגדולים של להיות שייך ל"חבורה" הוא תחושת הבטחון והנוחות שהיא מספקת.
תמיד רוצים אותך, ברוב המקרים משתפים אותך במשחק בשמחה, ואם מעמדך ב"חבורה"
גבוה אתה עשוי לרכוש גם תחושה חזקה של השפעה ושל מנהיגות. לעומת זאת כל המאפיינים
הללו הם בעוכרי ההתנסות והלמידה החברתית  שאותה רוכשים במצבים חברתיים עם
אנשים חדשים.

"חבורות" כאלה הן גם בעוכרי ההתנהלות הכיתתית הרחבה. תחילת כיתה א' מסמנת את
ראשיתן של שש שנים, שבהן על הילדים לשתף פעולה במגוון אופנים גם אם אינם חברים
בלב ובנפש. במהלך השנים שיתוף הפעולה בין הילדים יתבטא בעבודה קבוצתית קוגניטיבית,
בשיעורי ספורט, בטיולים, בימי הולדת, באחריות לפעולות שונות כמו תורנויות, קישוט הכיתה
ועוד. חוסר ארגון חברתי יעיל של הכיתה יפגע בכל אחד מהתלמידים, כולל אלה השייכים
ל"חבורה", כלשהי.

בהתמודדות עם חבורות בכיתה, ובהסתגלות החברתית לכיתה א'
בכלל חוברים 3 גורמים ששיתוף הפעולה ביניהם הוא הכרחי:

ראשית, הילד עצמו. צפויות לו התמודדויות, התנסויות, הצלחות וכשלונות, אבל זה חלק
מהתהליך וחלק ממה שהוא לומד על החיים. הוא אמור להביא איתו, בעקבות תהליכים
שחווה בשנות הגן, יכולות שיעזרו לו להתמודד.

הגורם השני הוא ההורים. להורים אפשרויות רבות לתמוך בהסתגלות החברתית בתחילת השנה
ובמהלכה. ראשית, להקשיב לילד, לרגשותיו, לתיאוריו לקשייו או הצלחותיו, ובמינונים קטנים גם
לייעץ לו. זאת, מבלי שהקשיים שלנו ימנעו מאיתנו להיות לו באמת לעזר. להזמין ילדים מהכיתה
להתארח ולברר אפשרות להתארח אצלם. היכולת להצליח בכך קשורה להתחברות עם הורי
הילדים האחרים, שילוו אותנו ואת ילדנו במהלך שש השנים הבאות. היכולת שלנו להתחבר
עם הורים אחרים היא דגם עבור הילדים שלנו וילדי הכיתה בכלל.

הגורם השלישי הוא מערכת בית הספר. חשוב שהמורה, המנהלת והיועצת יבינו את חשיבותו
של הגורם החברתי וידגישו אותו בעבודתן ובגישתן לילדים. למשל, יארגנו מפגשים של כל הכיתה,
יארגנו תהליך של חברים מארחים, שבו כל אחד מילדי הכיתה יארח ויתארח אצל שאר הילדים.
לארגן חונכים שיתחילו את תהליך החניכה עוד במהלך השנה בגן.

ליועצת פתוחה הדרך לא רק להתערבות עם הילד היחיד המתקשה אלא גם להפעלה של תכנית
התערבות כלל כיתתית שבה ניתן ללמד מיומנויות חברתיות שונות ולהנחות את הילדים לעבר
פתיחה של מעגלים חברתיים קודמים.

חשוב שההורים יהיו בקשר עם המורה וישתפו אותה במידע וישתפו איתה פעולה.

הצלחה בזירה החברתית היא מתכון בטוח להצלחה בתחומים האחרים החשובים בכיתה א':
התחום הקוגניטיבי, התחום הרגשי, היכולות לניהול עצמי ועוד. בהצלחה.

שיתוף ברשתות חברתיות:

תגובות (2)

  1. המאמר נגע לי בנקודה רגישה. בני משתלב יפה בבית הספר, הוא בכתה ב'. אבל בצהרון הוא בודד, והחבר היחיד שהיה לו משנה שעברה עזב למגורים במקום אחר. גם אני וגם בעלי היינו ילדים מתבגרים ואנשים מאד מקובלים וכואב לי שבני נמצא במקום שאיני יודעת איך לעזור לו. יש לו ימים טובים יותר וימים פשוט לא טובים בחוויות האישיות שלו. בצהרון שכבת הילדים מעורבת מגילאי א עד ג'. בקיצור…קושי. קשה לי להבין איך בבית הספר אין שום קושי חברתי ובצהרון יש. קבענו שיחה עם המובילה בצהרון ואנו מקווים לטוב.

    הגב
    • החלקים הרגשיים חברתיים הם אלו שמותירים אותנו קצת נטולי עשיה. אנחנו מאוד נוכחים בהם,
      אבל אין כאן קריאה לביצוע מידי של "תיקון". ההשתהות עם הקושי קשה לי כאמא לילדים. הייתי רוצה לקום בבוקר ולחוש שהבעיה התמוססה. אבל במוחי אני מבינה שדרוש זמן ותהליך. חלק מעשי של מעורבות שלי כאמא – להזמין חברים וכו'
      וחלק נטול עשיה אלא מלא בהכלה והקשבה.

      הגב

כתיבת תגובה