"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

תינוקות בסיכון גבוה לאוטיזם קשובים פחות לדפוסי דיבור

מאת: טסי אנדרסון – אוניברסיטת קולומביה 26 במאי 2019  מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה מצא כי ילדים בסיכון גבוה לאוטיזם הם פחות קשובים לדפוסי הדיבור מאשר חבריהם שאינם בסיכון לאוטיזם. הממצאים שפורסמו בירחון "מוח ושפה" מציעים שהתערבות בפיתוח כישורי שפה אצל ילדים בסיכון לאוטיזם צריכה להתחיל בגיל הרך. "בני אדם נולדים עם היכולת המדהימה להבחין

המצלמה בגן ככלי לפיתוח שפה

המצלמה בגן ככלי לפיתוח שפה – ילדי גן מצלמים ויוצרים סיפור ברצף על תמונותיהם. ד"ר ניצה דורי ובת חן טויטו   מבוא כחלק מתחום ההבעה מתפתחת היכולת הנרטיבית בקרב ילדים. היכולת הנרטיבית היא היכולת לספר סיפור. החל מגיל שנתיים-שלוש מתחיל הילד  לרכוש את היכולת לספר סיפור באופן עצמאי. חלק מהידע הנרטיבי נרכש כבר בשנות הגן,

טובים השניים מן האחד: למידת שפה דרך וידאו

פעוטות הלומדים שפה דרך וידאו יעשו זאת טוב יותר בנוכחות בני גילם מחקר חדש מצא כי תינוקות ופעוטות הלומדים שפות באמצעות סרטי וידאו עושים זאת טוב יותר כאשר נמצא לידם פעוט אחר הצופה עימם. המחקר מחזק מחקרים קודמים שמצאו שהלמידה של הפעוט משתפרת כאשר היא מתרחשת בנוכחות ילד אחר. המחקר הנוכחי התבסס על נתונים של

אילמות סלקטיבית מדריך להורים, מחנכים ומטפלים

מאת: רות פרדניק ויואל אליצור אילמות סלקטיבית הינה הפרעת חרדה המתבטאת בהימנעות מדיבור למרות היכולת לקיים דיבור תקין. מטרת הספר היא להעצים הורים, מחנכים וגורמי טיפול לעבוד יחד בגישה ממוקדת ויעילה שעוזרת לילדים להגיע להחלמה מלאה. הספר מציג מודל אינטגרטיבי מבוסס מחקר למניעה ולטיפול באילמות סלקטיבית שמבוסס על עבודתם של שני המחברים שהחלה במחקר משותף.

לימוד קריאה: מה אנחנו יודעים ומה עלינו להבין טוב יותר

המאמר עוסק בשלושת המרכיבים הקוגניטיביים המעורבים בתהליך לימוד הקריאה בגיל הרך והם: ידע האותיות , מודעות פונולוגית, ויכולת שיום מהירה ואוטומטית. חשיבות העבודה בכך שיש לפחות שני תחומים קוגניטיביים בהן ניתן לבנות תוכניות התערבות על מנת לקדם את יכולת רכישת השפה אצל ילדים.

קריאה חוזרת לילדים ותרומתה להתפתחות כשירותם השפתית, הלימודית והחברתית

לימוד קריאה בגיל הרך ,ד"ר קלודי טל טוענת כי קריאה חוזרת של אותו ספר נמצאה תורמת להשתתפות אקטיבית של הילדים בדיון על תוכני הספר ולמעורבות אינטנסיבית בהצעת פרשנויות על הטקסטים, הסקת מסקנות והשערת השערות על המוצג בהם. זאת בניגוד למפגשים חד-פעמיים עם ספרי ילדים, מפגשים שבהם ילדים עסוקים בהבהרתן של משמעויות שטחיות יותר של הטקסט.