"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

על פעולת הציור- איך אני אצייר ילד לא עצמאי?

יעל בוחן את העיסוק בציור מנקודת מבטו של הילד, לא כאמצעי אבחוני אלא כאמצעי של הילד לספר סיפור, ולהציג את הפרשנות שלו לציור.לדוגמא ילד שצייר שיניים צהובות, והסביר שאם היו לבנות לא היו רואים.

כל הרגשות: עזרה לפעוטות להתמודד עם החזרה למסגרות לגיל הרך

תינוקות ופעוטות מתקשים לחזור למסגרות לגיל הרך. ההורים מודאגים מחזרתם של הילדים למסגרות, מודאגים לגבי בריאותם (הקורונה ברקע) , ומצד שני שמחים לחזור לחיים נורמליים. והילדים שכבר התרגלו במשך חודשים לבלות את כל זמנם עם ההורים האוהבים, מתקשים לחזור למסגרת ,זה שינוי גדול עבורם.

על הבכי

בכינו ואז התגברנו
מאת: יעל דיין
בדרך כלל הבכי הוא תוצר של מגעים חברתיים בגן או בבית, תוצאה של אינטראקציה עם גננת או עם הורים, או באינטראקציות עם חברים וחברות בגן או עם אחים בבית. בדרך כלל יופיעה כתוצאה של עוררות רגשות שליליים כמו חוסר אונים, תסכול, כאב, עצב, כעס, השפלה, פחד, אכזבה ואשמה. והפעם הבכי מנקודת ראותם של הילדים בגיל הרך.

על ההבדל בין מבוגרים ומבוגרות לילדים וילדות

ההתייחסות של מבוגרים אל ילדים וילדות, מעוגנת בדרך כלל בתפיסה דיכוטומית הרואה שתי קבוצות נפרדות של מבוגרים מצד אחד וילדים וילדות מצד שני. הספרות המקצועית העוסקת בגיל הרך שמה דגש רב על ההתפתחות. השפה המקצועית עשירה במושגים כמו תחומי התפתחות, צרכים התפתחותיים, הישגים התפתחותיים, חסך התפתחותי ועוד. מתוך תפיסה זו עולה המסר הדיכוטומי שילדים וילדות עדיין לא מפותחים, הם צריכים להתפתח לעומת המבוגרים שהגיעו לשלמות, הם כבר מפותחים. 
מהי תפיסתם של הילדים את ההבדלים בינם ובין המבוגרים , לא רק ברמה הפיזית,והממצא המענין ביותר הוא :הממצא המעניין ביותר בעיני הוא התפיסה שהמבוגרים הם רציניים, לא צוחקים, חסרי חוש הומור ולא משחקים

"זום" בא לגן: הפעלת ילדי גן בלמידה מרחוק בימי הקורונה

המציאות המיוחדת בה אנו חיים כתוצאה מהתפשטות הקורונה מציבה בפני הגננות אתגרים חדשים ורבים. הגננות נאלצות להעתיק את מערך הלימוד והחינוך ממרחב הגן אל המרחב הווירטואלי, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה ולקיים למידה מרחוק.העולם הווירטואלי מאתגר את כולנו אך את הגננות במיוחד הן צריכות להתאים את העולם הטכנולוגיה לצרכיהם של ילדים בגילאי 3-6 . המחקר בדק 30 גננות ששעובדות במשרד החינוך לתחושותיהם האישיות, דרכי התקשורת עם הילדים, החומרים הפדגוגיים שנשלחו לילדים, ותגובות ההורים.

על תפקיד הגננת במריבות בגן

על תפקיד הגננת במריבות בין ילדים
מאת: יעל דיין
השאלה האם הגננת צריכה להתערב במריבות, מתי ואיך? כמו כן עולה הסוגיה לגבי מידת האחריות של הילדים והילדות במניעת מריבות. אלו נושאים חשובים המתאימים גם לדיון בקרב גננות וסטודנטיות לגיל הרך (את הראיונות ביצעה הגננת, ברבי שפיר).

על תרומת הפרספקטיבה של ילדים וילדות להתפתחות הורים ומחנכות- היכולת לפעול ולהשפיע

קולות הילדים והילדות נאספו במסגרת קורס על חקר הפרספקטיבה של ילדים וילדות בגיל הרך, בתוכנית המוסמך לגיל הרך, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. הסטודנטיות ראיינו ילדים וילדות לגבי נושאים מגוונים, לעיתים גם ביקשו אותם לצייר או לצלם. בכל פעם יוצגו במדור זה ציטטות בנושא כלשהו מתוך רעיונותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם, בתקווה שדבריהם יעוררו מחשבה ולמידה אצל הקוראים והקוראות.

"כדי לצחוק צריך לראות פרח יפה" הפרספקטיבה של ילדים וילדות בגיל הרך

יעל דיין במאמרה זה רוצה להשמיע את קולם של ילדים וילדות בגילאים 3-6 ובכך לצמצם דעות קדומות הגורסות שהם עדיין חסרי יכולת להבין את המציאות ולבטא את תפיסותיהן לגביה. ילדים רואיינו ונעשה ניתוח של ראיונות אלה המצביע על עולמם העשיר , על תובנות שלהם לגבי תופעות שונות ועל רעיונות מקוריים שכדאי להקשיב להם.

בחיפוש אחר גן ילדים? האתר שיעזור לכם לבחור נכון יותר

מהיום הורים לתינוקות ופעוטות יכולים למצוא גן ילדים בקלות באזור מגוריהם ולקרוא חוות דעת אמיתיות של הורים מהגן. אתר בדרך לגן הוא מיזם אינטרנטי חברתי הממפה להורים את כל המסגרות לגילאי לידה עד שש שנים באזור מגוריהם. האינדקס המעודכן כולל גנים ומשפחתונים פרטיים, מעונות יום וגני עירייה ומסתמך על שיתוף מידע בין הורים מכל חלקי

ארגון הגננות: לא ללמד ילדי גן על השואה

ארגון גננות מחנכות קורא לגננות: אל תלמדו ילדי גן על השואה. "לימוד השואה בגני הילדים מגיל שלוש עד שש, שנה אחרי שנה, פוגע בהם וגורם נזקים וטראומות. ודאי שלא מקנה להם הבנה או ערכים כלשהם", אומרת דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות. לדברי חזן: "פקידי משרד החינוך, היושבים במגדל השן, חושבים שאפשר להסביר את נושא