"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

"זום" בא לגן: הפעלת ילדי גן בלמידה מרחוק בימי הקורונה

מאת: ד"ר איילה קדוסי

21 יולי 2020
המאמר עובר עריכה מחודשת העדכון בהקדם איתכם הסליחה

תקציר

המציאות המיוחדת בה אנו חיים כתוצאה מהתפשטות הקורונה מציבה בפני הגננות אתגרים חדשים ורבים. הגננות נאלצות להעתיק את מערך הלימוד והחינוך ממרחב הגן אל המרחב הווירטואלי, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה ולקיים למידה מרחוק. השינוי המהיר שנוצר בשל המצב המיוחד, חוסר המוכנות של המערכת ושל הגננות, יחד עם המאפיינים הייחודיים של חינוך בגיל הרך, יצרו מציאות קשה להכלה על ידי הגננות. נדרש מהן למתוח את היכולות שלהן לקצה, ולמצוא, כל אחת בעצמה, את הדרך הראויה להתנהל וללמד בתקופה זו. המאמר מציג ממצאי מחקר איכותני שבוצע בהשתתפות 30 גננות שעובדות במשרד החינוך בכדי להבין כיצד הן התמודדו עם הלמידה מרחוק עד כה, ובעיקר מה ניתן ללמוד מהניסיון שלהן לגבי העתיד. הממצאים מראים כי אין אחידות באופן הלימודים, בדרך הפדגוגית, בכלים הטכנולוגיים והחינוכיים בהן משתמשות הגננות, ובאופן ההפעלה והשיתוף של ההורים. הגננות השקיעו זמן רב מאד בניסיונות למצוא את הדרך החינוכית הראויה בתקופה זו, אך היעדר תכנית פדגוגית סדורה שתסייע להן בקשיים שעמדו מולן נתנה את אותותיה על הגננות ועל התוצר החינוכי. במרבית המקרים היה מעין "ביות" של הטכנולוגיה ושימוש בה תחת עקרונות פדגוגיים מיושנים. הממצאים מצביעים על כך שיש הכרח ליצור מודל פדגוגי מתאים לגננות שיוכל לסייע להן להתמודד עם הטכנולוגיה וליצור מערך המותאם למציאות הנוכחית ועדיין עומד בעקרונות חינוך חשובים, מייצר למידה משמעותית, מעודד יצירתיות, פעלתנות ולמידה חווייתית אצל הילדים.

מבוא

העולם המודרני דורש מאתנו להיות מסוגלים להתמודד עם אתגרים רבים מידי יום, עם מציאות משתנה ללא הרף וכל זאת מבלי לדעת בדיוק מה נכון ומה לא נכון. מאז תחילת המאה ה-21 החברה בישראל ובעולם חווה מהפכה טכנולוגית והתפתחות מהירה החודרת לכל תחומי החיים. השינויים הטכנולוגיים הללו מובילים גם לשינויים חברתיים, המחייבים בתורם גם שינויים והתאמות של מערכת החינוך. כיום, יותר מתמיד, מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם העולם הדינאמי והמשתנה, להתאים עצמה לרוח תקופה זו ולהטמיע חדשנות בהיבטים שונים ורבים במערכת. התפשטות נגיף הקורונה בעולם ובארץ ישראל והפסקת הלימודים במערכות החינוך בארץ לרבות גני הילדים דרשה מהגננות לחשיבה יצירתית ושונה תוך שימוש בטכנולוגיה שנקראת "למידה מרחוק" וזאת  על מנת לשמור על קשר עם ילדי הגן. השימוש בלמידה מרחוק שהיה מוכר לרוב הגננות בשימוש בהשתלמויות מקוונות או במסגרת לימודים לתואר הועבר לאחריותה של הגננת והיה עליה ללמוד את הכלים שעומדים לרשותה, לדעת לתפעל אותם ובעיקר לחשוב באופן יצירתי על העברת המסרים לילדים – ובכך לייצר פדגוגיה שתאפשר למידה מרחוק ולמצוא דרכים ליצירת למידה משמעותית הרלבנטית למאה ה-21. הלמידה מרחוק הצריכה מהגננות להסתגל לדרכי לימוד חדשות המערבות טכנולוגיה של מפגשים וירטואליים וכמו בכל טכנולוגיה חדשה עם היתרונות יש בה חסרונות.

כגננת במדינת ישראל (24 שנים במשרד החינוך מדריכת גננות 10 שנים )הייתי שותפה למפגשים בלמידה מרחוק שהתקיימו על ידי גננות, וכמדריכת גננות נשאלתי באילו דרכים ניתן להפעיל את הילדים בלמידה מרחוק כך שתהיה משמעותית, מהנה וחווייתית. יחד עם זאת נחשפתי למגוון של חומרים שעלו ברשתות ואף קיבלתי בקבוצות הווטאסאפ בהן אני נמצאת , תהיתי אם הגננת עשתה  את ההתאמות לילדי גן ושלבי התפתחותם וכיצד היא מתעלת את כל החומרים שהיא מקבלת ללמידה משמעותית שעונה על צרכי הילד בגילאי 3 שנים עד 6 שצרכיהם שונים מאשר ילדים הלומדים בבתי הספר. משהתחילה הלמידה מרחוק שוחחתי עם גננות רבות ומדריכות קולגות וראיתי שיש צורך לבדוק את הפלטפורמה הטכנולוגית על יתרונותיה וחסרונותיה וכמו כן לבדוק כיצד ניתן לתת לגננות כלים מתאימים לממש את עקרונות הפדגוגיה החדשנית וליצור למידה חווייתית ומשמעותית גם בתקופה מאתגרת זו. לכן מטרת המחקר היתה לבדוק כיצד פעלו הגננות בימי הקורונה ומה ניתן ללמוד מדרכי פעולתן לגבי העתיד.

סקירת ספרות

המציאות שנוצרה בצל הקורונה, איתה מתמודדות הגננות בתקופה הנוכחית, מהווה אתגר משמעותי בשל הצורך בלמידה מרחוק של ילדי הגן. הלמידה מרחוק בתקופה זו מאופיינת בשימוש בטכנולוגיה המאפשרת החלפת מפגשים חיים במפגשים דרך המחשב, באמצעות כלים רבים, כשהדומיננטיים בהם הם שיחות וידאו מרובות משתתפים המחליפות את השהות בגן (Oranburg, 2020). למרות הקשיים בתקופה הנוכחית, ואולי בשל הקשיים הללו, יש חשיבות עליונה להמשך הלימודים לילדי הגן ושמירה על קשר עם הגננת ועם החברים. בתקופות חירום מתחזק הצורך בנוכחות הגננת כדמות משמעותית, עבור הילדים ועבור הוריהם, ולכן יש הכרח לשימוש בכלים טכנולוגיים ליצירת קשר איכותי עם כל ילדי הגן (פלוטוב ואלפיה, 2020).

ישנן טכניקות שונות ורבות דרכן ניתן לעבוד בצורה וירטואלית באמצעות למידה מרחוק, אך השאלה היא האם ניתן בתקופה מאתגרת זו ללמד את ילדי הגן למידה משמעותית, בהתאם לעקרונות הפדגוגיה החדשנית, ולשלב אותו עם משחק, הנאה ואסקפיזם מהמצב המלחיץ בו הן נמצאות. ההכרח הוא לא רק למצוא אמצעי תקשורת טכנולוגי יעיל אלא לגלות את הדרך המתאימה ליצור קשר איכותי ולספק לגננת את היכולת לתת מענה רגשי וחברתי לילדים. זאת בכדי ליצור אינטראקציות למידה המפעילות את הילד (פלוטוב ואלפיה, 2020).

נקודת המוצא של המחקר היא שימוש בכלים טכנולוגיים באמצעות פדגוגיה מתאימה, הפדגוגיה החדשנית, הדורשת הטמעת תפיסות חינוכיות חדשות במטרה להתאים עצמה למציאות המשתנה בה אנו חיים (ודמני, 2012). הפדגוגיה החדשנית מתאפיינת גם בשילוב בכלים דיגיטליים שונים בכדי לענות על צרכי התלמידים כפי שהם קיימים כיום תוך שילוב עם עקרונות חינוכיים חדשים (גרופר, 2010).

כחלק מכך, יש צורך לתאר מחדש את מטרות מערכת החינוך, את דמות התלמיד ואת תפקיד המורה (ודמני, 2012). השינויים הנדרשים בכדי להעביר את הפדגוגיה המסורתית אל הפדגוגיה החדשנית הם בעיקר פיתוח תכניות לימודים חדשות, שינוי דפוסי ההתנהגות של עובדי ההוראה ושינוי תהליכי הוראה-למידה-הערכה בהתאם למטרות התורמות לקידום התלמידים (זינגר, 2012; וידיסלבסקי, פלד ופבסנר, 2010). תכנית לימודים מותאמת לפדגוגיה החדשנית היא בעלת פוטנציאל לפתח כישורים כגון חשיבה ופתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ומערכתית, זיהוי בעיות ויצירת פתרונות, חשיבה יצירתית וסקרנות אינטלקטואלית (Redecker et al., 2009).

אחד מההיבטים המרכזיים בפדגוגיה החדשנית הוא שינוי בתפקידו של המורה במאה ה-21. המורה הוא המתווך בין תחומי הידע וההכוונה הפדגוגית לבין התלמיד, ונדרש מהמורה לשנות את תפקידו המסורתי (וידיסלבסקי, פלד ופבסנר, 2010). תחת הפדגוגיה המסורתית, המורה נמצא במרכז הליך הלמידה ומעביר תחומי ידע מוגדרים אל התלמיד באופן חד-צדדי כאשר התלמיד הוא פאסיבי. מנגד, תחת הפדגוגיה החדשנית, על המורים להיות מנחים הנמצאים לצד התלמידים, והתלמיד הופך להיות פעלן ואקטיבי בלימוד. המורה לא אמור להיות מקור הידע העיקרי והיחיד אלא עליו לעזור לתלמידים ללמוד באופן עצמאי, להתמודד עם משימות לימודיות, לחפש ולצבור ידע ולהתמודד עם למידה עצמאית (אבני ורותם, 2013; רותם ופלד, 2008).

השינוי במקום המורה במערכת החינוך מתייחס גם לתפקידן של הגננות, וגם הן כבר לא נמצאות במרכז ההליך החינוכי כבעבר. תחת הפדגוגיה החדשנית על הגננות להיות מנחות לצד הילדים, עליהן לסייע לילדים לממש את היכולות והכישורים שלהם באמצעות התנסויות מגוונות בעשייה, בחוויה וביצירה. תחת מודל "הגן העתידי" שפותח במשרד החינוך, החינוך בגילאי הקדם-יסודי אמור להתבסס על אמון ביכולתם של הילדים ליזום, לפעול בעצמם ולחקור את המרחב העוטף אותם. זאת תוך שימוש בארבעה עוגנים – ביטוי אישי, יזמות ויצרנות, קהילתיות ולמידה במרחבי החיים (תורגמן, אלדרוסקי-פינוס וג'ראד, 2019). הדרך להבנת החוויה והניסיון טמונה בגננת, שעליה להנגיש את החומרים במרחב לילד, לעודד אינטראקציה, פעלתנות, ליצור אפשרויות המטפחות את הילד בהתאם לתחומי הדעת הנדרשים, ולעודד פיתוח רעיונות יצירתיים ומקוריים (מכטר-יהודה, 2010).

תיווכה של הגננת מוביל את הילדים לממש את ההתנסויות הפעילות שלהם בצורה מיטבית בהתאם למטרות ההוראה. על כן, תפקידה של הגננת הוא להיות בנוכחות פעילה, מכוונת, מווסתת, מנחה ומעודדת – היא אמורה לשים לב למה שמתרחש, להציב גבולות כלליים לילדים שימנעו מריבות ויגרמו להם להבין מהם הגבולות החברתיים והתנהגות מקובלת בחברה, ועליה לטפח את הסקרנות של הילדים. הגננת אינה פאסיבית המניחה לילדים לחוות את המרחב החינוכי, אלא היא אקטיבית ומתווכת בין הילדים לאובייקטים ולמושאים העומדים בפניהם (האס וגביש, 2008). הגננת אמורה להיות חלק מהשיח של הילדים והתהליכים דרכם הם צוברים את הידע, באמצעות התנסות, ועליה להיות מתווכת פעילה ומכוונת. עליה לכוון אותם לחשיבה עצמאית ובכך להפוך את המשחק הפשוט בגיל הגן לחוויה המשפיעה על ניסיון החיים של הילד וממנה הוא יכול ללמוד (McClintic & Petty, 2015).

העיקרון המרכזי בחינוך תחת הפדגוגיה החדשנית הוא ליצור הליך של למידה משמעותית, למידה המקדמת את הלומדים ומעניקה להם תחושת צמיחה, ערך ומסוגלות לאורך הרצף החינוכי. למידה זו מתמקדת ביחס בין הלמידה לבין הלומד – למידה הופכת למשמעותית כאשר הלמידה היא בעלת חשיבות, ערך ומשמעות ללומד. היא מתאימה לעולמו, לעולם המושגים שלו, לקוגניציה ולרגש שלו, היא מעצבת את מציאות חייו, משפיעה על אישיותו, כישוריו, התפתחותו ועתידו (אבני ורותם, 2013). הלמידה המשמעותית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות למידה מעשיות רבות ושונות, המערבות את התלמיד ואת חושיו בחוויה לימודית פעילה. סוג למידה זה יכול להתבטא בתכניות למידה מבוססות חקר, מבוססות משחק, מבוססות התנסות, וישנן אפשרויות רבות ללמידה משמעותית. המשותף לכל אלו הוא המיקוד בשיתוף התלמיד ובעירובו בהליך הלימוד, מתן דגש לצרכים של התלמיד ודגש על היות התלמיד פעלתני בפתרון בעיה לימודית (לוי ואח', 2015).

למידה משמעותית בגילאי הגן אמורה להתפתח מתוך יכולת צוות הגן ליזום, להוביל, ללמוד, לחקור וליצור את הגן והמרחב, תוך אינטראקציה מיטבית ומתמדת בין כל השותפים (פלוטוב ואלפיה, 2020). אחד מההיבטים המרכזיים בלמידה זו בגיל הגן הוא המשחק, כאשר שילוב מושכל של משחק כלמידה חווייתית היא דרך יעילה בהרבה מדרך למידה מסורתית. אצל ילדים בגיל הרך, כך ניתן לעודד למידה טבעית והמטרות הפדגוגיות מושגות בה בדרך עקיפה (ארבל ואח', 2011). הגננת אמורה לתעל את הדחף הטבעי של הילדים לשחק וליצור מערך בו יש שילוב של עקרונות חינוכיים תוך כלים מהנים וכיוון הילדים לפעילות משחקית בעלת משמעות (לוי ואח', 2015).

הטכנולוגיה מהווה אלמנט יסודי ללמידה משמעותית תחת הפדגוגיה החדשנית, בשל יכולות מעבר המידע והתקשורת המשנות את מעמדו המסורתי של המורה, ובשל הצורך ללמד מיומנויות קוגניטיביות חדשות של אוריינות דיגיטלית וטכנולוגית (פלוטוב ואלפיה, 2020). אך שימוש יעיל בטכנולוגיה במטרה ליצור למידה משמעותית דורש בניית תכנית לימודים ופדגוגיה המותאמת לעולם הטכנולוגי, המנצלת את הכלים הטכנולוגיים בהתאם למטרות החינוך (וידיסלבסקי, פלד ופבסנר, 2010). הטכנולוגיה מהווה כלי דרכו ניתן לבנות סביבה לימודית חדשה בעלת תועלת חינוכית רבה, היא אמורה לאפשר נגישות גבוהה הרבה יותר למידע, ולאפשר כלים אינטראקטיביים שיתופיים לצורך השגת מידע חדש. הלומדים בסביבה החדשה הם פעלנים יותר ומעורבים בתהליך הלמידה (זינגר, 2012; שמיר-ענבל וקלי, 2011). בגילאי הגן, ניתן לעשות שימוש בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיה במגוון דרכים – ניתן "להביא את החוץ לגן" באופן בו הגננת נמצאת בחוץ בשיחת ווידאו וחושפת את הילדים לטבע או למוזיאון גם אם הם לא נמצאים שם, ניתן ליצור פעילויות מבוססות טכנולוגיה רבות משתתפים כמו להסריט סרטון בו כולם שרים ולשלוח, להביא לילדים אורחים מומחים ויוצרים מחוץ לגן, ופעילויות כגון קבלת שבת משותפת (פלוטוב ואלפיה, 2020).

מנגד, קיומה של טכנולוגיה ושימוש בה לא מבטיח בהכרח למידה משמעותית. ללא תכנית פדגוגית והדרכה מתאימה היעילות של הכלים הטכנולוגים מוגבלת, וללא הדרכה פעמים רבות אנשי חינוך מנסים ליישם עקרונות ותובנות פדגוגיות מהעבר תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה (אבני ורותם, 2013). במצב הנוכחי, כתוצאה מהתפשטות הקורונה, השינויים המהירים וההכנסה של טכנולוגיות למידה מרחוק לא אפשרו בנייה של מערך פדגוגי מתאים והדרכה למורים ולצוותי החינוך כיצד לנהל למידה משמעותית מתווכת מחשב, כפי שהיה אמור לקרות במצב אופטימלי (Oranburg, 2020). השינויים בצורת החינוך והשימוש בכלים טכנולוגיים הפך להיות הכרחי תוך זמן קצר מאד, ולכן נוצר קושי לגננות להכיר את הטכנולוגיה החדשה ולהשתמש בה כהלכה. פעילויות של הגננות אמורות להיות מתוכננות היטב ומלוות בפדגוגיה מתאימה, אחרת היתרונות הטמונים בטכנולוגיה לא יבואו לידי מימוש (פלוטוב ואלפיה, 2020). לעיתים גם חוסר הבנה טכני של הכלים מוביל למצב שבו התפעול הראוי של הטכנולוגיה דורש השקעה של זמן ומאמץ, שיכולה לפגום ביעילות ההליך החינוכי (גרופר, 2010).

הלכה למעשה, גם אם הגננות מכירות את עקרונות הלמידה המשמעותית ואת הפדגוגיה החדשנית ומיישמות עקרונות אלו בגן, אין זה אומר שהן יכולות לעשות שימוש בטכנולוגיית למידה מרחוק ללא הדרכה ומתודה מוגדרת. הניסיון "לביית" את הלמידה הדיגיטלית ולהתאימה לפדגוגיה מסורתית בצורה עצמאית לא מאפשר מימוש של עקרונות הפדגוגיה החדשנית ולמידה משמעותית, ויכול גם לגרום לתסכול ושחיקה אצל הגננות בשל חוסר ההצלחה להעביר את הידע כפי שהן רוצות (אבני ורותם, 2013). לכן ישנה חשיבות עליונה להבין כיצד ניתן לעשות שימוש בכלים הטכנולוגיים בעמודים לרשותנו בתקופה מאתגרת זו ולממש גם בעת הזו למידה משמעותית לילדי הגן.

ההנחה המובילה את המחקר הנוכחי היא כי הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה עושה שימוש לא מושכל בכלים הטכנולוגיים. הלמידה מרחוק, ללא הדרכה ומערך פדגוגי תומך, לא יעילה ולא ממלאת אחר העקרונות הפדגוגיים הקיימים כיום במערכת החינוך. מטרת המחקר הינה לברר כיצד פעלו הגננות בזמן ימי הקורונה ומה ניתן ללמוד מהניסיון שלהן לגבי שיפור מערך הלימוד בהתאם לעקרונות הפדגוגיה החדשנית בעתיד. באמצעות מחקר המתחקה אחר ניסיון הגננות בתקופה האחרונה ניתן להשיג מידע רב ערך ודרכו לבנות מודל בעל עקרונות מוגדרים, שיאפשר לגננת ללמד מרחוק ויחד עם זאת לשמור על האותנטיות של הלמידה, לשמור על מיומנויות הילד כלומד עצמאי, לשלב בפעילויות אסקפיזם בדמות למידה חווייתית מעשירה שמטרתה כיף והנאה בלבד, משחקים, שירים, סיפורים, ופעילויות הפוגתיות – ואולי גם פחות  להתמקד במטרות לימודיות שהילד לא פנוי להם במצב שנוצר. המחקר הנוכחי בוחן את השאלות:

  1. באילו חומרים פדגוגיים השתמשו הגננות ובאיזו מידה חומרים אלו דומים או שונים מהתפיסה החינוכית שהן מיישמות במהלך השנה בגן?
  2. מה היו דרכי ההתקשרות עם הילדים?
  3. מה היו תגובות ההורים ומה ניתן ללמוד מהם על הקשיים שעמדו בפניהם?
  4. מהי עמדת הגננות לגבי הפעלת ילדי גן בלמידה מרחוק?

מתודולוגיה

במחקר השתתפו 30 גננות שעובדות במשרד החינוך, מנהלות גן לילדים בגילאי 3-6 שנים, שענו על שאלון פתוח שכלל 20 שאלות .אלו התייחסו לתחושתם האישית בימים אלו, על דרכי התקשורת עם הילדים, החומרים הפדגוגיים שנשלחו לילדים, ותגובות ההורים. המחקר בוצע בשיטת המחקר האיכותנית, שמטרתה היא להפיק משמעות או לפרש תופעה במונחים שבני האדם עצמם, הנחקרים, הגננות, יוצקים לתוכה. דרך שיטה זו ניתן ללמוד על עולמן של הגננות תוך ניסיון להתחקות אחר המשמעויות שהם עצמם נותנים לפעולותיהן, לדרכים דרכן הם מתמודדים עם המציאות הנבחנת ולאופן בו הן מגדירות את הקשיים בהם הם נתקלים (שקדי, 2003). הרלוונטיות של שיטת המחקר האיכותנית בתחומי החינוך וההוראה היא גבוהה במיוחד, וזאת לאור תופעה של בעיות ומצבים חדשים בעולם ההוראה המגלמים בתוכם מגוון רחב של סוגיות ואתגרים המחייבים יישום של גישות מחקריות הסבריות. בתוך כך, השימוש בשיטת המחקר האיכותנית בהקשר החינוך צובר תאוצה מפני שמדובר בשיטת מחקר המאפשרת לזהות, לפרש, ולתאר תופעות שטרם זכו ללימוד ומחקר (Bowling, 2014).

שיטת ניתוח הנתונים במחקר היא שיטת הניתוח הנושאי (thematic analysis), בו המידע המתקבל מן הנבדקות מתורגם ומחולק למספק קטגוריות הנובעות משאלות המחקר, מהממצאים ומהחומר התיאורטי. זו שיטת ניתוח בה החוקר מזהה דפוסים העולים מהנתונים במחקר, דרכם ניתן לפרש ולנתח את הממצאים, והכללתם לקטגוריות ניתוח, כהליך של סידור והבניית המידע שנאסף לצורך פרשנותו והבנת משמעויותיו השונות (שקדי, 2003).

ממצאים

קטגוריה (1): סוג החומרים שנשלחו

הממצאים מראים כי הגננות נקטו במגוון רב של סוגי חומרים לילדים, וכל גננת פעלה לפי הבנתה ורצונה. המשותף למרבית הגננות במחקר הוא שהן נטו לשלוח סרטונים, קישורים לחומרים מהאינטרנט, או דפי פעילות שמצאו ברשת ו/או הכינו בעצמן. זאת במקביל לפעילויות אחרות שהן עשו עם הילדים. עדיין, יש גיוון רב בין הפעולות של הגננות השונות והאופן בו כל אחת מהן התמודדה עם הדרישות החדשות בזמן הקורונה, יש גיוון רב בחומר בו עשו שימוש ואף ברמת ההשקעה שלהן בכל אחד מהתחומים.

ישנן גננות שהשקיעו את מרבית זמנן בשיחות וקשר רציף עם הילדים, ישנן גננות שהשקיעו זמן ביצירת פעילויות מקוריות ומהנות לילדים, ישנן גננות שחיפשו רבות ברשת קישורים וסרטונים שלדעתן יתרמו לילדים, חלקן בחרו באופן של משחק, חלקן צילמו את עצמן בסרטונים ועשו קליפים ומשעשעים, חלקן בחרו להקריא סיפורים לילדים, חלק התמקדו בחומר הלימודי כגון דפי יצירה על האביב או דפי פעילויות, וחלק הדגישו היבטים אחרים של הנאה ללא קשר ללימודי האביב. חלק מהגננות צילמו עצמן בבית וחלק יצאו החוצה, חלק התמקדו בטיפוח מוטוריקה ואוריינות כמטרת הפעילות, חלק ניסו להיצמד לתחומי הדעת של תכנית הלימודים, חלק מהגננות התמקדו בהעברת רעיונות ליצור פעילות חווייתית עם ההורים או שהילדים יעשו זאת לבדם, חלקן תרגלו איתם פעילויות מול המסך, חלקן השתמשו רבות בהורים וחלקן ראו עצמן כמי שאמורות לשמור על הילדים מול המחשב כדי "לשחרר" את ההורים לעבודה. חלק מהגננות שמו דגש על למידה וחלק על הנאה, חלק ראו את המטרה החינוכית המרכזית כשמירה על קשר ויצירת מערך חברתי לילדים ואילו חלק ניסו לקדם את הליך הלמידה ולפתח את הילדים בדרכים שונות.

אחד הממצאים הבולטים הוא שרבות מהגננות השתמשו בדפי עבודה ויצירה, בין אם כאלו שהן עשו בעצמן או הדרכות ודפי יצירה שמצאו ברשת, כחלק מהלימודים המקוונים. רבות מן הפעילויות של הגננות היו לשלוח לילדים דפים לעבוד לבד או עם ההורים, ולאחר מכן לצלם זאת ולשלוח חזרה לגננת, או להציג את התוצאות שלהם בשיחות וועידה מול שאר הילדים בגן. אלו יכולים להיות דפי עבודה לילדים לבד, דפים לעבודה עם ההורים, דפי צביעה בנושאים הקושרים לתוכן הלימודים, וכדומה.

הערכים אותן הדגישו הגננות בלימודים מרחוק הם ערכים של שמירה על קשר עם הילדים בגן עם הגננת ובינם לבין עצמם. זו מטרה שחוזרת על עצמה אצל גננות רבות, ונראה כי רבות מהגננות תופסות את השמירה על קשר, שיחות וסיוע בקשיים לילדים ולהורים כמטרה המרכזית – בין אם באופן מקוון או מפני שלכך המצב החדש הוביל את מערכת היחסים בין הצדדים. כפי שמתארת אחת הגננות: "בקשר שלי עימם החשוב לי ביותר הוא השמירה והבדיקה עם מצבם הרגשי, השיח שבו אני מתמקדת עימם תמיד הינו שיח רגשי לצד שיח פדגוגי מועט".

הגננות בשלב זה הראו כי יש גם להן קושי משמעותי להתאים את תכנית הלימודים הרצויה בצורה עצמאית לעקרונות הפדגוגיה החדשנית, כל אחת מהן ניסתה כמיטב יכולתה אך מוגבלת בשל השימוש בטכנולוגיה, השונה מאד מכל מה שהכירו עד כה במפגשים חיים בגן. כך למשל אחת הגננות שתיארה כי היא שלחה דפי עבודה לילדים העירה גם: "אני מעדיפה לא לעבוד עם דפי עבודה … אני נוהגת ללמד תוך כדי משחק והתנסות", אך היא הרגישה שבשל ההגבלות המיוחדות היא נאלצה לשלוח חומרים שאינם תואמים את התפיסה החינוכית שלה, כמו גננות רבות אחרות. מרביתן, לפי הנתונים, לא מצליחות לממש את עקרונות הפדגוגיה החדשנית כראוי, וללא תמיכה משמעותית מאד של ההורים, כלל לא התאפשר לקיים למידה משמעותית.

קטגוריה (2): אופן יצירת הקשר

יצירת הקשר של הגננות עם התלמידים היה באמצעים טכנולוגיים שונים, שהיו משותפים לכל הגננות, אך דרכי הפעולה, התדירות וסוג הכלים השתנה מאד בין גננת לגננת. כמעט כל הגננות השתמשו בשיחות וועידה מרובות משתתפים באמצעות מערכת "זום", שימוש ב"וואטסאפ" לשליחת הודעות ולביצוע שיחות וידאו אישיות, ושיחות טלפון מרובות. הגננות גם השתמשו בכלים רבים ושונים אחרים כגון דף "פייסבוק" פרטי, אתרי אינטרנט למשחקים משותפים, גננות שהסריטו את עצמן ושלחו קישור לסרטונים ב"יו-טיוב", אתרים ייעודיים של משרד החינוך ליצירת משחקים ופעולות, והפנייה לצפייה במערכת השידורים הלאומית של האגף לחינוך קדם יסודי ועוד.

הממצאים הראו כי אופן השימוש בטכנולוגיה התבסס בעיקר על שיקול הדעת ורמת הנוחות של הגננת, כמו גם ההיכרות שלה עם הטכנולוגיה, ללא הדרכה מתאימה של מה ראוי ורצוי לעשות. כך אמנם כל הגננות עשו שימוש באותם הכלים, אך כל אחת מהן בחרה להתמקד בכלי שנוח לה לפי תפיסתה האישית או לא להשתמש בכלים שלא נוחים לה מסיבות אחרות. חלק מהגננות לא אהבו את השימוש בקבוצות "וואטסאפ" למשל, ולכן בחרו שלא לפתוח קבוצה שכזו או לצמצם את הפעילות בה, ואחת הגננות פתחה קבוצה רק לאחר לחץ של ההורים, כפי שהיא מתארת: "פתחתי קבוצת וואטסאפ, למרות שאינני מאמינה בתקשורת הזאת עם הורי הגן". בנוסף, כל הגננות השתמשו במפגשים של שיחות רבות משתתפים באמצעות "זום", אך גם כאן חלק מהגננות בחרו לעשות מפגשי "זום" מרובים, ואילו חלק מהגננות עשו מפגש רק פעם בשבוע. אחת הגננות מתארת כי היא הרגישה לא בנוח ולכן במשך זמן רב לא עשתה שיחת "זום" כלל מפני שהיא חשה שההורים צופים בה כל הזמן והיא הרגישה לא בנוח בשל כך. היא התחילה עם שליחת סרטונים של עצמה, לדבריה: "בימים הראשונים צילמתי סרטוני וידאו של עצמי מטיילת בגבעה שמול הבית ומתרגלת יוגה, בחרתי דברים שנוח לי איתם, דברים שאני אוהבת". אך לאחר מכן היא מתארת: "החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי ועל עצמי. אז מה אם יש לי חשש. חשש מזה שיש לי עוד צופים, לא רק הילדים. ההורים הם רואים ושומעים כל מה שאני אומרת ועושה". כך גם בכלים אחרים – חלק מהגננות לא חשו בנוח לצלם את עצמן מקריאות סיפור או פונות לילדים ולכן בחרו לבצע את מרבית הפעילות דרך "זום", חלק בחרו בשימוש בכלים רבים ומגוונים וחלק בחרו להשתמש במספר מצומצם של כלים. חלקן שלחו במרבית הזמן קישורים לסרטונים שהן עשו וביקשו מהילדים וההורים לצלם את עצמם בפעילות דומה, וחלקן פעלו רבות באופן של דפי עבודה ודפי יצירה למשלוח.

גם כאן ניתן לראות תמונה דומה של מגוון רב של דרכים ליצירת קשר מרוחק עם הילדים. אמנם היו מספר כלים קבוע בהם נעשה שימוש, "זום", "וואטסאפ" וסרטונים ב"יו-טיוב", עדיין חוסר האחידות מראה על כך שאין לגננות תבנית ומודל אחריו הן עוקבות עם זאת  חשוב שתהיה ייחודיות לכל גננת בבחירת הכלי אך לא פחות חשוב הוא השימוש הנכון בכלי הנבחר . ברור כי ללא הדרכה פדגוגית מתאימה יש לגננות קושי להתמודד עם השינוי האדיר, אין אחידות באופי הלימודים ודרכי יצירת הקשר איתם, ואין היצמדות לעקרונות אחידים שאמורים להתבסס על הפדגוגיה החדשנית. דרך הלימוד הנבחרת מבוססת על הכלי הטכנולוגי הנוח והראוי בעיני הגננת ולא על כלים טכנולוגיים שמנוצלים לטובת מימוש למידה משמעותית, כחלק מתכנית פדגוגית מוגדרת. הגננות, באופן כללי, בוחרות להשתמש בטכנולוגיה מוכרת להן, ויכול להיות שבחירה בכלי טכנולוגי אחר ליצירת קשר עם הילדים היה יכול לממש טוב יותר את עקרונות הלמידה המשמעותית.

קטגוריה (3): תגובות ההורים

המחקר מצא כי תגובות ההורים משתנות, אך ניתן להבחין בין תגובות הורים שמתוארות על ידי הגננות כמשתתפים פעילים לבין הורים שלא משתתפים עם הלימודים הרחוקים. הורים שמשתפים פעולה עם הלימודים מגיבים באופן חיובי בדרך כלל ותומכים במאמצים של הגננות ובמה שהן עושות, לעומת הורים שלא משתתפים פעילים בשיעורים ולא מגיבים רבות על מה שקורה. יש מספר לא מועט של גננות במחקר שמתארות כי הן כמעט ולא מקבלים תגובות מהורים, ומפני שמעורבות ההורים היא הכרחית ללמידה מהבית בתקופה זו, רמת השיתוף והמעורבות הנמוכה שלהם לא התקבלו היטב על ידי הגננות.

זו חלוקה שנמצאה אצל כל אחת מהגננות, והממצאים מראים שחלק מההורים מגיבים בחיוב, שולחים צילומים וסרטונים שלהם עם הילדים מבצעים פעילויות לפי בקשת הגננת, ולעיתים שולחים דברים מיוזמתם. הורים אלו גם נותנים משוב חיובי לגננות, ומספר גננות אף הדגישו שלאור המצב והשיתופיות עם ההורים הן חשות שהן מקבלות יותר הערכה, שההורים זוכים להצצה אל "מאחורי הקלעים" של העבודה הקשה של הגננות ומעריכים אותן יותר בשל כך. כך תיארה אחת הגננות: "אני מרגישה שההורים קיבלו סוג של הצצה כיצד אני מעבירה את התוכן הנלמד לילדים וזה גרם להם להעריך ולהבין מה האני מאמין שלי, וכיצד הילדים חווים את הלמידה בגן כי לא כל יום ההורים זוכים להצצה כזאת". כמו כן, כל אחת מהגננות תיארה גם שיש קבוצה של הורים שכמעט ולא מגיבים, לא משתתפים בדיונים, ולעיתים גם ילדים מספרים לגננת שההורים לא הדפיסו להם למשל את הדפים שנשלחו לפעילות. יש הורים שבוחרים לשתף פעולה באופן מועט, כאשר הם מוצאים מסגרות מתאימות יותר לדעתם. אחת הגננות תיארה זאת באופן המייצג את מרבית הדעות במחקר: "בסך הכל ישנה הערכה לתהליך, עם זאת ניתן לראות שישנן משפחות הנעזרות בכלי יותר מאחרות".

אחד הממצאים המעניינים כאן הוא התחושה של הגננות כלפי ההערכה של ההורים. נראה כי תגובות חמות של ההורים ושיתוף פעולה מוביל לתחושות חיוביות מאד של הגננות ומשפרות מאד את רגשותיהן. גננות מתארות כיצד הן חשות חום לאחר שהורים מגיבים בחיוב על סרטון למשל שעשו עם הילדים או מעריכות את העבודה שלהן תחת העומס, או שולחים סרטון עם הערכה כנה על העבודה. כדברי אחת הגננות: "תגובות ההורים מחממות את הלב". מיעוט מהגננות מתארות כי הן מרגישות שההורים ציפו ליותר או שההורים לא מעריכים את העבודה שלהן, אך זה לעולם לא נאמר להן אלא זו תחושה שהן מקבלות מהשיח עם ההורים. נראה כי ההורים ממלאים את מקום הגננות במימוש עקרונות הלמידה המשמעותית, אך חשוב מכך, ההורים הם אלו היחידים הנותנים משוב לגננות על פעילותן הקשה. נראה כי הגננות משקיעות המון מאמצים בלימודים הללו, הרחוקים מאד ממה שהן מכירות, ותגובות ההורים יכולות למלא אותן באנרגיה חיובית – או להיפך "להוציא להן את הרוח מהמפרשים", כדברי אחת הגננות.

 

קטגוריה (4): עמדת הגננות  על  למידה מרחוק

כמעט כל הגננות במחקר הביעו עמדה שלילית, ברובה או בחלקה, לגבי הלמידה מרחוק כפי שהן חוו אותה בתקופת הקורונה. הרוב המוחלט של הגננות תיאר כי למידה באופן זה לא יכולה לחליף למידה בגן באופן אותו הן מכירות, ורבות מהן גם תיארו כי אין אפשרות באופן כללי לשלב למידה משמעותית וחווייתית ואין יכולת לבצע למידה באמצעות משחק כפי שהן מכירות. ניתן לחלק את תגובות הגננות במחקר לשני סוגים – גננות שביקרו את חוויית הלמידה מרחוק שלהן וטענו שיש צורך בפתרונות מערכתיים ופדגוגיה מתאימה למצב, וחלק מהגננות שיצאו מנקודת הנחה שאין כל יכולת למשש את עקרונות הלמידה המשמעותית לילדי הגן אך ורק באמצעות למידה מרחוק.

מרבית הגננות תיארו כי כלל לא ניתן לבצע למידה משמעותית מתווכת מחשב בגילאי הגן, בשל חשיבות המגע, הקרבה האישית, המשחק עם חברים בחלל הגן. לדברי אחת הגננות: "החוסר במגע ותקשורת פנים מול פנים הוא גדול מאוד ואלו דברים שאין להם תחליף". הלמידה מרחוק מעלה לדעתן קשיים גם במישור ההתמודדות של ההורים, מפני שלמידה באופן רצוי בצורה משמעותית מחייבת מעורבות יחסית גבוהה של ההורים. מרבית הגננות אוחזות בדעה כי יש פעילויות רבות אותן היו רוצות להעביר אך אלו פעילויות לא אפשריות בתנאים הנוכחיים, ולכן הן "מתפשרות" על דרכי למידה  בדרכים אחרות, גם אם לדעתן הן פחות מתאימות לצורת הלמידה הרצויה. הגננות מתארות כי למידה בצורה זו לא מאפשרת להן להיות מקצועיות יתר על המידה, התנאים הללו מקשים עליהן לממש את היכולות שלהן כגננות, וחלק מהגננות מדגישות כיצד דרכי הלמידה המוכרות להן כמעט ולא רלבנטיות בהליכי הלמידה הקיימים. מרבית הגננות מתארות את הקשיים שלהן כהכרח הטכנולוגיה – אך רבות מהן מתארות כי פתרון מערכתי בדמות מודל פדגוגי מתאים או הדרכה מסודרת תועיל להן רבות. אחת הגננות תיארה: "אני חושבת שהיה צריך להבין שתקשוב, מולטימדיה וטכנולוגיה חייבים להיות מונגשים לצוותים חינוכיים. אנחנו עסוקים "בגן העתידי" וחיים בעצם בתקופת האבן … שאין שום חיזוק, התעניינות, רעיונות, הצעות לעזרה מהמעגל התומך. אף אחד לא שאל אף גננת איך היא מסתדרת". גננת אחרת תיארה: "אני חושבת שלו היינו יוצרים מערך ברעיון ובמתודה אולי הלמידה היתה יעילה יותר".

עמדה דומה הציגו גננות רבות, וחלקן תיארו באופן מוגדר שהבעיה המרכזית היא שלא ניתנו להן כלים כדי לנהל את הלמידה מרחוק בצורה מיטבית. הן נאלצו ללמוד בעצמן מה עובד ומה לא, להתאים את עצמן לדרישות של הילדים, ההורים וגם שלהן עצמן, וחשו כי אין להם תמיכה מערכתית. אחת הגננות תיארה: "אני חושבת שצריך להוציא נוהל מסוים לגננות אשר מיישר קו כלשהו לגביי הקשר המצופה מהן ודרכי ההוראה הנכונות מבחינה רגשית וקוגניטיבית לילדי הגן", גננת אחרת: "הצורך של המערכת לתת תמיכה היא הכרחית", ואחרת מתארת: "לדעתי המערכת נתפסה לא מוכנה". הגננות התקשו בנקודות כמו כיצד לגרות את הילדים ולעניין אותם, מה ניתן לדרוש מההורים, כיצד לתמוך נפשית בילדים, או מה הדגש הראוי בלמידה מרחוק. עמדת הגננות מראה בבירור כי פתרון פדגוגי היה יכול לשפר באופן משמעותי את הלמידה בתקופה זו, גם אם לדעת חלקן עדיין זה לא מהווה תחליף ללמידה במרחב הגן עצמו.

דיון ומסקנות

ממצאי המחקר מצביעים בבירור על היעדר הכוונה ופדגוגיה מתאימה, דבר המוביל לחוסר אחידות בכלים בהם נעשה שימוש, שיתוף חלקי של ההורים ותחושות הגננות. מגוון החומרים בהם נעשה שימוש וחוסר האחידות של הכלים הטכנולוגים בהם השתמשו הגננות מצביע הלכה למעשה על הרצון הרב של הגננות למצוא פתרונות חווייתיים לילדים בזמן הקורונה – אך הוא מצביע גם על חוסר אחידות ברמה הפדגוגית. הגננות במחקר פעלו כל אחת לפי יכולתה והבנתה את צרכי הילדים, ורבות מהן ניסו לשלב אלמנטים רבים של למידה משמעותית – משחקי למידה, יצירה ועשיה, עידוד סקרנות, ועוד רעיונות כיד הדמיון.

עם זאת, למרות ניסיונותיהן של הגננות, בדומה לתיאור של אבני ורותם (2013), גרופר (2010), ו-Oranburg (2020), ברור כי הן חוו קושי ליצור למידה משמעותית באמצעות הטכנולוגיה ללא הדרכה ופדגוגיה מתאימה. לפי וידיסלבסקי, פלד ופבסנר (2010), זינגר (2012) ושמיר-ענבל וקלי (2011), מאפיין משמעותי של הפדגוגיה החדשנית הוא בניית תכנית לימודים המותאמת לעולם הטכנולוגי, כאשר שילוב הטכנולוגיה אמור להיעשות ככלי דרכו ניתן לבנות סביבה לימודית חדשה בעלת תועלת חינוכית רבה. זאת יכול להיעשות רק באמצעות פיתוח מערך פדגוגי והשתלמויות חדשות ומותאמות, ולפי הממצאים, המציאות רחוקה מאד מתיאור זה. נראה שכל אחת מהגננות נשארה להחליט לעצמה לגבי הכלים הראויים, הפעילויות ודרכי הקשר המתאימות, ללא מערך פדגוגי מקיף שינחה אותן. אולי זהו המצב בשל המהירות בה התרחש המעבר ללמידה מקוונת – אך כעת, חודשים לאחר מכן, אנו יכולים ללמוד מהניסיון ולבנות מערך פדגוגי מתאים לגננות.

אחד הממצאים האחידים בנושא חומרי הלימוד הוא גם זה שמצביע באופן המשמעותי ביותר על היעדר שימוש בפדגוגיה חדשנית – והוא השימוש הרב בדפי עבודה שנשלחו לילדים. שימוש בדפי פעילות, במיוחד בכמות כפי שתוארה במחקר, לא מקביל לעקרונות הפדגוגיה החדשנית, המתארת מחדש את מטרות מערכת החינוך, את דמות התלמיד ואת תפקיד המורה (ודמני, 2012). הגננות תיארו כי הן מודעות לבעייתיות של דפים אלו, אך זו היתה אחת הדרכים המרכזיות שהן מצאו להתמודד עם המצב החדש. שימוש כזה דומה למה שכונה על ידי אבני ורותם (2013) "ביות" של הטכנולוגיה בהתאם לעקרונות פדגוגים מסורתיים, ועל פי ודמני (2012), זו דרך לימוד שלא מתאימה לעולם הטכנולוגי המתקדם. שימוש בדפים כאלו לא מאפשר לגננות לממש את תפקידן הראוי תחת הפדגוגיה החדשנית, לפי התיאורים של האס וגביש (2008), מכטר-יהודה (2010) ו-McClintic & Petty (2015), והיבט זה שוב מדגיש את חשיבות ההדרכה לגננות – ואת ההיעדר שלה.

אמנם הממצאים מעלים ביקורת כלפי היעדר מדיניות מכוונת, ראוי לשים דגש על דברי Oranburg (2020), המתאר כי השינויים המהירים בתקופת הקורונה וההכרח ללמוד מרחוק בפרק זמן קצר כל כך לא אפשר בנייה של מערך פדגוגי מתאים והדרכה כיצד לנהל למידה משמעותית מתווכת מחשב. גרופר (2010) גם הדגיש את הקושי להכיר את הטכנולוגיה החדשה ולהשתמש בה כהלכה, ונראה כי זהו עקרון מרכזי בהחלטה כיצד לנהל את הלמידה מרחוק במחקר הנוכחי. בסופו של דבר, כל גננת ניסתה למצוא פתרונות למצב החדש לפי ראות עיניה, ומרביתן "נסוגו" לעקרונות לימוד מסורתיים, כהכרח של המצב, בשל היעדר הכוונה ומודל מתאים שיוביל אותן. זו הסיבה גם שגננות רבות תיארו כי אין יכולת ליצור למידה משמעותית מתווכת מחשב וטכנולוגיה, כפי שקיים בתקופת הקורונה, אך נראה כי אין זו בעיה מערכתית אלא קושי של מרבית הגננות.

זו בדיוק הנקודה המרכזית במחקר, שהודגשה גם אצל אבני ורותם (2013) וגרופר (2010) – גם אם הגננות מכירות את עקרונות הלמידה המשמעותית ואת הפדגוגיה החדשנית ומיישמות עקרונות אלו בגן, אין זה אומר שהן יכולות לעשות שימוש בטכנולוגיית למידה מרחוק ללא הדרכה ומתודה מוגדרת. המטרה היא לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיית המידע והתקשורת כדי לממש את עקרונות הלמידה המשמעותית, וזאת ניתן לבצע רק באמצעות תפיסה חינוכית חדשה. הלכה למעשה, ללא הדרכה ומודל פדגוגי מתאים הגננות התקשו מאד למצוא דרכים לשלב בין למידה משמעותית מהעולם אותו הן מכירות בגן הילדים לעולם של למידה מרחוק, קושי הבא לידי ביטוי בכל אחת מקטגוריות המחקר – בסוג החומרים שבחרו לשלוח, באופן יצירת הקשר, בתגובות ההורים מהבית, והיבט זה אף מתבטא בעמדתן כלפי הלמידה מרחוק.

ראוי לציין לחיוב את העבודה הקשה של הגננות כפי שעולה מן המחקר, שניסו כל אחת לבדה להתמודד עם האתגר, למצוא פתרונות יצירתיים כיצד לנהל את הלימודים בתקופת משבר זו, עם מה שנראה כמו הדרכה מעטה ולא מספקת. נקודת חיוב נוספת במחקר הנוכחי היא שאצל מרבית הגננות נראה שהקשר שלהן עם ההורים דווקא התחזק בתקופה זו, הן זוכות להערכה רבה יותר, כאשר ההורים נחשפו לפעילות הקשה שלהם ולמאמץ הרב שהן משקיעות.

כעת, לאחר חשיפת הידע במחקר, ניתן לשלב אותו עם עקרונות הפדגוגיה החדשנית בכדי ליצור מודל ללמידה משמעותית גם בתקופה זו, באמצעות שימוש בטכנולוגיה, ולספק לגננות, להורים ולילדי הגן, חוויית למידה טובה יותר. המגבלות המוצבות בפני הגננות בתקופת הקורונה מותחות את היכולות שלהן עד הקצה ומקשות עליהן ליצור למידה משמעותית בהתאם לעקרונות הפדגוגיה החדשנית. יש לשלב בין החופש של הגננת לבחור את הכלים המתאימים לה ולגן הילדים בו היא מלמדת, לפי ראות עיניה, ובין מערך פדגוגי אחיד המתווה לגננת מיקוד בתחומי לימוד ודרכי עבודה – כמו מתן דגש על השיח הרגשי, שימוש בלמידה במרחבי החיים של הילדים והגננות, גיוס הילד וההורים להפעיל עצמם בבית עם החפצים הנמצאים אצלם, ולגרום לילד להיות פעלן גם בביתו .

 

ביבליוגרפיה

אבני, ע. ורותם, א. (2013). למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות. מיזם מתקוונים לאתיקה, https://ianethics.com/wp-content/uploads/2013/09/deeper-learning-2020-AI-.pdf.

ארבל, ח., לחמן, ד., אפשטיין, נ., קאופמן, ה. וקבלינסקי בן-דור, נ. (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה 32, http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper32/docs/04.pdf

גודשטיין, א. ואח'. (2012). הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת ושילוב טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך: תמונת המצב בשנת הלימודים תשס"ט. דפים 54, עמ' 20-67.

גרופר, ש. (2010). הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. אאוריקה 30, https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper30-doc06.pdf

האס, מ. וגביש, צ. (2008). אמא תראי זה אמיתי: חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

ודמני, ר. (2012). דפוסי שינוי והתפתחות של תפיסות מורים את משמעות ההוראה והלמידה בסביבות מבוססות טכנולוגיה.  דפים 54, 192-167.

וידיסלבסקי, מ., פלד, ב., פבסנר, א. (2010). התאמת בית הספר למאה ה-21 ופדגוגיה חדשנית. אאוריקה 30, https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper30-docs05.pdf

זינגר, נ. (2012). תכנון סביבות למידה מתוקשבות ולמידה מיטבית. גדיש 13, 92-106.

לוי, א. ואח'. (2015). נתיבים להוראה משמעותית: מניפת מודלים ישומיים להוראה משמעותית. הוצאת משרד החינוך.

מכטר-יהודה, מ. (2010). יצירתיות בגיל הילדות – התפתחות ודרכי פיתוח. בתוך א. מכטר (עורך): אוריינות  חזותית: עיון, מחקר, יצירה. הוצאת רסלינג, 233-251.

פלוטוב, א. ואלפיה, ר. (2020). רחוק זה בעצם קרוב. דע-גן 13, 2-13.

רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית–ספר מקוון. הוצאת מכון מופ"ת וכליל.

שמיר-ענבל, ת., וקלי, י. (2012). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית הספר. בתוך: ד. חן וג. קורץ (עורכים): תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, 371-400.

שקדי, א. (2003). מילים מנסות לגעת: מחקר איכותני- תיאוריות ויישום. הוצאת רמות.

תורגמן, מ., אלדרוקי פינוס, ד. וג'ראד, מ. (2019). הגן העתידי: להיות אני ,להשתייך ולגלות עולם. דע-גן 12, 8-19.

 

Bowling, A. (2014). Research Methods in Health (4th ed.). McGraw-Hill Education.

McClintic, S., & Petty, K. (2015). Exploring early childhood teachers’ beliefs and practices about preschool outdoor play: A qualitative study. Journal of early childhood teacher education 36(1), 24-43.‏

Oranburg, S. (2020). Distance Education in the Time of Coronavirus: Quick and Easy Strategies for Professors. Available at SSRN,          https://bond.edu.au/files/4830/Distance%20Education%20in%20the%20time%20of%20the%20Coronavirus.pdf

Redecker, C., Ala-Mutka, K., Bacigalupo, M., Ferrari, A. & Punie, Y. (2009). Learning 2.0: The impact of Web 2.0 innovations on education and training in Europe. Luxembourg: European Commission Joint Research Centre and Institute.

שיתוף ברשתות חברתיות:

תגובות (1)

  1. ד"ר איילה קדוסי שלום
    שמי אחינועם הרוש, מדריכת גננות במחוז דרום. קראתי כל מילה בשקיקה.
    מחקרך חשוב ומלמד ביותר ומשקף את המציאות איתה מתמודדות הגננות בימים אלו.
    נוסיף לכך את חוסר הוודאות והקשיים הרגשיים שכל אדם מתמודד בעקבות המגפה.

    תודה על עבודתך המסורה. בוודאי ואעשה בו שימוש.

    הגב

כתוב/כתבי תגובה