הגיל הרך לאן?

המלצות האגודה הישראלית שגובשו בשיתוף המועצה הציבורית להורים בישראל,לקידום תוכניות קהילתיות לפיתוח רצף של שירותי הדרכה, יעוץ, תמיכה וטיפול לכל ההורים לילדים בגיל הרך .

עדת טרכטנברג העלתה שוב לכותרות את נושא החינוך לגיל הרך , בעקבות הצעת החוק האמורה להסדיר לראשונה קריטריונים לפיקוח והפעלת משפחתונים ומעונות יום לילדים בגילאי לידה עד 3 , כותב תומר ולמר ב-YNET כי הממשלה מתנערת מאחריותה לחינוך לגיל הרך .

מאת: טובה בן ארי הרצאתה בכנס שהתקיים במכללת לוינסקי, יוני    2011 בהרצאתה מביאה טובה בן ארי את עיקרי החלטת האו"ם שבאה לידי ביטוי באמנה לזכויות הילד. האמנה מבטיחה לילדים קשת רחבה של זכויות , זכויות אלה ניתנות לכל ילד כדי להבטיח לו התפתחות טובה . אחריות המדינה היא לממש זכויות אלה, ע"י פיתוח גישות ופרשנויות

דו"ח מבקר המדינה על האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת כפי שהוגש לשר התמ"ת.

המאמר עוסק במורכבות נושא האחריות על הגיל הרך בישראל המתחלקת בין שלושה משרדים: משרד התמ"ת האחראי לגילאי לידה עד שלוש, משרד החינוך האחראי על גילאי שלוש עד שש ,ומשרד הרווחה באמצעות חוק פעוטות בסיכון.

ברנרד ספודק ושות' במאמרם זה מתארים את התפתחותן של הגישות השונות בתחום החינוך לגיל הרך לאורך ההיסטוריה, יתרונותיהם וחסרונותיהם. הם אינם רואים אף גישה כמושלמת , כל מטרתם לעורר מודעות בקרב המחנכים לגבי האידאולוגיה העומדת מאורי כל אחת מהגישות.

חוה כפרי מציגה את גישת "כבוד הילד" של מגדה גרבר. הנחת היסוד של הפילוסופיה שלה היא שיחס של כבוד לילד מהלידה, יעניק לו סיכוי טוב יותר לרכוש בטחון ולפתח שיקול דעת טוב. הוא ילמד כיצד להתייחס לאנשים אחרים באופן בריא וכיצד לבטוח בעולם לא באופן עיוור אלא באופן ריאלי.

חוה כפרי מביאה את עשרת העקרונות של פילוסופיית הכבוד לילד מתוך ה"מדריך להורים ולאנשי מקצוע" בעריכת מגדה גרבר.

דרורית אמיתי-דרור עוסקת במורכבותה של האופנה החדשה "גן שקוף" – בו מכניסים מצלמות לגני יהלדים המאפשרים להורים לצפות בילדיהם לאורך כל היום .

מסמך שנכתב עבור הכנסת באמצעות נציבות הדורות הבאים, המסמך בוחן את נושא החינוך לגיל הרך לאורך הדורות ומגיש את מסקנותיו לגבי מה צריך לעשות בעתיד כדי לשפר את החינוך לגיל הרך בארץ.