עשרת העקרונות של פילוסופיית הכבוד לילד

מתוך "מדריך להורים ולאנשי מקצוע" בעריכת מגדה גרבר.
תרגום: חוה כפרי

מה פירוש הדבר לכבד תינוקות ופעוטות?
התשובה טמונה קודם כל בעשרת העקרונות הבאים:

1. ערבו את תינוקכם בדברים הקשורים אליו, ובמיוחד בתחומי הטיפול בו (למשל, החתלה).
אל תסיחו את דעתו ואל תעבדו סביבו כדי לסיים את עבודתכם מהר יותר.

א. זכרו שטווח הריכוז של התינוקות גדול, כשהם מעורבים באמת במשהו.
ב. קחו בחשבון שאתם יכולים להעניק לתינוק תחושה שאתם עושים עבודת צוות. תחושה זו עשויה להפוך לגישה שתלווה אותו כל חייו.
ג. שימו לב ללמידה הרבה שמתרחשת תוך כדי יחסי הגומלין הללו.

2. השקיעו בזמן איכות והיו נגישים לחלוטין לפעוט.
אל תתפשרו על זמן "פיקוח".

א. העניקו לתינוקכם פרטיות – מרחב וזמן לבד.
ב. העניקו לעצמכם פרטיות – מרחב וזמן לבד.
ג. ראו בפעילויות הטיפול זמן איכות ולא עבודה קשה ובלתי נעימה.

3. כבדו את תינוקכם כיחיד, כאדם ראוי.
אל תתייחסו אליו כאל בובה מתוקה, נבובה, שניתן לעשות עליה מניפולציות.

א. נסו להתאים את עצמכם לצרכיו האמיתיים של התינוק – אל תשליכו את צרכיכם עליו.
ב. הקשיבו לו באמת, כשהוא מביע את צרכיו.
ג. אל תדברו על התינוק בפניו.
ד. כבדו את רגשות התינוק ואת זכותו להביעם. זה בסדר לכעוס, להיות עצוב, לחוש אי נוחות וכד'.
ה. העניקו כוחות לילד בשעת קונפליקט בכך שתהיו נגישים, תשקפו את הנעשה מבלי להיות שיפוטיים או מזדהים יתר על המידה.
ו. עזרו לתינוקכם לצפות למתרחש – ספרו לו מה אתם מתכוונים לעשות. תנו לילד הזדמנות להיענות לפני שתתחילו לפעול.

4. לימדו את דרכי התקשורת הייחודיות של התינוק (בכי, קולות, מלים, תנועות, מחוות, הבעות פנים, תנוחות גוף) למדו אותו את דרכי התקשורת הייחודיות שלכם.
אל תזלזלו בכוחו לתקשר גם אם אין לו עדיין מיומנות לשונית או שהן מוגבלות.

א. התייחסו לבכי כאל תקשורת ונסו להבינה ולא רק להיענות לה.
ב. דברו אל הילד באופן טבעי והשתמשו בשפה יומיומית (ולא בשפת תינוקות).
ג. צמצמו את הפטפוט האינסופי. דיבור משמעותי ומועט מעודד קשב.
ד. אל תחזרו על עצמכם שוב ושוב.

5. היו כנים ביחס לתחושותיכם.
אל תתיימרו לחוש מה שאינכם מרגישים.

א. תנו משוב הולם וכן.
ב. נסו להיות ערים למסרים כפולים ולהישמר מפניהם.

6. השקיעו זמן ומרץ בבניית אישיות שלמה.
אל תתמקדו בהתפתחות קוגניטיבית בלבד ואל תראו בה משהו שנבדל מההתפתחות הכללית.

א. עזרו לתינוק לממש את הפוטנציאל שלו, "בכל הילד".
ב. עזרו לתינוק לראות בעצמו פותר בעיות.

7. בנו בטחון עצמי על ידי הקניית בטחון עצמי.
אל תלמדו חוסר אמון באמצעות הדגמת התנהגות בלתי מהימנה ובלתי עקבית.

א. אמרו לו מתי אתם מתרחקים ממנו או עוזבים את החדר – אל תחמקו בלי מלה.
ב. היו נגישים, אם אפשר, כשהוא באמת זקוק לכם.
ג. הבינו שיהיו שלבים בהם הוא יזדקק לכם יותר מן הרגיל.

8. העריכו את איכות ההתפתחות בכל שלב.
אל תחפזו להגיע לציוני דרך התפתחותיים

א. אל תדחקו בילד לעשות דברים שאינו מסוגל להם בעצמו (כמו לשבת בטרם הוא בשל לכך). הניחו לו להתפתח בעצמו, בקצב שלו.
ב. אל תלמדו את תינוקכם – הניחו לו ללמוד בעצמו.
ג. העניקו לתינוקכם חופש פיזי.
ד. הניחו לתינוקכם למצוא גירויים בעצמו – תנו כבוד לכך שידע מה הטוב ביותר עבורו.
ה. נסו לא לעודד "אוירת קרקס", המתנה את הילד למצב שבו מבדרים אותו.

9. הדגימו התנהגות שאתם רוצים ללמד.
אל תטיפו.

א. אם אתם רוצים ללמד עדינות, היענו לתוקפנות בעדינות. אל תגיבו בתוקפנות לתוקפנות.
ב. למדו לחלוק על ידי שתחלקו בעצמכם.
ג. היו מודעים לכך, שכל מה שאתם מלמדים הוא את עצמכם, את גישתכם ואת התנהגויותיכם.

10. הניחו לתינוק לפתור את בעיותיו בעצמו.
אל תגזלו ממנו הזדמנויות למידה רבות ערך.

א. נסו להמתין עד לאחר שהוא מביע את הצורך, כדי לאפשר לילד די זמן לנסות לספק את עצמו.
ב. כאשר נדמה שהילד "תקוע", עזרו בצעד הקטן ביותר הנדרש לו לפתור את הבעיה בעצמו.
ג. אל תצילו אותו, אל תנסו ללא הרף להקל עליו את חייו או לגונן עליו מפני כל הבעיות.