החינוך לגיל הרך בישראל – מהיכן ולאן?

הכנסת נציבות הדורות הבאים

החינוך לגיל הרך בישראל – מהיכן ולאן?

מגמות, התפתחויות ומבט עתידי על החינוך הקדם יסודי בישראל

תוכן העניינים

1. רקע כללי- החינוך לגיל הרך כתשתית לאומית……………….3

2. החינוך הקדם יסודי- נתונים כלכליים והשוואתיים…………… 4

3. הפיקוח על מסגרות החינוך על מסגרות החינוך בגיל הרך…..7

4. החינוך לגיל הרך- מצב האוכלוסייה הערבית בישראל………..8

5. סיכום והמלצות נציבות הדורות הבאים………………………..14

6. ביבליוגרפיה ……………………………………………………18

"החינוך הוא הדרכון של הילדים לעתיד, כי המחר שייך לאנשים שהתכוננו לו היום"
(מלקולם)

1. רקע כללי- החינוך לגיל הרך כתשתית לאומית

תינוקות ופעוטות ,בגילאי החינוך הקדם יסודי (מיום הלידה עד גיל 3) נמצאים בשלב רגיש ביותר מבחינת התפתחותם הנפשית, הרגשית והקוגניטיבית. מחקרים נוירולוגים בארץ ובעולם הראו כי חוויות סביבתיות בגיל הילדות מעצבות באופן משמעותי את התפתחות המוח בשל גמישות ההקשריות העצבית ( neural connectivity) מכאן נובע כי, חשיפה חוזרת לגירוי בסביבתו של ילד משפיעה על צמיחתו המנטלית והרגשית של הילד על ידי יצירת "הרגלים של המוח" ובאמצעות מניעת חוויות שליליות מהמוח.

גירויים נאותים – אינטראקציות קרובות עם מטפלים אהובים, סביבה מילולית עשירה, יצירת אפשרויות משחק, המזמנות התנסות מוטורית וגירוי אקדמי מותאם לגיל הילד – מגבירים את ההתפתחות המוחית. לעומת זאת, סביבות המעודדות פאסיביות אינטלקטואלית והתנהגות לא נאותה (אלימות, אימפולסיביות), או המונעות מהמוח הזדמנויות להשתתף באופן אקטיבי ביחסים חברתיים, משחק יצירתי, התבוננות ופתרון בעיות מורכבות עלולות להיות בעלות השפעה מזיקה ארוכת טווח ובלתי הפיכה.
מכאן, שהחינוך בשנים הראשונות לחיים הנו השלב החשוב והמהותי ביותר בחינוכם הכולל של הילדים. ככל שבסיס המושגים והיכולות הנלמדות רחב יותר, וככל שהעמדות כלפי למידה וכלפי מערכת החינוך בגיל הצעיר חיוביות יותר, כך נבטיח צעירים לומדים, מתעניינים, המוכנים להשקיע בטיפוח עצמם וסביבתם. הישגים לימודיים וחינוכיים עתידיים, כמו השגת תעודת בגרות או רכישת השכלה גבוהה מהווים תוצר מובהק של ההשקעה הראשונית בחינוך וטיפוח הפעוטות.

לפיכך, רואה נציבות הדורות הבאים בהשקעה בחינוך בגיל הרך את התשתית הבסיסית והחשובה ביותר ליצירת עתיד כלכלי, חברתי וסביבתי חיובי למדינת ישראל. השקעה כספית נכונה, תכנון כולל ופיקוח נאות על התכנים המועברים לגיל הרך בכל המגזרים והשכבות החברתיות במדינת ישראל, תניב דור של ילדים בעלי מוכנות להתמודד עם האתגרים המשתנים במהירות אשר מציבה בפניהם המאה העשרים ואחת.

ילדים אשר נחשפו בשנים קריטיות אלו לתמיכה רגשית ואינטראקציות בין-אישיות איכותיות בסביבתם, המטפחות למידה עצמאית, הסתגלות למצבים חדשים, ויכולת לפתור בעיות מורכבות תוך שימוש בידע קודם או חדש, הנם הילדים אשר יהוו בסיס כלכלי, חברתי ואנושי איכותי עליו מושתתת מדינת ישראל של המחר.

2. החינוך הקדם יסודי- נתונים כלכליים והשוואתיים

מדינת ישראל הנה מדינה מערבית המאופיינת במבנה דמוגרפי ייחודי. האוכלוסייה הצעירה (קבוצת הגיל 0-14) מהווה כשליש מאוכלוסיית המדינה (26.5%).

במידה ואוכלוסייה משמעותית זו תקבל טיפוח חינוכי והכוונה נאותה בהווה, הרי שעובדה זו מבטיחה גידול משמעותי ביותר באוכלוסייה העובדת, היצרנית והחדשנית במדינת ישראל בעתיד, ומכאן עולה תחזית לצמיחה כלכלית משמעותית ביותר בטווח של עשר עד עשרים שנה מהיום.

לפיכך, נציבות הדורות הבאים רואה את ההשקעה בקבוצת גיל זו ובמיוחד בגילאי החינוך הקדם יסודי השקעה חשובה וכדאית לטווח הארוך ואף מציינת את העובדה שבמונחים של חשבונאות בין-דורית, נטילת הלוואות כדי לממן את החינוך-כתשתית היא אחד הנושאים היחידים המצדיקים נטילת עול שפירעונו נופל על כתפי הילדים של היום וילדי הדורות הבאים.

בחינת נתוני ההוצאה הלאומית הישראלית לחינוך ביחס למדינות מפותחות אחרות מעלה כי דווקא בשלב החינוכי המשמעותי ביותר- החינוך הקדם יסודי, ישראל נגררת הרחק מאחורי המדינות המפותחות .

לוח 1: ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בשנת 2000 – השוואה בינלאומית
(בדולר, במונחי שווי כח הקניה)

החינוך העל יסודי (תיכון וחט"ב)	החינוך היסודי	החינוך הקדם יסודי
5,461	4,686	4,594	ממוצע מדינות ה- OECD
4,886	4,417	3,135> ישראל
12%	6%	46%	ההבדל באחוזים בין ישראל לממוצע המדינות המפותחות

(מקור הנתונים: הלמ"ס ונתוני ה-OECD)

מלוח 1 עולה כי ההוצאה הלאומית לתלמיד בחינוך הקדם יסודי בישראל בשנת 2000 הייתה 3,135$. לשם השוואה, באותה שנה עמד ממוצע ההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם יסודי בקרב מדינות ה-OECD על 4,594$, כלומר- פער של 46%! ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בחינוך היסודי במוסדות ציבוריים ופרטיים בישראל עמדה על 4,417$, קרוב מאוד להוצאה הממוצעת במדינות המפותחות- 4,686$. גם ברמת לימודי התיכון (כולל חט"ב), הממוצע הישראלי אינו רחוק מאד מן הממוצע הבינלאומי- 4,886$ בישראל לעומת 5,461$ בארצות המפותחות. התחום המרכזי הלוקה בחסר בישראל הוא דווקא בחינוך הקדם יסודי.

יש לציין גם שמדינות כמו גרמניה, אוסטריה ואנגליה השקיעו בין 4,956$ – 7,595$ לתלמיד בחינוך הקדם יסודי בשנת 2001, כלומר עד יותר מפי שניים מאשר ההשקעה בישראל. כמו כן, מקרב 13 מדינות נבחרות מה- OECD, רק המדינות סלובקיה, צ'כיה וקוריאה נמצאות בהיקף השקעה תקציבית נמוך יותר מישראל, בדרג החינוך הקדם יסודי (ראו לוח 2).

לוח 2: ההוצאה לחינוך קדם יסודי (מוסדות ציבוריים ופרטיים) ב- $ (במונחי שווי כח הקניה),
השוואה בינלאומית (שנת 2001)

אחוז ההוצאה לחינוך קדם יסודי ביחס לחינוך היסודי	הוצאה ב- $	המדינות
XX	1,740	סלובקיה
52	1,913	קוריאה
131	2,449	צ'כיה
74	3,428	ישראל
60	3,478	יפן
56	3,503	שוודיה
87	3,608	ספרד
77	3,640	פינלנד
76	4,062	בלגיה
90	4,323	צרפת
93	4,490	ממוצע מדינות ה-OECD
60	4,542	דנמרק
117	4,956	גרמניה
87	5,713	אוסטריה
172	7,595	אנגליה

בהשוואה בין החינוך הקדם יסודי והיסודי בולט כי במדינות ה- OECD בממוצע משקיעים אחוז כמעט זהה בחינוך היסודי ובחינוך הקדם יסודי (93%) ובמדינות גרמניה, אנגליה וצ'כיה משקיעים בחינוך הקדם יסודי אפילו יותר מאשר בחינוך היסודי. בישראל משקיעים רק 74% בחינוך הקדם יסודי ביחס להשקעה בחינוך היסודי.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2001, ההוצאה למוסדות חינוך קדם-יסודי, לבתי ספר יסודיים (כולל שיעורי השלמה) ותיכונים (כולל שיעורים פרטיים) הגיעה ל-66% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך. מכלל זה 10% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי (מגיל שלוש), 29% למוסדות חינוך יסודי ו-27% למוסדות חינוך תיכוניים, כולל חטיבות ביניים.

יש לציין כי בשנים 2004- 2005 חלה שחיקה נוספת של 3.5% בתקציב הממשלתי המופנה לחינוך הקדם יסודי, כפי שעולה מלוח 3 להלן:

לוח 3: סך התקציב לחינוך הקדם יסודי בישראל בשנים 2004-2005
שיעור השינוי

שנת 2004 2,869,717

שנת 2005 2,769,111

שיעור השינוי 3.5%-

(מקור: תקציב משרד החינוך, התרבות והספורט לשנת 2004-2005, נתוני התקציב על שינוייו)

מבחינה כלכלית חשוב לזכור שהשקעה בחינוך ובטיפוח הגיל הרך תישא תשואה לאורך זמן, קיימים מחקרים הנותנים ביטוי כלכלי כמותי לתשואה זו.
פגיעה בילדים בגיל הרך בשל העדר תקציב, מסגרות תומכות, תוכניות לגיל הרך עלולות ליצור בעיות עתידיות כגון אלימות, אלו יטופלו בעתיד ע"י שירותי הרווחה, טיפול בנוער בסיכון, אכיפה, טיפול בפשיעה ובמקרים קשים במיוחד בשירותי בתי הסוהר.

3. הפיקוח על החינוך בגיל הרך

לאור החשיבות העצומה של הטיפול בגיל הרך לבריאותם הנפשית ולהתפתחותם הקוגניטיבית של הילדים, הרי שיש לבחון ולפקח על איכות הטיפול המוענק לפעוטות. הפיקוח צריך להתייחס לאספקטים רגשיים בטיפול בילד, כמו איכות האינטראקציה וההתקשרות, וכן אספקטים פדגוגיים, בטיחותיים ותזונתיים של הטיפול. זאת בהתאם לתפיסת עולם אקולוגית , המתייחסת ליחסי גומלין בין ילד- משפחה-קהילה.

היות והתפיסה המרכזית שעמדה בבסיס הקמת המסגרות לגיל הרך הייתה בעיקר על מנת לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, הרי שאחריות הפיקוח על מסגרות הטיפול והחינוך לילדים בגילאי לידה עד 3 ניתנה בידי משרד העבודה והרווחה, וכיום בידי משרד התמ"ת. סמכות המשרד מוגדרת על פי חוק הפיקוח על המעונות 1965- תשכ"ה, אשר עוסק בכפיפה אחת בקשישים, חוסים וילדים, ואינו מגדיר מהי מסגרת חינוכית טיפולית לילדים. יש לציין שהתקן העולמי הנוגע לטיפול בגיל הרך קובע יחס נדרש של 3 מטפלות ל- 10 פעוטות בגילאי שנה וחצי- שנתיים. ואילו התקן הקיים כיום בארץ מאפשר יחס של 3 מטפלות ל- 22- 25 פעוטות!

בתקנות הפיקוח משנת 2000 נקבע כי הפיקוח יוחל על מעונות ומשפחתונים. בשנת 2004 דווח על כ- 2,000 מעונות ו כ- 2,000 משפחתונים מוכרים, בהם למדו כ- 82,000 ילדים (מתוכם כ- 14,000 ילדים הם ילדי רווחה). לפי נתוני הלמ"ס היו בישראל בשנת 2004 כ- 420,000 אלף ילדים בגילאים 0-3.

היכן מתחנכים וגדלים כל שאר הילדים?

ילדים עד גיל חמש במדינת ישראל, אינם נמצאים תחת אחריות מיניסטריאלית של אף לא משרד ממשלתי אחד.
מערך השירותים לילדים בגיל הרך בכלל, ובסיכון בפרט מפוצל בין 4 משרדי ממשלה: בריאות, חינוך, רווחה והתמ"ת, ו כ- 45 ארגונים ציבוריים ועמותות (לפחות), לעיתים קרובות בולטת חוסר הסינרגיה ושיתוף הפעולה ביניהן.
מסתבר שקיים בארץ מספר בלתי ידוע של מסגרות פרטיות לטיפול בילדים, אשר אינן נתונות תחת פיקוח מכל סוג שהוא: פדגוגי, בטיחותי או תזונתי. כמו כן, לא ברור אם מסגרות אלה עומדות בתקנים הבסיסיים של יחס מטפלות לפעוטות. למעשה, מדינת ישראל, בכך שאינה דואגת לפקח על המסגרות החינוכיות בהם שוהים הפעוטות לאורך רוב שעות היום, מותירה מרחב חינוכי פרוץ המעצים את אי השוויון בין ילדים ופעוטות מכלל האוכלוסיות במדינת ישראל.

4. החינוך לגיל הרך- מצב האוכלוסייה הערבית בישראל

מנתונים השוואתיים עולה כי קיימים פערים גדולים בפתרונות חינוך לגיל הרך בין המגזר הערבי למגזר היהודי: בשנת 2003 פעלו כ-1,700 מעונות יום בפיקוח משרד העבודה והרווחה, מתוכם 36 בלבד ביישוביים ערביים. המעונות פועלים במתכונת יום ארוך ומיועדים לילדי אמהות עובדות ולילדים המופנים על-ידי המחלקות לשירותים חברתיים.

בשנת 2003 פקדו כ-82,500 ילדים את מעונות היום שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, מהם רק 1,750 ילדים ערבים, כלומר – 2.1% מכלל הילדים במעונות.
ממשלת ישראל הכירה בפער של מערכת החינוך במגזר הערבי לעומת זו שבמגזר היהודי, ובשנת 2001 דיווחה ישראל לועדת האו"ם בנושא זכויות הילד כי "קיימת מידה רבה של שונות במשאבים המוקצים לחינוך במגזר הערבי לעומת היהודי. אי התאמה זו משתקפת במרכיבים שונים של מערכת החינוך הערבי, כגון תשתיות פיזיות, מספר ממוצע של תלמידים בכיתה, מספר שעות העשרה, היקף שירותי התמיכה ורמת ההשכלה של הצוות המקצועי" (הפורום להסכמה אזרחית- מסמך לח"כ עיסאם מחו'ל וח"כ מלכיאור).

התפתחות מערכת מעונות היום 2001-1990*

במהלך העשור האחרון התווספו בממוצע כ-40 מעונות בשנה, מהם רק מעון אחד, עד שני מעונות בשנה במגזר הערבי. בין השנים – 1990 2001 נוספו בסך הכול 480 מעונות לרשימת המעונות שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, מהם 23 בלבד בישובים הערביים – 4.8% מכלל המעונות שהתווספו.
בתאריך 20/6/2005 התקיימה ישיבת ועדה לזכויות בנושא מיעוט המסגרות החינוכיות בקרב האוכלוסייה הערבית בה עלה הצורך הגדול בבניה מאסיבית של מעונות לילדים מתוך מחשבה על התפתחות הילדים וללא התניית עבודתן של האמהות בחצי השנה הראשונה על מנת לאפשר את יציאתן וחיפוש אחר עבודה .

מעונות יום בישובים יהודיים לעומת ישובים הערביים – רמת אי-שוויון גבוהה במיוחד:
בשנת 2001 לא קיים היה כלל מעון יום בפיקוח משרד העבודה והרווחה ב-5 מתוך 10 הערים הערביות בארץ (רהט, שפרעם, טייבה, באקה אל-ע'רביה וסח'נין). בעיר נצרת 4 מעונות יום, ובערים אום אל-פחם, טמרה, קלנסווה וטירה מעון יום אחד בלבד בכל עיר, בפיקוח משרד העבודה והרווחה (ראו להלן לוח מס' 5).

בבדיקה זו נבדקו ישובים יהודיים וערביים בסדר גודל אוכלוסייה ו/או רמה חברתית-כלכלית דומים, בעיירות פיתוח וביישובים בהם יש רוב, או נוכחות גבוהה של אוכלוסייה חרדית, המתאפיינת, בדומה לאוכלוסייה הערבית, בשיעורי פריון גבוהים וברמה חברתית-כלכלית נמוכה, נמצא כי יחס המעונות לאוכלוסיה עומד על 1 לכ- 2,500 תושבים, לעומת זאת, בעיר נצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר, נמצאו 4 מעונות יום בפיקוח משרד העבודה להרווחה – יחס של מעון אחד לכ- 15,000 תושבים.

בעיר הבדווית רהט שמנתה בסוף שנת 2001, 32.4 אלף תושבים ומסווגת באשכול 1 (הנמוך ביותר) בדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות, לא היה אף מעון יום אחד בשנת 2001.

מעונות יום לעומת משפחתונים
בשנת 2000 פקדו, 79,500 ילדים בישראל את מעונות היום שבפיקוח משרד העבודה והרווחה, מתוכם 1,520 ילדים ערבים ( 1.9%). באותה שנה ביקרו 4,350 ילדים ערבים ב-870 משפחתונים, המהווים כמחצית מכלל ילדי המשפחתונים בארץ. בשנה זו, שובצו רוב הילדים הערבים (4,350 מתוך 5,870) במסגרת של משפחתון, זאת לעומת רוב הילדים היהודים שביקרו במעונות יום, על תופעה זו הצביעו סבירסקי ואח' (אדוה, 2001) .
חלקם של מעונות היום בישובים הערביים מכלל מעונות היום בישראל ביחס לחלקם של האזרחים הערבים בתחומים רלונטיים אחרים (באחוזים).

בכל דרך של חישוב, על פי חלקם של ערבים באוכלוסיה (18.9%), או על פי חלקם של הילדים הערבים בקרב ילדי המדינה (23%) או על פי חלקן של המשפחות הערביות בקרב כלל המשפחות מתחת לקו העוני (28.4%), אמורים היו להיות כיום כמה מאות מעונות ביישובים הערביים. ניכר כי המצב הקיים, בו ישנם 36 מעונות יום בלבד ביישובים הערביים, מתוך כ-1700 הקיימים בישראל, משקף פערים שאינם מניחים את הדעת.

בין השנים 2003-2001 הוקמו 13 מעונות יום ביישובים ערביים, אך אלו הן שלוש עשרה טיפות בים החסר בתחום זה. על המדינה לבצע את חלקה בשבירת מעגל העוני וההזדמנות החינוכית החסרה, לא רק בעיירות הפיתוח או בשכונות החרדיות, אלא גם ביישובים הערביים. אין מדובר כאן בשיפורים הנחוצים לתיקון המצב בלבד, אלא על הקמת תשתית רחבה של מעונות יום ביישובים הערביים.

המחסור בפתרונות חינוך לגיל הרך משפיע על רמת המוכנות של ילדים לגנים ולבתי הספר, ומעכב הצטרפות של נשים לכוח העבודה. אך למחסור בפתרונות חינוכיים לגיל הרך יש גם השפעה שלילית נוספת לטווח ארוך. מחקרים הצביעו על קשר בין חינוך איכותי בגיל הרך, לבין סיכויי ההיחלצות ממעגלי מצוקה. לפיכך, המחסור במעונות כיום, עלול להוביל להנצחת המצוקה החברתית כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל גם בעתיד, ובעיקר – להנציח את הפער בין הילדים הערבים לבין הילדים היהודים.

למעונות היום בחברה הערבית שני קהלי יעד עיקריים:
ילדי אמהות עובדות, וילדים ממשפחות במצוקה.

א. ילדי נשים עובדות:
נשים ערביות משתתפות בכוח העבודה בשיעור נמוך יחסית. בשנת 2001 עמד שיעור השתתפותן על 27% לעומת 53.7% במגזר היהודי. למרות שיעור ההשתתפות הנמוך, חל גידול של 5.7% בשיעור השתתפותן בכוח העבודה מאז שנת 1997, אז עמד שיעור השתתפותן על 22%. שיעורי ההשתתפות הנמוכים הם תוצר של עכבות חברתיות-תרבותיות, בשילוב עם היצע תעסוקתי דל. קיומן של מסגרות חינוכיות וטיפוליות לגילאי 3-0 מקנה פתרון לנשים עובדות בפוטנציה, ומהווה מקור עידוד לנשים המתלבטות אם אכן לצאת לעבודה. כמו כן, פיתוח ענף המעונות בישובים הערביים עשוי לתרום לתוספת ולו גם צנועה במקומות תעסוקה, בהם תוכלנה נשים להשתלב.
העלייה בחלקן של הנשים הערביות בכוח העבודה הערבי בחמש השנים האחרונות, מדגישה את הצורך הגובר במעונות יום. נתוני המצוקה, שהם המרכיב השני של הזכאים למעון יום מדגישים עוד יותר את הצורך.

ב. ילדים ממשפחות במצוקה:
לפי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לשנת 2001 41.3% מכלל משקי הבית הלא יהודיים מצויים מתחת לקו העוני, אחרי תשלומי העברה ומיסים. בישובים הערביים 50% מכלל הפעוטות המופנים למעונות ולמשפחתונים מגיעים מרקע של ממשפחות במצוקה. לעומת זאת, מתוך כלל הפעוטות שפקדו את מעונות היום והמשפחתונים בעשור האחרון, רק כ-20% היו ממשפחות מצוקה.

מסגרת טיפולית וחינוכית בגיל הרך – בתנאי שעומדת בקריטריונים של איכות טיפול – היא בבחינת אשנב הזדמנויות לילדים ממשפחות במצוקה לרכוש כבר בשלבים מוקדמים של התפתחותם כישורים ומיומנויות שעשויים לסייע להם להשתלב ביתר הצלחה בשלבים מתקדמים יותר של מערכת החינוך. בכך יש כדי להגביר את סיכוייהם לניעות חברתית, לרכישת השכלה גבוהה ולהיחלצות ממעגל המצוקה.

5. סכום והמלצות – נציבות הדורות הבאים

סכום

חינוך והשכלה הם אמצעים ישירים למוביליות חברתית, סיכוי לשיפור כלכלי, אוטונומיה מחשבתית, מעמד, סיפוק אישי ומודעות אזרחית. צוות המעון אמור לספק לפעוטות סביבה בטיחותית ומוגנת, מקומות שינה נאותים וארוחות מסודרות. כמסגרת חינוכית, על אף שאינו כלול במסגרת חוק חינוך חובה, נועד המעון לשמש סביבה התורמת ישירות להתפתחותו הנאותה של הפעוט לקראת ההליכה לגן הילדים. במעון היום רוכש הילד כישורים קוגניטיביים שונים וכישורי שפה, כישורים חברתיים, מיומנויות מוטוריות ועוד.

ההנחה בדבר הקשר בין חינוך איכותי בגיל הרך לשיפור סיכוייו של אדם לצאת ממעגל המצוקה זכתה לחיזוק משמעותי במסגרת תוכנית ה-great society שהופעלה בארצות הברית בשנות ה-60, בתקופת כהונתו של הנשיא לינדון ג'ונסון. כחלק מיוזמת Peri High Scope שנכללה בתוכנית, ילדים ממשפחות במצוקה, זכו לשנתיים של חינוך אינטנסיבי בגיל הרך. 30 שנה לאחר מכן, לשיעור ניכר בין הילדים-לשעבר שהשתתפו ביוזמה היו השכלה אוניברסיטאית ועבודות טובות יותר, בהשוואה לקבוצת ביקורת של בני גילם שיצאו מרקע דומה אך לא זכו בחינוך דומה בגיל הרך. עוד התברר כי המשתתפים בתוכנית לא היו בין מבקשי תמיכת סעד ולא היו מעורבים בפשע. בסך הכול, מצבם החברתי -כלכלי שפר במידה רבה לעומת מצבם של חבריהם לרקע שלא השתתפו בתוכנית.

המלצות
1. יש להעלות את המודעות לחשיבות החינוך וההשקעות בגיל הרך בקרב מקבלי ההחלטות ולקבוע סדר עדיפות לאומי חדש אשר מציב את החינוך הקדם יסודי בראש סדר העדיפויות.

2. השקעה בקידום שוויון הזדמנויות לכלל הילדים במערכת החינוך בגיל הרך תביא לצמצום ההוצאות העתידיות בפיתוח תוכניות המכוונות לצמצום פערים חברתיים וחינוכיים וכן לצמצום ההוצאות על שירותי רווחה בדורות הבאים.

3. נציבות הדורות הבאים ממליצה כי הקצאת המשאבים בתחום החינוך, משאבים ממשלתיים וציבוריים ייעשו מתוך דגש בקבוצת הגיל הרך. הנציבות מתכוונת להוציא מסמך מפורט ובו תמונת המצב הקיים בהקצאת המשאבים לפי קבוצות גיל והמלצות להקצאה יעילה יותר ותורמת לחברה לטווח ארוך.

4. במסגרת עבודה זו יכומתו התועלות בהשקעה לפי קבוצות גיל ותוערך בחינה כלכלית חינוכית לאיתור ההקצאה המיטבית.

5. נציבות הדורות הבאים ממליצה בפני הכנסת, בגדר סמכותה על פי סעיף 32 לחוק הכנסת, לחוקק חוק זכות החינוך לכל ילד מגיל לידה במדינת ישראל, חוק זה יגדיר את המסגרות החינוכיות המתאימות מגיל לידה, את דרכי הכשרת הצוות החינוכי, את מספר הילדים והצוות המקצועי וכן תקינה, בטיחות ותזונה.

6. יש להפריד את חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות ילדים מחוק הפיקוח על המעונות שהוא חוק העוסק גם בזקנים ובעלי מום ואינו מותאם ספציפית להגדרות הנדרשות למסגרות חינוכיות טיפוליות לילדים בגיל הרך ולהכלילו בחוק כזכות לחינוך בגיל הרך. הצעת חוק ברוח זו הוגשה ע"י ח"כ הרב מיכאל מלכיאור. נציבות הדורות הבאים קוראת לאשר הצעת חוק זו ולהכריע את טובת הילדים בגיל הרך שהם המבוגרים של המחר.

7. אין כל היגיון מעשי או משפטי בחיבור בין זכות הילד לחינוך מעת לידתו לבין עבודת האם, ועל כן יש לנתק את הקשר בין עבודת אם לזכות הילד לחינוך, כפי שקיים במציאות כיום, ניתוק הקשר יבוא לידי ביטוי גם בהעברת הפיקוח על המסגרות החינוכיות לגיל הרך לסמכותו של משרד החינוך. כל מסגרת חינוכית שבה נמצאים ילדים ופעוטות תחויב בקבלת רישיון ובאחריות בטיחותית תזונתית ותכנית. (מן הראוי לציין כי ב 1996 החלו במשרד החינוך למפות מסגרות חינוכיות ולאפשר להן לקבל הדרכה פדגוגית בלבד. עד היום מופו כ- 1,700 מסגרות ו-21 מדריכות עסקו בהדרכתן אך גם יוזמה זו צומצמה בשל קיצוצי תקציב).

8. נציבות הדורות הבאים ממליצה כי הכספים המועברים לטובת החינוך הקדם יסודי יושקעו בשיפור המסגרות החינוכיות והעלאת איכות הטיפול במסגרות אלו: צמצום מספר הילדים ביחס למחנכים, פיתוח מודלים חדשניים ויוזמות עדכניות המתאימות להתפתחותם של ילדים בתרבות החברתית הישראלית, רישוי מוסדר פיקוח והדרכה במסגרות פרטיות בגיל הרך (לידה עד שלוש).

9. נציבות הדורות הבאים ממליצה כי מערכת החינוך תשים דגש על "איכות הטיפול" ותתאים את התוכניות החינוכיות לפלחי אוכלוסייה כגון ילדים בסיכון, ילדים בעלי צרכים ייחודיים וילדי מהגרים בחברה הישראלית. נציבות הדורות הבאים גורסת כי "איכות הטיפול" בחינוך הקדם יסודי נמדדת בפרמטרים המתייחסים להתפתחות רגשית , חברתית וקוגניטיבית, מעבר לטיפוח אינטלקטואלי. איכות החינוך הקדם יסודי חייבת להתייחס גם לאינטראקציות חברתיות בין הילדים, למערכות יחסים עם הדמויות המחנכות, ללמידה בקבוצות קטנות וללמידה בתוכניות תואמות התפתחות ובעלות רגישות תרבותית וערכית.

10. נציבות הדורות הבאים ממליצה לקיים מהלך מיוחד לצורך שיפור מצב החינוך לגיל הרך באוכלוסייה הערבית בישראל. מהלך זה צריך להיות משותף למשרד החינוך, העבודה, הרווחה, השיכון ולמשרד התמ"ת. מהלך משותף זה יאפשר הקמה מואצת של מעונות יום ביישובים הערביים עבור הזכאים. שינוי מהותי בתחום מעונות היום באוכלוסייה הערבית עשוי לסייע משמעותית הן בתעסוקת הנשים, והן בתחום התפתחות הילד.

11. נציבות הדורות הבאים רואה את ההשקעה בקבוצת גילאי החינוך הקדם יסודי השקעה חשובה וכדאית לטווח הארוך במונחים של תשתית. נטילת הלוואות כדי לממן את החינוך-כתשתית היא אחד הנושאים היחידים המצדיקים נטילת עול שפירעונו נופל על כתפי הילדים של היום וילדי הדורות הבאים.

12. אין לדחות עוד את יישום הוראות חוק לימוד חובה, התש"ט -1949, לגבי חינוך חינם החל מגיל 3.

שלמה שהם שופט (בדימוס)
איריס צור נציב הדורות הבאים
ראש תחום חינוך ושלום הילד
נציבות הדורות הבאים

6. ביבליוגרפיה

1. רחל ורצברג, מסמך רקע לדיון בנושא: אבטלת נשים במגזר הערבי, הכנסת, מרכז מחקר ומידע 13 מאי 2001.
2. עבאס גדעון, סקירה על פעילות משרד העבודה והרווחה במגזר הערבי והדרוזי לשנת 2000 והצעות תוכנית לפיתוח שירותי הרווחה והרחבת השירותים החברתיים לשנים 2005-2001.
3. סבירסקי ואח', מבט על הצעות חוק התקציב וחוק ההסדרים 2002, אדוה, 2001.
4. רוזנטל, מ. (2004). מדיניות חברתית ואיכות חינוך, טיפול במסגרות לגיל הרך, בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, אוניברסיטת ירושלים.
5. המוסד לביטוח לאומי, ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות הכנסות במשק 2001, נובמבר 2002.
6. הצעת תקציב משרד העבודה והרווחה ,2003
7. הפורום להסכמה אזרחית, 2005, – האוכלוסייה הערבית מסמך שהוגש לח"כ מחול וח"כ מלכיאור.
8. אתר משרד האוצר www.mof.gov.il
9. אתר משרד העבודה והרווחה www.molsa.gov.il
10. למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2002.

עמ' 125. Toynbee, Pollf Hard Work: Life in Low-Paid Britain, London: Bloomsbury 2003