"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

כל הרגשות: עזרה לפעוטות להתמודד עם החזרה למסגרות לגיל הרך

מאת: רבקה פרלאקין

14 לאוגוסט 2020

https://www.zerotothree.org/resources/3596-all-the-feels-helping-young-children-cope-with-the-return-to-child-care

תינוקות ופעוטות מתקשים לחזור למסגרות לגיל הרך. ההורים מודאגים מחזרתם של הילדים למסגרות, מודאגים לגבי בריאותם , ומצד שני שמחים לחזור לחיים נורמליים. והילדים שכבר התרגלו במשך חודשים לבלות את כל זמנם עם ההורים האוהבים, מתקשים לחזור למסגרת ,זה שינוי גדול עבורם.

בכי ומצוקה

תינוקות ופעוטות לא תמיד זוכרים את המסגרת והמטפלת והם יכולים לחוש כמו ביום הראשון במסגרת. המבוגרים יכולים לעזור:

  • ספרו למטפלת מה מרגיע את ילדכם- האסטרטגיה בה אתם נוקטים להרגעה, חפץ מעבר או אפילו חולצה שלכם. השארת תמונות משפחתיות או חפצים מהבית משרתים אותה מטרה.
  • הגיבו לרמזים של התינוק בזמן- שימת לב לרמזים ותגובה אליהם נותנת לתינוק תחושת ביטחון, שהיא חשובה במיוחד במסגרת הפעוטון. הפעוט צריך להרגיש בטוח עם המטפלת כמו עם ההורים.

התקפי זעם ומחאות

פעוטות בגילאי שנתיים ומעלה מחפשים עצמאות במובנים רבים – כולל אמירת "לא" לכללי המבוגרים. כל זה נורמלי מאוד, אך כאשר הכלל הוא "ללבוש מסכה" או "לשחק בקפסולה שלך", ייתכן שלפעוטות אין ברירה. זה טבעי עבורם למחות על כללים חדשים ואחרים הקשורים לקורונה. אולי אפילו תראו פעוטות מתמודדים עם הבלבול או המצוקה שלהם באמצעות מחאות והתפרצויות זעם בתדירות גבוהה יותר – כמעט לכל דבר. התנהגויות אלו הן לרוב דרך שבה ילדים צעירים מנסים לבסס תחושת שליטה כלשהי בעולם שהם אינם מבינים לחלוטין.

  • הישארו רגועים ועזרו לפעוט לבטא את רגשותיו- הפעוטות סומכים על המבוגר שיעזור להם לווסת את רגשותיהם. בדקו עם הילד מה הוא חש, ובכל מקרה חפשו מגע פיזי, חיבוק , ערסול, לטיפה על הגב…
  • אפשרו לו לבחור -ספקו מספיק אפשרויות, היכולת לבחור נותנת לפעוט תחושה של שליטה. כשהילד מתחיל בהתקף זעם אפשר לפנות אליו ולומר " יש לך שתי אפשרויות, אתה יכול לבוא לעזור לי להכין חטיפים, או להסתכל בספר שאהוב עליך".

 

רגרסיה

משמעות רגרסיה היא שילד מתנהג בהתנהגויות המאפיינות ילד צעיר יותר. לדוגמא: ילד שישן במשך הלילה עלול להתחיל להתעורר. ילד המשתמש במזלג עשוי לבקש שיאכילו אותו. בדרך כלל רגרסיה משמעה שהילד מרגיש מוצף במיוחד ולא מסוגל לנהל את הלחץ שלו.

פנו זמן לקשר-  היו נדיבים בחיבוקים, עירסולים, שירה, סיפורים והברשת השיער. אל תרגישו שאתם נכנעים להתנהגות התינוקית שלהם: זכורו , אתם נותנים להם את מה שהם צריכים כרגע. אם הם רוצים שיאכילו אותם, אז – לעת עתה – האכילו אותם בכפית. (למרות שטיפול קבוצתי עשוי להגביל את מידת הגמישות של אנשי חינוך לעבוד עם כל ילד בנפרד) זכרו ברגע שהפעוטות ירגישו שוב בטוחים, הם יחזרו להתנהגויות של ילדים גדולים.

  • תוקפנות-  הקפידו על שגרה. השגרה עוזרת לילדים להרגיש בטוחים מכיוון שהם יודעים מה יקרה בשלב הבא. לפעמים תמונות של סדר יום על הלוח יכולות להועיל. הזכירו לילדים מה יקרה באמצעות אמירות: "קודם נאכל ארוחת צהריים ואז נשחק בשקט." ילדים חשים ביטחון כאשר קיימת עקביות בין הגדרות הטיפול בבית ובמסגרת.

תוקפנות

מעט התנהגות תוקפנית אצל פעוטות היא נורמלית . ילדים מבטאים את מה שהם מרגישים עם הגוף כשאינם יודעים לבטא זאת בשפה. חזרה למסגרת אחרי חודשים, מחזירה אותם שוב לקושי לחלוק, לקחת תורות, להתמודד עם גירויים חושיים רבים, כמו רעש, מוזיקה, ריחות, וסדר יום חדש. לחלק מהילדים הלחץ הוא קשה מידי והם מרביצים, נושכים, דוחפים.

  • קבעו גבולות להתנהגויות המתאימות לגיל- תגובה ברורה ועקבית לתוקפנות- מלמדת את הילדים איך ההתנהגות שלהם משפיעה על אחרים. התמקדות בילד שנפגע היא חשובה -כדי לא לחזק התנהגות תוקפנית. יחד עם זאת עזרו לפעוט לחזור לפעילות. ארעיפו הרבו בחיזוקים על התנהגות טובה.
  • נסו להבין את המשמעות שמאחורי ההתנהגות-  מתי הוא מגיב בתוקפנות: האם כאשר מישהו רוצה לגעת בצעצוע שלו הוא דוחף אותו, האם הפעוט מכה עם כלי מוסיקה בפעילות. אתם יכולים להציע לילד לשבת רחוק כאשר יש פעילות כזו, או להציע מבחר רב של משחקים מאותו סוג כדי למנוע המאבק על המשחק.
  • כשלילד יש קושי רב פנו לקבלת עזרה מקצועית- כדי לעזור לו להתמודד טוב יותר עם החזרה למסגרת.

כמו שכולנו מתמודדים עם ההשפעות של הקורונה על חיינו, כך  גם ילדים ופעוטות מתקשים  וזקוקים למבוגר לסייע להם בהתמודדות זו.

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה