מאת: טסי אנדרסון – אוניברסיטת קולומביה
26 במאי 2019
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה מצא כי ילדים בסיכון גבוה לאוטיזם הם פחות קשובים
לדפוסי הדיבור מאשר חבריהם שאינם בסיכון לאוטיזם. הממצאים שפורסמו בירחון "מוח ושפה" מציעים
שהתערבות בפיתוח כישורי שפה אצל ילדים בסיכון לאוטיזם צריכה להתחיל בגיל הרך.
"בני אדם נולדים עם היכולת המדהימה להבחין ביחידות צליל בסיסיות המרכיבות את השפה, בכל שפה
אליה הם נולדים", טוענת ד"ר לפסיכולוגיה קלינית קריסטינה דניסובה. יחד עם זאת, הסיבה מדוע ילדים
עם סיכון לאוטיזם נוטים פחות לפתח מיומנויות אלה היא בגדר תעלומה.
במחקר אחר של דניסובה היא הראתה שילדים עם סיכון לאוטיזם יסיטו את ראשם פחות לעבר הדובר
מילדים עם התפתחות תקינה. החידוש במחקר זה הוא שהצליחו לאבחן נטייה זו כבר במהלך החודשיים
הראשונים לחיי התינוקות.
מחקרים רבים מצביעים על כך שהתפתחות שפה קשורה ביכולת של הפעוט להבחין בין הברות הקשורות
לשפה ומוכרות להם לכאלה שאינן מוכרות, כולל מרכיבים של אופן התבטאות והדגשים שונים על הברות מסוימות.
רגישות להדגשים אלה היא הבסיס להתפתחות השפה.
במחקר, החוקרים בדקו 52 תינוקות בני 9 ו-10 חודשים ששמעו דיבור עם הברות מוכרות ולא מוכרות במהלך
בדיקת MRI. מחצית מהתינוקות היו בסיכון לאוטיזם והאחרים לא. במהלך הסריקה, החוקרים הקליטו את
תנועות הראש ואת ההבדלים בתנועות הראש בין שתי הקבוצות.
הממצאים מראים כי ילדים בסיכון נמוך לאוטיזם הזיזו את ראשם למשמע הדיבור בתדירות גבוהה יותר
מחבריהם בעלי סיכון גבוה לאוטיזם. הילדים בסיכון גבוה לאוטיזם קיבלו ציון נמוך בתפיסת שפה, בהקשבה
לדיבור, וגם בשינה. הם גם נטו יותר להיות מאובחנים על הרצף האוטיסטי עד גיל 3.
בניסיון להבין את המכניזם של התנהגות כזו ערכה דניסובה מחקר נוסף. המחקר, שכלל 774 פעוטות, אישרר
את הממצאים שילדים שקולטים פחות את ההברות הקשורות לשפה הם בסיכון גבוה יותר לפתח אוטיזם.
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0093934X18300543