"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

טובים השניים מן האחד: למידת שפה דרך וידאו

פעוטות הלומדים שפה דרך וידאו יעשו זאת טוב יותר בנוכחות בני גילם

מחקר חדש מצא כי תינוקות ופעוטות הלומדים שפות באמצעות סרטי וידאו עושים זאת טוב יותר כאשר נמצא לידם פעוט אחר הצופה עימם. המחקר מחזק מחקרים קודמים שמצאו שהלמידה של הפעוט משתפרת כאשר היא מתרחשת בנוכחות ילד אחר.

המחקר הנוכחי התבסס על נתונים של חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט וושינגטון. באופן כללי ניתן לומר שפעוטות מסוגלים ללמוד שפה טוב יותר מאשר ילדים בוגרים או מבוגרים. השאלה הנשאלת מדוע זה קורה?

תקציר

מחקרים מראים כי פעוטות לומדים פונמות* חדשות ומילים טוב יותר משיחה של אנשים ופחות משמיעה דרך מכונות. עם זאת, לא ברור מדוע למידה מווידאו אינה יעילה הרי בוידאו יש דמות אנושית מדברת  ומה ניתן לעשות כדי לשפר את הלמידה באמצעות מסך וידאו. המחקר הנוכחי, שנערך עם תינוקות בני 9 חודשים, ניצל סרטון וידאו המאפשר מניפולציה**  המאפשר לתינוקות לשלוט במצגות של קטעי וידיאו . במקרה זה קטעי הוידאו ערוכים בשפה זרה ולא מוכרת לתינוק. בדקנו את ההשערה כי למידה של ילדים ממסך וידאו  תשתפר בנוכחות עמיתים, בניגוד ללמידה לבד.

מחקרים רבים הוכיחו כי יכולת הלמידה של תינוקות ופעוטות קטנה יותר כשלומדים באמצעו ווידאו מאשר למידה ממורה בשר ודם, דפוס הידוע בשם "גירעון הוידאו".דוגמא לכך במחקר שבדק תינוקות בני 9 חודשים וחשף אותם ללימוד סינית באחת משלוש סגנונות: אותו חומר הועבר בקבוצה חברתית חיה, אותם דוברים הוצגו במצגת ווידאו, ובהקלטה קולית של אותו חומר. נמצא כי רק התינוקות שנחשפו למורים עצמם היו מסוגלים להבחין בין פונמות סיניות לאחרות.

עדויות אחרונות מראות כי המסך עצמו אינו מעכב את הלמידה של הילדים; אלא, הבעיה היא בחוסר האינטראקטיביות*** שבתקשורת זו לעומת שיחה למשל. ניסיון לקיים את הלמידה בשיחת וידאו אינטראקטיבית מול הילד הבהירה כי הבעיה לא במסך אלה באינטראקטיביות החברתית המסייעת לילד ללמוד. חיזוק לכך נמצא גם בלמידה דרך הפייסטיים.

מבחינה היסטורית, רוב המחקרים שבדקו אינטראקטיביות בדקו תינוק או פעוט מול מבוגר, למרות שישנן כמה דוגמאות מחקריות שמצביעות על כך שפעוטות בגילאי 14-18 חודשים לומדים טוב יותר מבני גילם .

המחקר הנוכחי בדק את השפעת נוכחות בני גילם של הפעוטות על לימוד שפה זרה דרך הוידאו. את ההשפעה בדקו באמצעים התנהגותיים של  "תנוחת הראש" ובמדדי המוח כשהפעוט מתנהל מול האירוע.

השערתנו היא כי המחקר יאשר שיכולתם של הילדים להבדיל בין צלילים פונטיים תגדל בנוכחות עמיתים, ותתבטא בהתנהגות חברתית של הפעוטות, וברמזים חברתיים כמו קולות, סקירות עיניים ,מדדים של תשומת לב ומיומנויות תקשורת.

במחקר עלה כי ילדים שנחשפו לוידאו ללימוד סינית לבד, הראו תגובה מוחית לא בוגרת לעומת הלמידה בוידאו בנוכחות פעוט בן גילו שם היתה אינדיקציה ללמידה יותר בוגרת, הפעוטות הפיקו יותר קולות דיבור, והוכיחו יותר עיבוד מוחי של דיבור שמצביע על למידה מתוחכמת יותר ורבת עוצמה.

התוצאות הנוכחיות תומכות בממצאים קודמים המדגישים את החשיבות של אינטראקציה חברתית ללמידה של ילדים, במיוחד ללמידה ממדיה. אף על פי שחשיבות האינטראקציות החברתיות ברורה, המחקר בתחום חקר המנגנונים הבסיסיים היה דליל.

מחקרים תאורתיים טוענים כי אינטראקציה חברתית תורמת ללמידה משתי סיבות :

1.     כיוון שקשרים חברתיים מעלים את העוררות של הילדים ואת המוטיבציה ללמידה.

2.     בוידאו חסרים רמזים חברתיים המסייעים לילדים ללמוד כמו :מבט עיניים ,רמזים, ורמזים חברתיים אחרים הקיימים בנוכחות ילדים בני גילם.

במחקר הנוכחי אנו מפרשים את התוצאות כתמיכה במנגנון המוטיבציה של הילדים ומנגנון האינטראקציה החברתית. הייחודיות במחקר היא שמצגת הוידאו הייתה אינטראקטיבית ואפשרה לילדים למידה פעילה.

במחקר הנוכחי נדרשו התינוקות לגעת בכל מקום על המסך כדי לקדם את הווידאו, שהיה מעוצב בהתאמה לגיל הילדים מבחינה התפתחותית. שני התינוקות בשני המצבים הצביעו על כמה ראיות לאבחנה פונטית שמראה כי מסך מגע מחייב פעילות ועשוי להגביר את המוטיבציה של הילדים ללמוד בסביבה החברתית.

 לסיכום,

החקירה הנוכחית מדגימה אבחנה מוגברת של ילדים של פונמות של שפה זרה מתוך מסך מגע כאשר לומדים בנוכחות של עמיתים לעומת לבד. אבחנה פונטית משופרת בזוגות לא הייתה פונקציה של מספר הסרטונים שנצפו על ידי התינוקות, כמות החשיפה לשפה הזרה, מספר נגיעות המסך או תשומת הלב של תינוקות למסך. תינוקות שזווגו עם תינוקות אחרים, בעודם לומדים, הצביעו על פעילות מוחית משופרת כשהם מגיבים לתבניות של שפה זרה. הם גם הראו מספר גבוה יותר של ביטויי דיבור, דבר המרמז על למידה מוגברת ועוררות. אנו מפרשים את הנתונים כמעידים על כך שתינוקות חווים עוררות בנוכחותם של בני גילם, שהעוררות שלהם מתגברת כאשר הם מתמזגים עם תינוק חדש, וכי הדבר מוביל להגברת האבחנה הפונמית המוקדמת. ומכך אנו לומדים כי עוררות חברתית עשויה למלא תפקיד בלמידת שפה .

 

* פונמה– יחידת קול בדיבור. לפונמה אין שום משמעות מובנית בפני עצמה, אבל כשמכניסים פונמות יחד, הן יכולות ליצור מילים . הצליל "מ" הוא למשל פונמה.  

** מניפולציה– תפעול כלי או שימוש בחפץ בעזרת תנועות הידיים.

*** אינטראקטיביות– מונח המציין את היכולת של הפרט ליצירת דיאלוג עם הזולת או כמו במקרה זה עם המסך.

תרגום מאנגלית: ליזי דוידי

   Sarah Roseberry Lytle, Adrian Garcia-Sierra, and Patricia K. Kuhl

   Two are better than one: Infant language learning from video improves in the presence of peers

https://www.pnas.org/content/115/40/9859

PNAS October 2, 2018 115 (40) 9859-9866; published ahead of print October 2, 2018 https://doi.org/10.1073/pnas.1611621115

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה