שפת הגי'רף בגן הילדים- שלב העובדות-השלב הראשוני

מאת:  ליאת עזר

התוכנית "שפת הגי'רף", פותחה ע" ד"ר מארשל רוזנברג בשנות ה- 60 . תכנית זו נקראת גם בשם "תקשורת לא אלימה", שהתאמתה לגיל הרך בוצעה בארץ ע"י מירי שפירא שהיתה מנהלת "עמותת חינוך לאיכות חיים".

מטרת  הלימוד של שפה זו הוא לפתח יכולת ראייה לטווח ארוך והתחשבות בצרכיו של האחר. התכנית מבקשת ללמד ילדים תקשורת אפקטיבית עם הסובבים אותם, לפתח מוקד שליטה פנימי, לרכוש מיומנויות לזיהוי רגשות וצרכים וכן מיומנויות הקשבה ואמפתיה וללמוד דרכים לפתרון קונפליקטים.

שפת הגי'רף , בעקרון מורכבת מארבעה שלבים. שלב העובדות, שלב הרגשות, שלב הצרכים ושלב הבקשות.

בשני המאמרים הקודמים התייחסתי לשלב הרגשות ולשלב הצרכים (שלב 2 ושלב 3). חשוב לומר ולהדגיש כי שפת הגי'רף היא שפה שנלמדת והיכולת להביע רגשות וצרכים נובעים מתוך יכולת להתבונן בסביבה.

ילד בגיל הרך הוא בבחינת "טבולה ראסה", הרוכש את מלוא התנהגותו דרך למידה מהסביבה.

שלב העובדות, שהינו השלב הראשוני של שפת הגי'רף מאפשר לילד , לאדם להתבונן ולראות לשמוע  ולהקשיב ומתוך אגירת האינפורמציה מתפתחים רגשות.

ילד שבוכה בגן כי קיבל מכה. העובדות הן שהילד בוכה, כרגע איננו יודעים את הסיבה לכך ומה היה הצורך של אותו ילד. כאשר חברת הילדים רואה את העובדה שיש ילד בוכה, הם ייגשו לאותו ילד וישאלו מה קרה.

בגן חרוב, אני מלמדת את הילדים ראשית להתבונן בסביבה, מה יש בסביבת הגן? מה אנחנו רואים, מה אנחנו שומעים. כפעילות עם הילדים אני מאפשרת לילדים להסתובב במרחב ורק להסתכל, לראות צורות, צבעים, דברים חדשים, ילדים ועוד. במפגש הילדים מספרים מה הם רואים (ולא מה הם חושבים ). "אני רואה ילד יושב, אני רואה ילד משחק בפינת המרפאה, אני רואה ילד שוטף ידיים, אני רואה תמונה מונחת על הקיר, אני שומע ילד בוכה, אני שומע קולות חזקים ועוד)

שלב העובדות  מאפיין דברים שרואים ושומעים. לאחר שהעובדות ברורות ניתן לברר את הרגשות והצרכים עליהם דיברתי במאמרים הקודמים.

שלב העובדות- ילד שבוכה בגן.

שלב הרגשות- מבררים עם אותו ילד מה קרה? איך הוא מרגיש?

שלב הצרכים- איזה צורך לא סופק שהביא אותו למצב של בכי? מה היה חשוב לילד.

עם הזמן, עם רכישת השפה, לומדים להבין שהרבה דברים שמשפיעים על התקשורת בין האנשים הם בעצם פרשנות, שיפוט וביקורת מה שבעצם שפת הגי'רף מלמדת זה להתמקד בעובדות בלבד!

שיחה על עובדות זה הדרך להתחלת הדיאלוג. חשוב להמנע ממחסומי התקשורת שהם פרשנות, האשמה ושיפוטיות אשר גורמים לחוסר יכולת לנהל שיחה, דיאלוג.

"ראיתי את המים זורמים בברז וסגרתי את הברז" אמרה ג ' . בכדי שתהיה מודעות לצורך שאלתי את ג' מה היה הצורך שלה והיא אמרה לי "הצורך שלי שלא נבזבז מים כי אין מים בכנרת".

לקיחת אחריות של הילדים לסביבה, לחברים, לעצמם, מודעות עצמית כל אלה נרכשים כאשר הילדים מסתכלים סביבם, מקשיבים לאחרים.

כאשר בגן מתבקשים הילדים לסדר את המשחקים במקום , אני מבקשת מכל הילדים להסתכל סביבם ולראות מה יש שם, איזה משחקים לא נמצאים במקום, האם יש משחקים על הרצפה. הילדים לומדים לעצור לרגע להתבונן לראות מה יש בסביבה, היכן יש משחקים שצריכים להחזיר למקום, היכן כל משחק צריך להיות מונח, האם יש ספרים בספריה קרועים אשר זקוקים לתיקון- הילדים מגלים אחריות ואכפתיות לסביבת הגן שלהם בכדי ליצור מקום נעים וטוב לכולם.

בסוף כל יום,  ילדים משתפים בחוויות טובות. יש בגן תעודות גי'רף שמקבלים הילדים שעושים מעשים גי'רפים (מעשים טובים) .כמו כן, ילדים שראו חבר עושה מעשה טוב למען אחר, מעניקים תעודות ג'רף לאותו ילד .בנוסף, ילדים שעושים מעשה טוב שעוזרים, שמוותרים, שמקשיבים,  שמספקים להם צורך כלשהו וגורמים  להם לחייך (עובדה), להיות מאושרים (רגש). למשל, ל' ניגשה אלי  וביקשה להעניק תעודת גי'רף לנ' בגלל שהיא שיחקה איתה בפינת בובות, ואיפשרה לה להיות דמות הנסיכה במשחק. הצורך בחברות, בהנאה, בכבוד, ובהקשבה בא כאן לידי ביטוי ול' הרגישה כל כך מאושרת ושמחה כי כל צרכיה סופקו במהלך המשחק עם נ' והיה חשוב לה לשמח את חברתה ולהעניק לה תעודת גי'רף.

זה לא מובן מאליו שלילדים יש יכולת נתינה כזו לתת לאחר ולא לעצמם, לתת לאחר ולוותר לפעמים, לשמח את האחר. (כל אלה הם חלק מכישורי אינטיליגנציה רגשית אשר מתפתחת ככל שמדברים בשפת הגי'רף ע"פ שלביה)

שלב העובדות (מה היה שם באירוע- מה ראיתי, מה שמעתי), שלב הרגשות (איזה רגש התעורר שם), ושלב הצרכים (מה היה חשוב לי, איזה צורך היה לי), כל אלה יובילו את הילד לשלב האחרון שהוא שלב הבקשות.

על שלב זה אדון בפרק הבא.

מעגל הרגשות ומעגל הצרכים המובילים אל הפה (שלב הבקשות)