"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

"מורי הביא כרכר לי- בן עופרת יצוקה"

תמר טלשיר-ליפשיץ
מפתחת משחקים לימודיים, מורה במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים ת"א

בסוף שנת 167- הטיל אנטיוכוס אפיפנס, המלך היווני גזירות על היהודים וכפה עליהם אורח חיים הלניסטי ( יווני)"…. וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים….. לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים, ואשר לא יעשה דבר המלך ימות". ( מכבים א' א' מ"ד)
כדי להמשיך ולקיים את המסורת "עלו" היהודים על רעיון. המנהג היה ללמוד תורה בסתר, אך להחזיק בהישג יד סביבונים . כשנשמעו קלגסי האויב מרחוק, הוחבאו מיד ספרי הלימוד ובמקביל הוצאו הסביבונים. הילדים שיחקו בסביבונים ובכך חיפו על המעשה האמיתי- לימוד התורה.
הסביבון באגדה זו משמש אמצעי הסוואה למטרה העיקרית שהיא לימוד התורה וקיום מצוות היהדות.
עיצוב הסביבון: הסביבון מעוצב בצורות שונות, אך בבסיסו הוא גוף עם ידית היושב על חוד.

רוב הסביבונים הם בעצם קובייה היושבת על חוד, על דפנות הקובייה רושמים ( חורטים או מטביעים) את האותיות (העבריות או הלועזיות), לעיתים מצטרפים לאותיות גם ציורים שהם סמלי החג שלנו. יש סביבונים שהקובייה שלהם "הורחבה", ובמקומה יש גוף משוכלל עם 6 או 8 פאות ( דפנות).

יש סביבונים המורכבים מדיסק ובתוכו שיפוד שעליו מסתובב כל הגוף.
הפורפרות ( ראה בהמשך) הן חרוט עם חוד שעליו מלפפים חוט.
הסביבונים בעבר היו עשויים מחומרים זמינים כמו: עץ, עצם, קונכייה ומתכת. בשנים האחרונות החומר העיקרי הוא פלסטיק.

מקור המשחק לוט בערפל. כדרכו של משחק שהפך לסמל תרבותי, גם הסביבון ( כמו משחקים אחרים, וגם מוצרים אחרים כמו אוכל, בגדים,שירים וכיו"ב) נפוץ בין הארצות , בעיקר דרך הסוחרים, החיילים והטיילים, התמקם, התאקלם ונצבע בגוון המקומי.

בחפירות במצרים ובעירק נמצאו קוביות המזכירות סביבונים. יש תיעוד שבבבל שיחקו בקוביות שעליהן שני ציורים המסמלים את נוגה ושבתאי, שסימנו זכות או הפסד.
יש חוקרים הטוענים שמקור הסביבון הוא בהודו, ערש המשחקים הקלאסיים ומשם עבר לאירופה.

משחק רומי עתיק נקרא "טורבו" ( TURBO סביבון בלטינית). במשחק הטורבו משחקים כך: מסרטטים מעגל על האדמה ומחלקים את המעגל ל-10 גזרות לא שוות, כמו פיצה. הקטע הכי גדול מסומן במספר 1 והכי קטן מספרו 10. מניחים את הסביבון במרכז המעגל ומסובבים אותו, עד שהוא נוחת על אחת הגזרות. המשתתף זוכה במספר הרשום בגזרה בה נחת הסביבון.

( אפשר להחליט מראש שכל משתתף משחק 10 תורות ואז מסכמים את הנקודות, או המשתתף הראשון שהגיע ל-50 נקודות ומעלה הוא המנצח. בכל מקרה המנצח הוא תמיד זה שצבר את מרב הנקודות).

יש הטוענים, אם כן, שמקורו של הסביבון ביוון או ברומא, והוא הובא לאנגליה על ידי החיילים או המתיישבים הרומיים. מסיבה זו האותיות המופיעות על הסביבון האנגלי ( A,D,N,T ) הן רומיות.
חוקי המשחק בסביבון האנגלי הם אלו:
A-(AUFER) פירושו: קח מן הקופה.
D- (DEPONE) תן אחד לקופה.
N- (NIHIL) אפס
T- (TOTUM הכל (זכית בכל)

כללי המשחק בכל הגרסאות דומים. לפני המשחק כל משתתף מניח כסף בקופה כללית ועל הסכום המצטבר מהמרים.

לדוגמה באנגליה כל המשתתפים מניחים מטבעות כסף ( מתקשר גם לדמי חנוכה) בראשית המשחק, במרכז השולחן. כל משתתף, בתורו, מסובב את הסביבון המצביע על אות , ונוהג לפי הוראת האות. המשחק הוא משחק מזל טהור, משמש גם כמובן כאמצעי להימורים.

בצרפת בימי הביניים היה נפוץ בין היהודים המשחק "תם וחצי". לפני כל תור מניחים מטבעות במרכז ומסובבים את הסביבון. הסביבון נופל על "תם" או על "חצי". נוהגים כך: תם הוא שלם שמשמעותו במשחק לוקחים הכול וחצי שמשמעותו במשחק הוא שלוקחים חצי .

בבבל שיחקו בקוביות שעליהן שני ציורים המסמלים את "נוגה" ו"שבתאי", והם סימנו "זכות" או "הפסד".

בווינה –אוסטריה שיחקו לא-יהודים בסביבון שנקרא "נם גיב", היינו: "קח ותן".
בגרמניה – בחג המולד שיחקו הילדים הגרמניים בסביבון שעליו היו חרותות האותיות:
“G”, “S”, “N”, “H”
G (GANZ) פירושו: "הכל".
S (STELLEIN) פירושו: תן לקופה (יש אומרים: הפסד תור)
(NICHTS) פירושו: אפס
H (HALB) פירושו: חצי

בחג המולד שיחקו הגויים במשחקי הסביבון, אך גם על היהודים המנהג לא פסח.
בגאליצייה, שונו חוקי המשחק.

שם מ ה מ ר י ם מראש על אות שעליה ייפול הסביבון (או האות שתיראה למעלה).
המהמר שצדק זוכה בנקודה.

ואצלנו?
אצלנו רואים את אותיות נ' ג' ה' ש' כנוטריקון שמשמעותו: נס גדול היה שם.
וכשהגענו לישראל –הוחלפה ה"ש" ב"פ" לאמור "נס גדול היה פה".
אגב, לאותיות נ.ג.ה.ש. יש פירוש גימטרי:
נ.ג.ה.ש. בגימטרייה = 358 ( נ=50, ג=3, ה=5, ש=300 ).
ו"משיח" בגימטרייה = 358 ( מ=40, ש=300, י=10, ח=8 ).
הפירוש הזה סייע כנראה ליהודים, שראו במשחק ההימורים ניגוד גמור לדת, לקרב את משחק הסביבון להווי היהודי.

סיפר לי קרוב-משפחה שגדל בפולין, שהנוטריקון של נ.ג.ה.ש. שם היה "נאטע גנב האקט שלעסער" שפירושו: "נתן הגנב פורץ מנעולים".

יש מגוון ענק של סביבונים בגדלים ובצבעים שונים. על חלקם רשומות אותיות וחלקם צבועים במגוון צבעים.

יש סביבונים שלא רשום עליהם כלום, אך הם צבועים בצבעים שונים.
ילדי האינדיאנים קראו לסביבונים "רקדנים" וגרמו לכך שהם ימשיכו להסתובב על ידי הכאתם בשרוכים עשויים מעור של צבי.

באזורים כפריים הסביבון היה עשוי מקונכיות, כאשר הקצה המחודד של הקונכייה לוטש ונעשה קטום. ( הקונכייה שימשה כגורם מזל גם במשחקים אחרים. למשל במשחק "סבלנות" המקורי שנולד בהודו)

היפנים יצרו סוגים מגוונים של סביבונים, בהם "סביבון בהריון" אשר מכיל בתוכו סביבונים קטנטנים, וכאשר מסובבים אותו הוא משחרר את כל הסביבונים.
גם בארצות אפריקה יש סביבונים "מוסיקליים" שהם חלולים ומשמיעים קולות במהלך הסיבוב.

הסביבון בישראל
בהתקרב חג החנוכה חנויות הצעצועים מוצפות בסביבונים עשויים בעיקר מפלסטיק.
הסביבון הוא אחד המשחקים הזוכים לעיצובים חדשים מידי שנה, אך גם שומרים על אופיים העתיק.

הסביבון בגרמנית נקרא טראנדל, באידיש – דריידל או פרגל, בליטא הוא נקרא וורפל (פירושו קובייה), או שטעל איין (פירושו תן לקופה). בלטינית טורבו ובאנגלית טופ.
שמות עבריים ל"סביבון"

השם המקובל עלינו היום (בערך מראשית המאה) הוא "סביבון", אך הסביבון הסתובב והתגלגל וכירכר ופירפר זמן רב לפני שקיבל את שמו זה.
ב"אוצר כל מנהגי ישורון" נקרא הסביבון "גַלגְלָן".

"הילדים משחקים בחנוכה בגלגלן ובזה רימו את האויב שגזר לא ללמוד תורה.
כשבאו היוונים אמרו הילדים: לא למדנו תורה, רק שיחקנו בגלגלן".
מנדלי מוכר ספרים (מו"ס) כינה אותו בשם "חזַרזָר". "בלילי חנוכה, הקטנים מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת, והגדולים משחקים בקלפים ואוכלים צפיחיות בשומן".

(מתוך "בימים ההם", פרק ב')
ח"נ ביאליק קרא לו "כִּרכָּר":
"מורי הביא כרכר לי
בן עופרת יצוקה.
יודעים אתם לכבוד מי?
לכבוד החנוכה!"
(מתוך "לכבוד החנוכה", ח"נ ביאליק, במהדורות ראשונות)
– האם מוכר לכם שיר זה?

שטיינברג קרא לו "גלגילון".
אברונין הציע את השם "סבסב".

גור כותב במילונו את השם "פּוּרפּוּרא" או "פּוּרפּירא", כתחליף ל"'דריידל". אפשר שגור המציא מלה זו בהיותו מושפע מה"פורפרה" (או ה"פוררה") הערבית.
אין יודעים בודאות מי יצר את המלה "סביבון".

שניים נטלו בעלות על השם. האחד הוא זילברווש אשר טוען ש"סביבון" הוא חידושו וזה אף התפרסם בעתון "הצפירה".

הטוען השני ל"כתר" הבעלות על השם הוא איתמר בן אב"י ,בנו של אליעזר בן-יהודה, שלמיטב זכרונו הוא המציא את המלה "סביבון" בהיותו בן 5.

פוֹרְפֶרָה (פוֹרֶרָה)

פורפרה היא סוג של סביבון בצורת חרוט עשוי מעץ מלופף בחוט.
באנגלית נקרא “SPINNING TOP” שפירושו: "סביבון-טוויה".
הפורפרה הוא אחד ממשחקי הילדים העתיקים ביותר.

קטו (KATO) המדינאי הרומי מצא, שהמשחק בסביבון עדיף על הקובייה ומתאים לילדים, בזאת הוא נתן גושפנקא להורים לתמוך במשחק זה.
ברומי נקרא המשחק "טורבו" (TURBO), שפירושו "סביבון" בלטינית.
סביבונים אלו הגיעו לאנגליה במאה ה- 14 והיוו חלק אינטגראלי בטקסי הכנסייה הנוצרית.

בטקסים הנוצריים השתמשו בסביבונים ואף חרזו והלחינו להם שירים.
הנה דוגמה לשיר נפוץ:
"סביבון הולך
הולך ונופל
הולך מסביב לעיר…"
(מזכיר את שירו של מתיתיהו שלם – "סביבוני ירוץ בגיל מן העמק לגליל".)
האינדיאנים קראו לפורפרות אלו "רקדנים" וליפפו אותם בשרוכים עשויים מעור.

ב"סביבוני-טוויה" בצורות ובגדלים שונים משחקים במקומות רבים בעולם בהם, יפאן ואפריקה.

הסביבון מהסוג הזה הסתובב כנראה והתפשט על פני ארצות-העולם והוא הגיע אלינו כשהוא מכונה "פורפרה" או "פוררה".

נראה שהמלה "פורפרה" הגיעה אלינו מ ע ר ב י ת.
למלה "פרפרה" בערבית כמה מובנים: – "לנפנף בכנפיים".
"להיות בלתי יציב"
"הליכה לשם ולכאן".
אלו ביטויים ויזואליים יפים המתארים את תנועתה של הפורפרה וכן של הסביבון.
זה מתקשר, כמובן, לשורש העברי פ.ר.פ.ר. – למלה פרפר.
כיצד משחקים בפורפרה?

כדי לשחק יש ללפף את הפורפרה (חרוט-העץ) בחוט. את קצה החוט שנגמר בלולאה מחזיקים ביד אחת, ואז, בבת אחת, בתנועה מהירה, מושכים בחוט ועוזבים את הפורפרה.

המשחק בפורפרה אינו פשוט. צריך לרכוש מיומנות ולהיאזר בהרבה סבלנות!!
בפורפרה אפשר לשחק לבד, וגם לערוך תחרויות הכוללות משתתפים רבים.
הזוכה הוא, כמובן, המשתתף שהפורפרה שלו נופלת אחרונה.

מקורות
וויס, רפאל. בשוט לשון. קרית ספר ירושלים.
GRUNFELD V.F (EDITOR) GAMES OF THE WORLD. BALLANTINE BOOKS N.Y 1975
טלשיר, תמר. ספר המשחגים. אורדע. 1983

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה