הסופרת דבורה עומר נפטרה בגיל 80 , והשאירה אחריה כמאה ספרים פרי עטה ,שעליהם גדלו דורות של ילדים ובני נוער. היא נולדה ב- 1932 בקיבוץ מעוז חיים, למשפחת מוסינזון
(אביה, הסופר משה מוסינזון),לאחר גירושי הוריה, המשיכה להתגורר עם אמה בקיבוץ מעוז חיים. בגיל 11 התייתמה עומר מאמה, שנהרגה בתאונת אימונים של לוחמי ה"הגנה". 
כבר מגיל צעיר פרסמה שירים וסיפורים בעיתון הנוער "העולה" ובעיתון "דבר לילדים". לאורך חייה כתבה סיפורים לילדים ובני נוער כאילו נלקחו מתוך עולמם, היא ספריה את המציאות
במילים מובנות לילדים ובשפתם ובכך אפשרה להם להתחבר לרגשות שלהם ולבטא אותם.
לפני חודשים אחדים קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים על יצירתה הספרותית ,ועל שהצליחה לספר את סיפורה של המדינה ולשלב את גיבוריה בעלילות ספריה כמו "שרה גיבורת ניל"י"
"הבכור לבית אב"י" ועוד.
גודלותה של דבור עומר שכתבה לפעוטות, לילדים ולבני נוער באותו להט, ואנו העוסקים בגיל הרך תמיד נזכור את ספריה, "מגדל של קוביות בניתי" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד"
סיפורים עליהם גידלנו דורות של ילדים.
Facebook
Twitter