ווטמורה, דונזלה, אלווין וגונר, מעוררים במחקרם את השאלה האם שהות ממושכת של התינוק והפעוט במסגרת החינוכית טובה עבורו. ממחקר על רמת הקורטיזול בדם אצל הילדים במעון, עולה כי בשעות אחר הצהריים רמת הקורטיזול גבוהה במיוחד וזה מעיד על רמת חרדה גבוה יותר.
אורית שטיבר ודלית בלונדר-רון במאמרן בירחון "להיות משפחה", גליון 93, פברואר 2005 , עוסקות בנושא הילד הרגיש, זהו ילד המפגין זהירות רבה וחששנות מפני החדש. קשה לו להסתגל למצבים חדשים והוא חרד ומוצף במהירות מאירועים רגשיים וחברתיים.
אורית שטיבר ודלית בלונדר-רון במאמרן בירחון "להיות משפחה", גליון 95, אפריל 2005 , מציגות את הטיפולוגיה של סטנלי גרינשפן בספרו "הילד המאתגר". גרינשפן מדבר על חמישה סוגים של הילדים המאתגרים .
ד"ר עדה כצנלסון נותנת כמה עצות להורים איך לנהל דיאלוג עם הילדים . המחברת מדגיש כי דיאלוג יעיל מבוסס על הקשבה לכל מה שאומר הילד. לא על דעות קדומות, אין לדבר בשמו של הילד, אין להטיף לו מוסר, ולא לתקן לו טעויות בעברית או לברר עובדות כמו במשפט.
מאמר מאת חיים עמית בנושא: "הצבת גבולות בהורות", העוסק בשאלות כמו סוגי הגבולות שהורים מציבים לילדיהם, מדוע הצבת גבולות חשובה לילדים ולהורים, מדוע קשה כיום להורים להציב גבולות לילדיהם, מהן הטעויות הנפוצות ועוד.
אסתר קבלסון במאמרה מעלה את הסיבות לגילויי התוקפנות אצל ילדים בגיל הרך, וטוענת שגילויי אלימות אינם מצב נתון ואין להשלים איתו. למחנכת תפקיד חשוב במניעת התוקפנות . עליה לגלות עניין בפתרון קונפליקטים בין ילדים ולהפגין אמפטיה ורגישות בטיפול בנושא התוקפנות.
המאמר של לינור שטיינהרדט עוסק בטכניקה של ציורי גוף עם ילדים במסגרת של תרפיה באומנות. המטפל באמנות נשאר גמיש בהתערבויותיו האמנותיות, התנועתיות והמילוליות, כשהוא רגיש לצרכים ולבחירות של הילד בתהליך המילוי של קו-המתאר של גופו.
נטע ברכל מדברת על תופעת הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, כתופעה מוכרת ושכיחה.היא מדגישה כי לתגובה של הסביבה לנשיכות חשיבות רבה במיגור התופעה, ונותנת כמה רעיונות לגננת ולהורים לטיפול בתופעת הנשיכות בגן.
אסתר ביק מעלה את חשיבות נושא התצפיות על תינוקות ופעוטות ככליבעבודה בחדר הטיפולים של הפסיכיאטר. היא מייחסת חשיבות רבה לתצפית ככלי המאפשר למטפל להתחבר לילד שבו, ומאפשר לו הבנה טובה יותר להתנהגות הלא מילולית של הילד ועוד.
ד"ר אלברט ג'. סולניט מדבר על התהליך ההתפתחותי של בני שנה עד שלוש בפרספקקטיבה פסיכואנלטית. הוא מדבר על תהליכים כמו חברות והתפתחות חברתית, יחסי הורה ילד, התפתחות קוגניטיבית , תפקיד ההורה בתהליך וקשיים התפתחותיים המאפיינים את השנה השלישית.