"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

החתולים של סבתא נעמי

מאת: מרים רות
איורים: הילה חבקין
הוצאת ספרית פועלים, 2002.

ביקורת: סיגלית אבירם sigalitav@gmail.com

מרים רות היא מסופרות הילדים הידועות והאהובות ביותר בארץ מזה שלושה עשורים (מי לא מכיר את "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם" ו- "הבית של יעל"? – אגב, אלה הם מהספרים הראשונים של רות, אשר זכו להצלחה הרבה ביותר מכל העשרים ושניים שכתבה). כעת יצא לאור ספרה החדש "החתולים של סבתא נעמי".

הספר מספר על סבתא נעמי שמאד אוהבת חתולים ויש לה הרבה כאלה. לכל חתול שם משלו ומשהו שמייחד אותו : "מיצי באה בריצה, קפיצי, צויצי – בקפיצה, קוג'ולקינו – מזנק, ובמבינו – מתפנק…" (עמ' 6). יום אחד חוזרת החתולה פרנצ'סקה עם ארבעה גורים והשמחה גדולה, עד שפרנצ'סקה וגוריה נעלמים. סבתא נעמי דואגת מאד ומחפשת אחריהם בכל פינה. לבסוף נמצאת האבדה בתוך ארון הבגדים ו"סבתא נרדמת שלוה ושקטה וכל חתוליה סביב מטתה" (עמ' 21).

הספר כתוב בחרוזים קולחים, נעימים ומשעשעים: "החתולים כולם – שליק שלוק מלקקים תבשיל מתוק, במקהלה של צקצוקים ומצמוצים ולקלוקים" (עמ' 8). הקוראים יכולים ממש לחוש את הנאתם של החתולים מטיפולה המסור של סבתא נעמי, וליהנות בעצמם מהשפה העשירה והציורית. רות אינה חוששת משימוש במילים חדשות (אולי) לקוראים הצעירים, כמו למשל 'מתרפקים', 'הודף' ו-'גומה'. גם בשמותיהם של החתולים ימצאו הקוראים הומור (ושורשים איטלקיים כנראה של חלק מהחתולים…).
איוריה של הילה חבקין, מדגישים את המיוחד לכל חתול, אחד אפור, אחד מנוקד, אחר מנומר וכו'. בשילוב הטקסט, בהחלט ניתן ללמוד על אופיו של כל חתול בביתה של סבתא נעמי.

ואם כבר באיורים עסקינן, הילה חבקין מקפידה על סגנון איור מעניין, 'חי' ולעיתים מפתיע (בין כל החתולים – חפשו את העכבר…). זאת למרות שהיא מרבה לחזור על עצמה בספרים שונים. ספריו של דוד גרוסמן, "אל תדאגי רותי" ו-"ג'ירפה ולישון וספרי נורית זרחי – "מקל מכשפות" ו-"אמורי אשיג אטוסה" הם דוגמא לכך.

במידה רבה בספר זה שומרת מרים רות על אותם עקרונות שהנחו אותה בכתיבת ספריה הראשונים. כמו ב"תירס חם" גם כאן יש חבורה שנהנית יחד, תוך שכל אחד שומר על ייחודו. יש כאן תבנית חזרתית במקומות מסוימים בטקסט – האופיינית לספרים לגיל הרך ויש עלילה מעניינת ונוגעת ללב עם מתח אמיתי, אך לא גדול מדי, עבור הגילאים הצעירים אליהם מיועד הספר. יחד עם זאת, נראה כי הספר מיועד לילדים מעט יותר גדולים מאשר "מגפיים" או "זאת'י" – בעיקר בגלל האורך שלו (יש 21 עמודים בספר).

החל משנות ה-50 הרבתה רות לכתוב למבוגרים על ספרות ילדים. היא כתבה מאמרים ב"הד הגן", חוברות הדרכה לגננות בנושא ספרות ילדים וספרה "ספרות לגיל הרך" משנת 1969 עדיין משמש את העוסקים בתחום. במשך שנים רבות עסקה רות בחינוך לגיל הרך וקרבתה האישית לילדים תמיד מורגשת בספריה. בראיון שערכתי עמה בשנת 2000 היא אומרת: "אני מאד מכירה ילדים כי תמיד הייתי בקרבתם…הם אצלי. אני לא צריכה לבנות אותם, הם קיימים…".

"החתולים של סבתא נעמי" אינו ספר חדשני או מבריק. אך ניכרת בו הבנתה ואהבתה הגדולה של רות לספרות ולילדים. גם אם במקרה זה במקום ילדים יש חתולים…

ספרה העשרים ושלושה של מרים רות מוכיח כי גם ספר לילדים קטנים יכול וצריך להכיל את מרכיביה של ספרות טובה: ערך אסתטי המתבטא בשפה ובעיצוב, דמויות מעניינות ועלילה מתפתחת, ברורה ומותאמת לקהל היעד.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתיבת תגובה