"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

גישה רב-מימדית לרכישת מבנה הארגומנטים של הפועל

ד"ר סיגל עוזיאל-קרל

* עבודת הדוקטוראט בתחום רכישת העברית כשפה ראשונה אצל ילדים בני שנה וחצי עד שלוש נערכה
בהנחיית פרופ' רות ברמן, אוניברסיטת תל-אביב.

תקציר

הפועל הינו קטגוריה לקסיקאלית אוניברסלית (רובינס 1966, הופר ותומפסון 1984) הממלאת תפקיד מרכזי בהיבטים שונים של הלשון, הן במבנה והן בתוכן. במסגרת הפסוקית, מקשר הפועל בין הצירופים השמניים המופיעים בה, הוא מאפשר לקבוע איזה תפקיד תמטי יקבל כל צירוף שמני ומצביע על תפקידו התחבירי. הפועל מספק מידע על הסיטואציה המתוארת במשפט, וכן על זמן ומשך ההתרחשות, ובכך עומד במרכזו של כל היגד [proposition] . ועוד, יש ראיות לכך, כי באמצעות אוצר הפעלים הראשוני של הילד ניתן לנבא נכונה את היכולת הדקדוקית שלו בכללותה (בייטס, ברתרטון ושניידר 1988). לפיכך, רכישת הפעלים כפריטים לקסיקליים החל מן השנה השניה לחיים מהווה נקודה מכרעת בהתפתחות הלשונית של הילד. לאור זאת, עוסק המחקר הנוכחי ברכישת הפועל ומבנה הארגומנטים שלו על ידי ארבעה ילדים דוברי-עברית.

המונח "מבנה הארגומנטים של הפועל" מתייחס לתפקידים התמטיים המקושרים לארגומנטים של פועל מסוים (כגון, מבצע הפעולה ומקבל הפעולה), וכן לתת-הקטגוריזציות שלו, היינו הארגומנטים הלקסיקליים והתחביריים שאותו פועל מצריך (כגון, צירוף שמני, צירוף יחס), אשר מופיעים כקודקודי אחות [sister nodes] לפועל בתוך הצירוף הפועלי.

המחקר נערך במסגרת התיאורטית של הפסיכולינגוויסטיקה ההתפתחותית. במסגרת זו נתפסים רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים שלו כתהליכים דינאמיים המאופיינים בהתפתחות ראשונית מן הפרט אל הכלל, והמשך התפתחות מן הכלל אל הפרט. בתהליך הרכישה, הילד מתקדם לשלב של שליטה תוך ארגון תמידי של ידע – מידע חלקי התלוי בפועל מסוים לשליטה מוחלטת בשפת אמו. רכישה מתוארת כרב-ממדית בכך שהיא מושפעת ממספר רב של גורמים שתרומתם היחסית לתהליך משתנה במהלך ההתפתחות. הקלט נתפס כממלא תפקיד חשוב בשלבים המוקדמים של רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים, בעיקר באמצעות האופן שבו הוא מתוהלך על ידי הילד. והילד, רוכש השפה, נתפס כשותף פעיל העסוק בבחירה ותיהלוך מתמידים של רמזים שונים בקלט.

תאור זה של רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים מעוגן בתפיסה רחבה יותר של רכישת שפה כנשלטת על ידי שני סוגים של קריטריונים התפתחותיים: ראשוניים ומתקדמים. קריטריונים ראשוניים ממלאים תנאים הכרחיים על מנת לקבוע שיש לילד ידע כלשהו באשר לאלמנט או מבנה לקסיקלי מסוים. קריטריונים מתקדמים ממלאים תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לקבוע שהילד היגיע לרמת הידע של המבוגר. תנאים הכרחיים משמשים בעיקר למניעת כשל תקשורתי בעוד שתנאים מספיקים משמשים למניעת כשל דקדוקי. למשל, כאשר ילד דובר עברית הוגה מבע כגון אבא ניני בכל פעם שהוא מצביע על משהו שברצונו לקבל, אנו יכולים לומר כי התמלאו תנאים הכרחיים מסוימים, אשר מצדיקים את הקביעה כי לילד יש ידע כלשהו על הפועל לתת בעברית. למרות שאין התאם במין בין הנושא לפועל, והמושא הישיר חסר (השווה לצורה הנורמטיבית אבא תן לי שוקולד), הילד משתמש בפועל בצורה עקבית, בהוראה המתאימה (נעשה שימוש בעתיד להבעת בקשה). אולם, בכדי לשלוט במבנה הארגומנטים של לתת, על הילד למלא את שני סוגי התנאים: ההכרחיים והמספיקים.

מסד הנתונים עליו מתבסס המחקר נתקבל מניתוח תעתיקים של מחקר אורך מארבעה ילדים דוברי-עברית, שלוש בנות (הגר, סמדר וליאור) ובן אחד (ליאור), בין הגילאים 1;5 – 3 . הנתונים תועתקו, קודדו ונותחו באמצעות CHILDES (מקוויני 1995). נוספו להם נתוני מחקר אורך מעוד חמישה ילדים דוברי-עברית (רז, קרן דרומי, יובל, נעמה ואסף) המדווחים בספרות, וכן נתונים ממחקרי אורך וחתך בשפות אחרות.

ניתוחי נתונים נערכו בשתי רמות. ברמת המילה נבדקו ההתפתחות הלקסיקלית המוקדמת (פרק 3), והיבטים שונים ברכישת המורפולוגיה (פרק 4) והסמנטיקה (פרק 5). ברמת המשפט התמקד הניתוח ברכישת מבנה הארגומנטים של הפועל (פרק 6). שלושה סוגי אינטראקציות נבדקו באמצעות חקר תופעות לשוניות מייצגות. אינטראקציה בין מורפולוגיה לסמנטיקה (רכישת ההיבט), אינטראקציה בין מורפולוגיה לתחביר (ארגומנטים חסרים), ואינטראקציה בין התחביר לסמנטיקה (רכישת תפקידים תמטיים).
על מנת להסביר את רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים שלו, הצעתי מודל התפתחותי תלת-שלבי [Three-phased Model]שכולל שלב ראשוני תלוי-קלט, שלב ביניים של החלת חוקים מן הכלל אל הפרט, ושלב שלישי של אינטגרציה בין השניים. המחקר הנוכחי מתמקד בשלב הרכישה הראשוני על שלושת תת התקופות שלו: "רמת האימון", "בניית הכללות מן הפרט אל הכלל", ו"מעבר מהכללות לחוקים". במהלך השלב הראשוני, רכישת מבנה הארגומנטים מתרחשת כדלהלן. ראשית, הילד שומע וככל הנראה אוגר פעלים מן הקלט, כל אחד בתצורה מורפולוגית ייחודית שנקבעת לראשונה על ידי תדירות הפועל בקלט, ועל ידי התפקיד של כל פועל ביצירת תקשורת מילולית ("רמת האימון"). לאחר מכן הילד לומד בעל-פה צמדים של [פועל + משלים] כמתייחסים לפעלים מסוימים. במהלך תקופה זו, הוא עוסק בניתוחי התפלגות המסייעים לו להגיע להערכות של מבני ארגומנטים עבור פעלים מסוימים. שלב זה מאופיין בשימוש תבניתי בצירופים מסוימים של [פועל + X] בהקשרים חוזרים ונשנים (ראה בייטס ומקוויני 1987, 1989, מרצוס וצ'לקלי 1981) ("בניית הכללות מן הפרט אל הכלל"). משלב זה ואילך, הידע הופך יותר ויותר מובנה ומופשט. עכשיו הילד משייך פעלים חדשים שנכנסים ללקסיקון שלו למבני ארגומנטים שכבר מצויים ברפרטואר שלו, כפי שמעידות הכללות היתר בשפתו ("מהכללות לחוקים").

כמו כן, עסקתי במספר שאלות מרכזיות בחקר הפועל ומבנה הארגומנטים, כגון: מהם מאפייניו של פועל "בסיסי"? מהו הסדר שבו מתפתח מבנה הארגומנטים? מה מידת ההשפעה של מודולים לשוניים שונים על רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים שלו? ואילו היבטים ברכישת הפועל ומבנה הארגומנטים הינם תלויי-שפה לעומת אוניברסליים? כמו כן, ניסיתי להתמודד על שאלות מתודולוגיות מרכזיות שנזנחו בחקר השפה, כגון: כיצד נקבע אם אלמנט מסוים הינו ארגומנט של הפועל? ומה הן ההגדרות של רכישה ופרודוקטיביות.

היצעתי הסבר לתופעת הארגומנטים החסרים. ההסבר המוצע משלב אינטראקציה בין שתי הירארכיות במהלך ההתפתחות. אחת הינה הירארכיה אוניברסלית של השמטת ארגומנטים הנסמכת על "הירארכית הנגישות של שמות העצם" (קומרי וקינן 1979) והירארכיה של המושאים בעברית – נושא > מושא ישיר > מושא נשלט > מושא עקיף > מושא יחס (ברמן 1982). השניה היא הירארכית רישוי [Licensing] שמייחסת משקלים תלויי-שפה למודולים לשוניים (פרגמטי > סמנטי > מורפו-תחבירי) כמאפשרים הופעת ארגומנטים חסרים. האינטראקציה בין שתי ההירארכיות מאפשרת שינוי של סוג מודולי הרישוי השונים והשפעתם היחסית על רישוי ארגומנטים חסרים במהלך הרכישה של שפה מסוימת, ובין שפות.

לבסוף, הצעתי שלוש הצעות ספציפיות בתחום המתודולוגיה. (1) מנגנון חצי-אוטומטי לחישוב מספר המורפמות במבע (MPU) כמדד גס לקביעת גיל לשוני. (2) טיוטה ראשונית של "פרופיל השימוש בפועל ובמבנה הארגומנטים שלו" כמדד להתפתחות לשונית כוללת. (3) תאור ראשוני של ניסוי שמטרתו לבחון את ההשערה לפיה השפעת הקלט על רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים משתנה בשלבי הרכישה השונים.

ממצאי המחקר, כפי שהם מתוארים בפרקיו השונים, תומכים במודל הרכישה המוצע, ומצביעים על כך שמגוון גורמים ובכללם הפועל הנרכש, שפת הרכישה, גורמים פרגמטיים והצורך בתקשורת, ומאוחר יותר אף שיקולים מורפולוגיים ותחביריים חוברים יחד על מנת להסביר כיצד ילדים רוכשים את מבנה הארגומנטים של הפועל.

לסיכום, המחקר הנוכחי תרם תרומה חשובה לחקר הרכישה בהציגו מחקר מעמיק ורחב היקף של מסד נתונים מסוים, והסבר מפורט ומקיף של רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים. כמו כן, מחקר זה עסק ברכישת מבנה הארגומנטים בעברית, שעד כה לא נחקר בה תחום זה בצורה מעמיקה, ושהינה בעלת טיפולוגיה ייחודית לעניין זה. עם זאת, על מנת לבסס את כלליותם של ממצאי המחקר, נדרשים נתונים משפות אחרות, וכן, נדרש אישוש נוסף לממצאי המחקר באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, ניסויים מובנים ויישום של מתודולוגיות פורמליות כגון סימולציות מחשב.

* תרגום המונחים הבלשניים לעברית מבוסס ברובו על "המילון למונחי בלשנות ודקדוק" מאת אורה רודרוגז-שוורצולד ומיכאל סוקולוף, הוצאת רכס, תשנ"ב.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה