"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

'דברים מוזרים קורים בספרים' או מבט על ספרי ד"ר סוס

מאת: סיגלית אבירם sigalitav@gmail.com

"בארץ הסניצ'ים,
על החוף הרחב,
היו סניץ' בלי כוכב
וסניץ' עם כוכב…
אבל בגלל כוכב קטן הסניצ'ים עם הכוכבים
התפארו שהם הרבה יותר טובים וחשובים!"
("הסניצ'ים וספורים אחרים" / ד"ר סוס. הוצאת כתר, 2002)

3 סיבות לעסוק בספריו של ד"ר סוס דווקא עכשיו:
א. "הסניצ'ים וספורים אחרים" – אסופת הסיפורים, פרי עטו, שיצאה לא מזמן לאור.
ב. העובדה המעניינת כי למרות שחלף למעלה מעשור למותו עדיין ממשיכים לתרגם עוד ועוד מספריו לעברית.
ג. ההומור, ה'כייפיות' ורוח השטות שבספרים הופכת אותם לאלטרנטיבה מוצלחת לספרי חג פורים הממשמש ובא. הרי לא חייבים כל שנה לקרוא "הביצה שהתחפשה" (מה גם שספר זה לא ממש קשור לפורים…).

אז מיהו ד"ר סוס? כיצד אפשר להסביר את העובדה שמאז מותו בשנת 1991 נמכרו למעלה מ-22 מיליון עותקים מספריו בכל העולם (בנוסף למאתיים מיליון שנמכרו עוד בחייו) ושבארץ, כאמור ממשיכים לתרגם ולהוציא לאור ספרים חדשים פרי עטו? במילים אחרות – מהו סוד הקסם של ספרי ד"ר סוס?

תיאודור סוס גיזל, הלא הוא ד"ר סוס, נולד ב-2.3.1904 במסצ'וסטס, ארצות הברית. הוא היה מאייר, קריקטוריסט ומחבר עשרות ספרי ילדים, ביניהם: "חתול תעלול" (1979), "דברים מוזרים קורים בספרים" (1980), "לקרא בעיניים עצומות" (1982), "לא רעב ולא אוהב" (1982), "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (1992), "צרות צרורות" (1991), "הימים הצבעוניים שלי" (1997) ו-"יופי של חביתה מקושקשת" (1999). יש לציין שהתאריכים בסוגריים הם תאריכי ההוצאה לאור בארץ ושמרבית הספרים תורגמו בכשרון רב על-ידי לאה נאור. זוהי הערה חשובה שכן סוס כתב כבר בשנות ה-60 (ואולי אף קודם) וכמעט שאין דבר קשה יותר להעברה משפה אחת לשניה מאשר הומור.

ההומור של ד"ר סוס מבוסס בחלקו הגדול על שפה. החריזה תמיד זורמת – כמעט רצה. הטקסט בספריו מתגלגל על הלשון, כך שנוכל לחוש את הקופצניות והשמחה של הספור ושל הדמויות: "על חוף אגם בנגו היו רועים/ אילים מסוג מוס. כששים או שבעים./ חבורה מאושרת, הולכים ובאים,/ מחפשים עשב מוס-מוס טרי וטעים." (טידויק המוס מתנהג בנימוס", 2001). חריזה טובה היא אחד המרכיבים המרכזיים בהנאת ילדים צעירים מספרים. היא מסייעת להם לקלוט את הספור ולזכור אותו, היא הופכת את הספור למעיין שיר מבדר. על-פי המחקר בתחום התפתחות אוריינית בגיל הרך, חשיפה לחריזה תורמת גם למודעות הפונולוגית (הצלילית) של השפה. עוד ערך מוסף לקריאה בספרים האלה.

יש הרבה ספרי ילדים ש"נופלים" על חריזה מאולצת ובחירת מילים לא מדויקות. זו אינה בעיה בספרי ד"ר סוס שכן סוס היה אמן הג'יבריש לילדים. הספרים שלו מלאים במילים מומצאות לחלוטין, כאלה שברור שלא צריך לשאול – מה זה? התשובות ברורות, הן נמצאות בדמיון הסופר ובדמיונם של הקוראים הצעירים: "תשמח, למשל, שאתה לא מוכרח,/ לבנות את הגשר ההוא, שצמח/ בדיוק השבוע מעל נחלמך,/ סמוך להר למך בעמק הפראך." ("כבר אמרתי לך פעם כמה יש לך מזל?", 1991). הספור מהנה, החרוזים זורמים, מה זה משנה אם אלה לא מילים אמיתיות? זה רק יותר מצחיק…

כמובן שאי אפשר להתעלם מהאיורים של סוס. תפקידם לתאר את הטקסט ולהשלים אותו. הם מוגזמים (שלא לומר "משוגעים"), דמיוניים, מצחיקים, צבעוניים ועמוסים – האיורים מפיחים רוח חיים בספר. מי שמכיר כמה מספריו של ד"ר סוס כבר לא יכול לטעות בסגנונו. הוא יצר עולם של יצורים (שעירים), בנוסף לאנשים ולחיות, בתים עקומים, מפעלים סגולים והרים ורודים וכתומים.

עלילות הספרים מגוונות ומקוריות, משעשעות אבל לא טיפשיות. ב"סניצ'ים וספורים אחרים" למשל, יש ספור על שני זקסים (דוגמא מצוינת ליצורים המוזרים והנפלאים שלו), זקס אחד הולך צפונה, השני דרומה. מה קורה כשהם נפגשים באמצע? בספור אחר לגברת מק-קייב יש 23 בנים בשם דייב, איך היא תקרא להם הביתה? בחלק מספרי ד"ר סוס יש אף ביקורת חברתית והדוגמא המובהקת לכך היא "המלחמה האיומה על החמאה" (1986). שני עמים, כל אחד מורח את החמאה בצד אחר של הלחם ומכאן מתפתחת מלחמה איומה. זוהי סאטירה שמדברת אל הילד הקורא ברמה אחת ולמבוגר המקריא ברמה אחרת.

לפני זמן לא רב צפיתי בקבוצת ילדים בשעה שמקריאים להם את "יש לי ג'יס בכיס" (1982) – אחת הקלאסיקות של סוס. זהו ספור על יצורים דמיוניים שמתחבאים בבית (למשל, שנורה במנורה). איזה כיף, אילו צחוקים! וכשהספר הסתיים, הילדים המשיכו להמציא לעצמם יצורים שמתחבאים להם…
אז מהו סוד הקסם של ד"ר סוס? כמו כל קלאסיקה ספרותית, גם הספרים האלה 'מדברים' אל הקוראים מעבר לזמן ומקום מסוימים ועונים על צורך בסיסי להנאה ושובבות. וכמו כל קסם, לעולם לא נדע בדיוק איך הוא עשה את זה…

ועוד דבר קטן: לכל מי שמעוניין לדעת קצת יותר על תעשיית ד"ר סוס, על הספרים ועל האיש עצמו, מומלץ בחום האתר הרשמי של ד"ר סוס: www.seussville.com.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתיבת תגובה