סיכמה: ליזי דוידי
תיאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר חוללה מהפכה בתפיסת האינטליגנציה המקובלת. עד אז נתפסה האינטליגנציה כישות אחידה שניתנת למדידה באמצעות סולם ה- G המודד את ה- IQ של הפרט, כלומר הכושר בכללי של האדם.
התיאוריה של גרדנר מבוססת על תובנה פשוטה שאין אנשים אינטליגנטים באופן כללי, אלא יש אנשים אינטליגנטיים בתחומים מסוימים. אדם יכול להיות אינטליגנטי בתחום מסוים ולא אינטליגנטי בעליל בתחום אחר.
איך הגיע גרדנר למסקנה זו, הוא התבסס על כך ש:
• במקרים של פגיעה מוחית שגורמת להפרעה קוגניטיבית ספציפית, עדיין שאר התפקודים נשארים תקינים.
• אנשים בעלי כישרון יוצא דופן בתחום מסוים ובו בלבד.
• פעולות שכליות מרכזיות שמאפיינות תחום התנהגות אחד בלבד.
גדרנר מגדיר אינטליגנציה " היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים המוכרים כבעלי חשיבות במסגרת חברתית-תרבותית נתונה".
יכולת זו ניתנת למדידה בשבעה קריטריונים והם:
1. אינטליגנציה לשונית מילולית :
– רגישות לשונית : היא היכולת להבין מילים ומשפטים, היכולת להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בין בעל-פה ובין בכתב. כמו כן רגישות לדקויות של משמעות, לצלילים של מילים ולרבדים של שפה.
– קריאה: יכולת קריאה
– כתיבה: יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית, כושר ביטוי בכתב, כמו לכתוב שיר, סיפור וכו'
– יכולת דיבור: מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסברה.
כדוגמה מובא הסופר ט. ס. אליוט שחיבר מהדורות עיתון מלאות הכוללות סיפורים כל זה כאשר היה בן עשר בלבד.
2. אינטליגנציה לוגית–מתמטית
-פיתרון בעיות : יכולת לחשב, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות במהירות מלווה בסקרנות וחקרנות .
-יכולות חישוביות: . יכולת להשתמש במספרים בצורה אפקטיבית, לחשב חישובים מתמטיים (חיבור , חיסור , כפל וכד')
-יכולת הבנה מתמטית: יכולת לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת ולהבין תבניות לוגיות ויחסים, פונקציות ותהליכים מורכבים.
דוגמה: אלברט איינשטיין.
3. אינטליגנציה מרחבית:
-תפיסה חזותית והדמיה : יכולת לתפיסה חזותית תלת-ממדית; יכולת למקם עצמים במרחב. והיכולת לתפוס את העולם החזותי-מרחבי בצורה מדויקת. היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל. כמו למשל היכולת להבין ולקרוא מפות. אינטליגנציה זו כוללת את היכולת למקם אובייקטים במרחב, לנווט ולהתמצא במרחב. אינטליגנציה זו קשורה ברגישות לצבע, לקו, למתאר, לצורה , לחלל וליחסים ביניהם.
-יצירה אומנותית: יכולות ליצור אומנות כמו ציור שרטוט פיסול וכד'
-בניה: יכולת לעבוד עם חומרים ליצור, לבנות או לחבר דברים מורכבים.
דוגמה: פאבלו פיקאסו.
4. אינטליגנציה מוזיקלית:
-יכולות מוסיקליות : רגישות למגוון של טונים, למקצב ולצורות שונות של הבעה מוזיקלית יכולות לזהות רכיבי יסוד במוסיקה וצורות מוזיקליות. רגשות למגוון של טונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות
-כלים מוסיקליים: יכולת לנגן בכלים מוסיקליים
-יכולת קולית: יכולת לשיר לבד או במקהלה, בלי לזייף.
דוגמה: יהודי מנוחין שכבר בגיל עשר הופיע ברחבי העולם.
5. אינטליגנציה גופנית-תנועתית:
-יכולות פיזיות: האינטליגנציה באה לידי ביטוי בשליטה בגוף ובאבריו (שיווי משקל, קואורדינציה וכו'), רגישות לשפת גוף, טיפול מיומן בחפצים בעזרת אברי הגוף.
-ריקוד ומשחק: היכולת לשלוט בתנועות הגוף על מנת להביע מסרים שונים, רעיונות ורגשות ועל מנת לבצע פעולות שונות.
עבודה עם הידיים: יכולת להשתמש בידיים לטיפול מיומן בחלקים קטנים.
דוגמה: מרתה גרהם שהחלה ללמוד ריקוד בגיל מאוחר (22) והפכה לאחת המובילות בתחום הריקוד המודרני.
6. אינטליגנציה אישית :המחולקת לשתי אינטליגנציות האינטליגנציה הבין אישית והאינטליגנציה התוך אישית:
• רכיב בן אישי –
-הבנת אנשים : זו יכולת להבחין במצבי רוח, רצונות ותכונות של הזולת, ולהתייחס אליהם, זוהי הרגישות לזולת
-חברותיות: אותה אינטליגנציה "חברתית" המאפשרת יחסים בינאשיים עם עמיתים בני משפחה ואחרים.
-מנהיגות: יכולת להוביל ולהנהיג אנשים אחרים דרך פתרון בעיות והשפעה.
. הדוגמא היא מהטמה גנדי.
• רכיב תוך אישי
-מודעות עצמית: היכולת להתחבר לרגשות, יחד עם היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות, שמאפשרת מודעות עצמית גבוהה, משמעת עצמית, הבנת העצמי והמניעים , והכרה של החוזקות והחולשות של האדם, יחד עם היכולת להבין את המנעים להתנהגות שלו
-מודעות למטרות: להיות מודע למטרות ולכוון עצמך למימושן
-שליטה עצמית: יכולת לשלוט ברגשות ומצבי רוח שלך ולקחת עליהם אחריות.
-שליטה על ההתנהגות: יכולת לווסת את הפעילות המנטאלית שלנו ובעקבותיה את ההתנהגות.
כדוגמא מביא המחבר את זיגמונד פרויד.
7. אינטליגנציה נטורליסטית
-טיפול בחי : הבנה של התנהגותם של בעלי חיים , צרכיהם ומאפייניהם.
-טיפול בצומח: יכולת לטפל בצמחים (גינון , חקלאות וכו')
-מדע: יכולת לזהות דפוסים בטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת להתמודד עם איתני הטבע, נזהה יכולת זאת בעיקר אצל שבטים החיים בטבע.
לסיכום :
על פי גרדנר ההשלכות של התיאוריה הזו הן בעיקר בתחום החינוך , בה צריך להתמקד באינטליגנציה השלטת אצל הילד ולאפשר לו לפתח אותה במיטבה.למשל עם ילד מראה רגישות מוסיקלית גבוה צריך לאפשר לו לפתח תחום זה, אך יותר מזה האינטליגנציות השונות מצביעות לא רק על הנטייה הטבעית של הילד אלה גם על דרכי הלמידה שלו , מה שמביא למסקנה שהערכת יכולות בעתיד תהיה מורכבת ביותר ממבחן יכולות לוגיות ומתמטיות . וצריך יהיה לחשוב על כלים אחרים למורים כדי לאפשר התפתחות מיטבית של הילד וכישוריו.
בארה"ב יישמו את הגישה של אינטליגנציות מרובות לכדי תוכנית למודים בבתי הספר. ניתן לראות את התוכנית בבית הספר המיישם גישה זו .