"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

משחק בלמידה – שילוב מנצח

הבה נעצור לרגע את מרוץ החיים הסוער והעמוס שלנו, ונכנס רק לרגע לגן הילדים. לאחר שנתעשת מעט, נגלה כי הגענו ל"עולם אחר". הילדים הקטנים נראים עסוקים וטרודים עד מאד, כל אחד מרוכז רובו ככולו בפעילות שונה. האחד – עסוק בבניית מגדל קוביות, משל היה הוא אדריכל מוסמך, השני – בשיאו של משחק הרופא, שמהבעת פניו הרצינית ניתן להבין על חומרת מצב הפציינט היושב לפניו, אם ניגש לפינה אחרת נבחין בפינת המטבח האהובה, ואם נתקרב עוד יותר, נוכל ממש לחוש באפינו את ריח הניחוח העולה מכיוונה, הלא אלה קבוצת הילדים המשחקים במשחק התפקידים בפינה החביבה עליהם כל כך. ואם נציץ החוצה לחצר השעשועים הרחבה, ונתהה לאן נעלמה חבורת הילדים נוכל למצוא אותם מתחת לערימת החול הגבוהה המכסה באומנות את גופם.

כן, לא טעיתם זהו עולמם של הילדים.
הבה נתעכב מעט בעולם הזוהר הזה. וננסה להבין – מנין הקסם שבו? במה עסוקים כל כך ילדי הגן הקטנים?

גיל הילדות הוא בבחינת דף חלק. מה שנציע לילד ונלמד אותו ייחרט עליו ויעצב אותו לכל חייו. תכונתו של דף חלק היא – אינספור האפשרויות שאפשר לעבוד עימו, "הכל פתוח", אין טוב ולא טוב, הכל בבחינת מקובל ונכון. כזה הוא ילד בראשית חייו, אין גבול לדמיון והיצירתיות שבמוחו, כל העולם פתוח לפניו. ילד מוכן להכל, מוכן להתנסות, מוכן להיכוות, בלי ביקורת עצמית ובלי חשש מביקורת חיצונית. התקשורת שילד מתקשר בשנים אלו היא תקשורת ראשונית. ללא מחסומים. עדיין לא עושה חשבונות של "מה יגידו" או "כיצד אני נראה" וכו', בשונה מאיתנו המבוגרים המערבים בכל סיטואציה – דעות קדומות, אסוציאציות מודחקות ושיקולים כאלו ואחרים היוצרים לנו מחסומים מעובים שעומדים לנו כחומה בצורה ולא נותנים לנו לתפקד כרצוננו. לא כן הילד, הוא נותן דרור לפעולותיו ורצונותיו וזורם עם כל מצב. על כן העולם הרגשי שלו מאד שקוף ומוחצן.

את זאת ניתן לראות דרך המשחקים שלו, שם הוא מעביר את העולם הפנימי שלו לעולם החיצוני. הוא מכניס את הרגשות שלו במשחק ורואה את עצמו דרך הדמויות המשחקות.

המשחק הוא צורך חיוני ובסיסי של הילד, זהו מרחב הלמידה הראשון במעלה עבורו. רמת ההשפעה וההתרגשות שלו מנתונים חיצוניים וסביבתיים היא חזקה ופועלת עליו במהירות. אם זה צבעים חזקים, דמויות מעולם הדמיון, בובות, כלים ועוד… אביזרים אלו הוא רואה בעיניו הדמיוניות, הם אלו הנותנים לו תמריץ ומוטיבציה לפעול ולחקור. רמת ההתעניינות שלו גוברת והוא מתנסה בהם דרך דמיונו.
אם נתבונן בסביבה של גן הילדים נבחין בגירויים רבים. הקירות המקושטים בטוב טעם, פינות המשחק המלאות בשלל בובות ומשחקים, קוביות מעוצבות בצורות ובגוונים שונים. הספרים המעוטרים באיורים מלאי חן ומתיקות, ופינות היצירה המשופעות בחומרי עבודה מעוררי סקרנות.

עבור הילד הגן הוא מעין "מעבדה" קטנה. כל הסביבה המקושטת "עובדת" חזק על מערכת הגרייה של הילד ומעלה אצלו את ההתרגשות והסקרנות ודרכם הוא לומד על העולם.

אם במשחקים – כאשר נותן לעצמו תפקידים מגוונים בעולם הגדול, מכניס את עצמו למצבים שונים ומתמודד עימהם בדרכו שלו. הוא בונה ומפרק, מצליח ולעיתים כושל. ואם בפינות היצירה שם הוא מתנסה דרך החושים שלו, ממשש, בודק ומעצב, ולומד את שלל האפשרויות לעבודה על פי דמיונו הפורה.

אך לא לעולם ימשכו החופש והדרור הללו. בעוד חודש\חודשיים, שנה או שנתיים הוא יצעד בדרך המוכרת כל-כך לכולנו עם הילקוט הגדול והעמוס על גבו. הלא היא הדרך לבית הספר. הוא ישב ליד שולחן עץ מצוחצח. עם עפרון ביד אחת ומחברת ביד השנייה, עיניו נשואות לעבר הלוח הבוהק והוא ילמד. כן, מה הוא ילמד? אלף בית…מספרים, מושגים חדשים, פתרון בעיות ועוד…כן, כן, הקטן שלנו, זה שרק לפני פחות מחודשיים שיחק בפינת הבובות ובחצר הגן המשעשעת וכעת הוא לומד. לומד הרבה.

אין ספק כי המעבר החד והמשמעותי מהגן לבית הספר אינו קל עבור ילדינו. הוא נעשה במהירות, וההבדלים בין שתי המסגרות הם גדולים ומהותיים. מסגרת בית הספר היא בעלת חוקים וכללים אחרים מאלו שהיו נהוגים בגן. הילד צריך לצלוח את ההתמודדות גם עם המערכת התובענית של בית הספר וגם עם כמות החומר הלימודי המהווה בסיס ויסוד לכל לימודי העתיד. רכישת הקריאה והכתיבה, הקניית המספרים ופעולות החשבון – הם ערכים ראשוניים שדורשים מהילד שליטה ומיומנות בתחומים רבים: מיומנות בתפיסה החזותית, בתפיסה השמיעתית, מוטוריקה עדינה טובה, עולם מושגים רחב, יכולת חשיבה והבנה ועוד ועוד…..

כיצד צולחים את המעבר הזה? כיצד נוכל להיות בטוחים בצעד הזה?
כיום, בעידן "המוכנות" (בימינו ניתן למצוא "מכינה" לכל שלב בחיים) ישנה מודעות גבוהה לצורך של הילד להגיע "מוכן" ככל האפשר לכתה א'. בעבר, מלבד החזקה נכונה של העיפרון ולכל היותר הכרת האותיות – לא הייתה כלל שימת דגש על עניין ההכנה לבית הספר. כיום, הלמידה בגן היא גבוהה ודורשת, והגננת מקציבה חלק לא מבוטל משעות היום להקניית מושגים בסיסיים המהווים את הבסיס לרכישת הקריאה והכתיבה.

רמת ההצלחה של הילד תלויה בהרבה ברמת המוכנות שלו בגיל הגן. ככל שנחזק אצלו את המיומנויות הבסיסיות, הלמידה תהיה טובה וקלה עבורו. ילד המתקשה בגיל הגן – עלול להיתקל בקשיים ובמחסומים ברכישת הקריאה. וככל שינקוב הזמן הקשיים רק יגדלו והוא עלול להיתקל במערבולת של ליקויים והרגשות תסכול שראשיתם נעוצה ברכישת המיומנויות הבסיסיות.

כיום, בכל גיל לפי רמתו, מקבל הילד תרגול והקניית המיומנויות, והלימוד מתפרס על חלק מכובד משעות היום. הגננת נדרשת לעשות מעקב אחר תפקוד הילדים ולקדם כל ילד בהתאם. אם זה בתחום המוטורי – פעילויות במוטוריקה עדינה\גסה, פיתוח הקואורדינציה בגוף, התנסות והתארגנות במרחב. או בתחום הקוגניטיבי – הכרת האותיות, המספרים, פיתוח החשיבה והזיכרון, הבנת תהליכים, פתרון בעיות, הרחבת אוצר המילים, מיון והתאמה ועוד… גם על התחום החברתי והרגשי לא פוסחים, ישנו דגש מיוחד על הכנה לתפקוד נכון בחברה, העלאת הביטחון העצמי, יצירת קשרים תקינים חברתיים, שמירה על גבולות ועוד…

יוצא אם כך, כי המערכת הלימודית בגן כיום מפותחת מאד ודורשת מהילד גם רמת תפקוד והצלחה בלמידה. ומחובתנו לתת לו את מירב האפשרויות והדרכים להצליח על מנת שיוכל לקבל את הביטחון והשליטה בחומר.

כיצד עושים זאת?

ובכן, הילד הוא אותו ילד, המשאבים הבלתי נדלים של החיוניות ונחלי הדמיון והיצירתיות שתיארנו בתחילת דברינו עדיין מפכים בו. אלה הם הגלגלים המניעים אותו ומובלים אותו לכל מקום. החומר הלימודי הרב, לו הוא חשוף אינו אמור לבוא על חשבון התכונות היפות שלו בגיל זה.
אלא להיפך, הבה ניקח את החומר הלימודי שהילד זקוק לו ונכניס אותו לעולמו שלו. לעולם המשחק והדמיון שכה התפעלנו ממנו קודם לכן.

הפתיחות של הילד, ההתעניינות שלו במשחק ישרתו אותו בתחום הלימודי. ניקח את המושגים, המיומנויות שעלינו להקנות לו ונשזור אותם במשחקי הדמיון והתפקידים שהוא מבלה בהם. זה המקום שיש לו בו בטחון ושליטה ואלו הדברים שמעלים אצלו את המוטיבציה. ניתן לחומר הלימודי משמעות במשחק ונקנה לו מושגים מבלי שיהיה מודע לכך. נחדור לעולם שלו, נשתמש במשחקים שלו, בצבעים היפים, בדמויות החביבות שהוא כה מחובר אליהם ונחבר אותם עם חומרי הלמידה.

הן כולם יסכימו פה אחד שבמקום לזכור רשימה בנאלית של חפצים (לפיתוח הזיכרון) נחמד ומהנה יותר לשחק במשחק המכולת, ולקנות מוצרים לארוחת הבוקר על פי הרשימה שאמא ערכה. נוכל "לשכלל" בכל פעם את המשחק ולהוסיף בכל פעם מוצר חדש לסל. בצורה זו גם השגנו את מטרתנו הלימודית וגם נכנסו לעולם הילד במשחק משעשע. הוא אפילו לא יבחין בתרגיל המוחי שהוא מבצע "על הדרך" וירכוש לעצמו מיומנות בתחום הזיכרון.

במקום להשלים את דגם המתכונת ה"יבש" שאין ילד שלא "פסח" עליו בימי בילויו בגן (רצף), מדוע שלא נשחילו במשחק ה"אבא אמא" המפורסם? נכנס לתפקיד האמא ונתלה את הבגדים על חבל הכביסה בסדר קבוע או נסדר הירקות במגרה ברצף מיוחד משלנו. כשנלמד כיוונים – נהפוך את הגן לצומת כבישים גדולה וסואנת וכולנו "שוטרים" המכוונים את תנועת המכוניות העמוסה. בצורה זו – אנו גורמים לילד לפעול עם הרבה רצון והלימוד נרכש אצלו כחוויה ואתגר ולא כעול ומעמסה נטולת עניין.

המושגים והמיומנויות נקלטות אצל הילד באותה מידה. אנו בונים את המשחק לפי התוכן הלימודי אותו נרצה להקנות. בראש ובראשונה נציב לעצמינו את המטרה הלימודית אותה אנו רוצים להשיג ועליה נרכיב את המשחק. המשחק מהווה "תחפושת" לחומר הלימודי. זו השפה של הילד, עלינו לדבר בשפתו כך הוא יבין טוב יותר את הלמידה וירצה בה.
המשחק מהווה גירוי בשביל הילד ואמצעי להשגת החומר הלימודי. העובדה שהילד אינו חש במסר הלימודי המועבר לו אינה ממעיטה או מעידה על העדר למידה אלא מצביעה על השגת מטרתנו בכך שרמת ההנאה של הילד מהמשחק כה גדולה עד כי מסתירה ומחפה על הלמידה. בשום מקום לא כתוב שהלמידה שייכת רק לדף ולעפרון ושאינה יכולה להיות מהנה. הלמידה יכולה להסתתר מאחורי דמויות, פרצופים, הרפתקאות ואביזרים להיפך, הכלים הללו יוצרים אצל הילד כח הנעה ולמידה משמעותית המגיעה מתוך הילד פנימה והתחברות אל העולם שלו.
לאחרונה, המודעות ללמידה דרך משחק הולכת וגוברת. כפי שאנו מבינים שאי אפשר ללמד גיאוגרפיה בלי מפות וטבע ללא מבחנות אנו מתחילים להבין כי אי אפשר ללמד ילד קטן מושגים לימודיים ללא משחק. כי המשחק הוא צורך בסיסי שלו ודרכו הוא לומד על סביבתו.

סיבה נוספת להתפתחות ההכרה במשחקים לימודיים היא – כניסת המחשב לחיינו.
בעידן הטכנולוגי של ימינו, ההיצע של המחשב הינו גדול מאי פעם, המגוון והעושר של המשחקים היכולים לשמשנו הוא עצום, התנועה והמדיה הויזואלית הם כלי משחק אדירים אצל הילד. הצבעים, הסביבה התלת ממדית והאנימציות המרהיבות משרתים אותנו נפלא בתחום זה. נוסף על כך המחשב הוא המורה הסובלני והעקבי ביותר. הילד יכול למצוא אינספור אופציות במשחק אחד. ואם המשחק מהנה ומאתגר במיוחד ירצה לשחק שוב ושוב מבלי להתעייף – יתרון יעיל ביותר הקשה להשגה בהוראה הפורמאלית. כך מבלי משים הילד מקנה ומשריש את המיומנות בעצמו.
ישנם משחקים בהם מגיב המחשב לפעולות של הילד ונותן לו משוב על התקדמותו, לעיתים ישנם אפשרויות של בחירת רמת קושי או התקדמות בשלבים בלמידה עצמאית בצורה זו הלימוד מובנה ומותאם לצרכי הילד.

לסיום, שילוב המשחק בלמידה הוא שילוב מנצח. אני תקוה שיבוא יום וגם בבתי הספר יעמדו על יתרונותיו הגלומים של המשחק ויאמצו אותו במערכת הלימודים ובכך יוכלו לפתוח חלונות רבים להצלחה, לילדים שקשה להם להתחבר לחומר הלמידה או שמגלים קשיים בדרך ההוראה הפורמאלית שלא תמיד מתאימה לכולם.
המשחק מתאים לכל רמה ולכל גיל כל שעלינו לעשות הוא לא לחשוש, לנצל אותו ולהשתמש בו בדרכים הנכונות.

"נדנדע" – פיתוח משחקים דידקטיים לפיתוח הלמידה והחשיבה לילדים
http://www.smart-kids.co.il/

שיתוף ברשתות חברתיות:

תגובות (8)

    • נכתב כפי שצוין בסוף המאמר על ידי החברה היוצרת את משחקי הנדנה ניתן לפנות אליהם ישירות ולקבל את שם הכותב ואת החומר עליו מתבסס המאמר לפי הכתובת:
      http://www.smart-kids.co.il/

      הגב

כתוב/כתבי תגובה