מעגל הבטחון – תכנית התערבות בצמדי הורה-ילד

Circle of security project: Attachment –based intervention with caregiver-pre-school child dyads
Robert Martin, Clen Cooper, Kent Hoffman
Bert Powell &

Attachment &Human Development, vol 4 no 1 April 2002 p.p. 107-124

אתר האינטרנט : b-spowell@mindspring.com

מבוא
תוכנית ההתערבות של מעגל הביטחון, מבוססת על טיפול קבוצתי במשך 20 שבועות, והיא באה לתת להורים לילדים בסיכון גבוה לבעיות התקשרות, כלים לאינטראקציה בריאה יותר בצמד הורה -ילד, על מנת לאפשר התפתחות תקינה יותר של הילדים. בכל שלב של התוכנית נעשתה הערכה של לפני ואחרי ההתערבות ההערכה נעשתה בכלים של הערכת התקשרות, ועל פי תיאורית ההתקשרות. ההורים צולמו בוידיאו באינטראקציה שלהם עם ילדיהם והוידיאו היה הבסיס לעבודה עם הורים.
מטרות התכנית הן:

1. להעלות את הרגישות והתגובתיות של ההורה לאיתותים הרלוונטיים של הילד, למשל, התרחקות לשם חקרנות והתקרבות לתדלוק ונחמה.
2. לחדד את היכולת שלהם לתובנות לגבי התנהגותם והתנהגות ילדיהם בהקשר של אינטראקציות התקשרות.
3. לשקף להם את ניסיון החיים שלהם והשפעתו על דגם ההורות שלהם.

כשלמדו החוקרים את נושא ההתקשרות היו להם תובנות לגבי עצמם, ולגבי דפוסי ההתקשרות שלהם. והם שאלו את עצמם האם אין דרך להעביר זאת גם להורים, מה שהביא לתוכנית ה- Head start. שמטרתה : לשלב תיאוריה ומחקר באופן שיאפשר יישום לכל צמד באופן המותאם לצרכיו , ותאפשר הערכה של תוצאות ההתערבות , כשהמוקד הוא ההורה המטפל, מתוך הנחה ששינוי בצמד הורה-ילד יכול להתרחש רק אם ההורה יזום אותו.
-המטרה הייתה להציג את הרעיונות של Ainsworth (1978) לגבי הנושא של "בסיס בטוח" בצורה ידידותית ומובנת להורים. לצורך זה בנו מודל גרפי של מעגל ההתקשרות. הציור מראה את מעגל החקרנות של הילד, את הצורך של הילד בדמות התקשרות כבסיס בטוח שמאפשר לו חקרנות, ונותן לו הגנה, ניחומים , ובעת הצורך, מארגן עבורו את רגשותיו. ההורים לומדים להכיר את תיאורית ההתקשרות דרך המודל הגראפי הזה.
– לתת להורים להבין שתמיד יש הפרעות בקשר הורה – ילד, והן צריכות "תיקון" (בולבי 1982 ). היכולת ל"תקן" הפרעות אלה היא הבסיס להתקשרות בטוחה ולא העדר הפרעות.
– ההורים לומדים שצרכים מסוימים של מערכת ההתקשרות אצל הילד עשויים לעורר רגשות כואבים אצל ההורים, ולגרום להם לנקוט עמדת הגנה. למשל ההורה יכול להגיב לילד בכך שהוא מעודד אותו להתרחק ולשחק בעוד שהילד מאותת שהוא זקוק לקרבה. נוצר מעגל של פירוש לא נכון של האיתותים של הילד , ותגובות מטעות של הילד להתנהגות ההורה. הבנת תהליך זה תאפשר להורים תובנה לגבי התהליך.
– תכנית ההתערבות מאפשרת להורה לראות את השפעת דפוס ההתקשרות שלו עם הוריו בעיצוב דפוס ההתקשרות שלו עם ילדיו. פה השתמשו בטכניקה של הצגת סרט וידאו של נוף יפה עם מוסיקה רגועה ונעימה וההורים חוו חוויה מרגשת וטובה. לאחר מכן הוקרן אותו סרטון נוף עם מוסיקה של "הכריש" וההורים חוו לחץ ומצוקה. ההורים למדו עד כמה חוויות סובייקטיביות שלהם יכולות להשפיע על הרגשתם ופרשנותם את הצרכים של ילדיהם.

התאמת התוכנית לכל צמד
נעשה אבחון של דפוס ההתקשרות של הילד וההורה ונבנתה תוכנית התערבות אישית עבור כל צמד. נבדקו כמה מודלים של התערבות כדי להבטיח התאמה מיטבית בן הילד וההורה, וכדי למנוע בעיתיות הנובעת מתוכנית אחידה לכולם.
קיימת שונות בדפוסי האינטראקציה בין הורה-ילד. ניתן לאתר 4 דפוסי "ריקוד" בצמד במונחים של דפוסי ארגון ההתנהגות של ההורה ושל הילד:

1. דגם הילד הבטוח-והורה ריבוני ( Autonomous) – זהו דפוס בו שני ההורים מתקשרים בקלות בניהם כאשר הילד במצוקה, ועושים זאת בדרך המאפשרת לעורר את מערכת ההתקשרות ומאפשרת המשך החקרנות של הילד. במובן שהילד נע בין השימוש בהורה כבסיס בטוח לבין חקרנות , ומרגיש בטוח, ובדרך כלל חסר חרדה. דגם זה הוא דפוס מעגל ההתקשרות הבטוח, שבו ההורים קוראים נכון את איתותי הילד, ומגיבים עליהם בעקביות. יש התאמה בין ההורה לילד ((Attunement זה לא אומר שאין הפרעות, אבל הן מתוקנות בקלות ויוצרות איזון מחודש בצמד.
2. הדגם הלא בטוח, נמנע- דוחה (dismissing) – דפוס בו שני ההורים מפחיתים את כמות האינטראקציות האינטימיות לטובת אינטראקציות אחרות, לעיתים קרובות נמנעים מאינטראקציות התקשרות הורה- ילד באמצעות מנגנוני הגנה של מיקוד בחקרנות. כלומר ההורה מפרש את איתותי הילד כ"רצון" שלו לשחק ולא כמצב דחק של הילד. כלומר ההורה קרוב מספיק כדי להגן על הילד פיסית, אך לא קרוב מספיק כדי ליצור אינטראקציה רגשית עם הילד.
3. הדגם הלא בטוח, אמביוולנטי- מוטרד (Preoccupied ) –דפוס בו שני ההורים נוטים להפחית בערך החקרנות העצמאית של הילד, ומתמקדים באינטראקציות ההתקשרות עם ההורה ויתר התלות של הילד בהורה. הם מרגישים מאוימים מהחקרנות העצמאית של הילד, והם מפרשים לא נכון את התנהגות הילד ורואים זאת כסיבה לדאגה. ויש אמביוונלטיות ביחסי קרבה ריחוק של ההורה והילד, והתעסקות יתר במערכת היחסים עד כדי דחייה של התנהגות עצמאית של הילד.
4. הדגם הלא בטוח –לא מאורגן ( (Disordered- דגם בו ההורה מבטא כעס או חרדה כלפי התנהגות ההתקשרות מצד הילד, שמביא את ההורה לדפוס אינטראקציה לא מאורגן ומבלבל לילד. בדרך כלל קשור לחוויה טראומטית שחווה ההורה בילדתו, ולדפוס התקשרות לא מאורגן של ההורה עם הדמות המטפלת בו. במקרים מסוימים דפוס זה מביא להתנהגות של היפוך תפקידים בין הורה לילד (ילד- הורי).

מהלך תוכנית ההתערבות

ההתערבות מתקימת בקבוצות קטנות של 6-5 הורים מטפלים, ו- 2-1 מטפלים במשך 20 שבועות. כל המפגשים הקבוצתיים מצולמים בוידיאו, והמטפל עורך קטעים לצורך הצגתם בקבוצה.

המטרות
1. ליצור אוירה חובקת שתאפשר בסיס בטוח להורים לבחון את דפוס ההורות שלהם.
2. לצייד את ההורים במפה ידידותית ושימושית של תיאורית ההתקשרות , שאנו מכנים מעגל הביטחון.
3. לפתח את יכולת הצפייה של ההורים בהתייחס לאיתותים של ילדיהם, כדי לאפשר תגובה הולמת יותר.
4. לפתח את היכולת של ההורים לשקף (reflective )- לפתח תהליך של שיח ושיקוף בקבוצה – מיומנות שההורים יוכלו להפנים ולהשתמש בה. תהליך זה מרכזי ליצירת שינוי.
5. להגביר את היכולת של ההורים לטווח רחב של ביטויים רגשיים -לתמוך בצורה אמפטית בתהליך המעבר של ההורה מדפוס הגנתי לדפוס של אמפטיה כלפי ילדיהם.

תוכנית ההתערבות

שבוע – 1-2 בניית אווירה- היה מבוסס על יצירת אווירה מתאימה , יצירת אימון וברית הין ההורים והמטפלים. כמו גם כדי לספק ידע תיאורטי להורים על תיאורית ההתקשרות ואיך היא נבנת . לתת תובנה להורים. הכרות עם הכלי של הוידיאו כדי להמחיש להורה מה הרעיון של מעגל בטוח, ולחזק את יכולת הצפיה של ההורה.

שבוע 3-8 צפייה משותפת בסרטים- שלב ראשון של תצפית משותפת על הסרטים שצולמו של אינטראקציה הורה ילד, בכל מפגש ראו סרט של צמד אחד ביחד כשהמטפל מדגיש את הכוחות של ההורה.

שבוע 9 – שבוע חינוכי- שימת דגש על כך שכל ההורים מתחבטים בבעיות הורות , ולזהות את הדברים בהם הם מתלבטים וללמד אותם דפוסי התנהגות שונים מהרפרטואר הקיים והמוכר להם.

שבוע 10-15 צפייה שנייה בסרטים- מתמקדים בקשיים ולא בכוחות בניסיון לשנות דפוסי התנהגות בעייתיים אלה.

שבוע 16 –חזרה על הנלמד- מאפשר להורים לבסס את מה שנלמד , ולבקש הבהרות לגבי דברים שלא קבלו פתרון בקבוצה.

שבוע 17-19 צפייה שלישית- המטרה לנסות לתפוס את ההורים בסיטואציות חיוביות באותם דברים שנוסו ללמוד , כדי לחזק אותם.

שבוע 20 –מפגש סיום- חלקות תעודות וטקס.

א. הדרך להתקשרות בטוחה

התקשרות בטוחה

הרבה הורים אומרים: "אנחנו לא רוצים לעשות כמו ההורים שלנו", זה עדיין לא מהווה מורה דרך טוב לאיך לעשות זאת נכון ולכן צריך לפתח את הרפרטואר של האלטרנטיבות להתייחסות לילד ולשם כך צריך לפתח כישורי צפייה.

ב. פיתוח כישורי צפייה

1.מה הילד עושה
2. מה לדעתך הילד צריך
3. מה אתה חושב שהילד מרגיש
4. מה אתה עושה
5. מה אתה מרגיש
6. מה אתה צריך ברגע זה.
7. מה אתה חושב על עצמך כאשר אתה מביט בסיטואציה?

ג. כל מה שאתה צריך לדעת כדי להיות הורה ב- 25 מילים או פחות

–  תמיד תהייה גדול , חזק, חכם וחם (kind )
– כשאפשרי תגיב לצורכי הילד
–  כשהכרחי קח פיקוד.

שיים את הצרכים:

1. תמוך בחקרנות שלי
2. השגח עלי
3. תהנה איתי
4. עזור לי
5. נחם אותי
6. הגן עלי
7. שמח אותי
8. ארגן את מחשבתי

החכמה לדעת מתי ללכת על פי הילד ומתי להנהיג. (lead < > follow)

ד. מצב רגשי –
“we do not see things as they are we see things as we are "
זיכרון העבר שלנו משפיע על איך אנו רואים דברים .
מצב רגשי זה לא מה שקרה לך אלה איך ארגנת את מה שחווית.
המצב הרגשי (state of mind ) של האם ינבא טוב את דפוס ההתקשרות של הילד, ולכן אנחנו מנסים לשנות את המצב הנ"ל.

תיאור מקרה– אילוף מפלצות

ילד בן 4 , נושך ומכה. הסבתא והאם קוראים לו "המפלצת". האם ילדה אותו כשהייתה בת 16 , האב גר רחוק וכמעט לא שומר על קשר. האם גרה עם אמה והילד, לכן הוחלט לערב גם את הסבתא בטיפול.

הילד אובחן כבעל התקשרות מסוג D האם גם אובחנה כבעלת התקשרות D אבל נמנעת (avoidant )

האם אינה בשלה להביע חיבה (affection ) ,היא דחתה את איתותי ההתקשרות של הבן, היא פולשנית, יש חילופי תפקידים , הזנחה, לחץ להישגיות, חוסר רגישות לאיתותי הילד, ואפקט שלילי כלפי הילד.

מעגל של בטחון מוגבל בדמות ההתקשרות

בסיס בטוח צריך תמיכה לחקרנות

האם מרגישה אי נוחות עם הצורך הזה

הילד מפרש לא נכון את התנהגות האם

הילד מתנהג כחסר בטחון ודורש הגנה

האם מגיבה בהתאם

בתהליך כזה הילד נותן רמזים מטעים להורה, ולכן התבנית לא יוצרת דפוס בטוח.

מעגל נוסף של קשר שנראה בטוח אבל הוא מוגבל:

אני צריכה לשמוח על שאתה מתקרב אלי, אבל…

האם מרגישה לא בנוח עם מתנהג כילד חקרן
הצפייה של הילד

הילד מתנהג כאילו הוא לא צריך אותה
ורוצה לחקור

סימנים לבביים במבחן הזר :

* הגברה בקצב הלב כשהאם עוזבת
* הבטוח אחרי דקה חוזר למצב קצב לב רגיל
* המתנגד לא מצליח לחזור

מהי החשיבה של האם בסיטואציה (מודל העבודה של האם)

–  הבן מפלצת שתלטנית
– אני לא נאהבת ולא דרושה
– מרגישה כואבת, דוחה , כועסת

הטיפול התמקד בשינוי התפיסה של האם את הילד ויצירת מודל עבודה חדש

* להראות לאם שהילד מעריך ורוצה אותה
* להצביע שהילד כשהוא חרד הוא תוקפני והוא זקוק לה שתעזור לו כשהוא פוחד

*לעזור לה לקחת מנהיגות כאשר הוא תוקפן ולא לפחוד ממנו

*לעזור לה לראות את הילד ולא את הגדרתו כ- "מפלצת"
* להראות לה איך לבטא רגשות ואיך להרגיע אותו
–  הילד צריך אותך בעיקר כשהוא כועס
–  הוא צריך אותי, יש לי ערך, אני נאהבת
–  עלי לדאוג להתייחס אליו ולהביע רגשות

מסקנות
במקרה זה התוצאות הצביעו על כך שהיה מעבר מדפוס התקשרות לא מאורגן לדפוס מאורגן . היה גם שינוי במובן של חלוקת התפקידים במשפחה.
בשלב זה של עיבוד הנתונים במחקר של לפני ואחרי של 75 הצמדים במחקר, מצאנו מעבר חד מדפוס התקשרות לא מאורגן למאורגן ( מ 50% ל- 20% ), עלייה במספר הילדים שהוגדרו כבטוחים (מ 32% -ל 40% ) וירידה במספר ההורים שהוגדרו בעלי דפוס התקשרות לא מאורגן (מ- 60% ל- 15% ) .כמו כן אנו חוקרים באיזו מידה מטפלים בקהילה יכולים ליישם את הגישה באוכלוסייה דומה. כיון שמאמץ והמשאבים הנדרשים לתוכנית רבים יש צורך להוכיח שהתהליך יעיל.