מתוך ZERO TO THREE TIP OF THE WEEK 2003
תרגמה: רחל מן
בעלת תואר מוסמך לגיל הרך – תוכנית שוורץ
מרכזת פיתוח והכשרת כוח-אדם במרכז לגיל הרך שבקרית גת
היכולת לתקשר משמעה – הן מסוגלות והן רצון להחליף רעיונות ותחושות עם אחרים.
רוב הילדים לומדים לתקשר כדי לספק את צרכיהם או ליצור ולתחזק קשר חברתי. תינוקות מתקשרים מהיום הראשון, בדרך של קולות (בכי, מלמול, צרחות), הבעות חברתיות (קשר-עין, חיוך, עוויות), ג'סטות ותנועות גוף (הנעת אברי הגוף בהתרגשות או במתח). תינוקות ממשיכים לפתח יכולת לתקשר כאשר הם מתוגמלים על המאמצים שלהם בצורה מתאימה וכתגובה מתמשכת.
בהמשך מוצעות דרכים שיעזרו ויסייעו להתפתחות השפה ולרצון לתקשר, כאשר הדגש על איכות האינטרקציה עם ילדים צעירים.
דברו עם הילדים שלכם, והקשיבו להם
כאשר אתם מדברים אל הילד תנו לו/ה זמן לענות,. צרו קשר-עין בגובה הילד. בכך תמחישו את רצונכם לשמוע מה שיש לילד/ה להגיד. הילד יראה עצמו כבעל יכולת לתקשר טוב וזה יעודד אותו להמשיך ולפתח מיומנויות אלו.
הביעו קבלה והכירו ברגשות
בדרך כלל ילדים משתפים אחרים ברעיונות וברגשות שלהם, אם הם יודעים שלא ישפטו אותם ושלא יבקרו אותם. אנו נותנים אמפתיה לחוויות של הילד אך לא מקבלים את ההתנהגות. לדוגמא: אני יודע שאתה מפחד לישון לבד, אך אתה צריך להישאר במיטה; האם תרצה שנשים מוסיקה שקטה?". או: "אני יודעת שאת כועסת, אך אינך יכולה להשליך את הקוביות, את יכולה לחבוט בכרית במקום להשליך קוביות".
עיזרו לילד ולילדה לפתח אוצר מילים של 'רגשות'
ספקו מילים המבטאות חוויות: "את עצובה כי אמא נסעה". זיכרו שאין דבר כזה – רגשות טובים או רעים, יש רגשות. לפעמים הורים חוששים שאם יפרשו רגשות זה יחמיר את המצב. אך, דיבור על רגשות ומתן שם לרגש לרוב מוביל לפתרון והילד ממשיך הלאה!
שלבו שיחות בחיי היומיום
דברו אל הילדים בשעה שאתם מחתלים אותם, בשעת הארוחה וההשכבה. עם פעוטות שכבר מדברים, אפשר באופן שיגרתי לבקש שיספרו על משהו עצוב שקרה במשך היום, משהו שהרגיז אותם, הפחיד או שימח והצחיק אותם. שאלו שאלות נוספות על היום שלהם. כל אחד גם יכול לספר על משהו חדש שהוא למד במהלך היום.
קיראו, קיראו, קיראו
הציעו ספרים לילדים, עודדו תינוקות גדולים יותר להפוך את הדפים ולהצביע על מה שהם רואים. שאלו איך לדעתם הדמות בתמונה מרגישה ונסו לנחש מה יקרה אחר-כך. אפשרו לילד לבחור את הספר. ככל שיהיה יותר עניין ויותר מה להגיד, כך ההנאה והעניין מהפעילות יגברו. לקרוא לילד זה הרבה יותר מאשר ללמד אותו. הילד לומד שאתם מעריכים את העניין ואת הבחירה שלו, וכן שאתם אוהבים אותו עצמו ונהנים מחברתו. מחקרים מראים שמבוגרים אוהבי ספר הם אלו שנהנו מחווית הקריאה בילדות, כאשר תוכן הקריאה הוא גורם פחות חשוב.
ספרו מה עשיתם במהלך היום
זה יעזור לילדים לקשר בין מילים לבין אובייקטים ופעולות שהם מספרים במילים שלהם.
אני שוטפת כלים", "אני סוחט את הסבון מהסקוטש אל המים החמים". ספרו בשעה שאתם משחקים ביחד: "את מרימה את הקובייה הכחולה, אופס, הפלת אותה לתיבה". או, ספרו מה אתם עושים בשעה שאתם מטפלים בילד: "הנה, אנו הולכים לאמבטיה; הרגליים, הידיים, הבטן הכל נרטב. גם הברווזון מתרחץ באמבטיה".
תארו את הפעולות שהילד עושה
"אתה מבריש את שיער הבובה; השיער שלה שחור; עכשיו אתה משכיב את הדובי לישון". בדרך זו אתם נותנים מילים ושפה לפעולות שהילד עושה. העניין בילדים ותשומת הלב למה שהם אומרים או עושים ממחישים להם עד כמה הם חשובים לכם. כשהילד יגדל וידבר יותר, תגיבו למה שהוא אומר. לדוגמא, כשהילדה אומרת "הקוביות שלי נפלו", אפשר להגיב "הקוביות נפלו ברעש גדול".
עודדו 'משחקי כאילו'
לעתים קרובות ילדים מביעים רגשות בצורה חופשית יותר כאשר הם 'מעמידים פנים'. יותר בטוח לדבר על הרגשות של הדובי מאשר על הרגשות של הילד עצמו. ילדים גם יכולים לדבר בטלפון צעצוע אל אנשים שהם מתגעגעים אליהם, או כשאתם מדברים בטלפון והם רוצים לקחת חלק בכך.
היו ברורים ופשוטים בדרישות מהילדים, והתאימו את הדרישות לגיל וליכולת של הילדים
לבן השנה, לתת רק הוראה אחת: "לך, קח את הכדור". לבן השנה וחצי, שתי הוראות: "בבקשה, לך לחדר שלך וקח את הנעליים". וודאו קודם שתשומת לבו של הילד ממוקדת, ע"י זה שאתם קוראים בשמו, או בעדינות נוגעים בו ויוצרים אתו קשר עין בגובה שלו. מילד גדול יותר אתם יכולים לבקש שיחזור על הבקשה ע"ל מנת לוודא ששמע והבין אותה.
תגיבו לג'סטות של התינוק, למבט ולקולות שלו
כשהתינוק מושיט אליכם ידיים, הרימו אותו, נשקו אותו, והשתמשו במילים פשוטות: "אתה רוצה על הידיים?". כשהוא מגרגר או ממלמל, מלמלו בחזרה. כשהוא מסתכל עליכם, צרו קשר עין ודברו אליו. תגובות ממוקדות ומיידיות אלו, אומרות לתינוק שהתקשורת שלו אליכם יעילה וחשובה. הדבר יעודד אותו להמשיך ולפתח מיומנויות אלו.
היו אתם מודל להתנהגות טובה, עבור הילדים
הילד צופה בכם בקפדנות! כשאתם מדברים אל אחרים בכבוד ובנימוס, הוא ילמד מכם ויאמץ את הסגנון והטון שלכם, כאשר יגדל יותר וידבר. כשאתם מצפים לסוג זה של תקשורת מכבדת מאחרים, זה יראה לילד למה הוא יכול לצפות מאחרים.