שליטה עצמית

תרגום מתוך

TIP OF THE WEEK 2003

תרגמה: רחל מן

שליטה עצמית, היא חלק מסדרת נושאים שהם הבסיס הרגשי למוכנות לבית-הספר. סדרת הנושאים מתמקדת על אפיונים אשר מסיעים לילדים לפתח מיומנויות חיים של למידה. האפיונים הללו הם: ביטחון , סקרנות, שליטה עצמית, היכולת להתייחס לאחרים, היכולת לגרום להשפעה, ויכולת התמדה, היכולת לתקשר (כולל דיבור) ושיתוף פעולה.

שליטה עצמית – היא היכולת להחליט החלטות על איך ומתי להביע את הרגשות שלנו, ובאילו דחפים להשתמש. זהו תהליך מתמשך שהוא קריטי להתפתחות הבריאה של ילדים (ומבוגרים!). אסטרטגיות בהן משתמשים הורים ומחנכים, תלויות בגיל ובשלב ההתפתחותי של הילד. חשוב לכן, שהורים ומחנכים יכירו את שלבי ההתפתחות ואת אפיוני הגיל, כך שידעו למה לצפות מהילד בכל גיל ובכל שלב.

עזרה לילד בהשגת השליטה העצמית

כאשר הילד מאבד שליטה – הישארו רגועים. הדבר יסייע לילד להרגיש בטוח. זוהי גם הזדמנות עבורכם להיות מודל לשליטה עצמית. לימדו מהן הדרכים הטובות ביותר לילד שלכם להירגע, זה יעזור לכם לעזור לילד להשיג חזרה את השליטה בעצמו. לילדים יש יכולות מגוונות ודרכים שונות להרגעה עצמית. ישנם ילדים הצריכים קשר פיזי רב – מגע חזק וחיבוק, ולעומתם ישנם ילדים שיהיה קל להסב את תשומת ליבם ולהעסיק אותם בפעילות או באינטרקציה עמכם. ילדים אחרים צריכים את הזמן שלהם להתפרק במקום שהוא בטוח ושקט, ואז יוכלו לחזור לקבוצה בעצמם.

כיצד תבינו מדוע מאבד הילד שליטה

האם יש זמן מסוים ביום, חוויה מיוחדת או סיבות קבועות שאתם מזהים, הגורמים לילד להתפרק? האם אתם מזהים משהו מיוחד? זה יעזור לכם לצפות מהו הזמן או המצב שמלחיץ את הילד. אפשר לשנות משהו בסביבה או משהו בשגרה היומית על מנת למזער את ההשפעה השלילית. אם אתם יודעים שהילד לא אוהב רעש, או מקומות הומים, ומגיב בהתפרצות זעם או בכעס במקומות כאלה, תוכלו להשתמש בדרכים הבאות:

עזרו לילד להסתגל בהדרגה ובצעדים קטנים כך שיוכל להרגיש יותר בנוח ובשליטה. לדוגמא: כשנכנסים לחדר משחקים או נמצאים בגן שעשועים:
· התחילו בכך שתעמדו מהצד ותסתכלו במה שקורה מסביבכם
· דברו על מה עושים הילדים האחרים במקום
· נסו לראות האם יש משהו מיוחד שהילד מעונין בו
· עזרו לילד למצוא משהו לשחק בו, משהו שהילד מכיר ושיגרום לו להרגיש יותר בטחון
· עזרו לו להצטרף לילד אחד או לשני ילדים במשחק
· היו מודעים לקצב של הילד ולצרכים הבסיסיים שלו
· זכרו: כאשר ילדים עייפים, רעבים, חולים, או מתוחים – קשה להם יותר לשלוט בעצמם

חישבו על התנהגות לא רצויה כהזדמנות ללמידה

כשהילד אינו מתנהג כהלכה – הוא אינו עושה זאת בכוונה להכעיס אתכם. אם אתם מזהים מתח מסוים אצלו, זה יעזור לכם לנבא את הזמנים או המצבים שעלולים לגרום לו ליותר מתח, למרות שלפעמים הילד באמת ירגיש שהוא עושה בכוונה. הוא מנסה ללמוד על העולם בו הוא חי: איך התנהגות או פעולה שונה שלו מובילה לתוצאה שונה. התגובה שלכם יכולה להיות בעלת השפעה גדולה מאוד על התנהגותו. הילד עושה משהו ואז (תלוי כיצד תגיבו) יחליט האם כדאי לו לעשות זאת שוב. ככל שהתגובה שלכם תהיה יותר רגשית, כך התנהגותו הלא מקובלת – תמשיך, מאחר שתגובה אינטנסיבית, שלילית או חיובית, היא מתגמלת והיא סיבה לחזור על ההתנהגות. לכן, כאשר הילד אינו מתנהג כשורה, תבחנו זאת כהזדמנות ללמד אותו מה מקובל ומה אינו מקובל, במקום להעניש אותו. אם הילד אינו מפסיק לזרוק קוביות משחק, ולקחתם ממנו אותן, הוא ילמד שהתנהגות של השלכת קוביות תוביל לתוצאות לא רצויות עבורו וסביר שיפסיק זאת. כשתחייכו ותמחאו כפיים כאשר הילד יבנה מגדל מקוביות, לדוגמא, הוא ילמד שזה משהו מקובל ומתגמל.
לימדתם אותו בכך מהי התנהגות נכונה עם קוביות.

צעדים להתמודדות עם התנהגות לא רצויה

תפעלו – תצטרכו לפעול כדי לעזור לילד לעצור את ההתנהגות, מאחר ומילים בלבד אינן מספיקות. תצטרכו לחזור על-כך פעמים רבות. כשתחזרו על הפעולה ביחד עם ההסבר, הוא יבין בהמשך כאשר רק תסבירו ותדברו.

קבלו את הרגשות, לא את ההתנהגות – כשהילד/ה אינו מתנהג כשורה, תכירו ברגשות שלו וקבלו אותם, ביחד עם זה שההתנהגות, כלומר, מה שהוא עושה כאשר הוא כועס, אינו מקובל עליכם: " אני יודעת שאת/ה באמת כועס/ת, אך אינך יכול/ה להשליך את הקוביות".

תכירו בכוונות וברצונות של הילד – תשתמשו בהסברים להראות שאתם מבינים מה רוצה הילד/ה לעשות: "את/ה רוצה לשחק עם מים, אך אינך יכול/ה לשפוך מים על השולחן".

תלמדו את הילדים אלטרנטיבות – תאמרו ותראו להם מה לעשות. הציעו דרכים מקובלות לתעל את האנרגיה שלהם. אם הפעולה נעצרה, אך לא היה לכך פתרון משמעותי, סביר שההתנהגות הלא רצויה, תמשיך. במצב זה יש לספק אלטרנטיבה כי ילדים צעירים אינם יודעים מה לעשות במקום אותה פעולה שהם עשו. במקרה זה, אפשר לקחת את הילד החוצה או לאמבטיה ולאפשר בכך דרך מקובלת לספק את הרצון לחקירה עם המים.

חיזרו על ההנחיות ועל ההוראות – עיזרו להם להביע את אותם הדחפים בדרכים מקובלות: "זה לא בסדר לזרוק קוביות, כי מישהו יכול להיפגע, במקום זה, בוא נזרוק כדורי קצף באמבטיה".

השתמשו בתוצאות הגיוניות – אם הילד עדיין ממשיך לזרוק קוביות, אימרו "נצטרך לקחת את הקוביות לזמן מה, נוכל לשחק בהן יותר מאוחר היום, האם את/ה רוצה להרכיב בינתיים פזל?". תוודאו שאמנם הילד יוכל לשחק בקוביות בהקדם, כך שתהיה לו ההזדמנות לתרגל את מה שלמד.

תגבילו את השימוש ב"פסק זמן"

"פסק זמן" (TIME OUT ) היא שיטה יעילה כשהילד/ה "לא מאופס" ועליו להירגע לפני שהוא יוכל ללמוד מהניסיון. פסק זמן אינו מלמד כיצד להתנהג. זה עובד עם ילדים אחדים, ואינו עובד עם רוב הילדים. חשוב יותר שתכירו את הילד/ה וכיצד ניתן הכי טוב להרגיע אותו. לילדים אחדים יעזור אם יהיו לבד לשניות מספר ואז יחזרו לקבוצה בעצמם. יש לאפשר להם לסיים את פסק הזמן כאשר הם עצמם מוכנים לכך. זה יעזור להם לבחון את הרגשות ואת ההתנהגות שלהם, ויאפשר להם לקבל תחושה של שליטה. אצל ילדים אחרים לעומת זאת, פסק זמן רק יגביר את המתח שלהם ואת חוסר השליטה. ילדים אלה ירוויחו יותר אם תחזיקו אותם קרוב אליכם, או אם תנענעו אותם אם הם צריכים צורה כזו של מגע או קשר גופני. זה בסדר וזה לא צריך להיראות כ"וויתור".
חשוב בעיקר לעזור לילד להירגע ואז הוא יוכל ללמוד מהחוויה ומהניסיון.

תנו לילד הזדמנויות לבחירה, המתאימות לגיל שלו

כשנותנים לילד מספר אפשרויות מהן הוא יכול לבחור, עוזרים לו למעשה להיות בשליטה. תגדירו בבית אזור מסוים שיהיה הטריטוריה שלו, שבו יוכל להחליט עם מי או עם מה הוא ישחק, מה ילבש, וכיצד ישתמש בחומרים (כמו צבעים וכו'). מה שחשוב הוא תהליך הבחירה, ולא התוצאה. חשובה ההחלטה העצמית של הילד.

תהיו ברורים והחלטיים בכל הנוגע לחוקים וכללים

אם החלטתם על משהו, אל תעמידו פנים שההחלטה היא של הילד. תאמרו: "עכשיו הזמן ללכת לישון", ולא: "האם אתה מוכן ללכת לישון?". אם אפשרי, הציגו לילד שתי אלטרנטיבות מקובלות ותנו לו להחליט: "האם תרצה לצחצח שיניים קודם, או ללבוש קודם פיז'אמה"

עיזרו לילד ללמוד להמתין

"להמתין" היא אחת הדרכים העיקריות בהן אנו מבקשים מילדים להפעיל שליטה עצמית. הדבר מלמד אותם מה אחרים צריכים לעשות בזמן שהם מחכים. אם אתם מבקשים מהילד לחכות, עשו זאת בקצרה ותנו לו משהו אחר לעשות באותו הזמן: "אני יכול לעזור לך להרכיב את הפזל אחרי שאסיים את שיחת הטלפון. האם תוכל לאסוף את כל החלקים בשעה שאתה מחכה?". מאחר ולילדים אין עדיין מושגי זמן ברורים והם אינם מבינים מה זה "דקות", יעזור אם תתנו רמזים על הזמן, כגון, שעון חול, כך שהם ירגישו יותר בשליטה של "זמן" וידעו מה לעשות בינתיים ומתי יעבור הזמן.