מסגרות לגיל הרך- תמונת מצב

משפחתונים, מעונות, גנים פעוטונים וצהרונים

כתבה :
עו"ס דסי אשר
יזמת חברתית
הבדל פעוט (ע"ר)

משאלות העולות לעיתים קרובות בפורום של אתר הגיל הרך, מתגלה אי בהירות בנוגע להגדרות, להיבטים חוקיים, ולגורמים המטפלים בשאלות של מתן רשיונות, פיקוח, סטנדרטים וכו'. להלן מידע שיכול לעזור לכם להתחיל להתמצא בסבך הרשויות המטפלות בנושא.

האחריות הממשלתית לגבי הטיפול החינוכי בגיל הרך בישראל
מתחלקת בין מספר משרדים

במדינת ישראל, האחריות על אוכלוסיית יעד זו מתחלקת, כיום, בין

משרד החינוך – האגף לחינוך קדם יסודי האחראי על קבוצת גילאי 3 שנים ומעלה.

לבין

משרד התמ"ת(תעשיה, מסחר ותעסוקה). במסגרת האגף לתעסוקה ומעמד האישה- רח' בנק ישראל 5 ,ירושלים. אגף זה אחראי על אוכלוסיית הגיל 0- 3 שנים – מבחינת הפיקוח על מסגרות טיפוליות /חינוכיות.

http://www.moit.gov.il/root/avoda/mehonot_yom/agafme_kartis.htm

עד לפני כשנה היתה האחריות לנושא גילאי 0-3 בידי משרד העבודה והרווחה.

הבסיס החוקי להפעלת מסגרות לגיל הרך בישראל

1.אוכלוסיית 0-3 שנים.

קיים חוק:

"חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה 1965" .
בסעיף 2 לחוק (תיקון משנת 1993) מצוין הצורך בקבלת רשיון לשם הפעלת מסגרת בה שוהים יותר משני תינוקות.

החוק, שכאמור נחקק בשנת 1965, מתייחס לחובת רשיון הפעלת מסגרת בה שוהים 2 תינוקות (או קשישים!) ויותר.
האחראי להפעלת החוק- משרד התמ"ת- בעבר משרד העבודה והרווחה.
מאז נחקק החוק- לא הופעל מעולם, מחוסר תקנים- חוסר כוח אדם(תקציב).

דברים אלה נמסרו על ידי גב' איווט סעדון (לשעבר המפקחת הארצית של משרד העבודה והרווחה על מעונות היום והמשפחתונים הציבוריים) בוועדה לקידום מעמד הילד, בראשותה של ח"כ לשעבר, תמר גוז'נסקי, ב- 29.04.02, במסגרת דיון שעסק בפיקוח על מסגרות לטיפול בתינוקות ופעוטת במגזר הפרטי.

2. אוכלוסיית הפעוטות- מ 3 שנים ומעלה

החוק המנחה את משרד החינוך: "חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט – 1969" ו"צו פיקוח על בתי ספר (החלת החוק) תשל"ז – 1977".
בפירוט החוק ישנה התייחסות גם לגנים, למסגרות המטפלות ביותר מ- 10 פעוטות שגילאי כולם ביום א' בטבת של אותה שנה מעל 3 שנים.

בתקופת כהונתו של השר זבולון המר ז"ל- תוקנה תקנה כך שהחוק יחול החל מגיל שנתיים, אך במסגרת חוק ההסדרים נדחה כל שנה יישומו של חוק חשוב זה, כביכול, מפאת העדר תקציב.
ובמספר יישובים בארץ – הרצליה,רמת גן, גבעתיים ותל אביב – נקבע גיל המינימום לשנתיים ימים.

פתיחת מסגרת חינוכית לגילאי 3 ומעלה:

על המעונין/ת לפתוח ולהפעיל מסגרת כזו לפנות למפקחת האזורית באגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך- על מנת לקבל הנחיות מהם הסטנדרטים הנדרשים להפעלת מסגרת טיפולית חינוכית בהתאם לתקנים אותם קבע משרד החינוך.

כתובת הפיקוח בתל אביב:
האגף לחינוך קדם יסודי
רח' השלושה 2
תל אביב

הערות:
1.הורים יכולים לדווח למפקחות האזוריות של משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי על פעילות של גן, שאינו בפיקוח המשרד מפקחות המשרד ישמחו לערוך בו ביקור.

2. ארגון הגנים הפרטיים (או הגננות הפרטיות) שרבים מהגנים הפרטיים מציגים את השלט שלו על גנם אינו (אנו חוזרים- אינו) ארגון שיש לו סמכות לתת רשיונות הפעלה, אין הוא נותן פיקוח ואין בסמכותו לטפל בבעיות העולות בגנים פרטיים וכו'. תפקידו הוא לספק לגננות הרשומות בו פעילויות נופש, מוצרים בהוזלה וכו'.

הגדרת המסגרות הטיפוליות/החינוכיות- המציאות בשטח

חשוב להבחין בין הגדרות פורמאליות- טרמינולוגיה של גופים ציבוריים ממשלתיים, לבין מונחים השגורים במגזר הפרטי – כאשר שוני זה משפיע על המערך הטיפולי/החינוכי , איכותו ומרכיבים הנוגעים לצד המבני (גודל מבנה, בטיחות,כמות מטפלים ביחס למספר הילדים וכו').

משפחתון (ציבורי)
מסגרת טיפולית/ חינוכית לקבוצה של חמישה תינוקות ופעוטות- המופעלת מבית המטפלת. הרכב הגילאים במסגרת זו הטרוגני (בדומה למודל הטבעי של משפחה)- מגיל חצי שנה, עד שלוש שנים.
משפחתון ציבורי נכלל ברשת ארצית של כ 2300 "משפחתונים הציבוריים". רשת זו מפוקחת בפיקוח-על ידי משרד התמ"ת, ומופעלת/מפקחת בשטח על ידי הרשויות המקומיות או חברת המתנ"סים באמצעות רכזות משפחתונים.

אישה המעונינת להפעיל משפחתון בביתה-
צריכה להתקשר עם הרשות המקומית (מחלקת הרווחה) או המתנ"ס המקומי ודרכם היא
עוברת תהליך של מיון להתאמתה לתפקיד.
קיימים קריטריונים שונים המוגדרים על ידי וועדת ההגוי הארצית והמקומית. בין הקריטריונים: השכלה של 12 שנות לימוד, תנאים פיזיים מינימאליים בביתה, מערכת משפחתית יציבה וכו'.

באם נמצאה מתאימה למלא התפקיד-
משתתפת בקורס של 210 שעות- המקנה לה תעודת "מנהלת משפחתון" (לא תעודת מטפלת מוסמכת). בתום הקורס נחתם בינה לבין הגוף המפעיל חוזה התקשרות.

כלפי רשויות המס היא עוסק עצמאי, לרוב עוסק פטור.
אך בעבודתה המקצועית השוטפת- היא פועלת בתיאום ובלווי הרכזת המקומית.

באם נמצאה במהלך עבודתה כלא מתאימה להפעיל משפחתון ציבורי- רשאי הגוף המפעיל להפסיק את חוזה ההתקשרות עמה.
באותה מידה רשאית המטפלת, להפסיק, תוך תיאום עם הרכזת, את ההתקשרות עם הגוף המפעיל.

מעון יום (ציבורי)
מסגרת טיפולית /חינוכית המופעלת על ידי ארגוני הנשים (נעמ"ת, וויצ"ו, אמונה, וכו'). לארגונים אלה מצטרפות מסגרות מקבילות בקיבוצים.

המסגרות כוללות קבוצות גדולות יותר של תינוקות ופעוטות וכן קבוצות גן.

גם מסגרות אלה נמצאות תחת פיקוח על של משרד התמ"ת (עד גיל 3 שנים) ומשרד החינוך (מגיל 3 ואילך), ופיקוח בשטח על ידי מפקחות פדגוגיות של ארגוני הנשים או רכזות הגיל הרך בקיבוצים.

סמל מעון
לאחר עמידה בקריטריונים מקבלים המשפחתונים הציבוריים והמעונות הציבוריים סמל מעון ממשרד התמ"ת.
לסמל משמעויות הנוגעות להיבטים המקצועיים הקשורים בהפעלת מסגרת טיפולית חינוכית.

המטפלות במעונות הציבוריים חייבות בהסמכה. יש שמתקבלות לתפקיד ללא הסמכה- ותוך כדי שירות- יוצאות לקורס מטפלות מוסמכות.

גן ילדים
מסגרת חינוכית טיפולית, בה מבקרים באופן קבוע מעל 10 פעוטות שמלאו להם שלוש שנים לפני יום א' בטבת של אותה שנה. מסגרת זאת חייבת לפעול במסגרת רשיון שניתן לה על ידי משרד החינוך.

מסגרות במגזר הפרטי
במקביל למסגרות במגזר הציבורי, פועלות מסגרות טיפוליות חינוכיות פרטיות, כאשר הן מקבלות הגדרות של משפחתון, מעון, פעוטון או צהרון.

א.
ה"רשת הלא פורמאלית" של המשפחתונים הפרטיים- הפועלת ברחבי הארץ במקביל לרשת הציבורית – פרוצה מבחינה מקצועית, אינה מאורגנת, מופעלת על ידי נשים וגברים,לרוב ללא הכשרה מקצועית או לווי מקצועי,לעיתים קרובות ללא הקפדה על סטנדרטים מקצועיים בסיסיים, כמו גודל חלל, תנאים תברואתיים או בטיחותיים, תכנים טיפוליים חינוכיים.

חלק מהמשפחתונים הפרטיים פועלים בבית המטפלות, חלקם בדירות מושכרות.
אין הקפדה על מספר קטן של תינוקות ופעוטות – שהוא כה משמעותי מבחינת איכות הטיפול הרגשי הניתנת לתינוקות.
משפחתונים רבים "חוטאים" למושג משפחתון, שיש לו משמעות של גודל ,אווירה ואיכות טיפול, הניתנים במסגרת משפחה.

ההורים , גם הם, אינם מבינים את המשמעות המקצועית של גדול הקבוצה לגבי היכולת לתת טיפול איכותי.הם מסתפקים בעובדה שהיחס בין מספר אנשי הצוות למספר התינוקות עומד בתקן של מטפלת אחת על חמישה תינוקות/פעוטות.

ב.גנים / מעונות/ פעוטונים פרטיים.
גנים , משום עיסוקם באוכלוסיות גיל בוגרות יותר, וכן משום גודלם מבחינת כמות הילדים (תינוקות ופעוטות) השוהים במסגרת, נוטים יותר לקבל רשיון הפעלה מטעם משרד החינוך ולפעול תחת פיקוחו..
למרות זאת, ישנם גנים, ובוודאי פעוטונים- מסגרות קטנות יותר (עד 15-20 פעוטות), שפועלים ללא רשיון מטעם משרד החינוך. מפקחות משרד החינוך מנסות, ולא תמיד בהצלחה, לאתרם.

פעילות האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך- לתיקון המצב במסגרות הפרטיות.

"פעילות למען אכיפת חוק פיקוח מסגרות לגיל הרך

ההנהלה מגבשת רעיונות ודרכים כדי להמשיך ולפעול למען אכיפת חוק פיקוח מסגרות חינוכיות לגיל הרך. לצורך כך הוזמנה בתיה לוי, שעבדה בעבר כמפקחת מטעם משרד החינוך על גני ילדים פרטיים, לספר על פעילותה בעיר אשדוד.
באשדוד היה מספר רב של מסגרות לגיל הרך שפעלו בתנאים בלתי-מתאימים לשהיית ילדים ושעבדו בהן מטפלות חסרות הכשרה.
בתיה לוי לקחה על עצמה לדאוג לכך שכל מסגרת חינוכית לגיל הרך בעיר אשדוד תוכל לפעול רק אם יהיה לה רשיון מטעם העירייה.
לאחר שסקרה את כל המסגרות בעיר, היא הקימה צוות היגוי בו השתתפו רכזות הגנים, נציגי משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, כיבוי אש, מחלקת הרישוי בעירייה ועוד. כל נציג קבע סטנדרטים איכותיים בתחום סמכותו וכך נקבעו הקריטריונים לקבלת רישוי להפעלת מסגרת.

כך הצליחו לאכוף את הרישוי וליצור מערך פיקוח על כל המסגרות לגיל הרך.

זהו ספור הצלחה מרשים ביותר.

הנהלת האגודה תנסה להיפגש עם אנשי המרכז לשלטון המקומי ותבקש מהם להפיץ ספור זה בעיריות וברשויות מקומיות אחרות, מתוך מטרה לשכנע אותן לאמץ מודל זה כדי ששום מסגרת לתינוקות ופעוטות לא תיפתח ללא אישור.

אנו פונים למרכז השלטון המקומי, במטרה להסביר את עמדת האגודה בכל הנוגע לחינוך ילדים בגיל הרך – במסגרות שמחוץ לבית (פרטיות בעיקר), וכן להציע סיוע ודרכי פעולה לאכיפת חוק רישוי ופיקוח על מסגרות החינוך.

הבדל פעוט (ע"ר)

עמותת "הבדל פעוט (ע"ר)" שקמה ביוזמתי, שמה לה למטרה לקדם ארגונית ומקצועית את תחום המשפחתונים הפרטיים.

בעבודתי כרכזת משפחתונים ציבוריים- איתרתי את צורכי ההורים לתינוקות ופעוטות, שרבים מהם מעדיפים להפנות ילדיהם למשפחתונים פרטיים, ולא להיעזר בשירותי מטפלת אישית, או מעון או משפחתון ציבורי.

חשוב להבהיר -לא בכל ישוב בארץ מופעל פרויקט המשפחתונים הציבוריים.

גם באותם ישובים בהם מופעל שירות המשפחתונים הציבוריים- לא תמיד ההיצע עונה על הביקוש.
כמו כן יש הורים שמסיבות השמורות עמם- אינם מעונינים לשלב ילדיהם במסגרת משפחתון ציבורי.

בתפקידי כרכזת משפחתונים ציבוריים, עיקר הפיקוח המקצועי על איכות עבודת מפעילת המשפחתון נבע ממערך הדרכה מאד הדוק – הדרכה פרטנית חד שבועית בבית המטפלת, בשעות פעילות המשפחתון והדרכה קבוצתית לכלל המטפלות, פעם בשבועיים בשעות הערב.

מודל זה של פיקוח מקצועי, הנו בסיס החזון של העמותה.

מאחר ובמגזר הפרטי אין כיום גוף ציבורי שיכול להתמודד עם איתור, הערכת ופיקוח על מסגרות קטנות כמו משפחתונים,הגיתי את הרעיון בדבר פיקוח חברתי-צרכני על מטפלות המשפחתונים.

מתוך אמונה בכוחו של הצרכן, מתוך ידיעה ממחקרים בדבר יעילות כוחו של הפיקוח החברתי על פני הפיקוח הציבורי, הגיתי את החזון בדבר עידוד ההורים להפעיל את כוחם הצרכני, לשם הפנית המטפלת לקבלת שירות לווי מקצועי, במסגרת העמותה.

ידוע ממחקרים, המבוססים על המציאות בה אני נתקלת יום- יום- שקיים פער בין מה שההורה רואה/מחשיב כטיפול איכותי , לבין הגדרות מקצועיות לטיפול איכותי באוכלוסיית הגיל הרך.
הורים מסוגלים להפעיל לחץ על המטפלת להכניס למשפחתון חוג זה או אחר – כאשר לתפיסתם- קיום החוג יעלה את איכות הטיפול לתינוקם במשפחתון.

אנחנו מאמינים, שפעילות האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, ופעילות עמותת הבדל פעוט (ע"ר), יכולים לפעול ביחד- למען קידום נושא הטיפול באוכלוסית הגיל הרך בישראל, ובמשפחתונים הפרטיים בפרט.

דברים נוספים, ניתן לקרוא באתר העמותה.

http://www.hevdel-paot.org.il.html

הנכם מוזמנים להיכנס, לקרוא ולהיות מעורבים בדאגה לאיכות הטיפול באוכלוסיית הגיל הרך בישראל – במשפחתונים הפרטיים.