קשקוש בלבוש – שלב השרבוט

מאת: מיכל וימר
פורסם בעיתונים: "להיות משפחה" ו"משפחה טובה" – מאי 2004

info@michal-wimmer.com

לא רק ילדים נוהגים לשרבט! גם מבוגרים משרבטים במהלך שיחת טלפון, הרצאה או כמובן כחלק מהחתימה האישית. למרות שכל השרבוטים נראים לרבים מאתנו כקשקוש אחד גדול, אין הדבר כך כלל וכלל. ולראייה, נסו להביט ולהשוות בין שרבוטיהם של כמה ילדים מאותו הגן: מעבר לבחירת הצבעים השונה ולילדים שמעדיפים מספר מצומצם של צבעים לעומת אלה שישתמשו בכל החפיסה, תוכלו לגלות שרבוטים הנעשים בלחץ חזק לעומת ילדים המציירים על הדף במעין רפרוף חלש. שרבוטים שרובם מורכבים מתנועות ספירליות ועגולות לעומת שרבוטים קוויים וזוויתיים, נוכל לראות גם ילדים ששרבוטיהם מתפרשים על כל הדף לעומת אלו שמתמקדים באזור אחד.
כדי לפענח כיאות את השרבוט יש לגייס מידע רב מתחום הגרפולוגיה, ועל פיו לפענח את איכות הלחץ שהילד מייצר, את סגנון הקווים, התארגנותו הכללית על הדף ועוד
מעבר לכך, המורכבות הגרפית שיש בכל שרבוט (מה שגורם לנו לכנות זאת כקשקוש) דורשת בדיקה מעמיקה ומנוסה של מספר רב יותר של ציורים לצורך השוואה. מכל אלו ניתן להפיק מידע רב ומשמעותי על מצבו הפיזי של הילד, דפוסי התנהגותו, קשיים ופחדים שהוא חווה וכיו"ב

שרבוט הוא הצעד הראשון של תהליך ההבעה הגרפית, ממנו יעבור הילד לצייר צורות גיאומטריות מוכרות ובהמשך יחקה אובייקטים מהמציאות (בית, עץ…). בשלב הכתיבה עדיין נמצא סימנים לשרבוט, ונוכל לראות ילדים המשרבטים בשולי המחברת בעיצומו של שיעור.
השרבוט מתרחש במהלך השלב ההתפתחותי שנקרא: השלב הסנסורי – מוטורי. במהלך תקופה זו הילד חווה את העולם באמצעות חושיו, וגם מתהליך השרבוט הוא מפיק חוויה חושית. לכן, חשוב לאפשר לילד להתנסות במגוון רחב של חומרי יצירה: צבעי אצבעות, גואש, טושים, פסטלים, פנדות… במגוון רחב של תשתיות יצירה: נייר מחוספס, ניירות בגדלים/צבעים שונים, קרשים, בריסטולים… ובמגוון רחב של חומרי לישה: בצק, פלסטלינה וכד'. בחוויית הציור בניגוד לבחישות וללישות של החומרים השונים (כולל חומרי מזון ואף צואה) מתגלה לילד הקביעות של עשייתו וכאן טמון כוחה של חוויית הציור.

הוריה של ל', בת השלוש, שואלים מה ניתן ללמוד מהשרבוטים בנוגע לאופן שהיא מקבלת את הולדת אחיה הקטן?
ל' היא ילדה עדינה ורגישה. היא אוהבת לצייר ונהנית מהחוויה החושית שמתקבלת מהציור. ככל שהיא תגדל יתגלו יותר ויותר הכשרונות היצירתיים שלה, ויש לה רבים כאלה.
בגיל שלוש שכיח למצוא בשרבוטים סימנים לעקשנות, התנגדות ורצון של הילד לפעול לבד ובזכות עצמו. גם בציוריה של ל' מופיעים סימנים שכאלה , וניתן לראות זאת בין היתר בלחץ החזק שבו היא צובעת משטחים.
עם זאת, ל' אינה בת 3 טיפוסית הדורשת לעשות הכל לבד… אם הייתה יכולה לחזור לרחם אמה, הייתה עושה זאת בשמחה. ל' מציירת שוב ושוב את הקשר המשמעותי והדומיננטי שהיא חווה עם אמה, לעיתים היא מציירת ממש סימביוזה: אימא זאת אני, ואני אימא. חשוב לציין, של' מרגישה מאוד מחוזקת ובטוחה כאשר היא קרובה להוריה ולכן גם לא רוצה להיפרד ולהתרחק מהם.
משום שהקשר כל כך חזק ובטוח בעיניה, ל' אינה מוטרדת מהולדת אחיה הקטן. נכון להיום, מעמדה במשפחה מאוד ברור לה, והתינוק הקטן לא יכול להתחרות בחינניות ובקסם המאפיינים אותה: היא אוהבת לשיר ונהנית ממחיאות הכפיים, רוקדת ומתנועעת לפי הקצב, מפטפטת עם כולם או בקיצור: מנהיגה קטנה.
עם זאת, ל' ערה לכל הבדל ושינוי בהתנהגות. היא שמה לב לטון דיבור קצר סבלנות או לשפת גוף מתוחה, קולטת באופן אינטואיטיבי את המתרחש ומיד מעניקה למציאות את הפרשנות האישית שלה.
בכתב ידה של האם יש סימנים לעייפות פיזית ונפשית שמאפיינים את התקופה שלאחר הלידה, ול' ערה לשינויים הללו ומודאגת מהם. באחד הציורים, היא אף ציירה את אמה כאילו עברה חוויה טראומטית וקשה בלידה.
בתשובה לשאלת ההורים, הייתי ממליצה לתעל את רגישותה של ל' לכיוונים חיוביים ולחזק את היכולות העצמאיות שלה בד בבד עם המגע והחיבוק המשפחתי. מעל הכל, חשוב להיות ערים לעובדה שהיא קולטת ומפנימה את המתרחש סביבה אך לא להרגיש מודאגים מכך. ל' היא ילדה יצירתית ואינטיליגנטית, ויש בה את הכוחות לגדול ולהתמודד עם השינויים באופן בריא ומושכל.

ל' – שרבוט בלחץ חזק ל' – שרבוט בלחץ בינוני חלש