"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

הקשר בין איכות התיווך של המטפלת לבין תגובות רגשיות של פעוטות במסגרת המעון

מנחת המחקר: ד"ר ענת שר
אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך, מוקד הגיל הרך.

תקציר

מעונות-יום בכלל, והטיפול בילדים בגיל הרך בהם בפרט, מהווים מוקד חשוב בחקר הגיל הרך. למרות העיסוק ההולך ורב בחקר איכות הטיפול במסגרות לגיל הרך (למשלScarr, Philips & McCartney, 1990; Scarr & Eisenberg, 1993; Rosenthal, 1994;), רק מחקרים ספורים בחנו את ההשלכות ההתפתחותיות בהקשר לטיפול ולאקלים הרגשי במסגרת בה מטופל הפעוט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין מאפיינים בהתנהגותה של המטפלת לבין ההבעות הרגשיות של פעוטות במסגרת מעון היום .

המסגרת התיאורטית עליה מתבססת הגדרת מאפייני התנהגות המטפלת היא הלמידה המתווכת (Feuerstein, 1979), שבאמצעותה מתקיים תהליך הדדי בין מבוגר קשוב ובעל ניסיון, שמתווך בין הילד לבין הגירויים החיצוניים ) (Feurestein, 1979; Vygostky, 1978.

הנחת המחקר היא שהמטפלת הנמצאת 9 שעות ביום במחיצת התינוקות, תורמת באופן משמעותי להסתגלות של הפעוט ולביטויים הרגשיים שלו. אחד הביטויים הרגשיים הנפוצים ביותר בקרב תינוקות ופעוטות הוא הבכי. פונקציות הבכי משתנות בתהליך ההתפתחות והבכי הופך מתגובה רפלקסיבית לתגובה נלמדת (Lamb, 1982 Gustafson & Green, 1991;). היכולת של ילדים לבטא את עצמם תלויה ביכולת המבוגר להתערב בהתאמה לפעילות של הילד (Greenspan, 1989). נמצא שככל שהטיפול איכותי יותר יעשה הויסות העצמי בגיל מוקדם יותר (Bridges, Grolnick & Connell, 1997). ערוץ תקשורתי נוסף עבור הפעוט הוא שימוש בניצני שפה, בקשר-עין ובמגע על מנת להעביר מסרים ולשתף את המטפל בחוויות החיוביות. בהתאם, ההשערות האופרציונליות היו: ככל שרמת התיווך של המטפלת תהיה גבוהה יותר, כך מספר ומשך אירועי הבכי בקרב הפעוטות יהיו נמוכים יותר. כמו כן, ככל שרמת התיווך של המטפלת תהיה גבוהה יותר, כך יהיו יותר מצבים בהם הילדים מבטאים אפקט חיובי בפנייה אל המטפלת.

במחקר השתתפו ארבעים מטפלות ו- 238 פעוטות בגילאי 18 ח' עד 28 ח'. הקבוצות נדגמו מתוך הישובים הקהילתיים שאוכלוסייתם מאופיינת במצב סוציו-אקונומי דומה, ביישובי מועצה אזורית משגב וביישובי עמק יזרעאל. כל "יחידת מחקר" שכללה את המטפלת ואת קבוצת הילדים שבהשגחתה, נצפתה בסיטואציה קבוצתית במהלך שעת פעילות בוקר במעון. התצפית, בת 30 דקות הוסרטה בוידאו וקודדה באופן הבא:
א. התיווך של המטפלת – רמת התיווך של המטפלת נמדדה בעזרת סולם ה- MLE Mediated) (Learning Experience שפותח ע"י Lidz (1991). הכלי בודק את איכות התיווך של המטפלת/מחנכת ביחסי הגומלין עם ילדים בגיל הרך בזמן פעילות משותפת. במחקר הנוכחי שימש הסולם ככלי תצפיתי ביחסי הגומלין בין מטפלת וקבוצת ילדים. מקדד "עיוור", להשערת המחקר, דרג את רמת התיווך של המטפלת, לאחר שהושגה מהימנות בין-שופטים (83%). הקידוד נערך בזמן צפייה של 10 הדקות הראשונות מתוך סרט הוידיאו שתיעד את יחסי הגומלין בין המטפלת לבין קבוצת הילדים במהלך פעילות חופשית. זמן הצפייה נקבע על-פי הנחיות השימוש בסולם של Lidz (1991). ציון התיווך הכולל של המטפלת מהווה ממוצע של כל המדדים. מבין 11 מדדי התיווך שנמדדו, ניתן היה לצפות ב- 8 מדדים בלבד. במחקר הנוכחי קובצו שמונת מדדי התיווך לשני סולמות: "הכנת הקרקע" לקראת ביצוע המשימה שכלל: התייחסות משותפת, התכווננות, ויסות המשימה ועידוד (מקדם α של קרונבאך (0.62) ומדד של מיומנויות רגשיות שכלל את המדדים הבאים: תגובתיות מתואמת, מעורבות רגשית, מובחנות פסיכולוגית ונתינת משמעות (מקדם α של קרונבאך 0.72).

ב. התנהגות הפעוטות: קודדו אירועי בכי ופניות במהלך 30 דקות לאחר שהושגה מהימנות בין שופטים (96%) על-פי הפרוט הבא:
1. בכי – כל אירוע בכי נרשם לצד שם הילד שבכה. נמדד משך הבכי בשניות. נספרו סך אירועי הבכי בתצפית.
2. פניות- כל אירוע בו הייתה פנייה באמצעות מגע, או קולות בעלי טון חיובי נרשם לצד שם הילד הפונה. נמדדו סך כל הפעמים בהם נעשו פניות חיוביות אל המטפלת במשך התצפית.

ממוצע ציוני התיווך שהתקבל היה 9.5 (3.26SD=), בסולם שנע בין 0 ל- 24. טווח הציונים שהתקבל היה בין 4 ל- 18. ממוצע ציוני הפניות היה 0.48 (0.32SD=), ממוצע ציוני הבכי היה 0.47 וסטיית התקן (0.42(SD=, בניתוח Manova לבדיקת הבדלים בין הקבוצות שהתאפיינו בכמות גדולה של בכי לעומת קבוצות בהם לא היה בכי, או היה בכי מועט, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בשני סולמות התיווך, לעומת זאת בניתוח Manova על פי רמת הפניות של הילדים אל המטפלת נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במדד המיומנויות הרגשיותp

בבדיקת הקשר בין סולמות התיווך לבין בכי ופניות נמצא קשר בין סולם המיומנויות הרגשיות לבין הפניות, (p

בבדיקת הקשר בין הבכי והפניות לבין משתני רקע נמצא קשר שלילי בין תחלופת המטפלות לבין פניות, (r=0.34 (p

תוצאות המחקר מצביעות על קשר בין המיומנויות הרגשיות התומכות בתיווך למעשה: תגובתיות מותאמת, מעורבות רגשית, מובחנות פסיכולוגית ונתינת משמעות, לבין הפניות של הילדים אל המטפלת. נתונים אלה, תומכים בהשערה שהזמינות הרגשית של המבוגר משתקפת בתגובות הרגשיות של הילדים ובמוטיבציה שלהם להיות בתקשורת עם המבוגר.

מנתוני המחקר הנוכחי ניתן לקשור בין הביטויים הרגשיים של פעוטות בני שנה עד שנתיים לבין ההתייחסות הרגשית כלפיהם, כך שכאשר מתייחסים תקשורתית ורגשית כלפיהם הם מגיבים בהתאם אל המבוגר המטפל.

באשר לתיווך עצמו, מממצאי המחקר ניתן ללמוד שרמת התיווך של המטפלות במדגם הייתה בינונית, ודומה במעונות היום והפעוטונים השונים. יתכן שהשונות הנמוכה טשטשה במידת מה את הקשר המשוער בין תיווך להיבטים הרגשיים בהתנהגות הפעוט.

באשר למשתני הרקע שכללו את ההכשרה המקצועית של המטפלת, מידת התחלופה של המטפלות ומספר מטפלות שהיו בחדר, נמצא שיש קשר בין מידת התחלופה של מטפלות לבין מידת הפניות של הילדים אל המטפלות.

ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין התיווך הרגשי של המטפלת כלפי הילדים לבין הפניות של הילדים אליה. הממצאים מרמזים על החשיבות שיש לזמינות הרגשית של המטפלת עבור ההתפתחות של הפעוטות. מומלץ להמשיך ולחקור תחום ידע זה ולבנות מודל של ה"מטפלת הטובה דיה", תוך כדי הבנת המרכיבים הרגשיים והאיכותיים הדרושים למטפלת על מנת שההתפתחות הרגשית של הילד תהיה אופטימלית.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה