מאת: ד"ר תמר ארז
המאמר פורסם באתר פסיכולוגיה עברית
מאמרה של ד"ר תמר ארז עוסק בנושא דפוס ההתקשרות ילד- אם, יחסי מחנכת -ילד
ויחסי הורים מחנכות, כחלק מבניית מודל עבודה משותף. במאמר טוענת המחברת כי
דפוס ההתקשרות attachment)) הבטוח של הילד בגיל הרך עם האם מהווה בסיס
להתפתחותו התקינה.
מחקרים מעידים כי יחסי התקשרות מוקדמים בטוחים של ילדים עם אמהותיהם משמשים
עבורם גורם של הגנה ושל בניית חוסן, ומנבאים הסתגלות טובה למסגרת החינוכית,
והצלחה בלימודים.
ד"ר תמר ארז במאמרה טוענת כי עולה מן המחקרים שבדומה להשפעה של יחסי הורים-ילדים
על ההתפתחות, כך גם תמיכת המורה יוצרת אצל תלמידים עמידות וחוסן טובים יותר –
בקרב ילדים בכלל, ובקרב ילדים בסיכון בפרט.
גורם לא פחות חשוב הוא שיתוף הפעולה בין ההורים לבין המורים במסגרת החינוכית.
המחברת שמה דגש על הצורך בשיתוף הורים במסגרות החינוכיות , וקביעת אמנה משותפת
להורים לגננות (מחנכות) ולמשרד החינוך כדי להבטיח לילדים בגיל הרך התפתחות מיטבית.
*
מאמרים נוספים באתר:
מעגל הבטחון- תוכנית התערבות בצמדי הורה- ילד
מרכיבי ההכשרה המקצועית והשפעתם על רגישות המטפלת באינטראקציות עם ילדים במסגרות חינוכיות בישראל
התקשרות בינקות: התרומה של טמפרמנט הילד ושל מאפייני האם
מחנכות לגיל הרך כדמויות התקשרות או כשהילד מכנה את המחנכת "אמא"
Facebook
Twitter