התקשרות: מדריך לקידוד תקשורת משובשת

A typical Maternal Behavior Instrument for Assessment and Classification. Manual for Coding Disrupted Affective Communication.
תרגום ממאמר של: אליזה ט. ברונפמן, אליזבט פרסונס, קרלן ליונס-רות' מבית הספר לרפואה, Harvard ארה"ב, (2000).

תרגום: לאה שמעוני

כלי חשוב זה, שפותח בעקבות תצפיות רבות על אינטראקציות בין אמהות לפעוטות, כולל את הפריטים מתוך כלי הקידוד של מיין & הסה (1992), הקרוי "התנהגות מפחידה, נפחדת, מנותקת, או בלתי מאורגנת מצד ההורה: שיטת קידוד לאינטראקציות הורה-פעוט,"
כמו גם פריטים מכלי קידוד אחרים המעריכים התנהגויות טיפוליות בלתי אופייניות. פריטים אחדים מתוך מדריך זה אומצו מן הקידוד שפותח על-ידי ד"ר אליזבט פרסונס, (1992) וכן חלק מפיתוח של ד"ר אליזה ברונפמן (1993).

איפיון מס' 1: שגיאות מזיקות בתקשורת
1 א. איתות סותר לפעוט
נימת קול שאינה תואמת את המסר:
קול חמור, אבל מסר מתירני.
קול נעים עם מסר מזלזל, תובעני או חסר סבלנות.

תוכן מילולי או נימת קול שאינם תואמים את התגובה הפיסית:
מזמינה מילולית להתקרב, ואז מרחיקה.
משתמשת בנימת קול ידידותית, שעה שמציגה יציבה מאיימת.
אומרת משהו חיובי בקשר לפעוט ובה בעת מפגינה רתיעה.

תוכן מילולי או נימת קול שאינם תואמים את הבעת הפנים:
מחייכת שעה שמשתמשת בקול חמור.
מפגינה הבעת פנים כועסת אבל מדברת באופן נעים.

התנהגויות פיסיות בלתי תואמות:
מדריכה את הפעוט לעשות משהו ואז לא לעשותו.
מציעה צעצועים ואז מסלקת אותם.
מחזיקה בחיבה, ובה בעת מרחיקה את הפעוט או מאיימת עליו.

1. ב. אי-יכולת לשלב התנהגות תגובתית בטיפול בפעוט:
אינה משתדלת להרגיע את הפעוט כשהוא במצוקה.
אינה יכולה לנחם כשהפעוט נופל.
אינה מצליחה להציב גבולות מתאימים הנוגעים לבטיחות.
מתעלמת מסימנים הדורשים להרים את הפעוט.
אינה מתערבת כשהפעוט עסוק בהתנהגות מסוכנת.
אינה מגיבה לקולותיו של הפעוט.

1. ג. תגובה שאינה הולמת סימנים או צרכים של הפעוט:
צוחקת כשהפעוט בוכה או במצוקה.
מפנה יחס לא אותנטי כלפי הפעוט.
מתעלמת מרצונו של הפעוט בריחוק.
מספקת קשר פיסי שאינו מציע הקלה.
מתעלמת מן ה"לא" של הפעוט.
מתעלמת מן הסימן שפעילות מסוימת אינה נעימה, נמשכה זמן רב מדי, או קשה מדי לפעוט.
מפגינה רגש שאינו מתאים בעליל לזה של הפעוט.
משתמשת בדפוסי דיבור בוגרים עם הפעוט

איפיון מס' 2: בלבול בתפקיד/בגבולות
2. א. בלבול בתפקיד ה(קושי להפריד באופן ברור בין צרכיו של הפעוט לצורכי האם)
מזמינה עידוד מן הפעוט.
נכנעת לדעתו של הפעוט.
מבקשת את רשותו של הפעוט לעשות משהו.
דורשת הפגנת חיבה מצד הפעוט.
מגיבה תגובת-יתר להבעת אי-שביעות רצון מצד הפעוט.
נותנת עדיפות לצרכיה על פני צרכיו של הפעוט.
חוזרת על התייחסויותיה.
מתנהגת כילדה ולא כהורה.
מדברת בשפת תינוקות (לא בתגובה לפעוט).
משתמשת ב"אנחנו" לתאר את עצמה או את הפעוט.
מעודדת את הפעוט להתנהגויות שליליות.
בכייה מלאכותית בתגובה לפעוט.
מכוונת את הפעוט לעצמה.
מתווכחת עם הפעוט.
עושה מניפולציות על גופו של הפעוט כדי להשיג משהו עבור עצמה.
מבקשת את אישורו של הפעוט סביב לפרידה.
מאיימת לבכות.
מתייחסת לפעוט כחזק ממנה.
מדברת למען הפעוט בקול תינוקי.

2. ב. מתייחסת לילד/ה כאל בן זוג נשוי או באופן מיני:
מדברת בקול נמוך, אינטימי, אל הפעוט.
נוגעת באברי גוף בלתי הולמים של הפעוט.
מדגישה יתר על המידה את מיניותו של הפעוט.
מתנהגת או מדברת באופן המתאים יותר לבן זוג מאשר לפעוט.
מעודדת התנהגויות מיניות בלתי הולמות אצל הפעוט.
מחפשת תשומת לב פיזית אצל הפעוט, שעה שהוא עסוק בפעילות.
מנשקת ומלטפת את הפעוט באופן מיני.

איפיון מס' 3: התנהגות נפחדת/ הפרעה התנהגותית
3. א התנהגות נפחדת: (נראית מפוחדת, הססנית, או מתייחסת בכבוד יתר לפעוט(
מפגינה הבעת פנים נפחדת.
מפגינה קול "רדוף" או מבוהל.
סימנים של פחד ורתיעה מן הפעוט
מטפלת בתינוק באופן חסר ביטחון או חסר אונים.
מפגינה חיוך עם אלמנטים של פחד.
מציעה חפץ לפעוט ממרחק לא מקובל.
מרימה כתפיים כאשר היא מתקרבת אל הפעוט או נמצאת בקשר עמו.
מפגינה יציבה מתגוננת בנוכחות הפעוט.
מפגינה גמגום ("ת-ת-תפסיק").
מפגינה ירידה או עלייה פתאומית בקול.
ניגשת לפעוט ואז מתרחקת ממנו במהירות.
מרימה את ידה לפיה בדיוק ברגע חידוש הפגישה עם הפעוט.
מפגינה פחד לא רציונלי בנוגע לסביבה.
נבהלת מהתנהגותו של הפעוט ללא סיבה ברורה.
מפגינה לחישה מלאכותית 'דומה לרוח רפאים', שאינה קשורה לעניין.
מפגינה נימת קול מתוחה, גבוהה, 'חורקנית', כמו בעת הכניסה לחדר.

3. ב. דיסאוריינטציה: התנהגות מנותקת או בלתי מאורגנת
מטפלת בפעוט כאילו הוא חפץ דומם.
מרימה ידה לפיה מיד כאשר היא נפגשת עם הפעוט.
מפגינה מעברים חדים ברגש (צחוק ואחר כך פנים כועסים).
מפגינה שינוי פתאומי בקול, כמעט כאילו זה קולו של אדם אחר.
מסתובבת בלא מטרה בחדר.
מפגינה הבעת פנים מבולבלת.
מנסה למשוך את תשומת לבו של הפעוט באמצעות מעברים חדים מצעצוע לצעצוע.
נראית מבולבלת (למשל, 'מה?').
תנועה פתאומית ללא קשר לסביבה (למשל, טלטול פתאומי של הראש.)
אנחות החוזרות על עצמן.
רגש מת או 'שטוח', עם פנים חסרי מבע, במהלך רוב התצפית, המותירה תחושה מוזרה, ריקה לאינטראקציה (בשונה מרגש עצוב או מדוכא).

איפיון מס' 4: הפרעות/שליליות
4. א. תקשורת פיזית:
האם מושכת את הפעוט בידו.
לוחצת בכוח את לחיה ללחי של התינוק.
משפשפת את אפה בכוח לאף של התינוק.
דוחפת את הפעוט.
מרסנת את הפעוט.
מרימה את הפעוט או ממשיכה לאחוז בו למרות התנגדותו.
דוחפת את הפעוט לכלל עמידה.
מסובבת את ראשו של הפעוט.
מאמצת עמדת 'תקיפה'.
מתנהגת בתוקפנות כלפי הפעוט.
נוגעת בפעוט באופן שנראה רגשי, אבל מרגיז את הפעוט.
משחקת בפראות עם הפעוט, מבלי שהוא מפיק מכך הנאה.
מדגדגת את הפעוט כשהוא מתנגד לכך.
זורקת צעצוע או חפץ אחר בפעוט.
מאיימת או מתכופפת פיזית קרוב לפעוט.

4. ב. תקשורת מילולית:
לועגת/מתגרה בפעוט.
משתיקה את הפעוט הבוכה (להבדיל מהשמעת קולות מרגיעים).
משתמשת בקול רם, חד, וכעוס.
מביעה אי שביעות רצון, מעבירה ביקורת, או מאיימת.
משחקת במשחקים מפחידים, כמו רדיפה אחריו תוך קריאה: "אני אתפוס אותך!"
מעירה הערות שליליות אודות הפעוט.

4. ג. מייחסת שלא כראוי רגשות ומוטיבציות שליליים לפעוט:
מייחסת מוטיבציה שלילית להתנהגויות בלתי מזיקות.
טוענת שלהתנהגותו של הפעוט יכולות להיות השלכות מזיקות.
רואה את התנהגותו של הפעוט כשלילית.
מייחסת רגשות שליליים לפעוט (למשל, "הוא שונא אותי").

4. ד – מפעילה שליטה באמצעות חפצים:
מסלקת צעצוע מידיו של הפעוט למרות שהוא עסוק בו.
מונעת צעצוע מן הפעוט.
מפנה את הפעוט לעיסוק חדש שעה שברור שהפעוט עסוק.
גורמת לפעוט לחכות ולצפות בה כשהיא מבצעת פעולה (מעבר להדגמה קצרה).

איפיון מס' 5: התעלמות/דחייה
5. א. יוצרת מרחק פיזי מן הפעוט:
מחזיקה את הפעוט הרחק מגופה באמצעות זרועות מתוחות.
נסוגה, מתרחקת באופן פעיל מן הפעוט.
קורסת מאחורי הפעוט כדי לשחק עמו.
מתרחקת מן הפעוט.
עומדת ומביטה כלפי מטה ליצירת קשר גומלין עם הפעוט.
מסובבת את הפעוט מגופה כשהיא אוחזת בו.
עומדת מאחורי הפעוט כדי להרימו.
מסבה את מבטה כאשר מביט בה.
מאמצת יציבה שמטרתה להרחיק את הפעוט.
משתמשת בחפץ כדי לשמור על מרחק בינה לבין הפעוט.
רומזת לכך שנגיעה בפעוט אינה נוחה או בלתי נעימה.
מסתלקת מהמקום כשהפעוט מתקרב.
מפנה הצידה את הפעוט המתקרב.
מיד לאחר שהיא נפגשת עם הפעוט היא מתיישבת בכסא.
מורידה את הפעוט לרצפה במהירות, לפני שהוא מראה סימן לכך שזהו רצונו.
אינה מרימה את הפעוט כשהוא מראה סימן שזהו רצונו.

5. ב. משתמשת בתקשורת מילולית ליצירת מרחק:
אין אינטראקציה עם הפעוט.
משתמשת במילים כדי לגרום למרחק (למשל, "אני לא ארים אותך").
מכחישה את רגשותיו של הפעוט (למשל, "אתה לא צריך אותי" "אתה לא עצוב").
אינה מברכת את הפעוט לשלום לאחר פרידה.
בוחרת באינטראקציה ללא מילים עם הפעוט.

5. ג. מפנה את הפעוט ממנה באמצעות צעצועים:
דוחפת את הפעוט מאחור לעבר הצעצועים.
שבה ומפנה את הפעוט לצעצועים ולא כלפי עצמה, כתחליף ברור לקשר קרוב יותר להורה.
או: התנהגויות דוחות או מרחיקות שאינן מצוינות לעיל.