לפעול למען איכות חייהם וזכויותיהם של ילדים בגיל הרך והוריהם ולחוסנה של החברה הישראלית.

24 באוגוסט, 2011                                                                      

לכבוד: פרופ' טרכטנברג וחברי הועדה לשינוי חברתי –כלכלי

שלום רב,

לפעול למען איכות חייהם וזכויותיהם של ילדים בגיל הרך והוריהם ולחוסנה של החברה הישראלית.  

אנו, חברים וחברות באגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, פונים לשינוי סדר העדיפות הלאומי ולהכרה בצרכיהם ובזכויותיהם של ילדים בגיל הרך והוריהם, לשיפור איכות חייהם ולהגברת חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל:

1. יישום חוק חינוך חובה חינם לילדים מגיל שלוש

§         על מדינת ישראל לאכוף ללא דיחוי את חוק חינוך חובה חינם לילדים מגיל שלוש, בחברה היהודית והערבית.

§         דחייה המשכית של יישום החוק פוגעת כלכלית בהורים, ובפרט בהורים מהמעמד הבינוני והנמוך. הבעייה קשה במיוחד בקרב משפחות בהן יותר מילד אחד בגיל הרך.   

§         חמורה במיוחד תמונת המצב בחברה הערבית, בה למרבית הילדים בני השלוש אין כלל מסגרות חינוכיות נגישות. המסגרות שבנמצא אינן תואמות לרוב את התקנים והסטנדרטים המקובלים ומסכנות את הילדים. לעיתים קרובות תחילת ההשתלבות במערכת החינוך נדחית בלית ברירה לגיל מאוחר יותר והפערים נפערים.

2. האצת הליכי החקיקה והיישום של החוק לפיקוח על מעונות יום לפעוטות התש"ע (2010) של ח"כ אורלב.

על מדינת ישראל המכירה בחיוניות החוק, הבא למנוע המשך חשיפתם היומיומית של אלפי ילדים למצבי סיכון, לפעול בדחיפות לסיום ההליכים המתחייבים למען חקיקתו ויישומו.

להלן עיקרי הפעולות הנדרשות:

 א. תיקון דחוף לנוסח הצעת החוק והחלתו על כל המסגרות לפעוטות בהן 4 ילדים ויותר.

אין כל הגיון מקצועי וחברתי בהחלת החוק באופן חלקי בלבד על מסגרות בהן 7 ילדים ויותר ולמנוע חינוך איכותי, שוויוני ומפוקח במסגרות קטנות. זוהי פשרה על גבם של הילדים, ההורים, מפעילי המסגרות הקטנות (וביניהם המשפחתונים שהמדינה פיתחה לאורך השנים), החברה הערבית (בה ישנן בעיקר מסגרות קטנות) והחברה הישראלית בכללותה. על המדינה לאפשר להורים את הבחירה בין מגוון המסגרות הקיימות, קטנות כגדולות, ציבוריות, עירוניות ופרטיות, מבלי שהדבר יפגע בסטנדרטים של איכות הטיפול והחינוך המתקיימים בהן.

ב. סבסוד ישיר של תשלומי שכר הלימוד להורי הילדים, בכל המסגרות לפעוטות אשר תהיינה זכאיות לרישוי: מעונות ציבוריים, עירוניים ופרטיים

עם חקיקת חוק הפיקוח על מעונות לפעוטות יש לסיים את הקשר הקיים כיום בין סבסוד שכר הלימוד לבין הסכמי משרד התמ"ת עם ארגונים מפעילים. הזכאות לסבסוד שכר הלימוד הינה אוניברסאלית וצריכה להיות מיושמת במלואה בכל המסגרות לפעוטות העומדות לרשות ההורים וילדיהם.

ג. אכיפת פיקוח על תעריפי שכר הלימוד במעונות

חיוני לחזור ולהפעיל פיקוח על תעריפי שכר הלימוד במעונות, כפי שהיה מקובל בעבר. העדר פיקוח על תעריף שכ"ל, אף במעונות המסובסדים על ידי המדינה, מטילים על ההורים נטל כלכלי שאין הם יכולים להתמודד עמו, פוגע בילדים מרקע עני המשולבים במסגרות זולות בהן השירות ירוד בהתאם לעלותו, ומרחיב את הפערים החברתיים הקיימים. פערים אלה משליכים ישירות על התפתחות הילדים בהווה ובעתיד.

כידוע, מחקרים מעידים שהשקעה כלכלית בגיל הרך הינה הכדאית ביותר והיעילה ביותר למדינה. השקעה בשלבים מתקדמים יותר בחייהם של ילדים, אף אם בהיקפים תקציביים גדולים מן הנדרש בקרב הפעוטות, אינה מניבה תוצאות חיוביות משמעותיות בצמצום פערים אישיים וחברתיים אשר מקורם בגיל הרך.  

על המדינה להפסיק את עצימת העיניים  למשמעויות מרחיקות הלכת הנובעות מכך, עבור הפרט והחברה.  

ד. קביעת סטנדרטים מחייבים נבדלים למבנים צבוריים המיועדים למעונות יום ולמבנים פרטיים (בתים, דירות וכיוצ"ב)

נכון לעכשיו טרם נקבעו סטנדרטים מחייבים למבנים פרטיים, והדבר מעמיד בספק את יכולתם של מפעילים פרטיים לעמוד בדרישות החוק, הנגזרות מהפרוגרמה למבנים ציבוריים למעונות יום.

אין כל סיבה לתקצב הקמה של מעונות יום חדשים בשכונות ותיקות בהן פותחו  שירותים פרטיים, ובלבד שאלה יוכלו לעמוד בדרישות רישוי מותאמות המבטיחות את בטיחות הילדים ואיכות השירות.

ה. הקצאת משאבים חד פעמיים למפעילי מעונות יום לפעוטות לבצוע התאמות דרושות לעמידה בתנאי הרישוי

על המדינה לקבוע קריטריונים לכל מפעילי המסגרות לפעוטות, ציבוריים ופרטיים, אשר יאפשרו להם קבלת סיוע כספי להתאמת המעון לתנאי הרישוי, כולל: הצטיידות, הכשרת הצוות, השתלמויות, דרישות בטיחות וכיוצ"ב.

ו. הקצאת משאבים להפעלת מערך הרישוי והפיקוח הממשלתי על כלל מעונות היום

3. מדיניות לאומית לילדים בגיל הרך

§         על מדינת ישראל לפעול באורח יזום לגיבוש מדיניות לאומית כוללת בתחום הגיל הרך.

§         לשם כך תוקם ועדה בין משרדית ארצית, במינוי הממשלה, ובהשתתפות נציגי האקדמיה והציבור.

§         הועדה תפעל תוך הקפדה על מספר עקרונות מנחים:

§         הכרה בחשיבותן של שנות החיים הראשונות ומתן עדיפות-על לקיומם של שירותי טיפול וחינוך איכותיים ואוניברסליים להבטחת שלומם, רווחתם והתפתחותם של הפעוטות בהווה, השתלבותם במערכות החינוך בהמשך ותרומתם לחברה בבגרותם.

§         הבטחת מלוא שוויון הזדמנויות לילדות ולילדים בגיל הרך, מכל שכבות האוכלוסייה, ללא הבדל דת, גזע, מין ומעמד אזרחי.

§         הכרה בצרכיהם היחודיים של הורים לפעוטות והבטחת המענים הדרושים להם כדי למלא את תפקידיהם ההוריים, במקביל להמשך התפתחותם האישית והמקצועית.

§         יצירת רצף טיפולי וחינוכי, תיאום והשלמה בין  המשרדים והמוסדות המטפלים בילדים בגיל הרך בכל תחומי החיים.

4. הקמת מערך מידע על ילדים בגיל הרך

על מדינת ישראל לפעול ללא דיחוי להקמת מערך מידע ארצי על ילדים בגיל הרך, אשר יאפשר תכנון המדיניות המקצועית, הארגונית והתקציבית בתחום הגיל הרך, וכמו כן מעקב, בקרה והפקת לקחים על בצוע.

העדר מערך מידע על ילדים בגיל הרך הינו ביטוי להעדר מדיניות לאומית בנושא וחיוני ביותר היום ולקבלת החלטות לעתיד לבוא. 

אנו פונים להתערבותכם ולתמיכתכם לקידום הנושאים המרכזיים אשר הועלו לעיל למען עתיד טוב יותר לילדים, להוריהם ולחברה הישראלית.

אנו, חברי האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך, נשמח להיות מוזמנים להבהרות ככל שיידרש ולסייע ככל הניתן.

בכבוד רב ובברכה,

טוקה ילין-מור

יו"ר

האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

העתק: חברי הועד המנהל