מגישה: ד"ר מיכל סגל, מרצה להתפתחות שפה של ילדים (ועוד) במכללת סמינר הקיבוצים; טלפון: 5739153-03; דוא"ל: segalrm@macam.ac.il .
מה יש לו בראש?
ילד ששפת-האם שאותה הוא לומד היא עברית, מִתְכַּוְונֵן משנת חייו השנייה לשלוף שורשים ממילים ששמע כדי לתת משמעות למילים נוספות שהוא שומע וגם כדי להפיק בעצמו מילים.
למשל: אם שמע 'נעליים' הוא מוצא את הקשר בין מילה זו (שֵם) ובין 'לנעול' (שֵם-פועַל) ו'נעל-בית' (עוד שֵם) – כולם מאותה משפחת-שורש; ואם ילדה שמעה: 'קחי' היא יודעת לקשר את המילה הזאת (פועַל-ציווי) למילים אחרות ממשפחת-השורש, כמו 'לא לקחת!' (שֵם-פועל) או 'הוא לוקח לי' (פועַל-הווה).
יוני אולי שמע 'תגזור לפי הקו' או 'הנה, גזרתי!'; וכשהוא רוצה לתת שם לחפץ שגוזר – הוא מעבד במוחו את השורש ואז יוצר מגזריים לפי תבנית צלילית שכבר מוכרת לו מחפצים אחרים, כגון: משקפיים, מגפיים, נעליים וכדומה.