ליאת עזר, גננת בגן חרוב, תל אביב
מדי שנה מצטרפת לגן שלנו קבוצה חדשה של ילדים שאינה מכירה את שפת הגי'רף.
ואתם בוודאי שואלים: "האם כל שנה אנחנו מתחילים מחדש את התהליך של לימוד
שפת הגי'רף או שאנחנו ממשיכים את התהליך שכבר החלנו בו בעבר?
לאחרונה, באחד המפגשים בהם אנחנו לומדים את שפת הג'ירף, שאלה אותי אחת
הגננות האם כדאי להתחיל ללמד את הנושא כבר בתקופת החגים? השאלה העידה על
כך שעלינו להעלות את המודעות לעובדה ששפת הגי'רף אינה נושא לימודי כמו "החגים"
או "בטיחות בדרכים". שפת הגי'רף היא שפה נלמדת, תהליך, היא מהות שמשרה אורח
חיים מיטבי.
כבר מהיום הראשון ללימודים, ממש מהרגע הראשון אני מתחילה לדבר בשפת הג'ירף –
בשפת הרגשות: "אני רואה שאתה משחק…ואתה שמח" "אני רואה שאתה בוכה כי קצת
עצוב לך ואתה מתגעגע…" מהרגע הראשון הילדים נחשפים לשפה שאולי אינה מוכרת להם.
הם מתחילים לשמוע שוב ושוב את אוצר המילים של הרגשות, אוצר המילים של הצרכים
האנושיים, וכל זאת, מבלי לדעת שזו בעצם שפת הגי'רף..
ילדים מאוד אוהבים את המוחשי ואת המוכר. לכן, חשוב לי להכניס את בובת הגי'רף לגן
ולהכיר אותה לילדים. הם נהנו למשש וללטף להתבונן ולראות את הצוואר הארוך, ללמוד
על הלב הרחב של הג'ירף, שמכיל כל כך הרבה רגשות. מדי יום במעגל התרפיה הילדים
מעבירים האחד לשני את הבובה, מתבוננים בה, מספרים איך הם מרגישים, מה חשוב להם.
כבר מהתחלה חשוב לי שהילדים ילמדו להקשיב האחד לשני, לשבת במעגל ביחד – כקבוצה
ולתת כבוד האחד לשני, לחכות בסבלות שהגי'רף יגיע אלי כדי שאוכל לחבק אותה ולספר
לכולם איך אני מרגיש. האווירה בגן מאפשרת לילדים הזדמנות להכיר אחד את השני,
לשחק אחד עם השני, לדבר אחד עם השני. הם מכירים את פינת הגי'רף, המקום בו יושבים
ומשוחחים על רגשות, על איך אני מרגיש ומה אני אוהב ואיזה פינה נעים לי להיות בה.
חשוב לי לאפשר לילדים להביע את עצמם באופן מילולי ושהצד השני יהיה שם כדי להקשיב
ולא להגיב. ברגע שהילדים ירגישו שיש להם חברים שמקשיבים להם, שנמצאים שם בשבילם,
שרואים אותם נוצרת תחושה נעימה, מלאת בטחון ורוגע והילדים פנויים להיחשף לעולם ומלואו.
הילדים לומדים את חוקי הגן: דברים שמותר ודברים שאסור. הרמזור עוזר לילדים להבחין
בין התנהגות מותרת לבין התנהגות לא רצויה ואסורה. הצבע האדום המסמל את התנהגות
התן שבנו. בעצם מאחורי כל גי'רף מסתתר לו תן. מאחורי כל התנהגות יש תן שמנסה ובודק
את הגבולות שמטפס על העץ ובודק מה יקרה.
כאשר ילד חוטף משחק מחבר ומחכה לראות את תגובת הגננת או הילד האחר, הרמזור
האדום מזכיר לכולם כי עלינו לעצור ולחשוב, להתבונן עם העיניים סביבנו ולהבחין אם
התנהגות זו רצויה בגן ושומרת על אורח חיים מיטבי או שמא זו התנהגות מסוכנת ולא
רצויה וכאן זה המקום להגיד לתן לעצור ולחשוב על כך.
אין ילדים רעים, זו תפיסת העולם שלי. אני מאמינה שכל ילד שחוטף ומרביץ וזורק חפצים
יש לו איזשהו צורך שלא נענה והמקום שלי לאפשר לילדים לנסות להבין את הצורך של האחר
ולעזור לתן לראות את המצב בעין אחרת, בעין של גי'רף. ילדים זועקים לעזרה באמצעות
התנהגותם, והחכמה היא לדעת, לראות, להיות שם בכדי להבין ולשנות.
אשמח לתת מענה, ייעוץ ועזרה בהכרת מודל שפת הג'ירף,
ליאת. linoyki@zahav.net.il
שלום לכולם,
אני אמא בגן חרוב, ומאז שהכרנו את שפת הג'ירף, יש שינוי גדול אצל בני. הילד מאוד התבגר, מביע את הרגשות שלו בצורה מאוד בוגרת וחכמה.
אני מאוד מתחברת למה שליאת אמרה, "אין ילד רע", אולי המעשה שהוא עשה לא לפי הנורמות המקובלות, וזה אומר שהכול מתחיל בחינוך ואנחנו יכולים "לעצב" אותם ולהשפיע עליהם.
זה מדהים לראות ילדים בגיל 4-5 מתבטאים ברמה גבוהה ומשתפים אחד את השני ברגשות שלהם. הילדים למדו מהי הקשבה, סובלנות, עזרה לזולת, שיתוף פעולה וכד'.
שתהיה שנה טובה לכולנו, ענבר
מחמם ומרגש לשמוע עדות ממקור ראשון, כן יירבו גננות מודעות, מאפשרות, נותנות לגיטימאציה לילדים להביע עצמם כולל כל קשת הרגשות. ובעיקר מבינות שהתנהגות היא שפה ותפקיד המבוגר המלווה לעצור ולשאול מה הילד אומר לי בהתנהגותו? מה הוא מביע? מה הוא צריך?
מענה אישי לצרכים האישיים הוא מפתח להעצים את הילד ולאפשר לו להשתלב ולהתפתח, שתהא שנה נפלאה לכולנו שנה של הבנה הדדית, שלכם, עינת גבע, מכון אדלר.
היי ליאת!!!
מסכימה עם כל מילה ומילה, וגם קצת מעודדת, שאני כן משתמשת בשפת הג'ירף, רק שעכשיו אני יותר מודעת…..
חשוב מאד שילדים יכירו מגוון רגשות ולא רק, שמח, עצוב, בוכה…. ושילמדו לבטא את הרגשות שלהם….
תודה וכמובן חשוב לי גם להוסיף שאת כותבת מדהים, אני נהנית לקרוא את הדברים שאת מעלה
החומר מאוד מענייו אבל יש לי ש2 שאלות למה קראו לזה שפת הגראף למה מסמלת הגראף
2) אני מורה בגן אוטיזים לילדים בני 3-4 (לא מדברים)אך אני יכולה להשתמש בזה
תודה
שלום לכל המגיבים ותודה רבה על כך. הרעיון בכתיבת המאמרים באמת לשתף בחוויות ובעשיה בגן הילדים. אני מודה לכם על התגובות ועל כל המיילים שאני מקבלת. אני רואה את הצורך של גננות ואנשי חינוך שפונים אלי לקבל ידע אודות שפת הגי'רף ובעיקר כלים פרקטיים לעשייה עם הגיל הרך. ממש בקרוב אשלח לכל אחת ששלחה לי מייל פרטים אודות השתלמות שתערך בת"א . לכל מי שמעונין ניתן לפנות אלי במייל ובקרוב אשלח תאריכים ופרוט על ההשתלמות. מאחלת לכולם שנה טובה שנה של הקשבה כבוד ואהבה. שלכם, ליאת עזר