"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

יציבות והעברה של התקשרות בשלושה דורות

Bnoit, D. & Parker, K. C. H. (1994).”Stability and Transmission of Attachment across Three Generations”. Child Development, 65 PP 1444-1456.

יציבות והעברה של התקשרות בשלושה דורות

תקציר

היציבות של דפוסי התקשרות בבגרות והעברה של דפוסים אלה בשלושה דורות נבדקה במחקר אורך של 96 פעוטות, אמהות וסבתות מצד האם. דפוס ההתקשרות של האמהות הוערך על ידי מבחן ההתקשרות למבוגרים (AAI ) במהלך ההריון וכאשר הפעוטות היו בני 11 חודש, וזה של הסבתות הוערך במהלך אותה שנה. דפוס ההתקשרות של הפעוטות הוערך על ידי "מבחן הזר". במחקר נעשה שימוש בטיפולוגיה של 3 ושל 4 קטגוריות במבחן ההתקשרות למבוגרים ובמבחן הזר. סיווגי האמהות על פי ה- AAI היו יציבים בתקופה של שנה ב- 90% מהמיקרים (3 קטגוריות) וב- 77% מהמקרים ( 4 קטגוריות). סיווג האמהות במהלך ההריון ניבא את סווג הילדים במבחן הזר ב- 81% מהמקרים ( 3 קטגוריות) ו- 68% (4 קטגוריות), וסיווג הסבתות על פי מבחן AAI ניבא 75% ( 3 קטגוריות ) ו- 49% (4 קטגוריות). העיבודים הסטטיסטיים מראים שמודל פשוט של יחסי הורה-ילד מסביר העברה בין-דורית של התקשרות.

Bowlby (1969/1982) טען, כי דגמי עבודה פנימיים הם תהליכים מנטאליים-דינאמיים שמשפיעים על רגשותיו, התנהגותו ותפיסתו של היחיד את עצמו, את האחרים ואת מערכות היחסים. הוא אף טען, כי לדגמי העבודה יש נטייה מיוחדת ליציבות אצל יחידים ולאורך הדורות. אחת מפריצות הדרך המשמעותיות של שיטות המחקר בחקר ההתקשרות היתה התפתחות של כלים אמפיריים למדידה של דגמי העבודה של התקשרות אצל ילדים, תוך שימוש ב"הליך מצב הזר" (Ainsworth, Blehar, Waters & Wall, 1978), ושל "מצבי הדעת" (STATES OF MIND ) בהתייחס להתקשרות אצל מבוגרים, על ידי שימוש ב"ראיון התקשרות של מבוגרים" (AAI ) (GEORGE KAPLAN & MAIN 1985 ).

מערכת הסיווג של "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" דומה לזו של "הליך המצב הזר" בכך, שאנו מתייחסים לדפוסי התגובה כמגדירים את "מצבי הדעת" של המבוגר ביחס להתקשרות. במילים אחרות, סיווג "ראיון ההתקשרות אצל מבוגרים" מתבסס בעיקרו על היבטים איכותיים של התיאור אותו מוסר המבוגר יותר מאשר על מידע עובדתי המסופק על ידי המבוגר. בהתבסס על דפוסי התגובה ל"ראיון ההתקשרות אצל מבוגרים" (AAI ), "מצב הדעת" של המבוגר יקבל סיווג כ"אוטונומי", כ"משוחרר" או כ"לא-פתור".

מבוגרים המסווגים כ"אוטונומים" הם בדרך כלל מתחשבים, מעריכים את חוויות ההתקשרות ומערכות היחסים שלהם ובוחנים בחופשיות את חוויות העבר שהיו להם בהתפתחותם האישית. יש להם תאורים מאוזנים ונעדרי ניגוד לגבי אחד מההורים או לגבי שניהם כאוהבים במשך ילדותם, או אם היתה להם חוויה קשה של דחייה, היפוך תפקיד או התעללות, הם מצליחים להציג באופן משכנע שסלחו להוריהם על ההתאכזרות מצידם.
מבוגרים המסווגים כ"מנותקים" נוטים לדחות חוויות התקשרות כחסרות השפעה על התפתחות האישיות שלהם ועל גישתם לילדותם. הם מתעקשים על כך שאינם יכולים לזכור ארועים מוקדמים. הזכרונות שהם כן זוכרים בדרך כלל נוגדים, או שאינם תומכים בתאורים האידיאליים של חוויותיהם המוקדמות.
אנשים המסווגים כ"מוטרדים" הם בדרך כלל מסובכים עם חוויותיהם הקודמות ועם מערכות יחסיהם במשפחה. לעיתים רחוקות הם נתקלים בקושי להיזכר בארועים מוקדמים, אבל קיים אצלם קושי בהצגת דיווח תמציתי והגיוני על התנסויותיהם בילדותם. הם אולי עדיין תלויים בהוריהם ורוצים לרצות אותם בצורה מופרזת. חלק מ"מוטרדים" אלה נוטים להתרגז בקלות על הוריהם.
השיח של מבוגרים עם דפוס "לא-פתור" (UNRESOLVED ) יכול להראות מאפיינים של כל אחד משלושת הסיווגים הקודמים, אך הבסיס של הסיווג ה"לא פתור" קובע שכאשר יש ראיות לפערים משמעותיים בהבנה המטה-קוגניטיבית של השיח או בחשיבה הגיונית כאשר הם עוסקים באבידה או טראומה (MAIN & HESSE 1990 ). פערים אלה עלולים לקבל צורה של בלבול או חוסר התמצאות כאשר הם מדברים על חוויות של אובדן אהוב או התנסות בהתעללות מינית ו/או פיזית. דיווחים על שיבושים בהתנהגות בתגובה לאובדן או טראומה, אף הם מסווגים כ"לא-פתורים".
מחקרים שהשתמשו גם ב"ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" וגם ב"הליך המצב הזר" תעדו אחוז מרשים (66%-82%) של התאמה בין דפוסים של תגובות אימהיות ל"ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" ודפוסים של התנהגות ילדים כלפי אימותיהם ב"הליך המצב הזר", גם אם הנתונים נבחנו בדיעבד או בעת ובעונה אחת (FONAGY STEELE &STEELE 1991 GROSSMAN ET AL 1988 MAIN & GOLDWYN 1984 MAIN KAPLAN & CASSIDY 1985 ZEANH ET AL 1993 ). זוגות המבוגר-ילד הספציפיים הם: אוטונומי-בטוח, מנותק -נמנע,
מוטרד-מתנגד, ולא-פתור -לא מאורגן/חסר התמצאות.

ממצאים ממחקרים אלה גילו ראיות בלתי ישירות לתקפות וליציבות של העברה בין-דורות של מצבי הדעת של מבוגרים בהתייחס להתקשרות. אף על פי כן, מאפיינים פסיכומטריים של "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" (שלא כמו ב"הליך המצב הזר") עדיין לא ברורים. בעיקר, לא פורסמו דיווחים על יציבות של סיווג "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים". בכל אופן, Ward, Carlson and Altman (1992) הציגו לאחרונה נתונים ראשוניים על אימהות מתבגרות בנות 18 . נתונים אלה מראים, כי קיים מתאם של 78% בין סיווג "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" (בסיווג ל – 4 קטגוריות), במשך ההריון, לבין הסיווג לאחר 18 חודש. זאת ועוד, התאמה בין שני דורות של אמהות מעולם לא תועדה. לבסוף, מחקרים שבחנו העברה בין דורית של התקשרות הוגבלו לשני דורות בלבד (הורים וילדים).

המחקר הנוכחי תורם להבנתנו את "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" בשלוש דרכים. ראשית, הוא בוחן את עקביות הסיווג של "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" למן ההריון ועד שילדיהם מגיעים לגיל 11 חודשים, במדגם של מעמד בינוני עד גבוה. שנית, המחקר בוחן את המתאם בין סיווג ההתקשרות של אמהות לבין אלו של אימותיהן. לבסוף, המחקר בוחן את ההעברה של דפוסי ההתקשרות במשך שלושה דורות.

במחקר היו ארבע השערות ראשוניות. ראשית, חזינו שסיווג של "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" אצל נשים בוגרות יהיה יציב למשך תקופה של 12 חודשים, הכוללים הריון, לידה וגידול ראשוני של הרך הנולד. שנית, חזינו כי דפוסים של יחסי התקשרות יועברו לא רק מאם לילד, כי אם גם מהסבתא לאם. שלישית, חזינו כי דפוסים של יחסי התקשרות יועברו דרך שלושה דורות. בעיקר חזינו את ההתאמות הבאות בין סיווג ההתקשרות של סבתות, אימהות וילדים: "אוטונומי"–"אוטונומי-בטוח"; "מנותק" – "מנותק"-"נמנע"; או "מוטרד" – "מוטרד-מתנגד".

לא היתה השערה שמתייחסת לקשר בין סיווג "לא-פתור" של סבתא לבין סיווג אימהות וילדים. לסיום, חזינו כי סיווג התקשרות אימהי שמוערך בזמן הריון בשימוש "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים", ינבא "הליך מצב זר" בסיווג ההתקשרות של ילדים בני 12 חודשים.

שיטה
נבדקים: במחקר השתתפו 96 נשים וילדיהן. כל הנבדקות היו לבנות, ממעמד בינוני עד בינוני גבוה, הילדים היו בריאים. מחצית היו בנים. מחצית מהילדים היו ילדים בכורים.
מדדים: ראיון התקשרות למבוגרים (AAI – GEORGE ET AL 1985 ). ראיון מובנה שאורכו כשעה והבודק את זכרונות הילדות של המבוגר ואת ההערכה שלו לגבי חויות אלו. הראיון מוערך על פי 14 מדדים, כשכל רצף מוערך על סולם של 9 נקודות: 3 מדדים מעריכים את הקשר עם כל אחד מההורים, ו- 11 מדדים מעריכים את אופן החשיבה העכשווי של המרואיין בהתייחס להתקשרות.
האמהות רואיינו פעמיים: פעם ראשונה כחודש לפני הלידה ופעם שניה שבועיים- שלושה לפני מלאת לילד שנה. הסבתות רואיינו פעם אחת במהלך השנה.
מבחן הזר הועבר לכל ילדי המחקר בגיל 11 חודש.

ממצאים ודיון
ממצא חשוב ממחקר זה הוא, כי סיווג האמהות המסווגות על פי "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" (AAI ) נשאר יציב למן ההריון ועד שהרך הנולד הגיע לגיל 11 חודשים: 77% (4 קטגוריות ) 90% (3 קטגוריות ). ממצאים אלה העלו, כי ה- STATE OF MIND ביחס להתקשרות יציב מאוד במשך הבגרות. למרות שאחוז היציבות הגבוה עשוי לשקף את האחוז הגבוה של סיווגים בטוחים, הרי שגם סיווג ה"מוטרדים" היה יציב:71% (4 קטגוריות) 87% (3 קטגוריות ). באופן זהה, 76% מהאמהות שסווגו כ"לא-פתורות" בזמן ההריון היו מסווגות כ"לא-פתורות" 12 חודשים לאחר מכן. סיווג "המנותקים" היה יציב פחות אצל האמהות שהשתתפו במחקר: 44% (4 קטגוריות) ו- 60% (3 קטגוריות).
במחקר נעשה נסיון לבדוק מהם הגורמים המתווכים יציבות בסיווג הבטוח. לצורך כך נבדקו 64 אמהות שלגביהן היו נתונים מלאים. הן מילאו פעמיים (במהלך תקופת ההריון ו 12- חודשים לאחר מכן) שאלונים שבו הוערכו גורמי מתח בחייהן, תמיכה חברתית, הערכה עצמית וסיפוק בחיי הנישואין . משתנים אלה לא הצביעו על הגורמים ליציבות סיווג ההתקשרות של המבוגרים. את הגורם העיקרי לממצאים שליליים אלה ניתן לראות בעובדה שרק אצל 5 מתוך 64 האמהות השתנה סיווג ההתקשרות במשך 12 החודשים. כדי להבין טוב יותר את הגורמים ליציבות בסיווג יש לחקור אוכלוסיות בסיכון להתקשרות בלתי יציבה בבגרות.

האימהות שסווגו על פי ארבע קטגוריות הראו תופעה מעניינת הקשורה ליציבות של סיווג "הלא פתורים" (UNRESOLVED ). במחקר נמצאו 19 שינויים בתקופה של 12 חודש. מתוך אלה, 11 השתנו ל"לא-פתורים" ו- 4 חדלו מלהיות "לא-פתורים". לפיכך, 79% מהשינויים בהתקשרות היו קשורים לסיווג ה"לא-פתורים". בשלושת הסיווגים האחרים היו השינויים כדלקמן: "אוטונומי"- 13 מקרים, "נמנע" –5 מקרים ו"מוטרד" – 5 מקרים. התפלגות השינויים שונה באופן משמעותי ממה שהיה מצופה מסיווג ההתקשרות. כל אחד משלושת סיווגי ה"התקשרות הלא-בטוחה" מוצג באופן מופרז על ידי גורם של 2 בעוד סיווג ה"אוטונומים" מוצג באופן מועט על ידי גורם של 2.
ממצאי "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" של 15 הנבדקים שהיו כרוכים בשינויים בסיווג ה"לא-פתורים" בין ההריון לגיל 11 חודשים נבחנו מחדש. בייחוד מספר האבדנים שעליהם דווחו והציונים שקיבלו בהעדר עיבוד לאבל והעדר עיבוד לטראומה. מתוך ארבע האמהות שסווגו בתחילה כ"לא-פתורות", אחת דיווחה על אובדן במהלך ההריון, אך לא דיווחה על אובדן 12 חודשים לאחר מכן. אחת דיווחה על חוסר התמצאות כאשר ספרה על אובדן התינוק, אך לא דיווחה על כך ב- 11 חודשים, ושתיים עברו מניקוד של 6 בהריון לניקוד של 5 ב- 11 חודשים. בשתיהן היה חוסר עיבוד של האבל וחוסר עיבוד של הטראומה.
בין 11 הנבדקים שעברו לסיווג "לא-פתור" ב- 11 חודשים, לא היה דפוס ספציפי שניתן היה לזהותו. 3 נבדקים (כולם סווגו כ"אוטונומים" בהריון ו"לא-פתורים ב-11 חודשים) חוו אובדן מעט לאחר שבוצע "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים". נבדקת אחת (שסווגה כ"נמנע") קיבלה סיווג "לא-פתור" 11 חודשים לאחר שדנה באובדן שעליו לא דיווחה בראיון הראשון. שאר 7 הנבדקים האחרים שללא ספק הצדיקו סיווג כ"לא-פתורים" ב- 11 חודשים, אך לא בהריון, דיווחו על אותו אובדן בשני הראיונות.
לסיכום, אף שהממצאים שלנו מצביעים על יציבות בסיווג ההתקשרות, היציבות העיקרית היא בסיווג האוטונומים, בעוד אלה שסווגו כ"לא-בטוחים" נטו פי ארבעה להיות מעורבים בשינויים. הקביעה של הסיווג ה"לא-פתור" תלויה במספר גורמים, שחלקם קשורים למידה בה הנבדק דיווח על אירועים של אובדן או טראומה, או למידה בה המראיין חקר מספיק את המרואיין.
הנתונים שברשותנו המצביעים על יציבות בסיווג על פי "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" מראים, כי מעמד ה"לא-פתור" יכול להיות לא-יציב אצל חלק מהנבדקים והסיבות לכך נשארו לא ברורות. בנוסף, את הסיווג ה"לא-פתור" קשה לנבא במשך הדורות.

הממצא כי 54% מהסבתות (לעומת 30% מהאמהות) סווגו כ"לא-פתורות" היו במידת מה לא-צפויות. אף על פי כן, במחשבה נוספת, זה לא היה מפתיע. ממצאים אלה, משקפים אולי את העובדה, שבגין גילן המבוגר הסבתות חוו יותר אבידות, כולל אובדן של דמות התקשרות משמעותית כמו הורים ובני זוג. למעשה, הסבתות במחקר שלנו התנסו בכמעט פי 2 אבידות מאשר בנותיהן. האבידות שחוו הנבדקות היו בדרך כלל של הורה אחד או שניהם, אחים, בן זוג ואפילו ילדים. נראה כי, מספר האבידות הקשורות במוות בצירוף אבידות משמעותיות אחרות, גורמות לכך שמבוגרים יסווגו יותר בדפוס של "לא-פתור".
תוצאת שיטת הניתוח של "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" אינה מאפשרת לקבוע מתי סבתות הופכות להיות ל"לא-פתורות" בעקבות אבידה או טראומה. יהיה מעניין לגלות – מה תהיה מידת ההתאמה בין סיווג ההתקשרות של הסבתות והאמהות, כאשר יהיה ידוע הזמן שבו הסבתא הפכה למסווגת כ"לא-פתורה". הבחנה זו מתאימה במיוחד כאשר בוחנים את תבניות ההעברה של ההתקשרות בין הדורות, וזה אף מעלה שאלות לגבי ההתאמה והמשמעות של סיווג ה"לא-פתורים" אצל מבוגרים מאוד (בייחוד באבל "לא-פתור" שנראה כה נפוץ בגילאים מבוגרים מאוד במחקרנו). אכן, יכולים אנו לטעון שלהיות "לא-פתור" בזמן שמגדלים ילד יכול להשפיע על הילד, על איכות הטיפול ועל העברה של ההתקשרות הבין-דורית, באופן שונה מלהיות "לא-פתור" בהמשך החיים. מחקרים עתידיים אמורים לבדוק שאלה זו ולחפש אחר גורמים אפשריים, שיתכן ויציבו את היחיד בסיכון או שיגנו עליו מאבל וטראומה "לא-פתורים".
בגלל שהמצאות הסיווג של ה"לא-פתור" תלויה בהופעה של אובדן או טראומה ספציפיים בחיים האישיים, אין לצפות שמעמד "לא-פתור" יהיה מועבר בין הדורות. בעוד ששלושת הסיווגים האחרים ("אוטונומי", "נמנע" ו"מוטרד") מניחים "מצבי דעת" ביחס להתקשרות, הרי מעמד ה"לא-פתור" יכול להיות מתואר בדייקנות כתגובה לארוע ספציפי בחיי אדם. העברה תתרחש רק אם המאורע הספציפי שהוביל למעמד "לא-פתור" אצל אדם אחד נחווה באופן דומה על ידי אדם נוסף, אחרת השפעת הארוע לא תמיד תועבר מדור אחד למשנהו. זאת ועוד, הארוע שמוביל למעמד "לא-פתור" ממוקם בזמן; ברגע שזה מופיע – אין קשר הכרחי בין הזמן שהארוע הופיע לבין הזמן בו האדם רכש מעמד "לא-פתור". לבסוף, בעוד שסיווג של "לא-פתור" במטפלים מנבא חוסר ארגון בילדיהם – העדר ארוע ספציפי מונע את התפתחות המעמד ה"לא-פתור". השאלה היא האם וכיצד חוסר הארגון בילדות משפיע על הסיווג ה"לא-פתור" מאוחר יותר בחיים צריכה להידון במחקר עתידי.
חשוב להדגיש, כי רוב הנבדקים במחקר היו ממשפחות מהמעמד הבינוני-גבוה. כפי שנמצא במחקרים בעבר, בסיווגי "המצב הזר" אצל ילדים ממשפחות מרקע דל יותר יהיה יציב פחות.
בכל אופן, ממצאינו של 90% ביציבות ב"ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" בסיווג שלושת הקטגוריות לאחר 12 חודשים במעמד בינוני הם מרשימים. 90 אחוזי היציבות עולים בקנה אחד עם אחוזי יציבות של 73%-96% שדווחו במחקרים אחרים (MAIN & WESTON 1981 WATERS 1978 1983 ), הבוחנים את היציבות (לפי 3 קטגוריות) המסווגות ב"מצב הזר" במעמד בינוני-גבוה. הממצאים ממחקרים אלו יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי מהווים עדות אמפירית לטענתו של Bowlby שלדגמי עבודה מנטליים של התקשרות יש נטייה ליציבות אצל יחידים.

ממצא חשוב אחר ממחקרנו הוא, שכאשר משתמשים בשיטת שלוש הקטגוריות, סיווג האמהות על פי "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" בזמן ההריון מנבא בהצלחה את סיווג ה"מצב הזר" אצל ילדים בגיל 12 חודשים ב – 82% מן המקרים. התאמה מרשימה זו היא גבוהה יותר מאשר התאמת ה66%- שדווחה לאחרונה על ידי FONAGY ET AL (1991 ), אשר השתמשו בשיטת שלושת הקטגוריות. חוסר ההתאמה בין ממצאנו וממצאיהם של Fonagy ואחרים היא די עקבית בהבדלים בחלוקה לפי שלוש קטגוריות ההתקשרות בשני המחקרים. יותר אמהות סווגו כ"אוטונומיות" במחקרנו (71%) מאשר במחקר של Fonagy ואחרים (61%). עליה זו נוטה כלפי הסיווג המגדיל את היציבות כמכשיר סטטיסטי. בניתוח קווים לוגריטמיים אנו בוחנים את ההתאמה בטבלתם של Fonagy ואחרים הדנה בהתקשרות אם-ילד ובטבלתנו אנו. כאשר השינויים המחולקים לסיווגי התקשרות נלקחו בחשבון בשני המחקרים, אין הבדל משמעותי בין שתי הטבלאות. מספר גדול יותר של סיווג ב"ראיון ההתקשרות אצל מבוגרים" "לא-בטוחים" במחקרנו יוביל לשיעור התאמה נמוך יותר.
ממצאינו מתייחסים ליציבות של התקשרות אצל מבוגרים, וליכולת של התקשרות אמהית (כפי שהוערכה בזמן הריון בגיל 12 חודשים) לנבא התקשרות של ילדים. תהיה לה גם השפעה על זיהוי מוקדם של צמדי אם-ילד, המצויים בסיכון גבוה להתפתחות של בעיות במערכת היחסים. למעשה, התקשרות אימהית "לא בטוחה" – אשר הוערכה על ידי שלוש קטגוריות מסווגות מיוצגת במספרים גדולים יותר באוכלוסית ילדים קלינית (BENOIT ET AL 1989 1992 CROWELL & FELDMAN 1988 ). הדבר אומר שבטחון אימהי בהתקשרות יכול לפעול כגורם מגן נגד התפתחות של מגוון בעיות קליניות אצל ילדים, בזמן שהתקשרות אימהית "לא-בטוחה" יכולה לפעול כגורם סיכון. היחס בין סיווג התקשרות של הורה "לא-פתור" ומעמדם הקליני של הילדים נותר לחקירה.
עוד ממצא משמעותי ממחקר זה מהווה ראיה לטענתו של Bowlby שמודלי עבודה פנימיים בהתקשרות נוטים להיות מועברים ומונצחים בין דורות. כאשר שלושת קטגוריות המבוגר וסיווגי התקשרות הילד נבחנו על שלושה דורות, ב- 65% מתוך 77 השלישיות של סבתא-אמא-ילד היתה התאמה של סיווגי ההתקשרות בשלושת הדורות. אנו חייבים לצפות בתוצאות אלה במשנה זהירות, בשל הנטייה של סיווגי ההתקשרות להיות "בטוחים" במחקר זה. הבדיקה שלנו אינה מאפשרת מחקר ישיר של הגורמים שניתן לקחת בחשבון לתנועה בין קטגוריות ההתקשרות הבין-דוריות. מחקרים עתידיים בנושא צריכים להדגיש שאלה חשובה זו.
מספר מגבלות של מחקר זה חייבות להיות מודגשות: ראשית, הסטייה בחלוקה של סיווג ההתקשרות כלפי סיווג בטוח והמאפיינים הדמוגרפיים-חינוכיים והמעמד הסוציו-אקונומי לא מייצגים את כלל האוכלוסיה. על כן, הכללת ממצאנו ליחידים עם מאפיינים דמוגרפיים אחרים חייבת להיות זהירה. מחקרים עתידיים הבוחנים את היציבות של התקשרות מבוגרים והעברת ההתקשרות לדורות אחרים חייבים לכלול נבדקים מסביבה דלה ולחוצה. שנית, מאפיינים פסיכולוגיים של האמא והסבתא לא נבחנו לעומק במחקר זה. ראיות על אישיות אינטלקטואלית ומאפיינים אינדיווידואליים אחרים של הורים כפי שהם מתייחסים להתקשרות מבוגרים תהא בעלת ערך.

Bowlby הציע, כי מה שעובר בין הדורות הוא מודל עבודה פנימי-מנטלי של מערכת -יחסי התקשרות. "מצבי הדעת" של מטפלים ביחס להתקשרות יכולים להיות שאובים מחוויות שהתרחשו או שנדמה שהתרחשו בילדות עם דמויות התקשרות ויכולים להשפיע על ההתנהגות במצבי טיפול. מודל זה של העברה מניח, כי מה שיכול להיות מועבר בין הדורות עשוי להיות "מצב הדעת", אשר מועבר לילד דרך התנהגות הוריו, במיוחד תגובת הורים במצב לחץ (כאשר מערכת ההתקשרות מופעלת). אנו מקווים לחקור בעתיד האם וכמה "מצבי דעת" בקשר להתקשרות מתייחסים להתנהגות הורית במצבים שאינם מצבי טיפול כמו משחק או הוראה, או במצבים בהם מערכת ההתקשרות אינה פועלת. למרות שמחקרנו לא בדק ישירות את מנגנון העברת ההתקשרות בין הדורות, הממצאים מוסיפים עוד נדבך לשרשרת הראיות, שנוטים לתמוך בטענתו של Bowlby לגבי ההתקשרות. יש צורך מחקרים נוספים שיבחנו גם את מנגנון ההעברה הבין-דורית וגם את יציבות ההתקשרות אצל יחידים ובין דורות.

 

 

References

Ainsworth, M. D. S., Blehar, M. D., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment. Hills-dale, NJ: Erlbaum.
Benoit, D., Zeanah, C. H., & Barton, M. L (1989). Maternal attachment disturbances in failure to thrive. Infant Mental Health Journal, 10
185—202.
Benoit, D., Zeanab, C. H., Boucher, C., & Mindc, K. K. (1992). Sleep disorders in early child. hood: Association with insecure maternal attachment. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 31,86-93.
Bowlby, J. (1980). Attachment and Loss. Vol. 3. Loss, sadness and depression. New York:Basic.
Bowlby, J. (1982). Attachment and Loss: Vol. 1. Attachment. New York: Basic. (Original work published 1969)
Crowell, J. A., & Feldman, 5. 5. (1988). Mothers’ internal models of relationships and children’s behavioral and developmental status:
A study of mother-child interaction. Child Development, 59, 1273—1285.
Fonagy, P., Steele, H., & Steele, M. (1991). Maternal representations of attachment during pregnancy predict the organization of infant. mother attachment at one year of age. Child Development, 62, 891—905.
George, C., Kaplan, N., & Main, M. (1985). The Adult Attachment Interview. Unpublished manuscript, University of California at Berkeley, Department of Psychology.
Grossmann, K., Fremmer-Bombik, E., Rudolph, J., & Grossmann, L.E. (1988). Maternal attachment representations as related to patterns of infant-mother attachment and maternal care during the first year. In R. A. Hinde & J. Stevenson-Hinde (Eds.), Relationships within families: Mutual influences (pp. 241— 260). Oxford: Clarendon.
Main, M., & Goldwyn, R. (1984). Predicting rejection of her Infant from mother’s representation of her own experience: Implications for the abused-abusing Intergenerational cycle. Child Abuse and Neglect, 8, 203—217.
Main, M., & Goldwyn, R. (in press). Interview-based adult attachment classifications: Related to Infant-mother and Infant-father attachment. Developmental Psychology.
Main, M., & Hesse, E. (1990). Parents’ unresolved traumatic experiences are related to infant disorganized attachment status: Is frightened and/or frightening parent behavior the linking mechanism? In M. T. Greenberg, D. Cicchetti, & E. M. Cummings (Eds.), Attachment in the preschool years (pp. 161—182). Chicago: University of Chicago Press.

Main, M., Kaplan, N., & Cassidy, J. (1985). Security in infancy, childhood, and adulthood: A move to the level of representation. In I. Bretherton & E. Waters (Eds.), Growing points in attachment theojy and research (pp. 66-104). Monographs of the Society for Research In Child Development, 50(1—2, Serial No. 209).
Main, M., & Solomon, J. (1986). Discovery of an Insecure-disorganize&disoriented attachment pattern: Procedures, findings, and implications for the classification. In M. Yogman & T. B. Brazelton (Eds.), Affective development In infancy (pp. 95-124). Norwood, NJ:
Ablex.
Main, M., & Solomon, J. (1990). Procedures for identifying infants as disorganized/disoriented during the Alnsworth Strange Situation. In M. T. Greenberg, D. Cicchetti, & E. M. Cummings (Eds.), Attachment in the preschool years (pp. 121—160). Chicago: University of Chicago Press.
Main, M., & Weston, D. R. (1981). The quality of the toddler’s relationship to mother and to father: Related to conflict behavior and the readiness to establish new relationships. Child Development, 52, 932-940.
van IJzendoorn, M. H. (1993). AssocIations between adult attachment representations and parent-child attachment, parental responsiveness, and clinical status: A meta-analysis on the predictive validity of the Adult Attach-ment Interview. Manuscript submitted for publication.
van IJzendoorn, M. H. (in press). Attachment representations in mothers, fathers, adolescents, and clinical groups: A meta-analytic search for nonnative data. Journal of Consulting & Clinical Psychology.
Vaughn, B., Egeland, B., Sroufe, L A., & Waters, E. (1979). Individual differences in infant-mother attachment at twelve and eighteen months: Stability and change in families under stress. Child Development, 50, 971—975.
Ward, M. J., Carlson, E. A., & Altman, S.C. (1992). Stability of the Adult Attachment Interview for adolescent mothers. Abstracts of Papers Presented at the Eighth International Conference on Infants Studies. Infant Behavior & Development, 15, 242.
Waters, E. (1978). The reliability and stability of individual differences in infant-mother attachment. Child Development, 49, 483-494.
Waters, E. (1983). The stability of individual differences in infant attachment: Comments on the Thompson, Lamb, & Estes contribution. Child Development, 54,516-520.
Zeanah, C. H., Benoit, D., Barton, M., Regan, C., Hirshberg. L M., & Upsitt, L P. (1993). Representations of attachment in mothers and their one-year.old infants. Journal of the American Academy of Child and Adolescent PsychIatry, 32, 278—286.

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה