ארגון סביבה חינוכית במסגרות לגיל הרך

מאת: ד"ר עדה בקר וליזי דוידי

יולי 2000

מבוא

כאשר אתה נכנס לחדר המתנה שקט במשרד כלשהו אתה מתחיל ללחוש. אבל כשאתה נמצא במגרש הכדורסל בשעת משחק אתה מדבר בצעקה גם לחבר היושב לידך. האישיות שלך לא השתנתה אך הסביבה השתנתה. לסביבה הפיזית יש השפעה רבה על הדרך בה אנו חווים, מתנסים, פועלים ומתפקדים. לכן חשובה הדרך בה אנו מארגנים את סביבתנו. סביבה לא מאורגנת עלולה לגרום לנו לבלבול, לאי-שקט, לחרדה ולרצון לשהות בה מעט ככל האפשר. לעומת זאת, סביבה מאורגנת, מסודרת, ברורה וצפויה גורמת לנו לשליטה, לרגיעה ולבטחון ומאפשרת לנו לתפקד ביעילות ובנוחיות רבה יותר.

במסגרות חינוכיות יש לארגון הסביבה משמעות רחבה יותר והשפעה על הדרך בה מתפקדת המסגרת, כיון שהסביבה הפיזית מעבירה לילדים מסר על הדרך בה הם יכולים לפעול ולהתפתח במרחב. סביבה מאורגנת מאפשרת גם למטפלת לשלוט במצב ביעילות ואמורה לענות על צרכיה, מטרותיה וסגנון עבודתה. לפיכך, ארגון הסביבה החינוכית במסגרות ביתיות הוא נושא בעל חשיבות הדורש מודעות, ידע, חשיבה, תכנון והפעלה.

ארגון הסביבה החינוכית במסגרות ביתיות הוא ייחודי כיון שהמסגרת הביתית מהווה מסגרת חינוכית הפועלת בתוך וכחלק מביתה של המטפלת ומשפחתה, וכך הוא הופך לסביבה ביתית הטבעית לילדים צעירים. לכן, קיימים שיקולים ייחודיים שיש להתחשב בהם כדי שארגון הסביבה יתאים ויענה על צרכי כל הנמצאים בו. על המטפלת לפנות מקום, פיזי ורגשי כאחד, לילדים ולהוריהם. המסגרת הביתית היא סביבה דו-תכליתית: עליה להיות מאורגנת כך שהמעבר בין חיי העבודה לחיי המשפחה יהיה מהיר ונוח. ניצול יעיל של המרחב בבית יאפשר למטפלת לבנות סביבה חינוכית שתתאים לילדים מבלי שתפגע בצרכיהם ובפרטיותם של בני המשפחה.

המסגרת הביתית מאופיינת בכך שנמצאים בה ילדים בגילאי שישה חודשים עד שלוש שנים. פירוש הדבר שבבית אחד פועלים ילדים השונים זה מזה בגודלם, התפתחותם ויכולתם. לכן, על הסביבה החינוכית הרב-גילאית להיות פונקציונלית וגמישה כדי שתתאים לצרכיו של כל אחד מהילדים.

1. חשיבות ארגון הסביבה החינוכית להתפתחות הילד

מרגע לידתו מתפתח הילד במערכת של יחסי גומלין עם העולם האנושי והפיזי הסובב אותו. התפתחותו האופטימלית תלויה באיכות יחסי גומלין אלה ובמאפיינים המולדים של הילד. המסגרת הראשונה בה מתפתח הילד היא המסגרת המשפחתית, בה הוא מביא לידי ביטוי את המאפיינים האינדיבידואליים שלו. כאשר נכנס הילד למסגרת חינוכית חשוב שמסגרת זו תדאג להמשך התפתחותו הן כפרט והן כחלק מהחברה בה הוא חי. ארגון יעיל של הסביבה החינוכית יאפשר לילד להביא לידי ביטוי את יכולותיו בתחומי ההתפתחות השונים.

* בתחום הסנסורי- מערכות החושים הן מהאמצעים החשובים ביותר של התינוק והפעוט למגע עם העולם. סביבה חינוכית הולמת תספק אפשרות לחקירה של מיגוון רחב של גירויים חושיים (מראות, צלילים, ריחות, מרקמים, טעמים) בעזרתם יוכל הילד לקלוט ולאסוף מידע על העולם, על חפצים, אנשים ואירועים בסביבתו. סביבה חינוכית מאורגנת תמנע גריית-יתר.

* בתחום המוטורי – השנתיים הראשונות לחיי הילד מאופיינות בהתפתחות מוטורית מואצת ביותר. השינויים הגדולים ביכולתו המוטורית של הילד תלויים ברובם במנגנון הבשילה אולם יש חשיבות רבה גם להתנסויות מוטוריות. סביבה חינוכית מאורגנת ויעילה אמורה לספק לילד מרחב ומתקנים לצורך תרגול ואימון ספונטני של תנועה, בעזרתם ילמד הילד ויכיר ביכולות המוטוריות שלו וישכלל אותן. הסביבה תספק הזדמנויות לאימון של המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה .

ככלל, עלינו לזכור שילדים צעירים מרבים בתנועתיות במרחב כחלק מדחף התפתחותי לשכלל את יכולתם המוטורית. הסביבה החינוכית צריכה לפנות שטח פתוח מספק, המאפשר תנועתיות זו. בדירות קטנות וצפופות יש להשקיע חשיבה ותכנון כדי ליצור מרחב שכזה.

* בתחום הקוגניטיבי – הבנתו של הילד את העולם הסובב אותו מתפתחת תוך כדי חקירה והתנסות עם חפצים ואנשים בסביבה. בהדרגה הולכת ונבנית אצלו יכולת לארגן את חוויותיו והתנסויותיו במושגים, בהבנת חוקיות (כמו סיבה ותוצאה, קביעות אובייקט), עיבוד אינפורמציה, תכנון והשלמת משימות וכיוצא בזה. סביבה חינוכית מתאימה תזמן לילד אפשרויות ללמידה של סמלים ומושגים, תבנה ותשכלל מיומנויות למיון, סיווג, התאמה, הכללה, פתרון בעיות ועוד. בסביבה כזו יהיו לילד הזדמנויות למגעים חברתיים עם ילדים אחרים ועם המטפלת. אינטראקציות מילוליות יעזרו לילד לפתח שפה עשירה לצורך תקשורת מילולית יעילה עם סביבתו.

*בתחום הרגשי –

סביבה חינוכית מתאימה תאפשר לילד לפתח תחושת בטחון בעצמו, דימוי עצמי חיובי ותחושה של אמון בסיסי באנשים ובעולם הסובב אותו. בטחון זה מבוסס על פיתוח של המרכיבים הבאים:

א. קביעות – סביבה צפויה, מוכרת וניתנת לניבוי נותנת לילד תחושה של בטחון.

ב. סביבה מותאמת לצרכים ההתפתחותיים של הילד – מעבירה לילד מסר שצרכיו חשובים ומוערכים. סביבה שאינה הולמת את צרכי הילד גורמת לבכי ותסכול ומעלה את כמות ההגבלות והאיסורים שמטיל המבוגר.

ג. מוגנות רגשית – ילדים זקוקים לחוויה של התקשרות בטוחה ואימון בסיסי. חויות אלו נרכשות כאשר המטפלת נענית למצוקותיו של הילד פנויה אליו רגשית. סביבה פיזית שנותנת גרייה הולמת, מעניינת ובכמות המספיקה לכל הילדים מאפשרת למטפלת להיות עסוקה פחות בפיקוח ופנויה יותר לעבודה אינדיבידואלית עם כל ילד.

ד. פרטיות – יש להתחשב בצורך של הילד להיות מוגן מפני הפרעות של ילדים אחרים בעת שהוא חוקר את הסביבה. סביבה חינוכית טובה תאפשר לילד לפתח ולטפח צרכים אישיים, תכבד את הפרטיות שלו ותתן מקום למימושה. רצוי לתכנן ולארגן בסביבה פינות בהן יוכל הילד לממש צרכים אלה, מקום בו יוכל גם לעסוק בעולמו הפנימי: לחלום ולתכנן, לדבר עם חבר דמיוני.

ה. הסביבה מעבירה מסר ברור לגבי גבולות- הסביבה צריכה להעביר מסר ברור לגבי מה מותר ומה אסור. הסביבה מאפשרת למידה של גבולות, התמצאות, והקניית הרגלים. הילד ילמד היכן מותר ללכלך ואיך צריך לשמור על נקיון; במה מותר לגעת ברחבי הבית ובמה אסור, היכן מותר להרעיש והיכן ומתי צריך לשמור על שקט. לעומת זאת, סביבה לא ברורה ולא מאורגנת עלולה להעביר מסר כפול ומבלבל לילד ועלולה לגרום למטפלת להרבות באיסורים והגבלות.

ו. עצמאות ואחריות- בסביבה הולמת יוכל הילד ליזום פעילויות באופן שיאפשרו לו להיות עצמאי ולקחת אחריות על מעשיו. הילד יוכל לגשת בעצמו לפינות השונות, להגיע בעצמו לחלק מן המשחקים/צעצועים, להחזיר דברים למקום בעצמו.

ז. בחירה – מגוון הפינות והאביזרים בפינות יאפשרו לילד לפתח יכולת לבחור גירוי אחד מתוך מספר גירויים, להיות מודע להעדפותיו ולהפיק מהן את מירב התועלת. הסביבה תהיה מאורגת כך שתאפשר יצירת גיוון, ענין וסקרנות בפעילותו של הילד. הכנסת אביזרים חדשים לפינות, גיוון חומרי ההתנסות ושימוש באירועים מזדמנים יוצרים מבחר אפשרויות של הנאה ולמידה.

ח. ייחודיות ואינדיבידואליות – לכל ילד יהיה מקום משלו שיישא את שמו ובו יוכל לשמור על החפצים האישיים שלו.

ט. אסתטיקה – חשוב לזכור שהמסגרת מתנהלת בביתה של המטפלת ויש לכבד את התפיסה האסתטית שלה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את צרכי הילד ולהתיחס ראשית, לכך שכמות הקישוטים תהיה במינון נכון כיון שהצפה של פרטים מעייפת את העין. שנית, שגובה התצוגה של החפצים או הקישוטים או המיתלים בחדר יהיה מותאם לגובה הילדים ולהישג ידם ולא לגובה המבוגר.

* בתחום החברתי – סביבה חינוכית הולמת תספק מגוון של חוויות חברתיות – הזדמנויות לפתח יחסים חברתיים עם ילדים אחרים, לרכוש מיומנויות חברתיות כמו לדבר ולהקשיב, לתת ולקבל, לוותר ולעמוד על שלו, לשתף וכו'. מעורבות המטפלת וארגון נכון של המרחב יכולים לקבוע אם המגעים המרובים עם ילדי הקבוצה יהוו הזדמנות לצמיחה וללמידה חברתית או יהפכו לחוויה מתסכלת ומגבילה. מיעוט אביזרים או צפיפות יתר גורמים לחיכוכים ומריבות, כיון שהחבר נתפס כמי שמגביל את יכולת החקירה. בלגן ואי-סדר מלבים התנהגות בלתי-מאורגנת והשתוללות שעלולים לצאת מכלל שליטה.

הציפיות של המטפלת שכל הילדים ישחקו בו-זמנית באזור מסוים ובאותה פעילות גם היא גורמת לחיכוכים ולאי-שקט, בגלל הבדלים אינדיבידואליים בהעדפות ובקצב. לפיכך, בסביבה חינוכית המקדמת מגעים חברתיים תתקימנה אפשרויות רבות לפיזור של הפעילות במרחב.

2. עקרונות לתכנון ואירגון סביבה חינוכית

בתכנון וארגון הסביבה החינוכית יש להתחשב במספר רב של גורמים, תנאים והיבטים.

א. מידע לגבי המרכיבים העיקריים של הסביבה החינוכית:

– מידע על הנתונים הפיזיים (המבנה) של הדירה ושל החדר:
– הקומה בה נמצאת הדירה, גודל הדירה, השימוש הנעשה
בחלקי הדירה השונים – סידור ותכנון הדירה
– החדר – גודלו ומיקומו ביחס לשאר הדירה? האם קרוב
לשירותים, למטבח? מה קורה תוך כדי מעבר לאזורים אחרים?
באיזו מידה הדבר יגביל את יכולתם של הילדים להשתמש
במרחב?
– ריהוט החדר והמידה בה ניתן לערוך בו שינויים
– מידת האוורור בחדר
– איכות התאורה
– בטיחות
– מידת הנוחות והנגישות
– אם ישנה חצר או גינה הצמודה לבית – מידע על החצר – שטחה,
מבנה, ציודה וכו'

מידע על הילדים:
– גילם
-צרכי הילדים:
* צרכים טיפוליים יומיומיים של הקבוצה ככלל – החתלה, האכלה, שינה, לדוגמא כמה ילדים צריך להאכיל בבקבוק? כמה ילדים מסוגלים לשבת סביב שולחן? אוכלים בישיבה? בסל-קל?
* צרכים ייחודיים של ילדים מסוימים- כגון, מי שלא נרדם בקלות וזקוק לשינה בחדר נפרד? ילדים עם מגבלות פיזיות מסוימות.
– צרכים חינוכיים-התפתחותיים:
* השלב ההתפתחותי בו נמצא כל אחד מהילדים: במהלך השנה חלים שינויים התפתחותיים המחייבים שינויים בארגון הסביבה החינוכית, למשל בתחום ההתפתחות מוטורית: מעבר של ילדים מזחילה לעמידה או הליכה יקבעו היכן ימוקם השטיח והיכן ימוקמו חפצים אחרים, כדי לאפשר הגנה מירבית לילד.
* מאפיינים אינדיבידואליים של הילדים (למשל, ילדים הרגילים לחפצי מעבר, ילדים הנרדמים רק באור וכו')

– מידע על המטפלת:
גילה ומצבה הבריאותי ; אישיותה, צרכיה; ידע מקצועי בתחום הגיל הרך;
וותק וניסיון בעבודה עם ילדים צעירים ; כישורים, מיומנויות והעדפות מיוחדות: בישול, אפיה, יכולת אמנותית, נגינה, שירה, ציור, מלאכת-יד וכו'; השקפת העולם החינוכית שלה -ערכים ;הנכונות של המטפלת לערוך בדירה את השינויים הנדרשים

– מידע על הצרכים של משפחת המטפלת במשך היום כולו:
מס' הילדים; גילם ;מצבם הבריאותי;באילו שעות נמצאים
בבית;צרכים פיזיים ורגשיים (מידת עצמאותם);יכולתם לעשות
שינוי ולהסתגל לקיום המסגרת;
שעות העבודה של הבעל (האם מגיע להפסקת צהרים, האם
עובד במשמרות, מובטל וכו');
אישיותויכולתו להיות מעורב בחיי המסגרת;

– מידע על התקציב לקניית ציוד בסיסי ולקניית ציוד שוטף

ב. מאפיינים של ארגון סביבה חינוכית יעילה:
– בטוחה
– מוארת ומאווררת
– הגיינית ומסודרת
– מעודדת עצמאות, בחירה ותחושת בטחון
– נוחה ומאפשרת נגישות
– מעניינת, מסקרנות ומגרה
– אסתטית
– פתוחה, מרווחת ולא עמוסה
– חלוקה יעילה בין פינות טיפוליות לבין פינות חינוכיות-התפתחותיות.
– מרכז החדר יהיה פנוי כדי לאפשר פעילות מוטורית גסה
– שימוש בציוד הקיים בבית למטרות חינוכיות: למשל שימוש במיטות פתוחות או מזרונים ליצירת פינות: פינה רכה, פינת ספר. שולחן מכוסה במפה כפינת הסתתרות וכו'

ג. עקרונות לארגון מוקדי הפעילות בחדר:

– הגדרת מטרות המוקד והשימוש שייעשה בו
– מיקום נכון והגיוני ביחס למוקדים האחרים בחדר
– אפשרויות ההפרדה (קבועות או ניידות) בין מוקד למוקד
– מעבר נוח ממוקד למוקד
– למטפלת יהיה קשר עין או גישה נוחה לצורך מעורבות בפעילות
עם הילדים וכן לצורך סידור וניקוי
– הרהיטים, המשחקים והצעצועים במוקד יהיו:
* בטיחותיים
* מתאימים למטרות הפינה
* נגישים – צעצועים ומשחקים יונחו על מדפים באופן שלחלק
מהם תתאפשר גישה חופשית
* מסודרים
* אסתטיים, צבעוניים, מושכים את העין,
* עמידים
* נקיים
* מינון נכון – בכמות מספקת אך ללא עומס יתר
* במוקד הפעילות תהיה לילדים אפשרות לפעילות יחידנית או
משותפת – על פי בחירת הילד

3. מרכזי פעילות

ערכה העיקרי של מסגרת חינוכית ביתית הוא בהיותה סביבה טבעית ויומיומית הדומה לזו שבבית הילד. אחד הפתרונות החשובים בארגון סביבה חינוכית ביתית יעילה הוא שימוש במספר מוקדים מרכזיים. מוקדים אלה יהיו רב-תכליתיים, כלומר, כל מוקד ישמש למספר תפקודים קרובים וניתן יהיה להפעיל בו מספר רב של פעילויות מתחלפות במשך היום. החלוקה למרכזי פעילות מאפשרת למטפלת עבודה יעילה יותר עם הקבוצה בכלל ועם כל ילד כאינדיבידואל. כמו-כן, במהלך השנה הפעילויות בפינות תתחלפנה על פי עונות השנה, על פי התפתחות הילדים, על פי צרכים משתנים ועל פי העניין שיגלו הילדים בפעילויות.

הציוד הדרוש להפעלת כל מוקד (צעצועים, משחקים, אביזרים וכו') יאוחסן, באופן ממוין, בתיבות מתאימות בפינה או מחוץ לה, קרוב ככל האפשר להישג ידה של המטפלת.

סביבה חינוכית ביתי ניתן לארגן סביב שלושה מוקדים מרכזיים: המוקד הרך, מוקד משק הבית והיצירה ומוקד המשחק החופשי והפעילות המוטורית.

א. המוקד הרך

מטרת המוקד לספק אוירה נעימה, חמימה ואינטימית שתאפשר לתינוק או לפעוט לנוח, להרגע ולאסוף כוחות לפעילות נמרצת יותר. כדי ליצור אוירה מתאימה, חשוב להפריד את המוקד משאר איזורי החדר על ידי ארונות ומתקני הפרדה. יש חשיבות רבה לצבעי הפריטים בפינה: צבעים רכים, פסטלים יגבירו את תחושת הרוגע. תמונות יש לתלות בגובה עיני הילד.

פריטים מומלצים למוקד הרך:
–  שטיח
–  מס' מזרונים מכוסים בכיסוי בצבע נעים ורגוע
–  ספה קטנה או כורסה רכה
–  מספר רב של כריות גדולות וקטנות
–  שמיכות רכות
–  בובות רכות (אסתטיות ושלמות)
–  דובים (רכים, לא גדולים)
–  מראה
–  כסא נדנדה או ערסל
–  קופסה או סלסלה עם אביזרים רכים קטנים יותר
–  תמונות מתאימות על הקיר
– אביזרי קישוט נוספים

* פינת ספר
מטרות הפינה: לאפשר לילד להתנסות במגע עם ספרים: הילד יגע, ימשש, ידפדף, ילקק ויביט בספרים ;לאפשר לילד ללמוד מרכיבים שונים של השפה ; לאפשר לילד להשתתף בחוויות הרגשיות שבסיפורים ובשירים.
ציוד: מדף נמוך, שיהיה נגיש לילדים ללא תיווך של המטפלת, עליו יהיו ספרי ילדים מנוילנים או קשיחים. במדף נוסף, שניתן למקמו גבוה יותר, יהיו ספרי ילדים בהם תשתמש המטפלת לפעילות עם הילדים. פעילות זו תלווה בתיווך מילולי, בהדגמה, בהפעלה, בהמחשה, במשחק עם בובות וכו'

* פינת בובות
מטרות הפינה: פיתוח יכולתו של הילד לבטא את רגשותיו כלפי אנשים ואירועים מסביבו; פיתוח יכולתו של הילד לחקות ולתרגל התנהגויות של המבוגרים המשמעותיים לו
ציוד: עגלת בובה (אחת לכל הפחות) מיטה קטנה, בובות גדולות וקטנות במספר רב (הבובות תהיינה נקיות ושלמות). שמיכות קטנות, בגדים קטנים, כריות קטנות, בקבוקי שתיה קטנים,וכו'.

* ארגז תחפושות
הארגז יכלול מספר רב של בגדים ואביזרי ביגוד שונים כגון: כובעים, תיקים, מטפחות, משקפיים, תכשיטים ורצוי ראי (בקרבת מקום, בגובה הילד).

* ארגז תחושות
מטרות הפינה: פיתוח חושים, פיתוח חשיבה, סקרנות
ציוד: הארגז יכלול אביזרים במרקמים שונים: רכים, קשים, מחוספסים,(כגון: פרוות, צמר, שטיחים, קטיפה, סקוטש, ספוגים וכו').שטיח תחושות עבור תינוקות זוחלים. במהלך הפעילות ניתן לקשור חבל עליו ניתן לתלות מגוון של גירויים.

* פינת הסתתרות (קוקו)
ציוד : ווילונות תלויים מתחתית המיטה אל הרצפה; ווילונות קשורים בין שתי מיטות או
בפינת החדר או ארגז קרטון גדול פתוח מצדו האחד

ב. מוקד המשחק הדידקטי ומשחקי היצירה

שולחן, אשר ימוקם במרחק מהמוקד הרך, ישמש במהלך היום למטרות שונות בנוסף לאכילה:
–  משחקים דידקטיים
–  פעילויות דרמטיות וסוציודרמטיות שציודן יאורגן בתיבות:
–  תיבת מטבח -לפעילות זו ניתן לצרף פעילות במים ובקצף
–  תיבת רופא
–  תיבת מספרה
–  תיבת איפור
–  פעילויות יצירה כגון: צבעי אצבעות, צבעי גואש, הדבקות, קצף גילוח, ציור, גזירה, עבודה בבצק, פלסטלינה וחומר.
–  בנוסף לכך יכול שולחן האוכל המשפחתי להפוך למעין "בית" (משחק מתחת לשולחן).

ג. מוקד המשחק החופשי והפעילות המוטורית

מוקד זה יש להפעיל ליד השטיח או סביבו וכן בקרבת מקום תמוקם עגלת ההרכבות. במוקד זה ניתן לשחק בקוביות, הרכבות, השחלות ומשחקים דידקטיים נוספים. (ר' פירוט בפרק על המשחק).

* קיר פעיל

בנוסף לשלושת המוקדים חייב להיות גם קיר פעיל. אחד מהקירות יצופה בשטיח, בגודל של לפחות 1.20 מ' גובה ומטר רוחב. השטיח יודבק מעל לפנל הרצפה ואת קצותיו יש להדק לקיר בעזרת פס עץ. על השטיח ניתן להצמיד אביזרים שונים שעל גבם הודבק חומר מצמיד.

מטרות הפינה:
–  לאפשר לילדים פעילות עם אביזרים דו-מימדיים אותם ניתן להזיז ממקום למקום, להפעיל, לתלות כביכול באוויר – כמעט להפיח בהם רוח חיים.
–  הפעילות בפינה עשויה להיות הקדמה לפעילות סוציודרמטית בהמשך
–  הפעילות בפינה תאפשר חזרה על מושגים, שיום וכו'

ליד הקיר הפעיל יש לתלות קופסאות או תיבות לאכסון אביזרים מתאימים לפעילות על השטיח. אביזרי הפינה ילוו את מגוון הנושאים בהם עוסקים הילדים. למשל: מכוניות מסוגים שונים, בעלי חיים, פירות הדר, ירקות, כלי אוכל ועוד ועוד. חשוב שמספר האביזרים מכל סוג (למשל 7-8 תפוזים וכמספר הזה, או יותר, אשכוליות קלמנטינות וכו') יהיה רב כדי שמספר ילדים יוכלו לפעול ליד הקיר במשותף).
רצוי שחלק מהתיבות המכילות את האביזרים תהיינה תלויות בהישג ידם של הילדים.

* לוח הורים

הלוח ימוקם בכניסה למסגרת החינוכית, במיקום ובגובה שיאפשרו נגישות וקריאה נוחה להורים. הלוח ישמש כלי להעברת מידע על המתרחש במסגרת ,וכן כאמצעי לשתף את ההורים וליצור מעורבות חיובית בחיי המסגרת החינוכית.

הלוח יכלול:
פרטים על סדר היום ; מידע על הנושאים הקוגניטיביים הנלמדים במסגרת – מושגים, שירים, סיפורים, דקלומים , שמות ספרים. כמו כן, ניתן לספר על אירועים יומיומיים חברתיים ועל הרגלי התנהגות שנלמדו באופן טבעי במהלך היום כדי לעדכן את ההורים על תחומי למידה חברתיים ורגשיים ; תפריט; הודעות העוסקות בעניינים פרוצדורליים (כספים, בקשות למיניהן וכו'); ניתן/כדאי להפוך את לוח ההורים ללוח פעיל שיגביר את מעורבות ההורים : לפנות להורים בבקשה שיביאו אינפורמציה על ילדיהם, למשל: אמירות מצחיקות, אנקדוטות (אירועים שהתרחשו בבית), מאפיינים מיוחדים של הילד (אילו משחקים אוהב לשחק בבית, אילו ספרים מעדיף/מכיר היטב) תמונות של אירועים במשפחה בהן מופיע הילד, תמונות של הילד בפעילויות שונות בבית וכו'

4. דפי תצפית על ארגון סביבה חינוכית

שם המטפלת _____________ מס' הילדים __גילאי הילדים ________תאריך_______
גודל ומבנה הדירה ________________________________________________
גודל ומבנה החדר _________________________________________________

א. פינות טיפול:

* פינת החלפה והלבשה

– הפינה ממוקמת באופן שהמטפלת יכולה לראות את שאר הילדים בעת ההחתלה.
– הפינה ממוקמת בקרבת כיור ומים חמים שמאפשר רחיצת הילד.
– המטפלת רוחצת את ידיה במים וסבון לאחר כל החתלה.
– משטח ההחלפה בטוח. האם הוא 'מגודר'.
– משטח ההחלפה נמצא בגובה שמקל על המטפלת את ביצוע ההחלפה ומונע ממנה את הצורך להתכופף.
– החיתולים והבגדים הם בהישג ידה של המטפלת.
– לכל ילד יש מגבות אישיות .
– הילדים מנגבים ידיים ופנים במגבות חד-פעמיות.
– הילדים יכולים להשתמש בכיור בנוחות.
– יש סבון ומגבת נפרדים גם למטפלת.
– לכל ילד יש סלסלה אישית (עם שם) בה מאוחסנים חפציו האישיים.
– לכל ילד יש סיר נפרד .
– האסלה מתאימה לילדים קטנים.
– יש מספר צעצועים בהישג ידו של הילד כדי לספק לו עניין בעת ההחתלה.
– ליד הפינה קבועה מראה בה יכול הילד להביט בעצמו.
– הטיטולים המלוכלכים מאוחסנים בניילון סגור ומושלכים לאשפה לעיתים קרובות.

* פינת אכילה
– פינת האכילה ממוקמת בסמוך למטבח.
– הכסאות והשולחן הם בגובה המתאים לילדים כך שהילד יכול להשען במרפקיו על השולחן.
– לפני הארוחה המטפלת רוחצת את ידיה במים וסבון.
– לפני הארוחה המטפלת רוחצת את ידי הילדים במים וסבון.
– מנגבים ידיים ופנים במגבות חד-פעמיות.
– השולחן והכלים שלמים, נקיים ואסתטיים בגוונים אחידים.
– לכל ילד יש צלחת וסכו"ם אישיים.
– לכל ילד יש סינר אישי.
– המטפלת שומרת על נקיון האוכל ומאחסנת אותו במקום מתאים עד סמוך להגשתו.
– סכינים וכלים חדים הם מחוץ להישג ידם של הילדים.
– האוכל מתאים לגיל הילדים.
– כלי האוכל והאוכל עצמו מוכנים בקרבת שולחן האכילה לפני שהילדים יושבים לאכול.
– יש כסא מיוחד להאכלת תינוקות הכולל חגורות מתאימות.

* פינת שינה

– המקום מרווח ומאפשר למטפלת גישה לכל אחד מהילדים.
– המקום ממוזג ומאוורר. אזור השינה רחוק ממזגן, מאוור, תנור וכו'.
– לכל ילד יש מיטה (או מזרן), סדין ושמיכה אישית.
– יש מיטות תקינות לתינוקות (או לולים).
– הילדים שוכבים לישון ללא בקבוקים, ללא מוצצים הקשורים בשרוך וללא סינרים.
– המטפלת מקפידה שלא לכסות את הילדים בשמיכה מעל לראש.
– המטפלת משאירה את דלת החדר בו ישנים הילדים פתוחה.
– המטפלת יכולה לשמוע קולות מחדר השינה גם כשהיא נמצאת באזור אחר בדירה.

ב. תצפית על ארגון הסביבה החינוכית

* מיקום הסביבה החינוכית יעיל ונוח למטפלת
1. איזור הפעילות קרוב למטבח
2. אזור הפעילות קרוב לשירותים או למקור מים אחר
3. המטפלת שומרת על המרחב והרכוש של ביתה ומשפחתה
4. חומרי היצירה קרובים לשולחן העבודה של הילדים
5. הלוח הפעיל מותקן כהלכה ולידו מארזי נושאים להפעלה

* המסגרת עונה על הצרכים ההתפתחותיים של הילד לחקרנות עצמאית
1. במסגרת נמצאים מדפים, מגרות ומכלים המיועדים למשחקיהם של הילדים
2. המדפים, המגירות והמכלים נגישים לילד ללא עזרת המבוגר
3. המשחקים מסודרים באופן מסודר במגוון של מכלים ומדפים בסדר קבוע
4. לילדים יש מרחב גדול לפעילות מוטורית
5. המטפלת שומרת על המרחב והרכוש של ביתה ומשפחתה

* סביבת המסגרת החינוכית נענית לצרכים ההתפתחותיים וליכולות של כל ילד ומעודדת תחושת שייכות:
1. לכל ילד יש מקום (מיכל, קופסה, מגירה, סלסלה וכו') הנושא את שמו, כדי לאחסן את הדברים השייכים לו (שמיכה, משחק, עבודות יצירה וכו').
2. עבודותיהם של הילדים מוצגות במקום מיוחד הנמצא בגובה עיני הילדים.
3. לילדים הבוגרים יותר יש מרחב מספיק למשחק מבלי שילדים צעירים יותר יפריעו
להם
4. משחקים וצעצועים המתאימים לילדים בוגרים יותר יהיו בהישג ידם ואילו ילדים
צעירים יותר לא יוכלו להגיע אליהם.

*במסגרת החינוכית יש משחקים וחומרים מתאימים המעודדים למידה והתפתחות
1. ישנם משחקים בכמות מתאימה למספר הילדים
2. משחקים לפיתוח מוטוריקה עדינה יהיו נגישים לילדים ללא עזרת מבוגר (למשל,
פזלים, לגו, כוסות מדידה, קופסאות השחלה, לחצניות גדולות).
3. מגוון של כלי מוסיקה יהיו נגישים ללא עזרת מבוגר (למשל, צימבל, תוף, רעשנים,
קסילופון, קלטות עוד)
4. מגוון של כל ניקוי וכלי מטבח יהיו בהישג ידם של הילדים (למשל, מטאטאים
קטנים, יעה, ספוגים, צלחות, כוסות ועוד).
5. במהלך פעילות בחומרי יצירה -מגוון של חומרים יהיו בהישג ידם של הילדים ללא
עזרת מבוגר (למשל, גירים, נייר, צבעים, מקלות ארטיק, עיתונים, ספוגים, דבק
ועוד)
6. מגוון של אביזרים למשחק סוציודרמטי יהיו בהישג ידם של הילדים ללא עזרת
המבוגר (למשל, בגדים, כלים, קוביות, בובות, מראה, צילומים, כובעים, בובות
אצבע, אלפון, מכוניות, מטוסים ועוד).
7. המטפלת מקפידה להחליף צעצועים ומשחקים שאינם בשימוש הילדים כדי ליצור
מגוון וענין. המטפלת מאחסנת אותם לזמן מה ואח"כ מציגה אותם מחדש.

* הסביבה החינוכית מעודדת אסתטיקה
1. הקירות צבועים בצבעים טבעיים נעימים, מרגיעים והרמוניים
2. התמונות אסתטיות, נקיות ומתאימות ליכולת הילדים
3. התמונות תלויות בגובה עיניהם של הילדים
4. השטיח בצבע אחד נעים למגע, פנוי מרהיטים
5. לוח ההורים אסתטי ומכיל מידע חשוב

* הפעילות בחצר מעודדת משחק ולמידה מגוונים

1. בחצר יש מגוון של מתקנים קבועים כמו: ארגז חול, נדנדות.
2. בחצר יש מגוון של מתקנים ניידים כמו: דליים וכפות, כדורים, קוביות בנייה, עגלות
גדולות וקטנות , מריצות.
3. המטפלת משתמשת באמצעי זהירות שונים בעת יציאה לחצר עם תינוקות: יש
רצועות לקשירת התינוקות בעגלה, בנדנדה, וכו'
4. המטפלת משתתפת במשחקיהם של הילדים בחצר.

* החצר בטוחה ובריאה

1. משחקי החצר בטוחים, שלמים, (למשל:ללא מסמרים וברגים בולטים או חלודים)
2. מתקני החצר יציבים וקבועים היטב.
3. המתקנים נמצאים במרחק מתאים מגדרות או קירות.
4. אזור החצר מגודר.
5. גודל המתקנים מתאים לגיל הילדים.
6. המטפלת קשובה לנעשה בחצר.
7. המטפלת שוהה ליד המתקנים הדורשים השגחה ויזרה.
8. ארגז החול מכוסה לאחר השהות בחצר כדי למנוע מבעלי חיים להשתמש בו והוא
מוחזק בצורה היגיינית.
9. שטח החצר נקי מצואת בעלי חיים.
10. המטפלת עורכת בדיקת בטיחות בכל יום.
11. בעת יציאה לטיול למטפלת יש שיטה לשמירה על בטיחות הילדים והיא מלמדת
אותם חוקי בטיחות.

* באזור המשחק בחצר נשמרים כללי בטיחות המונעים פגעי מים.

1. המטפלת משגיחה במשך כל פעילויות המים כולל אלו הכוללות דלי מים בלבד.
2. כל מקורות המים מורקים מיד לאחר המשחק בהם.
3. אזור המשחק נקי ממקורות מים בהם עשויים להמצא יתושים.
4. כל מקורות המים העומדים מוגנים מפני כניסה של ילדים ללא השגחה.

ג. דף תצפית מסכם להערכת ארגון הסביבה החינוכית במסגרות חינוכיות ביתיות

צורת הניקוד: 1 – מעט, לעיתים רחוקות 5 – הרבה, תמיד

חדר הפעילות קרוב למטבח 1 2 3 4 5
חדר הפעילות קרוב לשירותים או למקור מים 1 2 3 4 5
חדר הפעילות והדירה בטוחים (ר' פירוט בנושא בטיחות וגיהות) 1 2 3 4 5
חדר הפעילות מואר באור יום 1 2 3 4 5
חדר הפעילות מאוורר ויש בו ריח נעים 1 2 3 4 5
הרהיטים, המזרנים, הרצפה ושאר הציוד נקיים (ר' פירוט נושא גיהות) 1 2 3 4 5
הקירות מסוידים וצבועים בצבע נעים 1 2 3 4 5
פינת ההחתלה מאורגנת באופן יעיל 1 2 3 4 5
לילדים יש מרחב גדול לפעילות מוטורית 1 2 3 4 5
המשחקים ממוינים בתיבות 1 2 3 4 5
ישנם משחקים בכמות מתאימה למספר הילדים 1 2 3 4 5
המשחקים מסודרים במדפים בסדר הידוע לילדים 1 2 3 4 5
מיקום הציוד והמשחקים מאפשר לילדים גישה נוחה 1 2 3 4 5
התמונות תלויות בגובה עיניהם של הילדים 1 2 3 4 5
התמונות אסתטיות, נקיות ומתאימות ליכולת הילדים 1 2 3 4 5
הציוד במוקד הרך הוא בכמות מתאימה ומאורגן כהלכה 1 2 3 4 5
בפינת הספר ספרים רבים, מתאימים ובמצב טוב 1 2 3 4 5
בפינת הבובות יש בובות שלמות, נקיות 1 2 3 4 5
השטיח בצבע אחד, נעים למגע, פנוי מרהיטים 1 2 3 4 5
הלוח הפעיל מותקן כהלכה ולידו מארזי נושאים להפעלה 1 2 3 4 5
חומרי היצירה קרובים לשולחן העבודה של הילדים 1 2 3 4 5
לוח ההורים אסתטי ומכיל מידע חשוב 1 2 3 4 5

5. ביבליוגרפיה

1. גל, סנונית ואלכסנדרוביץ, מ.ק. (1992). טיפוחון. דיונון, ת"א.
2. לוין, ג. (1900). גן אחר. ???
3. מור, נ. פלג, נ. (1996). ארגון סביבה חינוכית וחינוך להרגלים במעונות יום. משרד העבודה והרווחה/ המכון לאמצעי הוראה, ת"א.
4. קוגלמס, י. ושמעוני, ר. (1987). תכנון סביבת המשחק במסגרות חינוכיות קבוצתיות לילדים עד גיל שנתיים. תכנית שוורץ, ירושלים.
5. קוגלמס, י. ושמעוני, ר. (1993). תוכנית חינוכית איכותית לתינוקות ופעוטות במסגרות יום קבוצתיות. תכנית שוורץ, ירושלים.

6. PROGRAM FOR INFANT AND TODDLERS CAREGIVERS A GUIDE TO SETTING UO ENVIRONMENT CALIFORNIA DEPARTMENT OF EDUCATION BILL HONIG 1990
7. SIBLEY ANNETTE & MARTHA ABBOTT SHIM
ASSESSMENT PROFILE FOR FAMILY DAY CARE NATIONAL
ASSOCIATION FOR FAMILY DAY CARE
GREENMAN GIM DESIGNING FAMILY DAY
CARE ENVIRONMENTS NATIONAL COUNCIL OF JEWISH
WOMEN