מאת: עודד שלומות
"דרך האושר" ינואר 2007
סדרת הטלוויזיה "בטיפול" הביאה לשיח הציבורי סוגיות פסיכולוגיות וטיפוליות שהיו עד כה נחלת קליניקות אפופות מסתורין, אולם בהיבט המקצועי בחרו יוצריה להישאר בתחום הפסיכולוגיה הקלאסית; זאת בשעה שפסיכולוגים ומטפלים רבים הולכים ומאמצים שיטות טיפוליות "רוחניות" השואבות את הידע והטכניקה מתוך תורות מזרחיות ואזוטריות ומהכרה כי הנפש הינה דבר מורכב יותר מ"טראומות" או "זיכרון קולקטיבי", ויש בה אף "ניצוץ אלוהי".
למצוא את הייעוד
"הפסיכולוגיה הקלאסית איננה מכירה באותו ניצוץ אלוהי הטמון בנשמה או ברוח", אומר אמתי מגד, שפיתח את שיטת ה"דהרמה תרפיה" (לא להתבלבל עם "פסיכו דהרמה". ראו מסגרת). "טיפול פסיכולוגי רגיל יכול לעזור לאנשים עם בעיות תפקודיות, מועקות קשות ובלבול = אבל איננו יכול להגיע לאותו רובד הקשור בייעוד הפנימי שיש לכל אדם. למושג ה'דהרמה' יש פירושים רבים וזה התואם ביותר את כוונתי הוא 'חיים בתיאום עם הרצון האלוהי'. מטרת הטיפול היא להביא את המטופל למגע ישיר עם הקול הפנימי והאותנטי, המבטא את 'המתנה' הייחודית שהביא עמו לעולם".
פסיכו=דהרמהפסיכו דהרמה, מיסודם של הפסיכולוג נחי אלון ופרופסור יעקב רז, היא גישה פילוסופית-טיפולית, המשמשת כלי ללימוד דרכים שבהן ניתן לשלב את התובנות ואת האימון הבודהיסטי בחיי היומיום בסביבה המודרנית המערבית. על פי גישה זו הסבל האנושי אינו נובע ממציאות קשה, כי אם מהדרך שבה אנו תופסים את המציאות ופועלים בה. הבודהיזם מציע התבוננות מדויקת וצלולה אל התודעה האנושית, התהליכים והכשלים שמתחוללים בה תוך התנהלות בלתי מותנית, אחראית וחופשית בעולם. הבוזהיזם גם מציע אימון המביא ריפוי למצוקה ולסבל האנושי, מה שמאפשר לגוף-רוח שלנו למידה מתוך הסבל, תוך הכלה שלו מבלי שינהל את חיינו.
הדהרמה תרפיה מבוססת על כמה טכניקות, והעיקרית שבהן בנויה מסדרת שאלות (ראו מסגרת) שמטרתן לעזור למטופל להיכנס פנימה למסע אישי ולראות מה באמת אמיתי בתוכו. אלו שאלות הגורמות למצב מעין מדיטטיבי, ללא "השלכה" או "שיקוף" של המטפל, שעלולים ליצור התנגדות. לדברי מגד, בעוד שהפסיכולוגיה תנסה לרוב להקל על סימפטומים המבטאים קושי, הרי הדהרמה תרפיה תבחן גם מהי התרומה של אותו "חיכוך עם החיים" כלפי הייעוד והצורך האמיתי של הנשמה להתפתח; וייתכן שהקושי משרת, אצל אנשים מסוימים בתקופות שונות, מטרה נעלה בחייהם.
"האישיות של רובנו פועלת דרך 'פטפוט' בלתי פוסק במוח", אומר מגד. "באמצעות טכניקות שונות, כגון סדרת השאלות, ניתן להשתיק את הפטפוט הפנימי ולאפשר למשהו אחר להגיע. אנחנו נעזרים גם בסט של קלפים שפיתחתי ובהם ציורים מהאגדות והמיתולוגיה. זהו כלי מצוין לשאול שאלה ולראות, דרך הקלף והסיפור שהוא מעורר, מה יש לקול הפנימי שלנו להגיד. טכניקה דומה נעשית בעזרת ארגז חול קטן ודמויות הפועלות בתוכו, כאשר המטופל מספר סיפור בעזרת שאלות מנחות של המטפל. אני גם נעזר במסעות שמאניים הכוללים תיפוף מונוטוני ליד המטופל הנכנס למצב מדיטטיבי, כאשר הוא פוגש דמויות שונות בעולם הדימויים ומקבל מהן הדרכה. במידת הצורך אנחנו גם נעזרים בריקודים מקודשים מבית מדרשו של גורדייף, שנועדו להכניס את המטופל לתחושת סדר ושליטה בעת הצורך".
אולי אין פלא שמגד נעזר בתחום כל כך רחב של טכניקות, משום שכבר בגיל 9 (!) תרגל מדיטציה טרנסנדנטלית, ועוד לפני גיל 20 כבר התנסה בסדנאות ומרתונים הקשורים לעידן החדש, לאומנויות לחימה, לפסיכולוגיה, לידע אזוטרי ולגורדייף. בהמשך למד עבודה סוציאלית ותואר שני בטיפול משפחתי.
לדבריו, לא תמיד הצליח לחבר את התחום הרוחני לזה ה"מדעי=אקדמי", אולם בשנים האחרונות, בעקבות מסע שמאני, הוא מצליח לגשר ולפעול בהרמוניה גם כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל חי ("בביבליוגרפיה אני מכניס ספרי תקשור והסגל מקבל זאת באהדה וסקרנות") וכמטפל בתחנות שונות ו"מוכרות", במקביל לעיסוק בדהרמה תרפיה כמטפל ומורה. "אני בן להורים גרושים", הוא מספר. "בעבר ראיתי את תכלית הישגי בייעוץ זוגי, כשהצלחתי לחזק ולשמר זוגיות בקונפליקט. היום זה לא המדד, אלא לנסות לראות מה מחבר את האדם לייעוד האמיתי שלו. הפסיכולוגיה הקלאסית שואפת לרוב ל'שקט תעשייתי', לשימור חברתי ולהרגעת כאבים. אני משתדל למצוא רבדים מעבר לזה".
כוחות הטבע
מכללת תל חי נחשבת פורצת גבולות בתחום השילוב של הקלאסי והמדעי עם האלטרנטיבי והפורץ גבולות. המכללה נתנה חסותה ללימודי "טבע תרפיה", טכניקת ריפוי חדשה המתקיימת בטבע בתוך יצירת קשר ודיאלוג עם הטבע. השיטה פועלת באופן חווייתי, מתוך פרספקטיבה טקסית ל"טיפול", ומשלבת אלמנטים מתחומי האקופסיכולוגיה, הפסיכותרפיה, הטיפול באומנויות, הגישה הנראטיבית והגשטאלט, יחד עם עקרונות מהשאמאניזם. גישת הטבע תרפיה מפתחת תיאוריה ומודלים יישומיים ייחודיים, התומכים בעבודה במרחב הפתוח, החי והדינמי, באופן הקושר כוחות ריפוי הקיימים בטבע להעצמת תהליכי גדילה והתפתחות אישית, נפשית, רוחנית ופיזית.
"באמצעות החיבור למחזוריות הטבע, לחוקיות, ל'צירופי מקרים', לכוח ולאיכויות נוספות = יכול המטופל להגיע למקומות עמוקים מאוד בתוכו", אומרת ד"ר (בפסיכולוגיה ארגונית) דינה אורן, מנהלת מרכז ההשתלמויות של "ת.ל.מ." (תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה). "באחת מסדנאות הטבע תרפיה שבהן השתתפתי, הקמנו מעין 'מקדש' בטבע. זה היה תהליך מתמשך שבו יצרנו בעצמנו ונתנו משמעות למקום מסוים. לאחר מכן ערכנו טקסי פרידה אישיים כשברקע תיפוף המתחבר להלמות הלב ומזמור מונוטוני שהשמיעה הקבוצה ברקע. באופן טבעי זה פתח את הלב. במעמד הזה נפרדתי מאבי שנפטר זמן קצר לפני כן בפתאומיות. להקת ציפורים עברה מעלינו ונתנה לי את התחושה שהן נושאות את המילים לאבי שבשמים, התחיל לטפטף והופיעה קשת בשמים, מסמלת 'ברית עולם'. אינני מתייחסת למעמד ולעוצמה שלו באופן 'מיסטי', אלא 'סימבולי'. אני מוכנה ללכת עם כלים טיפוליים הכי רחוק שניתן, ולכן ת.ל.מ. אימצה את הטבע תרפיה, אבל להישאר בגבולות הבנת הנפש הקלאסית".
ד"ר אורן מסבירה כי הטיפול הפסיכולוגי הוא "מסע פנימה", לחלקים שלרוב "אפלים" או מודחקים ולכן יש למצוא דרכים עוקפות להגיע לאותם מקומות. גם פרויד הבין שלא ניתן להסתפק בטכניקה מילולית בלבד ולכן נעזר בחלומות ובשגיאות לשוניות. "תחת כנפי ת.ל.מ., במערכת ההכשרה והטיפול, הכנסנו טכניקות רבות המשמשות שבילים עוקפים לנפש", היא אומרת. "באמצעות ציור, קלפים, תמונות ובעלי חיים, יכול המטופל לעשות 'השלכה', ולדבר עליהם במקום על עצמו".
בת.ל.מ. נעזרים בטיפול בבעלי חיים = מהבחירה בבעל החיים, דרך התקשורת איתו (ליטוף האכלה) ועד לתהליכי השלכה של "פחד", "רצון", "מגע" ועוד. טיפולים נוספים נעשים באמצעות המילה הכתובה בעזרת סיפורים ומיתוסים (ביבליותרפיה) וכתיבה עצמית של המטופל (יומן, חוויות וסיפורים). תחום נוסף קשור ביצירה ובתנועה, כאשר בטיפולים, חלקם קבוצתיים, נעשה שימוש במוזיקה, דרמה, תנועה ואומנות.
בגוף אני מבינה
"ניתן לטפל בנפש דרך הגוף או בגוף דרך הנפש", אומר ד"ר (ברפואה נטורפתית) נמרוד שיינמן, מייסד "המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש". "לגוף יש זיכרון מדהים ובעזרת טכניקת 'התמקדות' גופנית ניתן לזהות, להציף ולטפל בקשיים נפשיים. ההקשבה לתחושות גופניות אלו מלמדת שהן נושאות משמעות עבורנו, משמעות שלא יכולנו להגיע אליה באמצעות שכלנו בלבד. ההתמקדות חושפת היבטים נוספים על המצב, מציפה רגשות חבויים, מעלה תובנות חדשות ומאפשרת נקיטת פעולה. זהו תהליך שפותח על ידי הפסיכולוג והפילוסוף פרופסור יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקגו, והיא בנויה על סדרה של שאלות תומכות ומכוונות".
חוזרים בשאלה תרגיל שלוש השאלות להעלמת פחדים וחרדות לפי הדהרמה התרפיה:
התרגיל נעשה בזוגות: אחד המשתתפים בוחר במשהו שמפחיד אותו והפרטנר שלו שואל אותו:
מה באמת מפחיד אותך?
מה תעשה כדי למנוע זאת?
מה תהיה התוצאה?
על הנשאל להתבונן פנימה בכנות ולענות. סדרת השאלות חוזרת שוב ושוב, ולאחר כמה פעמים יגיע לבסוף הנשאל לאותה נקודה בתוכו שתשובתו על שלוש השאלות תהיה "כלום".
ממה אתה באמת פוחד? "מכלום". מה תעשה כדי למנוע זאת? "כלום". מה תהיה התוצאה? "כלום". בנקודה זו על השואל לברר: "אתה בטוח?" ולא להרפות עד שהמטופל נוכח בעצמו שבאמת אין ממה לפחד.
תרגיל שש השאלות לשינוי חוויית החיים שלנו:
מה אתה רוצה באמת?
נסח זאת בלשון הווה כמשהו שכבר יש לך.
מה מפריע לחוויה הזאת להיות אמת עבורך?
איזו אמונה עומדת מאחורי ההפרעה הזו?
האם זו אמת? האם האמונה הזאת היא אמת?
מהי האמת?
גם שאלות אלו חוזרת כמה פעמים והתהליך יכול לאפשר לנשאל חקירה והתבוננות עמוקה לתוך נפשו.
במכון גם מלמדים ומטפלים בטכניקה דומה, "פסיכותרפיה ממוקדת-גוף", המושתתת על ההנחה שהגוף משקף ומבטא את העולם הרגשי והמחשבתי של האדם, כפי שעוצב על ידי ההיסטוריה שלו ותפיסות עולמו, ומהווה מקור לאינפורמציה ושער אל עולמו הפנימי של המטופל. היא מועילה במיוחד עם מטופלים בעלי ניסיון "רב מדי" בטיפול מילולי, עם אלו הסובלים מסימפטומים גופניים, ועם מטופלים המתמודדים עם השפעותיה של פגיעה טראומטית.
"לומדים אצלנו במכון בעיקר מטפלים בעלי רקע בפסיכולוגיה וסוציולוגיה הרוצים להרחיב את הידע והכלים הטיפוליים", אומר ד"ר שיינמן. "אנחנו עוסקים גם בטיפול בדמיון מודרך, בקלפים, ובטכניקות בודהיסטיות. התרגול הבודהיסטי מבוסס על תהליך מדיטטיבי שבו המטופל איננו מנסה לשנות את הכאב או הסבל, אלא להיות איתו, להכיל אותו ולקבל אותו ללא תנאי".
טכניקה טיפולית נוספת המבוססת על הקשר בין הגוף והנפש, נלמדת ב"מרכז הישראלי לביוסינטזה". לדברי גיל ארד, העומד בראש המכון, שלוש השיטות הטיפוליות המקובלות מתמקדות בערוץ העברה אחד: התווך של הפסיכולוגיה הקלאסית הוא דיבור, של הרפואה (גם האלטרנטיבית) הוא הגוף, ושל הפסיכו דרמה ודומיה הוא הרגש. "אנחנו פועלים במישורים רבים של גוף, דיבור, נשימה, יחסים, מחשבות, תנועה, חושים, יצירה, דמיון, שינה, רגש, אינסטינקט ועוד", אומר ארד. "הביוסינטזה פותחה על ידי הפסיכותרפיסט הבריטי ד"ר דיוויד בואדלה, שהצליח לבנות מתודיקה טיפולית הוליסטית המחברת את הידע הפסיכולוגי עם דיסציפלינות אחרות, תוך התאמת הטיפול למטופל. הביוסינטזה איננה מחפשת את הסיבות לבעיות, אלא איך ניתן להגיע למהות ולפוטנציאל האנושי".
כדי להמחיש את הטיפול, מביא ארד דוגמה מקוצרת של טיפול בבחורה סגורה ומבוישת שרוב ילדותה לא קיבלה "גב" במסגרת משפחתה: "הזמנתי אותה לשכב תוך כדי תמיכה קלה בגב. שאלתי 'מה עולה?'. בתחילה אמרה שנעים ובהמשך שלא נוח, ואז בחרה להתיישב. אחרי כמה דקות נעמדה, תוך כדי שאני תומך לה את הגב, והיא בודקת את גבולות ההישענות. 'אני יכולה לעמוד בזכות עצמי', היא אמרה. שאלתי אם משהו בחדר מושך אותה והיא ראתה כדורים והחלה לעשות ג'אגלינג. 'מה זה עושה לך?' שאלתי. היא ענתה 'אני מסוגלת', והטיפול הגיע לנקודה משמעותית עבורה. בהמחשה קצרה ראינו שילוב של מגע, נשימה, תנועה, דיבור, שאלות ותשובות ושימוש בדימויים = והכול בטיפול אחד. האדם חי בכל כך הרבה מישורים במקביל והביוסינטזה מציעה קשר ומגע עם עולם שלם של אפשרויות טיפוליות".
הקרדיולוג המזמר
בספרו "צפרדעים, נסיכות ומטופלים" מספר הפסיכיאטר והפסיכותרפיסט ד"ר רוברטו מיטלפונקט כי כאשר למד רפואה נוכח בשיעורו של ראש הקתדרה לרפואה פנימית, קרדיולוג גדול (תרתי משמע), שפתח את דבריו בפני הסטודנטים: "הגעתם לכאן לאחר ששיננתם את הידע באנטומיה, פיזיולוגיה, ביוכימיה, פרמקולוגיה ועוד כל מיני 'לוגיות'. אני רוצה לגלות לכם סוד שלא כתוב בספרי הלימוד: ללב יש שני מיקומים. המיקום האנטומי, שעליו למדתם, והוא באמצע החזה עם נטייה שמאלה. והלא פחות חשוב, המיקום הפיוטי; המקום שבו מחזיקים המשוררים, כאשר שרים את אהבתם, או זה שתופס הטנור כשהוא שר את האריה באופרה".
המורה סיים את דבריו, הניח את ידיו הגדולות על הצד השמאלי של חזהו ופצח בשירה. מיטלפונקט וכל הסטודנטים נשארו המומים, וזהו שיעור שנחרט עמוק בלבם (לא הפיזי, הפיוטי).
"לאחר השלמת לימודי הדוקטורט חיפשתי להגיע לרבדים נוספים בקיום ובמהות האנושית", אומר ד"ר מיטלפונקט. "אני לא מיסטיקן ואינני אוחז בתיאוריות אזוטריות, אבל ברור שמעבר לקיום הקונקרטי יש איזה מקום נקי ונטול זהות, תשוקות, משאלות, רגשות ודחפים. זוהי הרוח, שהתיאוריות הפסיכולוגיות אינן יכולות להסביר או לגעת. זה כמו להסביר פיזיקה קוואנטית בתיאוריות הניוטוניות. כיוון שהרוח היא דבר מופשט וטרנסנדנטלי, ניתן לתקשר איתה רק על ידי אינטואיציות ותחושות".
ד"ר מיטלפונקט נעזר בטיפול בפרוזה ושירה ומספר כי לעתים במקום לתת "פרשנות" הוא מעדיף להקריא שירה. באחת הפעמים הביעה בפניו מורה את תסכולה מהקשר שלה עם התלמידים, ובתשובה הוא דקלם ("אני מכיר המון שירים בעל פה") את "תיירים", של יהודה עמיחי:
אומנויות לחימה
ד"ר רובטרו מיטלפונקט נעזר גם בטאי-צ'י ובצ'י-קונג. הוא מספר על מטופלת שאיננה מסוגלת לעמוד על זכויותיה, וזאת למרות טיפול ממושך והבנת העניין באופן מנטלי. "דרך תרגול עמידת הצ'י-קונג, הביאה לידי ביטוי את הנוכחות שלה ואת היכולת שלה לעמוד על שלה במציאות, תרתי משמע", הוא מסביר. "במקרה אחר עבדתי עם מטופל על עורף תפוס. מי שלא מסוגל לסובב את הראש בזווית רחבה, שדה הראייה קטן וכך גם שדה האפשרויות. שחרור העורף, בעזרת אומנויות הלחימה, יכול להביא לשחרור מחסומים מנטליים ואנרגטיים".
"פעם ישבתי במדרגות ליד מצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. 'אתם רואים את האיש עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו'. אבל הוא זז, הוא זז! אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פירות וירקות לביתו".
"ראיתי על הפנים שלה שנפל לה האסימון דרך השיר הזה", מתלהב ד"ר מיטלפונקט. "שיר, ספר, סרט, מחזה או תמונה יכולים להעלות לשטח לא רק את המוטיב הטיפולי הספציפי שעל הפרק, אלא אלפי מוטיבים וניואנסים אחרים. הפסיכיאטריה עוסקת בביולוגיה הנפשית, הפסיכולוגיה נוגעת ברגש ובנפש, ואני מנסה להגיע גם למחוזות הרוח".