מאת: ד"ר דינה ראלט ralt1@netvision.net.il
אם יש בידכם צימוק אתם מוזמנים לנסות תרגיל MINDFULNESS ידוע שקשור באכילה, מעניין מה תרגישו? אל תנסו לדמיין מה הייתם מרגישים אילו היה לכם צימוק, פשוט קחו צימוק אמיתי…אנא התחילו בכמה נשימות עמוקות…
החזיקו את הצימוק ביד, התבוננו בו בקפדנות. כשתהיו מוכנים, אני מזמינה אתכם לחקור את הצימוק הזה בכל החושים שלכם. מה הצבע שלו? האם הוא משנה את צבעו במקומות שונים? איך משטח הפנים שלו נראה? האם הצימוק יבש או לח? האם צורתו סימטרית? נסו להרגיש את הצימוק…האם הוא רך או קשה? האם לקצוותיו יש צורה מובנית? האם הטקסטורה שלו זהה בכל שטח פניו? כמה הוא כבד? האם יש לו ריח? שימו את הצימוק בפה…איך מגע הלשון עם הצימוק? האם הוא מורגש אחרת באיזורים שונים של הפה? האם בציפייתכם לאכול את הצימוק אתם מרגישים בהפרשת הרוק הנלווית? האם אתם מרגישים בטעם עוד לפני שנגסתם בו עם השיניים? יש לו ריח? האם הטקסטורה שלו משתנית ככל שהוא נמצא יותר זמן בפה? אנא התבוננו במחשבותיכם ובציפיותכם. האם אתם מצפים לבלוע את הצימוק ולאכול אחד נוסף, או שאולי אתם פשוט נהנים מעושר החוייה העכשוית של הצימוק שנמצא בפה? כשתהיו מוכנים אנא ניגסו בצימוק בעדינות. מה הטעמים המשתחררים מהצימוק אחרי הנגיסה? האם הטעם והטקסטורה של פנים הצימוק שונים מהחוץ שלו שהירגשתם קודם? האם יש שינוי בלחות? בטעם? האם התחושות בפה שונות בחלקי הפה השונים? נסו לשים לב לתחושות המלוות את הלעיסה האיטית של הצימוק והתייחסו אל כל תחושה בנפרד. כשהגעתם לבליעה האם אתם מרגישים את התחושות במורד הגרון שלכם? האם תוכלו לעקוב אחריהן עד שיגיעו לקיבה? איזה תחושות נותרו בפה? האם הטעם והתחושה בפה שונים עכשו ביחס לתחושות שהיו לפני אכילת הצימוק, לפני בליעת הצימוק? האם המחשבות שלכם עדיין בחווית האכילה הזאת או שהן נדדו למקום אחר?
הערה
לתרגיל יש כח השפעה רב יותר אם הוא נעשה בקבוצה. והוא כמובן לא חייב להעשות עם אוכל אפשר למשל להפנות תשומת לב לתחושת מגע…
בין הטיפולים הקוגניטיביים, צוברת נוכחות בשנים האחרונות ה- MINDFULNESS קשב או שימת-לב, שיטה הלקוחה מהפילוסופיה הבודהיסטית. הרעיון המרכזי בטכניקת הקשב, בדומה למדיטציה, הוא ניהול תשומת לב וזאת על ידי הפנית קשב חוזרת, שוב ושוב, אל גורם טבעי כמו למשל הנשימה. חזרה כזאת יוצרת מרחב פסיכולוגי יציב שמתוכו קל יותר לקבל ולהכיל טלטלות ריגשיות. שלא כמו טיפולים קוגנטיביים אחרים, שימת-לב מלמדת את המטופל לקבל את מחשבותיו ולהיות פחות ביקורתי ונשענת פחות על טכניקות כמו יצירת מחשבות חיוביות.
בניהול כלכלת הגוף (כולל הרזייה) יש לשיטה כזאת יתרון רב שכן היא יכולה לעקוף את "דאגת הגוף" ואין יעילה כמו קבלה עצמית כדי לשכנע את תאי השומן לוותר על מאגריהם.
התרגיל לקוח ממאמר מדעי שבחן את כוחה של שיטת הקשב בטיפול בחרדה אצל ילדים בגיל 7-8. זה אחד הניסויים הראשוניים שבחן את הגישה עם ילדים ולמרות היקפו המצומצם הוא נראה מבטיח.
Treating Anxiety With Mindfulness: An Open Trial of Mindfulness Training for Anxious Children
Journal of Cognitive Psychotherapy; 2005, Vol. 19 Issue 4, p379-392
אני אשמח לשלוח את המאמר המלא למעוניינים